הסופר האיסלנדי שחסר לנו – היום ב"ידיעות אחרונות"


  בפסגת העולם, בפנינה השחורה והמבעבעת קיטור ולבה, בפאתי החוג הארקטי, קמה מעצמת- ספרות. איסלנד. מה יודעים אנו על איסלנד? שפועל בה הפרלמנט העתיק בעולם, הנושא שם מחייב ומופלא, Althing, כלומר "כל הדברים", שנוסד לפני כמעט אחת-עשרה מאות, ומתכנס מאז ברציפות. שהיא סלע וולקני מנוקב במעינות חמים. שיושבים בה בקושי שלוש-מאות אלף תושבים. ושאבותיה ידעו תור-זהב של ספרות ושירה שהעניק לעולם את ה"סאגות", הסיפורים העתיקים שבגללם כולנו משתמשים במלה "סאגה". והנה במאה העשרים קם בה סופר ענק, שחי כמעט לכל אורכה של המאה (מ-1902 ועד 1998): הַלְדוֹר לַקְסְנֶס. ב-1955 הוענק לו פרס נובל לספרות. בשנות השבעים שני רומנים שלו תורגמו לעברית על-ידי ג. אריוך וראו אור בהוצאת "עם עובד": “תחנת האטום" ו"גם הדג ישיר". הם תורגמו מאנגלית ולא משפת המקור (מנהג שהמו"לות העברית טרם נגמלה ממנו). אבל עיקר יצירתו של לקסנס טרם הגיע לקהל העברי. בעיקר חסרה לנו הרומנים רחבי-היריעה והעמוקים "אנשים עצמאיים" ו"הפעמון של איסלנד". לקסנס הוא סופר להתאהב בו: אנושי וחכם, היודע לקפל בעלילותיו שפע רעיונות – סוציאליזם, אנרכיזם, פמיניזם, גאווה לאומית, חשיבותה של ספרות ותרבות, מקומה של הנשמה בגופו של עם קטן הנרמס על-ידי כובש. אפילו כשהוא כותב על שיטות כלכליות ועל היחסים בין בנקאות, פיתוח והאיש הקטן, אפילו אז הוא מרתק, סוחף, מלבב, מצחיק ורב-המצאה.
חובה לאפשר ללקסנס למלא מקום רחב יותר במדף העברי. ספריו מלאים דמויות בלתי-נשכחות. אנשים קשים, עקשים, מרדנים, יוצאי-דופן בחברה שלהם ויוצאי-דופן בעיני הקורא עליהם, אנשים המתנהלים על-פי דרכם, העשויה להיראות לנו שונה ומשונה, עד שאנו מגלים שהם מגלמים את חלומותנו הכמוסים, ולמעשה מבטאים אותנו כך שהם נחקקים בנשמתנו. ואת כל זה משיג לקסנס בשילוב בין ריאליזם ושבירת גבולות המציאות, בין כתיבה מודרנית וישירה שעם זאת אינה מוותרת על המטען התרבותי האיסלנדי האדיר: דמויות מיתולוגיות, אגדות-עם, יצורי-חורף מוזרים ואילנות היוחסין המגדירים כל איסלנדי וממפים אותו עד לדמויות מהסאגות. הלדור לקסנס חסר לנו מאוד.

 

[פורסם לראשונה במדור הספרות של "ידיעות אחרונות", 25 באפריל 2008]

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • אבי  On 25 באפריל 2008 at 10:52

    איזה ספר שלו עוסק בסוציאליזם?

  • דני  On 25 באפריל 2008 at 18:44

    אכן ספר נפלא. אבי, זה הספר העוסק בדיון חברתי (סוציאליזם ממש הוא רק פן אחד). בראש ובראשונה זהו ספר מרתק על אנשים, קורותיהם ומחשבותיהם. הביקורת החברתית שזורה בו כחלק מהסיפור, אם כי לא ניתן להתעלם ממנה כמובן.

    יורם, תרגום מאיסלנדית אקספרס לעברית? מטרה נעלה, אם כי לא בטוח שמציאותית. כמה אנשים (שלא לומר אנשים מוכשרים; שלא לומר מוכשרים לתרגום) כבר יודעים על בוריין את שתי השפות האקזוטיות והבלתי-קשורות הללו? אם ברצוננו לא להחמיץ סופר טוב כדבריך, עדיף כבר תרגום טוב לעברית עשירה ונעימה של מתרגם מוכשר, גם אם דרך שפת ביניים. לא הייתי רוצה שיתפסו את האיסלנדי הציוני הראשון שיימצאו ויתנו לו לתרגם את לכסנס. קראתי יותר מידי תרגומים רעים לאחרונה, אפילו משפות פחות אקזוטיות (קרי: אנגלית…). אגב, אם אני פוגע כאן במתרגם מוכשר מאיסלנדית לעברית, עימו/עימה הסליחה, ויאללה לעבודה.

  • יורם  On 25 באפריל 2008 at 20:31

    לאבי: "אנשים עצמאיים" מלא בשאלות של שיטה חברתית.
    למעשה, הדבר שזור בכל היצירה שלו, כפי שאמר דני.

    ודני, יש לי הלוקסוס לדרוש תרגום מעולה מאיסלנדית לעברית. :-)))

  • מישהי  On 26 באפריל 2008 at 17:27

    רמי סערי הוא מתרגם מוכשר ביותר, ישירות מאיסלנדית לעברית (לפחות עד כמה שאני יכולה לשפוט מבלי לדעת איסלנדית). הוא תרגם למשל את המשוררת האיסלנדית המעניינת סירקה טורקה. וגונב לאוזני שבימים אלו הוא מתרגם את הספר עב-הכרס 'סנהת המצרי' של מיקה ולטרי, שגם הוא תורגם בזמנו דרך האנגלית.
    ולפיכך, אל יאוש!

  • מישהי  On 26 באפריל 2008 at 17:29

    סירקה טורקה היא פינית כמובן, וגם מיקה ולטרי, ורמי סערי מתרגם מפינית. סתם יצאתי אהבלה. 😦

    אבל בכל זאת נדמה לי שישנם אנשים המתרגמים מאיסלנדית.

  • קוראת  On 30 במאי 2008 at 8:00

    נדמה לי שפרופ' איתמר אבן-זוהר ובתו בושמת אבן-זוהר

להשאיר תגובה

היכנס באמצעות אחת השיטות האלה כדי לפרסם את התגובה שלך:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: