עסקת יונה ושחיתות הבנקים


  עם החזרתו ארצה של מנכ"ל "חפצי-בה" הנמלט, בעז יונה, קמה סערה. עסקת הטיעון שנחתמה איתו כמעט מיד עוררה מחאה, ביקורת ודיון. הודאה מלאה ובעקבותיה שבע שנות מאסר וקנס של 4 מיליון ש"ח כנגד משפט של שלוש, חמש או עשר שנים שישיג עונש דומה, לפחות לפי התקדימים, נראו לאחדים עונש סביר; נפגעי פשעיו של בעז יונה אינם מסתפקים בכך. הם משמיעים מחאה רמה ובעיקר טרודים בניסיונות להיחלץ מהצרות.

מה שמשך את תשומת-לבי הוא חלק אחר בעסקת הטיעון. בעז יונה התחייב לסייע למשטרה ולפרקליטות ללכוד שותפים לפשעיו מתוך הבנקים. ומיד, יחד עם הדיווח על עיקרי ההסכמות וגודל העונש, מהדורות החדשות ברדיו דיווחו על כך ש"במערכת הבנקאית הובעה דאגה שיונה יחשוף גורמים ששיתפו איתו פעולה מתוך הבנקים".

ובעיניי, דווקא הקטע הזה וכל המשתמע ממנו עשויים להיות החוליה החשובה ביותר בטיפול המשפטי בפרשת "חפצי-בה". כדי שיונה יוכל להונות ולגנוב, להוליך אנשים לחתום על הסכמי רכישה ללא ערבויות מספיקות, יש להניח (ואני מתבטא בזהירות רבה) שהיו לו שותפים בקרב פקידי הבנקים השונים, כפי שאכן עולה מעדויות של רבים שרכשו דירות מ"חפצי-בה".

אני מניח שכל הצדדים נהנו: בעז יונה גלגל את מעשיו הלא-חוקיים; פקידי בנקים נהנו מהטבות, “קופונים" או טובת הנאה שאתם מוזמנים לכנות בכל שם שתבחרו; והרוכשים נהנו ממשכנתאות ומהלוואות בתנאים משופרים, אולי תמורת פחות בטחונות, אולי קצת "מתחת לשולחן".

והנה באותו יום נחשפת פרשה של שחיתות לכאורה מצד מנהל בכיר בבנק לאומי, החשוד שנתן הלוואות תמורת מסמכים מזויפים או מופרכים, וקיבל עמלה נאה מאוד מן הלווים, שחלקם אפילו לא החזיר את מלוא ההלוואה.

הדברים קשורים בקשר ברור.

בעשור האחרון יצא לי להיחשף לעולם האפל הזה, לראות ולשמוע סימנים ברורים לדרך שבה דברים כאלו מתנהלים. אתן פה דוגמאות אחדות (ללא ציון שמות של מוסדות ויחידים, מסיבות מובנות):

  • פקידי משכנתאות בבנקים הנותנים משכנתא בידיעה ברורה שהלווים לא יוכלו לעמוד בתשלומים. יש בהם אפילו מי שמחשבים מראש את הקושי העתידי, צופים אותו ומסתמכים עליו. אם חד-הורית מעוטת יכולת מקבלת משכנתא נאה, והמנהל בבנק לוקח בחשבון שבתוך שלוש או חמש שנים הבנק ייאלץ למכור את הדירה במחיר נמוך. מישהו כבר יתחלק ברווחים. הבנק יגבה את החוב, ועורכי-דין ומתווכים למיניהם (הנוטים להיות מקורבים לאנשי הבנק או קשורים אליהם בכל מיני דרכים) ירוויחו את שלהם, ביד רחבה. ידוע לי על בנק שבו מנהל חדש נכנס לתפקידו, ראה שכך נהגו לפניו והורה מיד לא לתת משכנתאות מתוך חישוב קר שהלווים לא יעמדו בה. הפקידים הוותיקים השתוממו, אבל לפחות באותו בנק (קטן) המנהג הנפסד הזה חדל.
  • פקידי בנקים המקבלים עמלה שחורה כדי לגלות לעורכי-דין ומתווכים אילו לקוחות מצויים בקשיים ועשויים להיאלץ לממש נכס. ולפתע פתאום, מוצא עצמו בעל החוב תחת מצור של אותם עורכי-דין ו"מאכערים" מצד אחד, ובפני נוקשות נוספת של פקידי הבנק, הרוצים לראות את מימוש הנכס ואת הרווחים למקורביהם (ובוודאי גם להם עצמם).
  • שוק ההלוואות פתוח לתחרות, בין אם מדובר במשכנתא ובין אם בהלוואה אחרת. הלקוח יכול וצריך ללכת מבנק לבנק ולקבל הצעות, לעמת פקידים עם הצעות אחרות שקיבל וכו'. אלא שבין הלווים יש סקטור מועדף: המקורבים למנהלים למיניהם. די לך שהיית בצבא עם מורשה חתימה והנה תזכה בהנחה נאה בריבית. למותר לציין שלעניים, עולים מרוסיה או מאתיופיה ולכל החלשים למיניהם אין בדרך-כלל חבר מפעם שעלה לגדולה ויושב במועצת-מנהלים של בנק. החלשים רק ממשיכים לסבסד את החזקים מהם.
  • אדם רוצה לקבל משכנתא בגובה מסוים לצורך רכישת דירה חדשה. הוא אינו זכאי לה כי חסרים לו בטחונות. הקבלן והמתווך "ישחקו" מעט עם המספרים בחוזה, יורידו לכאורה את מחיר הדירה כדי להוריד את גובה המשכנתא ולאפשר את העיסקה, וההפרש יתקבל במזומן, או דרך בעלי-מלאכה פיקטיביים למחצה תמורת נגרות במטבח, שיפוצים וכו'. ברווח מתחלקים, והוא כמובן שחור בדרך-כלל.

