אנגלית, השפה הכובשת


בצל השפה הכובשת

בדרך כלל, ההזדעקות הכללית וגם הטענות הספציפיות על חדירת האנגלית לשפתנו העברית מתמקדות בלקסיקון. צודקים מי שטוענים שהעברית העכשווית סופגת עוד ועוד מלים אנגליות, ושדוברי העברית מעדיפים לספח מלים אנגליות במקומות שיכלו ליטול מלים עבריות קיימות, או אף ליצור מלים חדשות על יסוד שורשים ומשקלים עבריים. באחת ההזדמנויות הזכרתי כאן את הנטייה לתת לעסקים ולחברות שמות לועזיים ("יס", "הוט", "אורנג'", "סלקום" ועוד), את השימוש בפועל "לעשות" בהעתקה ישירה מאנגלית אמריקאית (למשל, "לעשות סמים" או "עושה שכל") וכן את השימוש במושג "ריצה" כתרגום ל-run במשחקי כדור, שעה שהכוונה לרצף קליעת סלים על ידי קבוצה אחת ללא מענה מצד הקבוצה היריבה.

מובן שאין זה אלא קמצוץ מסימני החדירה של האנגלית לעברית. ליתר דיוק, אפשר לדבר על חדירת האנגלית של המדיה (טלוויזיה, קולנוע, אינטרנט ופרסומת) לעברית הישראלית בת זמננו. סימנים נוספים לחדירה הזאת אינם בהכרח בולטים וגם לא יפריעו לחסידי העבריות השורשית, תרתי משמע. כוונתי להופעת מלים כגון "עוצמתי" כמייצגת את powerful, "העצמה" ל-empowerment ו"מחויב" ל-committed to (כמו "מחויב לשמירה על איכות הסביבה"). התקרבות עולמות המושגים ודמיון ההקשרים בין עולמנו כאן ובין העולם האמריקאי יוצרים צרכים חדשים לדוברי העברית, ולפעמים הפתרון הוא במקבילה עברית כמעט מוכנית, הנוצרת על סמך שורשים ומבנים עבריים בתכלית. לעתים היצירות העבריות אינן מוצלחות או מתאימות במיוחד, כמו במקרה של "מוביל" ל-leading; אותו "מוביל" בעברית הוא גם שם עצם המבטא את תפקידו של המושג "leader" האמריקאי, כמו ב-"מובילי תרבות", אך לא בכוונה למשאית מלאת ספרים, אלא לדמויות בולטות בתחום התרבות. קל לנו לדמיין רגע שבו "טאלנט" (כוכב תוכנית טלוויזיה, הדמות שהיא מוקד ההפקה) יהיה "כשרון", וכמוהו יש מועמדים נוספים ל"עברות מקבילי" או ל"העתקה לעברית" כפי שתיארתי כאן.

התהליכים הללו דינמיים ואינם צפויים להסתיים בקרוב, ובוודאי לא בבת-אחת, אם בכלל. לכן אנחנו עדים למיני "קביים" מאנגלית אמריקאית, שדוברי העברית משתמשים בהם מבלי דעת. למשל, התפשטות הצורה "זה קר" במקום "קר" לתיאור מזג האוויר, ואפילו "זה קר היום". או: אומרים לילד "קח את המפתח", והוא עונה "איזה אחד?" ואינו יודע שלמעשה השתמש ב""Which one באנגלית מועתקת. יש תופעות כאלה, ששידורי הרדיו והטלוויזיה הרשמיים מקדמים במרץ. לאחרונה, עם הירידה התלולה בערך הדולר, אנו עדים להודעות יומיות על שערו הנופל בליווי הנתון הסטטיסטי הבא: "הדולר הגיע לשפל של תשע שנים", וכשהבורסה עולה ועולה אומרים לנו שהיא הגיעה ל"שיא של כל הזמנים", העתקה מדויקת של "all-time record". אם הבורסה תיפול, חלילה וחס, יש להניח שהברוקרים הנואשים ירצו שיקיריהם "יהיו שם בשבילם", בדיוק כפי שעמיתיהם בניו יורק מקווים שיקיריהם "will be there for them".

נפלאות דרכיהן של שפות: דוברים ילידיים של עברית מבכרים לתרגם באורח לא-מושכל וליצור עברית המעתיקה אנגלית אמריקאית, אבל יודעים גם לגזור מלים עבריות חדשות ולהוסיף משמעות למלים עבריות קיימות, לפי כללי השפה. זו דרכה הטבעית של שפה החיה בצלה של שפה אחרת: לחפש דרכים להעתקה של פריטים, צורות וניבים מ"השפה הכובשת", וגם להמשיך לקיים את מנגנוניה המקוריים.

 

[פורסם במקור ב"תרבות וספרות" ב"הארץ", בטור "ענייני לשון" ב-25 בינואר 2008

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • ענת פרי  On 25 בינואר 2008 at 10:48

    וגם: "זה מרגיש לי", "איך זה מרגיש לך?"

    לי זה מרגיש לא משהו

  • עמירם  On 25 בינואר 2008 at 12:44

    יש מקור נוסף לחידושים בעברית הישראלית, שגם אליו יורם התייחס כאן פעם, והוא העברית הצה"לית. לפני שלוש-ארבע שנים ההערכות הצה"ליות השתמשו ללא הפסקה במושג 'סכסוך בעצימות נמוכה', ועל כך אז נכתב:

    "… בעצימות נמוכה." עוד מילה שנפלטה ממוחות או מחשבי הצבא, ומלמדת על הרגישות הלשונית של אנשי המלים של צה"ל, וכמה גדול תפקידם במכבסה הלשונית.
    מה קרה למילה עוצמה? ומה כבר לא טוב בצירוף 'בעוצמה נמוכה'? המילה עוצמה מאיימת. "סכסוך בעוצמה", זה כבר מפחיד. הביטוי "נמוכה" מהדהד את "סבירות נמוכה" של ערב מלחמת יום כיפור. צירוף המלים "סכסוך", "עוצמה" ו"נמוכה" כבר ממש מפחיד. מעלה בתודעה את טראומת המלחמות שהיו, וזו שעוד לא היתה. או המגה פיגוע.
    כדי לא להכניס יותר מדי לפאניקה, הנפיק הצבא את 'עצימות'. מה בין עוצמה לעצימות? כלום. רק שעצימות נשמעת קטנה יותר, ניטרלית, וגם נשמעת חדשה ומתוחכמת, מרגיעה. הכל תחת שליטה. השימוש במושג החדש והמתוחכם משרה איזו תחושת בטחון שהעם זקוק לה, ולכן החידושים הלשוניים האלה נקלטים בדרך כלל ללא קושי.

  • דפנה לוי  On 25 בינואר 2008 at 16:13

    יש לך נקודה

  • יורם  On 25 בינואר 2008 at 18:27

    מושם היטב!

להשאיר תגובה

היכנס באמצעות אחת השיטות האלה כדי לפרסם את התגובה שלך:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: