על שרות וזכויות
באורח רשמי וגם באורח בלתי-רשמי, בחברה הישראלית מקובל שמי ששירת, הוא בעל זכויות. במצוקתם, אנשים מנופפים בפנקס המילואים שלהם ומזכירים לכל מי שמוכן לשמוע שהם נתנו את מיטב שנותיהם למען המדינה. מי ששירתו שנים בצבא הקבע או במערכת הביטחון הגדולה והמסועפת אינם מהססים לתבוע דבר זה או אחר, בשם הזכויות המוקנות להם כיוון ששירתו כל חייהם למען המדינה. איש אינו מזכיר לאנשים הללו שהם שירתו, וקיבלו שכר על שירותם, ותנאי פנסיה מעולים עד מופלגים לפרישה בגיל צעיר ולא פעם מענקי שחרור נדיבים, ושעדיין מוקנית להם עדיפות כמעט אורגנית ב"התברגות" בפירמידות הכוח והכסף.
וכמו כל תופעה שאינה מאווררת ומטופלת, גם תופעת הזכויות עקב שירות עוברת השחתה. במקרה או שלא במקרה, גרמנו לנו השבוע לחשוב פעם נוספת על אחד מבעלי הזכויות המופלגים ביותר במסדרונות האפלים למחצה של השלטון הישראלי: המרגל היהודי-אמריקני ג'ונתן פולרד.
כמה תזכורות: פולרד היה ועודנו אזרח אמריקני. הוא פעל נגד ארצות-הברית בהיותו אזרח ארצות-הברית. הוא עשה זאת תמורת כסף, ולא מעט כסף. הוא הציע את שירותיו ל"מוסד" ונדחה, והוא גם הציע את שרותיו למדינות אחרות עד שגוף המודיעין הישראלי שכונה אז לק"מ ("הלשכה לקשרי מדע", שהייתה אמונה על ריגול טכנולוגי בעיקר בנושאי גרעין) הפעילה אותו דרך קצין חיל האוויר אביאם סלע שלמד אז בארצות-הברית, ובאמצעות מי שהוא היום ראש מפלגת הגמלאים, איש המוסד לשעבר רפי איתן, הידוע בימינו גם כמיליונר בחסות פידל קסטרו. לק"מ (במקרה הזה, בסופו של דבר, גם “ליקוי מאורות") הפעילה סוכן יהודי-מקומי בארצות-הברית, בחור עמוס תסביכים ורגשי-נחיתות וזעם, שבכסף שקיבל ממדינת ישראל תמורת המידע שמסר, הלך וקנה לעצמו מכונית "יגואר".
אחר-כך בא מצעד האיוולת: מצעד חברי-הכנסת ואנשי הציבור הישראליים המבקרים את פולרד בכלא, האזרחות הישראלית שניתנה לו לאחר שנשפט למאסר בגין ריגול, הבקשות החוזרות לחנינה, האימוץ של פולרד בידי הימין (שבחסותו ג'ונתן היה ל"יהונתן", בהדהוד לא סמוי ליהונתן אחר, שגם היה גיבור) וממון רב ביותר שהוזרם לנשותיו השתיים ולכל מפעלות ההסברה, ההשתדלות והשתדלנות. המאמץ הרב כולל גם ניסיון עקבי להשכיח את העובדה שפולרד היה שכיר-חרב לא חכם שהצליח במלחמת ה"גלימה והפגיון", בעולם החשאי, עד שכשל ונלכד. האחראים על כך כמעט לא שילמו מחיר (פרט לאביאם סלע שהקריירה הצבאית שלו נבלמה חלקית). רפי איתן ושמעון פרס, יצחק רבין ז"ל ויצחק שמיר ועוד בכירים ישראלים, יצאו כולם ללא שריטה.
אבל לפולרד "יש זכויות".