לא חסרות פרשיות העומדות ונידונות בבתי-המשפט המגלות פנים נוספות של הקרחון האפל הזה. די לקרוא בעיתונים ולהצליב את הפרטים הבסיסיים. אם אתה מקורב לבכירים בבנק, או לפחות לפקידים חזקים בסניף בנק, ייטב לך – ולא תמיד לפי החוק. ולא פעם ירוויחו מכך גם מיני מקורבים לפקידים.

גם בעסק הזה צריך לעשות סדר ולהפעיל פיקוח חריף וענישה מרתיעה. אם עסקת הטיעון עם בעז יונה תקדם את הרשויות לפחות בחשיפת השחיתות, עשינו עסק.

[התפרסם לראשונה בבלוג שלי ב"דה מרקר", 18 ביוני 2008]

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • איריס  On 18 ביוני 2008 at 10:28

    הכל נכון. אך מה הטעם המידע שימסור בועז יונה אין מי שיעשה עם זה משהו, למעט לגנוב לעצמו את האדום האדום. מערכת המשפט היא חלק מהמשחק, כולל עם השחיתות של הבנקים. ללא שיתוף פעולה מלא ונוח ונינוח בין השוק האפור הזה שאתה מתאר ובין מערכת המשפט על כל סניפיה, זה לא היה מתאפשר. יש לבחון כיצד קורה שהעבירות שמבצעים הבנקים ביחד עם העולם התחתון מקבלות רוח גבית, אישור, סיוע, ושירותי אבטחה וביצוע ממערכת המשפט ללא יוצא מן הכלל. האם לדעתך שופטים לא מקבלים משכנאות והלוואות ? מה, הם לא בני אדם ?
    כולם צריכים לחיות ולהסתדר.

    לא מסתדר לי הגיונית, שתביעות בנקים שעל פניהן מגלות אי חוקיות בולטת, "עוברות" בלי בעיה את כל המשוכות ואילו המתגונן חוטף מבית המשפט על הראש, וזה לא ניראה כמו הזחיחות והאטימות הרגילים אלא שחיתות עמוקה ויסודית.

    אין להניח שחוקריו של יונה, שהם החתול והשמנת, יועילו לנו, האזרחים, במידע הנחשק שיקבלו מיונה. הם פשוט יתפסו את מקומו בשרשרת המזון.

    המשטרה עשויה היתה להשתמש במידע לאכיפת החוק, אך היא לא מהווה תחליף למערכת אזרחית תקינה ולא מושחתת. כמה יכולה המשטרה לחקור ? כל סניף ? כל שופט שלום ? כל גובה וחוקר ומלווה ? לצערנו לא.

  • מודי תולשששש  On 18 ביוני 2008 at 19:03

    "במערכת הבנקאית הובעה דאגה שיונה יחשוף גורמים ששיתפו איתו פעולה מתוך הבנקים"

    רק מערכת מושחתת מהיסוד יכולה "להביע דאגה" מכך שיחשפו הגורמים המושחתים בה.

כתיבת תגובה

היכנס באמצעות אחת השיטות האלה כדי לפרסם את התגובה שלך:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: