[שיר של קרלס דוארטה]
קינה
העיניים מנחשות את האופק
על הסלע הרטוב.
העור נוצץ.
קינה מינראלית
עולה ומכה
בעומק הים,
מלב השקיעה.
גלים של מים ורוח מתעקשים
ומשליכים מראות של שמיים רחוקים,
שרידים שבריריים של חלום ושלך.
והרגליים יחפות
כשפתי אדמה.
[מקטלונית: יורם מלצר]
-
איזו מדינה...
-
ביטויים מעצבנים
-
ענייני בורחס
-
קהילת בת-גלים
-
הצטרפו ל 38 מנויים נוספים
-
פוסטים אחרונים
Ioram's Blog 
תגובות
אהבתי, אני אוהבת שירה של סמלים ופאתוס
נראה לי שהשירה המינורית השקיטה את האהבה