כעת הוא בבעיה נוספת: בן-עמי קדיש, מהנדס יהודי-אמריקני בן 84 נתפס לאחר שהתברר שריגל לכאורה למען ישראל במערכת הביטחון האמריקנית. מעבר למאמץ המובן לנהל "בקרת נזקים" ולהקטין את חשיבותו של קדיש וגם להדגיש שפעולותיו, אם נעשו, נעשו לפני יותר מעשרים שנה, ברור שהוא מאיר את פולרד באור בעייתי ביותר. נראה כי קדיש פעל "לשמה", ובוודאי לא תמורת כסף. במסגרת סיפור לכידתו, פורסם שלא מזמן הוא טלפן ארצה, אל מי שהיה מפעילו בארה"ב מטעם הלק"ם ושהלה אמר לו להכחיש הכל ולטעון שהוא אינו זוכר דבר. פורסם גם – כמה מפתיע! – שהמודיעין האמריקני האזין לשיחה. אם הסיפור נכון, המפעיל איש-מקצוע גרוע וגם טיפש לא קטן, שותף פעיל בעוד ליקוי מאורות.
בן-עמי קדיש הקשיש שוחרר לביתו לאחר שהובא בפני שופט. האם יזכה ל"זכויות ישראליות" כמו של פולרד? האם גם הוא יאוזרח בידי שר-פנים ישראלי? האם גם הוא יגובה במיליוני דולרים? אולי לא, כי הוא לא היה שכיר חרב. ואולי כן, כי שמו נראה כפיתוי טוב מדי לימין ולקופירייטרים שלו. לא אתן להם רעיונות, הם בוודאי עובדים כבר שעות נוספות.
על שרות וזכויות על משטח הדשא
ובמקביל, נמשך הוויכוח על שרותם בצבא של כדורגלנים מצטיינים. בגלל בן סהר ואולי גם גיא אסולין, שני כוכבים גדולים, צעירים ואולי בסופו של דבר ייחודיים בשמי הכדורגל הישראלי ואולי העולמי, מדובר על שאלת שרותם של "כוכבי-על" ו"גאוני כדורגל ייחודיים" בצה"ל.
מן המפורסמות היא שכדורגלנים בולטים משרתים שירות קל, סמלי, מאוורר ומרווח מאוד. הסיפורים ידועים: ארבע שעות תיוק בצריפין, שעתיים השקייה של ערוגות בקרייה ותמיד, תמיד, נטילת חלק באלפויות צה"ל בכדורגל.
זה חלק מההיסדקות הנמשכת של עיקרון השירות. לא דרך הכדורגלנים או הספורטאים בכלל צריך ואפשר לתקן את התופעה. השירות לטובת הכלל דורש מבט אחר, רחב יותר וכללי. כולם צריכים לשרת, ללא הבדל דת, מין, גזע ונסיבות. לכולם צריכה להיות זכות הבחירה האם לשרת שרות אזרחי או לשרת בצבא (ואז, למשל, מוזמן הצבא להציע שכר מינימום או יותר למי שיבקשו לשרת בו). יהודים חילוניים וחרדים, ערבים מוסלמים ונוצרים, ילדים של עובדים זרים, כולם-כולם ישרתו למען הכלל, והצבא יבחר את מי שרוצה לשרת בצבא, ויציע לו הצעה הוגנת. הצבא ירוויח, החברה תרוויח
, ונגמור עם הליצנות של השקיית ערוגות בקרייה בין אימון ומשחק, ננרמל תופעות סקטורליות פוגעניות כמו ישיבות ההסדר ונבטל את העוולה שמאפשרת לחרדים לא לשרת כלל. לא חסרים צרכים בחברה הישראלית, ובוודאי שלא חסרה צורך להביאם למודעות כללית וגם לטפל בהם כראוי.
[התפרסם במקור בבלוג שלי ב"דה מרקר", יום ששי ה-25 באפריל 2008]
Ioram's Blog 
תגובות
כתבת כתבת ובסוף אין מסקנות. האם פולארד הוא האישו כאן ? מה הוא מעניין בכלל. זה אקט של המדינה, והיא האחראית, כולל על גיוסו ואם הוא לא מתאים, אז היא עוד יותר אחראית.
אתה מפרגן לרפי איתן, כאשר אתה ממסמס פה את הסיפור. פולארד, בן עמי קדיש זה "דגים" ברשת, מכל מיני סוגים ומינים, ויש עוד רבים המפרפרים שם. הדברים צריכים להיות ברורים וחדים. יש שר בממשלת ישראל שאחראי לזה, והסיבה היחידה שהוא שם ולא בכלא זה כי הוא מייד יגיד כמוך, שגם פרס אשם (כי השאר כבר מתים). אז שגם פרס יתכבד.
האם אתה מאמין שפולארד הסתובב ומכר את שירתיו לכל דיכפין, והמעסיק שלו האמריקאי לא היה בעניינים ? בל ניתמם ובל נזלזל בדוד סם, וגם לא בקומבינות העסקיות שבין רפי איתן לשותפים אחרים לאו דקוא ישראלים. זה מסריח למרחוק, והאופי של פולארד הוא שולי. האיש היה צעיר מאד, חסר ניסיון, ומתוסבך. האם זה הופך אותו לסנג'ר כשר ? אני מכירה הרבה בני נעורים מתוסבכים, מסוממים, שקונים מכוניות יקרות, האם זה הופך אותם למטבע עובר לסוחרי אדם בעלי תגית רשמית של "מדינת ישראל" ? להיפך, זה מגביר את אחריות המדינה לוודא שהם לא יהפכו לקורבנות של נוכלים. בן עמי קדיש היה מבוגר ואחראי למעשיו, שייקח אחריות (ויתבע את המדינה). ואילו פולארד – לפי דבריך, היה זקוק לפסיכולוג טוב ולא לכרישים.
למרבה הצער יש להניח שבן עמי קדיש לא יתבע את המדינה על נזקיו, אבל זה מה שהוא צריך לעשות ומייד, ובעיקר את הגאון שהנחה אותו לשקר.
וזה קורה בגלל שמערכת החינוך בשישראל ממוקדת בדבר אחד בלבד – לייצר עבור הצבא רובוטים אטומים רגשית.
אותם בוגרי בתי הספר הופכים לאנשי צבא ומרשים לעצמם לתייג ולסמן את מיטב האנשים בארץ, ולהקיא אותם מקרב החברה רק בגלל שיש להם בעיות נפשיות קלות.
אותם חלאות אדם צבאיות מרשים לעצמם בשם קדושת הצבא לשקר, לזייף, לסתום פיות ולהטיל דופי בי ובחברי.
בקצב הזה הם עוד יארגנו שריפה המונית של ספרי אלברט אינשטיין. בטוחני שכל המגיבים המתלהמים והפטריוט-נבלים יבואו ותדפוק קופה – איינשטיין היה פציפיסט וסרבן פוטנציאלי.
תצרף לזה גם את שריפת התמונות של ואן גוך ועוד אמנים שיש סיכוי טוב שהיו מקבלים פרופיל 21 ולא משרתים ב"צבאנו הקדוש".
ועוד הרבה סופרים, משוררים ואמנים.
החלאות הצבאיות לא מבינים בנפש, אמנות, ומוסיקה.
הם מבינים בזבל בהמות צבאי-`ציוני` ובו הם מזהמים את החברה, כי איבדו את הפרופורציות מרוב הרעלה.
וכל אלה שמדברים פה על עזה שכם ורמאללה – אם אתם רוצים לדעת, מנטאלית, אתם כבר באיראן.
אין שום הבדל בין הפנאטיות של דת הצבא שאתם משליטים כאן לבין הפנאטיות של האיסלאם.
בעלי פרופיל 21 הם האנשים הטובים ביותר בארץ, וצריך להצדיע להם על שלא שרתו בצבא ולשלם להם פיצויים על שנות הרדיפה הרבות!
אם לא אז נגיע למצב של סגירת אתרים שהטוקבקים בהם עלולים לפגוע, או נכתבים ע"י טוקבקיסטים שעלולים לפגוע באושיות קיומה של מדינת ישראל.
אשר בהם יהיו בסופרמרקט מחירים שונים לאלה ש"שירתו" ולאלה שלא.
דמיוני? הזוי?
אז איך זה שקיצבת הילדים של מי ש"נהרג באוהלה של תורה" גבוהה יותר מאשר של מי ששוחרר מצה"ל מסיבות בריאות?
ולענייני מרגלים:
כלל ידוע הוא כי
מרגל עבורנו = גיבור ציוני צדיק.
מרגל נגדנו = בוגד.
דומני ש"עיקרון השירות" הוא "עקרון השירות", ללא יו"ד במילה "עיקרון", וזאת בשל הסמיכות. כך גם בעקרון ה-purdah. ק
good morning guys.
i read this post during the night.. and i must say, it's very good indeed.
i have been having some of the issues mentioned here myself as of late and i now think that things tend to sort out the best when you lead your life while learning from personal experience, plus, blogs such as this one here. it has certainly helped put some things in perspective.
thank you.
http://ordertramadol.tabulas.com/