נשיקה דרך סמרטוט ספונג'ה


"ויזה לאמריקה" – רומן מתורגם וסחורה פגומה

 

"ויזה לאמריקה", מוצר פגום של "כתר" ו"הוצאה עברית"

ביאליק אמר, ככל הנראה בעקבות קולרידג', שתרגום הוא נשיקה מבעד למטפחת. כקוראים, כצרכניספרים, אנו מצפים מהמטפחת להיות נסתרת ככל האפשר, בוודאי להיות צחה, עדינה, שקופה וצלולה. בשנים האחרונות יש שיפור ניכר באיכות התרגומים המוגשים לקורא העברי. ספרים מתורגמים משפות נפוצות יותר ונפוצות פחות, משפות קרובות וגם משפות רחוקות.

לכן התפלאתי מאוד, שלא לומר נדהמתי, לקבל הביתה את "ויזה לאמריקה" בהוצאת "כתר" ו"עברית", מאת חואן דה רֶקַקוֹאֶצֶ'אָה. אינני מכיר את הסופר, אבל העטיפה מבשרת לנו בשורה של ממש:

“'ויזה לאמריקה' הוא רב המכר הגדול ביותר בהיסטוריה של בוליביה, וככל הידוע הרומן הראשון ממדינה זו שמתורגם לעברית".

ניסוח זהיר, היאה לדיפלומטים וליועצים משפטיים. ניכר במנסחים מטעם ההוצאות שהם אינם רוצים להיכשל ולהיתפס בטעות. אחזתי בספר בסקרנות. בבוליביה מדברים שלוש שפות עיקריות: איימארה, קצ'ואה וגם ספרדית. היה לי ברור שהרומן "ויזה לאמריקה" נכתב בספרדית. פתחתי אותו בעמוד השער, לראות מי תרגם את היצירה. וכך כתוב: “תירגמה דפנה ברעם". וכאן נדלקו אצלי נוריות האזהרה. אני לא מכיר את דפנה ברעם, אבל ככל הידוע לי היא אינה נמנית בין המתרגמים מספרדית (ואני מהמר שגם לא מאיימארה או מקצ'ואה).

הפכתי את הדף. ומה מצאתי? הודעת Copyright על התרגום האנגלי, שעשה אותו אדם בשם Adrian Althoff. כלומר הספר "ויזה לאמריקה" תורגם לא מהמקור הספרדי אלא מהתרגום לאנגלית. תרגום מתרגום.

יתכן בהחלט שיש ספרות גדולה בקירגיזית. ויתכן גם שאין בארץ יודעי קירגיזית ועברית גם יחד שיוכלו לתרגם ספרות כזאת לעברית. ניחא, במקרה כזה, אם מדובר ביצירה גדולה באמת, נחיה (בינתיים) עם תרגום מרוסית, למשל. אם רומן גדול שנכתב בווייטנאמית (ויש בהחלט) יתורגם מצרפתית (ובצרפת מתרגמים את מיטב ספרות וייטנאם), נוכל לסלוח על כך.

אבל מספרדית? ספר מספרדית צריך לתרגם מאנגלית?

לא פלא, אגב, שבעברית המוגשת לנו כאן בירת בוליביה נקראת בטעות "לא פאז" ולא "לה פאס" וגיבור הרומן מכונה בטעות "אלוורז" ולא "אלוורס". בעניין הזה יחצ"נית ההוצאה כתבה לי בתגובה: "כמובן אתה צודק, תודה, אבל לעיתים אפשר להשתמש בנוסח המקובל ולא הנכון ראה מקרה ברצלונה". נו. “ברצלונה" נקראת כך עוד בכתבים היהודיים מימיהביניים. אבל בספרדית נעלם העיצור "ז" עוד לפני שהספרדי הראשון בא לשדוד את מכרות הכסף של פוטוסי, במה שהיה עתיד להיקרא לימים בוליביה. ובכל זאת, מתעקשים על השגיאה על דרך האנגלית.

ויזה לאמריקה" הוא לכן מוצר פגום. הוא אינו ראוי לצריכה ומוטב היה שההוצאות "כתר" ו"עברית", בעלות היומרה התרבותית, שבדרךכלל עושות עבודה טובה ולוקחות את עצמן ברצינות, יחזירו את המוצר הפגום למפעל ויגרסו את כל עותקיו. וישננו: מה שזול, יוצא בסוף יקר. מתרגמים מאנגלית יש הרבה. מספרדית פחות, והם יקרים יותר. חסכו בתרגום ומצאו את עצמם מוכרים סחורה פגומה.

אם זה תרגום, הרי שמדובר בנשיקה דרך סמרטוט ספונג'ה.

