מדינת "ירד במיקוד"


במדינת המיקוד…

…מהנדסי בניין יודעים לבנות מקלטים אבל לא בניינים בני יותר משלוש קומות. הם יודעים לבנות חומות מבוצרות אבל לא גשרים ואפשר לסמוך עליהם כשהם סוללים כביש אבל לא כשהם מנסים לסלול מסלול נחיתה למטוסים. למה? כי כשהם למדו בפקולטה, חלק מהחומר "ירד במיקוד".

…רופאים פנימיים יודעים לטפל במחלות ריאה אבל עומדים חסרי אונים מול מחלות כבד. רופאי ילדים מתמודדים היטב עם הצטננויות חורף אבל עומדים חסרי אונים מול דלקות אוזניים. ורופאי-לב יודעים לצנתר אבל אם נדרש ניתוח מעקפים, על החולה לנסות להגיע בלב מקרטע לניתוח במדינה אחרת. למה? כי בבתי-הספר לרפואה יישרו קו, וחלק מהחומר "ירד במיקוד".

…עורכי-דין – רבים כחול אשר על שפת הים – יודעים להעביר דירה בטאבו אבל לא לטפל בהלנת-שכר. כדי למצוא עורך-דין שיכול לטפל בבעיות פרידה וגרושין צריך לדעת באיזה מחזור הוא למד את הנושא, כי אחרת הוא יידע היטב חוקי מקרקעין אבל יתקשה מאוד בעניין משפחה ואישות. למה? כי בכל מחזור בלימודי משפטים, נושאים למיניהם "יורדים במיקוד".

…קציני הצבא יודעים לכבוש יעד מבוצר בהתקפה משולבת של כוחות קרקע, אבל אם צריך לתאם עם כוחות האוויר או הים, הם אובדי-עצות; טייסי-קרב יודעים ליירט מטוסי אויב אבל לא להפציץ מטרות קרקע בדיוק הנדרש; ואנשי שייטת יודעים לטבע ספינות אויב בנמלים אבל לא לנחות בחשאי על החוף. למה? כי בכל קורס בצבא, מקורס מקצועי, דרך קורס הקצינים ועד לביה"ס לפיקוד ומטה – נושאים חיוניים "יורדים במיקוד".

ובכלל – "מדינת המיקוד" היא מקום מעניין מאין כמוהו. כנרים יודעים לנגן רק בסולמות מזו'ריים, ציירים יודעים לצייר רק נוף, סופרים יודעים לכתוב רק מלודרמות משפחתיות ובאקדמיה שולטים בעברית בלבד.

אבל אל יאוש. יש מקצוע אחד שבו כולם יודעים הכל: מקצוע הפוליטיקה. שם ממנים שרת חינוך שאין לה תואר אקדמי, ואחריה ממנים אחרת שהיא פרופסור באוניברסיטה, ועדיין – הן יודעות הכי טוב, ובבחינות הבגרות המידלדלות והולכות עוד ועוד נושאים "יורדים במיקוד".

 

[התפרסם לראשונה בבלוג שלי ב"דה מרקר", ב-9 ביוני 2008]

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

תגובות

  • אקראי  ביום 9 ביוני 2008 בשעה 23:24

    למיטב ידיעתי הכל התחיל אי אז בזמן מלמת המפרץ הראשונה, שבה הפסידו תלמידי התיכון לימודים בחלק מהתקופה שלפני המבחנים, ולכן הם קיבלו הקלה והורידו להם חלק מהחומר לקראת הבחינות. בשנה שלאחר מכן נעמדו התלמידים על הרגליים האחוריות וטענו "הם קיבלו, למה אנחנו לא?"

    אחרי ניסיון העוועים המטופש של רובינשטיין עם הגרלת הבחינות נתקבע היחס שבמיקוד אמורות לרדת שלוש שביעיות מהחומר. וכך אנו מוצאים את עצמנו עם תלמידים, ולא מעט מורים, שיושבים עם ספרי הלימוד ומחשבים האם ירד מספר העמודים המדויק. ואוי לו למפקח שלא הוריד מספיק מהחומר.

  • נמרוד ברנע  ביום 10 ביוני 2008 בשעה 2:27

    מר מלצר הנכבד,
    זה כלל לא משנה אם יבטלו את המיקוד, לא יורידו חומרים מיקוד וכדומה.
    בכל מקרה כמות שעות הלימוד היום לא מאפשרת ללמד שום דבר בבית ספר.

  • חנה בית הלחמי  ביום 11 ביוני 2008 בשעה 9:37

    אגב, שמעת את רוחמה אברהם השבוע?

  • יורם  ביום 11 ביוני 2008 בשעה 11:18

    לא, אני לא מזוכיסט. אבל סיפרו לי. אשת מופת ללא ספק. למה היא עצמה לא יורדת במיקוד?

  • אסף ברטוב  ביום 22 ביוני 2008 בשעה 13:51

    יפה אמרת. לא ייתכן שבמשך שנים הצליחו תלמידים לעמוד בבחינות הבגרות המלאות (גם אני עוד נבחנתי לפני עידן המיקוד), ופתאום אין הדבר בגדר האפשר עוד. האבסורד מחריף כשנוכחים לדעת ששיעור הזכאים לתעודת בגרות לא עלה כלל כתוצאה מן המיקוד.

להשאיר תגובה

היכנס באמצעות אחת השיטות האלה כדי לפרסם את התגובה שלך:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: