מזה שנים חשופים אזרחי ישראל לססמה "רון ארד, לחופש נולד". הססמה רעה, ולא רק מבחינת עבודת הקופירייטר האחראי עליה. הססמה רעה כיוון שהיא מציירת את הנווט שנפל בשבי בלבנון כאילו היה בעל-חיים נדיר, איזה לוויתן בסכנת הכחדה שנלכד ברשתות של דייגים יפניים בעלי לב של אבן. “רון ארד, לחופש נולד" נשמעת כססמה "ירוקה" ומזכירה את הסרט "Free Willy”, שבו הצופים נקראים להזדהות עם הלוויתן השבוי ולקוות לשחרורו. וגרוע מכך: הססמה העברית פונה בהכרח אלינו, אזרחי המדינה הקולטים אותה בצדי הדרכים, במודעות וחל חזיתות בתים.
לא אנו אמורים לשחרר את רון ארד, כפי שלא אנו אשמים בנפילתו בשבי ובוודאי לא באי-חזרתו משנת 1987 ועד היום. רון ארד אינו כאן כיוון שממשלות ישראל למיניהן לקו ביהירות, בקוצר-ראייה, באוזלת-יד, בטיפשות ואמנם כן, גם בחוסר-מזל. רון ארד נשלח למשימה כנווט של מטוס קרב, עניין מסוכן בעליל. הוא נפל בשבי במסגרת תפקידו, בשליחות הצבא והמדינה. אלו הגופים האחראים על גורלו. אי חזרתו היא כישלונם.
כעת החליט אתר YNET, "האתר של המדינה", כי גם גלעד שליט השבוי בעזה"לחופש נולד". יותר מהפיתוי הקופירייטרי – שעוד עלול להינחת עלינו – חזק הצורך לקבץ את כל "הבנים" באגודה אחת. ארבעה "בנים" הם: רון ארד, אלדד רגב, אהוד גולדווסר וגלעד שליט. כן, גם המושג "בנים" גרוע. אין ספק, הארבעה הם בנים להוריהם, לארצם ולמדינתם. שלושה מהם היו גברים בוגרים ללא ספק, וגם שליט לא היה ילד כשנפל בשבי המחבלים בעזה. גסות-הרוח של YNET בהצמדת הססמה האקולוגית "לחופש נולד" לשליט הוא עמוד תווך בשיח האינפנטילי שעמוד-התווך השני שלו הוא "להשיב את הבנים הביתה".
חיילים מסכנים את חייהם בשליחות הממשלה, למען המדינה ואזרחיה. הם אינם בעלי-חיים נדירים וגם לא תינוקות. כל אדם "לחופש נולד", בכל מקום בעולם, בשלל המצבים המזומנים לבני-אדם על פני כדור-הארץ שופע האכזריות שלנו. כשאדם נופל בשבי, יש מי שמחזיק בו. כשמדינה שולחת אדם למשימה מסוכנת, היא אחראית על גורלו. אין לה זכות להפוך אותו לבעל-חיים בסכנת הכחדה ש"כולנו" צריכים לשחררו, ש"כולנו" צריכים להבין שהוא "לחופש נולד". ואין לה זכות או צורך להתיילד ביחס אליו.
אני מקווה בכל לבי שכל הארבעה ישובו לישראל. כשישוב מי שישוב בחיים, אינני רוצה, וגם אינני מאמין, שהוא יזכה לשיחה משל היה ילד בגן-ילדים אשר "שב הביתה" לאחר שאבד בקניון. כשיקרה הדבר, אחשוב שהם נולדו לחיות, שטוב שניתן להם לחיות בחירות. לא אראה בהם אנשים שונים מכל אדם אחר.
האינפנטיליות והדביליות בשיח הציבורי אודות השבויים מונעות דיון אמיתי בנפילה בשבי, בשבויים ובחטופים למיניהם ובמחיר שמשלמים תמורת שחרורם בחיים או לאחר שכבר מתו. התקשורת הצהובה והצעקנית, ואחריה נבחרי הציבור ובעלי התפקידים למיניהם, מנמיכים את הדיון לסנטימנטליות ריקה, גסה ומתחסדת. כל אלה גם מרחיקים את האש ממי שאחראי לפתור את המצב: המדינה באמצעות ממשלתה החוקית.
די אם נביט במלחמת לבנון השנייה.
תארו לכם תסריט אפשרי, והוא אפשרי ללא ספק, בכל רגע נתון: חיילים נופלים בידי האויב. הרמטכ"ל מדווח לראש-הממשלה, שמזמן אותו להתייעצות דחופה. ראש-הממשלה שואל את הרמטכ"ל האם יש דרך לשחרר את החיילים. הרמטכ"ל אומר "כן". ראש-הממשלה, כאחראי העליון על המתרחש, שואל את הרמטכ"ל מה יהיה מחיר הפעולה. הרמטכ"ל נותן חוות-דעת (“מקצועית", כמקובל לומר היום): בין 100 ל-200 הרוגים, שרבע מהם יהיו אזרחים.
האם סביר שראש-הממשלה יאשר את הפעולה?
מה נאמר להורים, לנשים ולילדים של "הבנים" שייפלו בפעולה?
מה נאמר להורים, לנשים ולילדים של "הבנים" שייפלו בשבי? שגם החיילים הללו "לחופש נולדו"?
קל וחומר שכזכור, השבויים לא שוחררו, וככל הנראה לא נעשה ניסיון ממשי לשחרר, מעבר לזעקות השבר של ישראל ברחבי העולם שחזבאללה ולבנון חייבים "לשחרר את הבנים". ומיד לאחר מכן נזעקת ישראל הרשמית על כך שהעולם אינו מבין שהם "לחופש נולדו". ככה לא מדברת מדינה, וככה לא משיגים שום דבר. עובדה.
Ioram's Blog 
תגובות
זה כנראה לא כיוון הדיון שחשבת עליו, אבל אולי באמת החיילים שלנו צעירים מדי.
אולי היה צריך לגייס רק מגיל 20 או 21 ולא מגיל 18.
קשה יותר למדינה לגייס אנשים שהם לגמרי בוגרים, אבל זה בוודאי יותר הגון ויותר מוסרי.
בכל מקום שבו יש מי שלא רוצה לשאת באחריות ומעדיף למוסס את הדיון לתוך איזה קונצנזוס בפילטר מרוח וזלין.
ראה השיח הציבורי על יצחק רבין…מדיון ברצח פוליטי, התמסמס הנושא לאיזה חגיגת זיכרון לסא טוב ומטיב שכולנו כואבים את לכתו…
זה טריק נהדר שמוכיח את עצמו בכל פעם – מייצרים אחווה, מעיפים בלונים ומדברים על הצורך למנוע פילוג בעם.
לא קראתי עד היום טקסט כל כך מדויק בנושא
http://www.notes.co.il/yoavavni/26386.asp
לפי חבר (ששמו מותר לפרסום רק בפרסומים זרים) המקור הוא זה:
ספר וסרט. הספר תורגם לעברית. מאת ג'וי אדמסון.
מה עם נעדרי קרב סולטן יעקב: זכריה באומל, יהודה כץ, צבי פלדמן?
כמה זוכרים בכלל את שמותיהם?
למה לשתף פעולה עם השכחתם המתמדת?
מדוע לא לעורר דיון בדבר השכחתם?
גם השכחה היא אופציה מצמררת העלולה להתממש בעתיד שוב.
זה היה "לחופש נולדה". אני זוכר את זה כספר- לא כסרט- על לביאה בשם אלזה. זה היה אחד הספרים האהובים עלי בילדותי, על לביאה שגדלה אצל בני אדם. למיטב זכרוני זה היה ספר דוקומנטרי לגמרי. ובניגוד לארד, שליט והאחרים השובים של אלזה היו אנשים טובי לב שגידלו אותה, והיא יכלה לעזוב את השבי בכל עת שרצתה. בסוף היא אכן עשתה זאת.
לא חשוב באמת אם הם 4 או 7. הם לא נשכחים. הובאה כאן עמדה נדירה בכנותה, באומץ ועומק של וביושרה. הדברים האלה לא נאמרים בקול רם אלא אך ורק בחדרי חדרים, אם בכלל. כפי שהדברים כתובים אין טעם להוסיף דבר או לבקר, כול הכבוד יורם על האומץ והיושר.
סתם תהייה. אם אומר לצבא שמגייס אותי שנולדתי לחופש ואיני מוכן להתגייס האם זה יעבוד? או שמא נולדתי לחופש עד הצבא ומרגע נפילתי בשבי. כי עד כמה שידוע לי כחייל אני לא חופשי בכלל, אלא אם איזה מפקד בן 18 וחצי אמר לי "חופשי".
רוצה לומר, המילה חופש לא קשורה בכלל לדיון על הצבא. לא כחייל, נעדר, שבוי, חלל.
אגב, החופש היחיד בצבא הוא להיות עריק. אבל על חופש כזה משלמים במאסר ובאין חופש ל-30 יום.
מוצפי טוסטסטרון, ולפני שהחלו לחיות ולראות עולם, כי כך הם צייתנים ביותר. זו עובדה
יורם, מאמר מצוין. נזכור כי גם החיזבאללה חטפו את החיילים כדי להחזיר את הבנים שלהם. אלא שעובדה זו נמחקת בשיח הפוליטי .
אני מצטרפת לדעתך וחושבת שזה המשך החוצפה והורדת השיח הציבורי לדרגה עוד יותר נמוכה.
במקום שיש ציפיה שהצבא יוזנק למדבר יהודה ללא תשלום לכל זב חוטם שיצא לטייל בלי מים או בניגוד להוראות ושהמדינה כמובן מאליו תחלץ ישראלים בכל מקום בעולם, אז כאילו ברור שאת "הבנים" צריך לחלץ. את הבנים צריך לחלץ בראש ובראשונה כחיילים, נציגים רשמיים של מדינת ישראל שכפתה עליהם שירות צבאי על מנת להגן ולקיים את עצמה ואת אזרחיה. ולכן יש לשקול מחיר גבוה במיוחד. זה שהם בנים של מישהו זה התוספת הרגשית ולא העיקר ואכן זה כואב לכולנו. .
בחרתי להעביר את הלינק.
http://www.erim-pow.co.il/msgboard.php?op=viewMsg&id=12807&parent=8284
ולומר שוב, תודה.
ואת מוזמנת להתווכח איתי בנושאי "שחור על גבי עיתון" בכל עת, באימייל.
תודה על הרמת הכפפה וצירוף המאמר לאתר "ערים בלילה". אכן אכסניה ראוייה ביותר. גם ללא תגובות בפורום, קח בחשבון שרבים מאד קוראים את מה שנכתב שם.
תמהתני מתי תעזור לנו לעקור משורש גם את המונח הנורא "חטופים". חלק מאיתנו כבר צרוד מנסיונות ההסברה שהחיילים שבויים ולא חטופים.
כנסו ל: MAZAAL.CO.IL