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • דלית  On 2 בינואר 2008 at 15:16

    עצוב לקרוא וחבל, שדווקא במקום בו מחנכים לתרבות ספר- חסרה בדיקה עצמית כל כך אלמנטרית. כן אשמח לקרוא את הספר, מתורגם כראוי לכותב ולכבוד שפתו המקורית. תודה ליורם על ההארה. אשמח להתייעץ לגבי ספרים אחרים, ששפתם שגורה בפיך ולא בפי. דלית

  • אסתי  On 2 בינואר 2008 at 17:23

    את ההתפעמות הגדולה שלי מהתרגום שלך ל"הארורים" של אנטוניו לובו אנטונש.
    ולא שאני שולטת בפורטוגזית אבל הקריאה היתה מענגת ביותר ונותנת תחושה שככה בדיוק זה נכתב במקור. וצריך לציין למי שלא קרא את הספר שחלק חשוב ביותר בספר הזה הוא הסגנון המקורי, העשיר והמבריק.

    וחבל שכנראה לא כך המצב עם הספר הזה שדווקא סימנתי לעצמי לקריאה כשקיבלתי במייל את הרשימה של כותרי עברית לשנה הקרובה.

  • דפנה  On 2 בינואר 2008 at 18:03

    האם מלבד השגיאות העקרוניות האלה, התרגום כתוב בעברית טובה, או שמא הוא נתקע בפה ובגרון כחצץ וחורץ את דרכו בוקשי למטה, במורד הוושט, עד שהקורא מתיאש ומשליך אותו מן היד כדי לחזור לעוד פרק של "תרגיע"?

  • יורם  On 2 בינואר 2008 at 18:12

    עברית תקינה, רגילה, אבל מרגישים את האנגלית ועוד יותר – את אי ההיכרות עם הנושא ועם המקום

  • אביב  On 2 בינואר 2008 at 19:23

    למיטב זכרוני הקרדיט לתרגום מאיטלקית של הספר "אתה, שלי" מאת ארי דה לוקה הוא שלך, יורם מלצר, ומנחם פרי גם יחד. מה הסיבה לכך?

  • דפנה 2  On 3 בינואר 2008 at 3:16

    אפשר במקרה דוגמה למה בדיוק כל כך "ספונג'ה" בתרגום הזה? הטענה העקרונית ברורה ולעניין, אבל כשאומרים דברים כל כך בוטים על עבודה של מישהו, כדאי אולי קצת להדגים, אעפס?

  • יורם  On 3 בינואר 2008 at 13:16

    תרגום מתרגום הוא פגום מעיקרו.

  • פֶנֶק  On 4 בינואר 2008 at 17:43

    אני מסכים שתרגום מתרגום הוא רעיון רע, אבל כדי לומר על עבודת תרגום שהיא סחורה פגומה לא מספיק להדגים זאת בשני תעתיקים וב"עיקרון".
    עצם תרגומן של יצירות מסוימות לעברית – גם משפת המקור – הוא רעיון רע, ובכל זאת יש מי שמצליחים לדלג מעל המחסום העקרוני ולהפיק תרגומים נאים ליצירות ש"אסור" לתרגמן (כל אחד ודוגמתו שלו ליצירות כאלה; הירשפלד כתב לא מזמן על תרגומו של שלונסקי ל"יבגני אונייגין").
    גם אתה, יורם, מסכים שבנסיבות מסוימות תקבל תרגום מתרגום, ועל כן גם לדעתך לא מדובר בייהרג ובל יעבור.
    ואם כך, נדמה לי שדפנה ברעם ראויה ליותר מסקילה בסמרטוטים – כלומר לפחות להמחשת תחולתו של העיקרון הכללי במקרה הספציפי, ולהדגמת הפגמים שנפלו בתרגום כתוצאה מתרגומו מאנגלית ולא מספרדית.

    גילוי נאות: אני לא מכיר את דפנה ברעם ו/או את תרגומיה.

  • מרב  On 4 בינואר 2008 at 18:19

    איתך בעניין העקרוני, אין זה ראוי בתקופתנו לתרגם מכלי שני כשמדובר בשפה לא-נדירה כמו ספרדית ובהחלט ראוי לבקר את ההוצאה על ההחלטה הזו. אבל, צודקים האומרים שאין זה ראוי להשתלח כך ביצירת תרגום מבלי להביא דוגמאות קונקרטיות.

    * וגם אני מכירה את המתרגמת הנ"ל (-:

  • יורם  On 4 בינואר 2008 at 18:57

    נראה שיש צורך להבהיר: אני לא מכיר את דפנה ברעם אלא רק בשמה. מה שכתבתי לא כוון נגדה או נגד העבודה שלה ככזאת, אלא נגד תרגום מתרגום. מה שלפנינו הוא סחורה פגומה עקרונית.
    לא את העבודה תקפתי אלא את עצם העניין.
    שימו לב, אמנם לא טענתי שמדובר ב"יהרג בל יעבור", אבל גם התוויתי תנאים למצב שבו הייתי מקבל, זמנית, תרגום מתרגום:

    1. יצירת מופת
    2. שפה נידחת מבחינת מצאי המתרגמים

    שני התנאים אינם מתקיימים כאן.

  • פֶנֶק  On 4 בינואר 2008 at 21:16

    הבעיה היא שמי שנפגע "עקרונית" מהביקורת שלך הוא הוצאת כתר – שממילא לא אכפת לה במיוחד (זו לא פעם ראשונה ולא אחרונה שהם מתרגמים מתרגום; ומי שמחפש מתרגמים ב-300 ש"ח לגליון, "ואח"כ כבר נתקן בעריכה" – כך לפחות היה שם לפני 5 שנים – לא נחשד בעודף כבוד לאיכות); ואילו מי שנפגע ממנה אישית וקונקרטית הוא בעל המלאכה עצמו – קרי דפנה ברעם.

    כאמור, אני לא מכיר אותה או את תרגומיה, אבל אולי, רק אולי, יש כאן "רומן נפלא, מתורגם לעילא, אף על פי שלא תורגם מן המקור הספרדי"? אולי. ואולי לא, אבל למה לשפוך את התינוק עם מי הספונג'ה העקרוניים?

    תמיד יימצא המתרגם שיסכים לתרגם מתרגום – אתה מכיר היטב את מציאות השוק הספרותי בארץ. ולא כולנו התברכנו ביכולת לעמוד על עקרונות בלי להיפגע בכיס. אז לא חראם על המתרגמת, לקטול אותה בלי בדל ראיה על מלאכתה-שלה?

    ואגב – תנאי "יצירת המופת" שלך יכול לעבוד לשני הכיוונים. לא נראה לי בלתי מתקבל על הדעת לתרגם את רם אורן לצרפתית, נאמר, מאנגלית דווקא ולא מעברית. אם הצרפתית קולחת איזה הפסד "עקרוני" ייגרם לעם בצרפת כתוצאה מהעתקת הספר מן התרגום ולא מן המקור?

  • דפנה 2  On 5 בינואר 2008 at 7:05

    גם אני לא שמעתי עד כה על דפנה ברעם אבל סקרנותי התעוררה וגם, בכל זאת, היא נושאת בגאון את שמי הפרטי. גיליתי שהיא תירגמה את "נירנברג 46" ואת הספר החדש על המדענים הנאצים ששמו פרח מזכרוני. הראשון מבין השניים זכה לביקורות משבחות שציינו לטובה את התרגום הרהוט ואת ההקדמה שכתבה לו. הספר השני יצא ממש לא מזמן, ובכל אופן מה שנכתב עליו עד כה לא ציין את התרגום, סימן טוב בדרך כלל. גיגלתי גם באנגלית וראיתי שהיא כותבת בגרדיאן, ודווקא דבירם לעניין. בקיצור, החלטתי שאני בעדה, בינתיים, ואם יורם לא מוכן לגלות לנו מה לא בסדר עם התרגום הקונקרטי הזה, מעבר למה שמכנים בצבא "רמת העיקרון" וכמה ענייני תעתיק שממילא מוכרעים בדרך כלל על ידי עורכי-לשון, לא תהיה לי ברירה אלא לקרוא את ויזה לאמריקה, בעברית, בתקווה שמיליוני בוליביאנים לא טועים…

  • אורי בלסם  On 14 ביוני 2008 at 1:57

    מביקורת על תרגום שלא טרחה להביא דוגמאות קונקרטיות אני מצטרף לאלה שמבקשים דוגמאות. אם התרגום רע כל כך, או מאונגלז כל כך, מה קל יותר מלהוכיח את הטיעון בכמה מאלה? ההימנעות העקשנית מכך דווקא עלולה ליצור רושם שאולי הוא לא רע כל כך. אני בכל אופן לא הייתי מסכים לתרגם מתרגום ובכל זאת, עשיתי את זה פעם, בתרגום סיפורים של בשביס-זינגר ("שפינוזה מרחוב השוק"),אבל זה מקרה מיוחד שבו הסופר עצמו קבע שהמקור לתרגום ספריו יהיה התרגום לאנגלית, שנעשה בפיקוחו ובאישורו

להשאיר תגובה

היכנס באמצעות אחת השיטות האלה כדי לפרסם את התגובה שלך:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: