הכל קורס


אחת התוצאות של שימוש יתר במונח הוא שמובנו המקורי נשכח או לפחות מתעמעם. דוגמה טובה לכך היא הפועל "לקרוס". לאחרונה נראה לרבים שכמעט כל דבר במציאות המקיפה אותנו בארץ אכן מתערער, נמצא בסכנת התמוטטות, אינו פועל כראוי, עומד לחדול מלהתקיים. הדברים המעורערים רבים, וכולם זוכים לתיאורים הכוללים את הפועל "לקרוס". ליתר דיוק, נאמר עליהם שהם "קורסים", "עלולים לקרוס" או "נמצאים בסכנה קריסה" ואפילו "נמצאים במצב של קריסה".

יש לשים לב שכמעט בלתי אפשרי למצוא דוגמה לדבר שאומרים עליו שהוא "קרס", כלומר שמצבו הגיע לנקודה סופית של אי-קיום, הכחדה, היעלמות, התמוטטות בלתי הפיכה. יש איזה ניגוד בין העובדה שמתריעים השכם והערב על סכנת קריסה המרחפת על עמודי תווך בקיומנו התקין, ובין העובדה שהמונח "קריסה" אינו מגדיר מצב שאחריו יש אין מוחלט. דברים כאן קורסים וקורסים ואינם מגיעים לקץ קיומם. אפשר להביט בכך מנקודת מבט של שימוש יתר במונח ולהזכיר את הילד שצעק "זאב, זאב!" ובוודאי יש בכך אמת. שימוש יתר במונח, מאיים ככל שיהיה, שוחק את ה"שיניים" שלו ומעמעם את השפעתו. ייתכן ש"לקרוס" נעשה שגור עם שחיקת "להתמוטט". תחושתי היא שלפני שמבשרים על קריסה קרבה של דבר, אומרים שהוא "כורע תחת הנטל". מבחינת ההוראה העברית המדויקת, המושגים אכן קשורים.

"לקרוס" משמעו ליפול, להישמט לקרקע, לכרוע. השימוש הרגיל במונח יוצר תמונה שבה דבר מה התפרק וצנח, אבל חלקיו ניתנים לזיהוי. מה שקורס הוא המערכת, אבל חלקיה קיימים, גם אם אינם מתפקדים עוד. בעברית, "קריסה" כוללת היחלשות, התרופפות ואף הינתקות של הקשרים והאחיזות בין החלקים. ואכן, גם המילון תומך בנכונות התמונה של פיגומים שעמדו בחזית בניין וקרסו לערימה של קרשים. אבן שושן מביא את הפסוק מספר ישעיהו (מו, ב): "קרסו כרעו יחדו", פסוק העוסק בעומס ומשא ואי-עמידה במשקל ובקושי. הדוגמאות שאבן שושן מביא מהספרות של תקופתו תומכות בכך ש"לקרוס" ו"לכרוע" דומים וקרובים מאוד. במושג "כריעה" יש תמונה ברורה של כיפוף והתכופפות, קיפול פרקים כך שהקומה מונמכת. "קריסה" כיום מציינת "כריעה" פחות מסודרת, פחות שיטתית ופונקציונלית, אכן כפי שמובא במילון מכתבי חיים גורי: "הבתים הרמים קורסים על יושביהם".

על בורסה שנקלעת למשבר חריף אומרים שהיא "נפלה" או "התמוטטה". על פי רוב אין אומרים עליה שהיא "קרסה". אולי הסיבה לכך היא שבורסה נופלת כולה, בשלמותה, ושחלקיה המוטלים על הקרקע אינם דבר שאתה יכול להקים ממנו בורסה חדשה. בורסה – כמו בשפות אירופה השונות – היא מין מכל, כלי קיבול או שק שבתוכו מתקיימות מניות שעולות ויורדות. ואם ערכה של כל התכולה יורד מאוד, אין התמונה המתבקשת כוללת התרופפות של פרקים או של חלקים במבנה. כיפוף וקיפול כחלק מן המטען הסמנטי של "לקרוס" ניכרות במלה "קרס" ויש המשערים שהדבר עומד ביסוד המלה "קרסול".

לאחרונה רואיין ברדיו בחור שסיפר כיצד נורה בידי מחבלים כשהיה חייל בשטחים לפני שנים אחדות. למזלו הרב, הוא אמנם נורה מטווח אפסי אבל המחבלים לא ביצעו בו "וידוא הריגה" שכן הוא היה בלבוש אזרחי והם לא חשדו בו שהוא חייל. לאחר שנורה הוא נמלט מהמקום מדמם וכושל. וכשתיאר זאת ברדיו הוא אמר: "הרגליים שלי היו קרוסות". היו לו רגליים, הן אף היו במקומן, אבל פרקיו לא יכלו לשאת אותו, המבנה התמוטט וקרס. בסופו של דבר הוא שרד, החלים ואף התראיין בתקשורת.

 

[התפרסם לראשונה בטור "ענייני לשון", מוסף תרבות וספרות, "הארץ", 21 בדצמבר 2007]

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • משתמש אנונימי (לא מזוהה)  On 22 בדצמבר 2007 at 2:11

    תמיד מזכיר/מזכירה לי את ה- 11.9….

  • סיפיון  On 22 בדצמבר 2007 at 15:58

    בתרגום "רד, משה" של פוקנר, למלה שחזרה פעמים לא מעטות בספר:
    squatting
    "קָרוּס על סובכיו".

  • חני  On 22 בדצמבר 2007 at 16:38

    הפילוסופיה שבשפה. בעצם,כשחושבים על זה, אין בכלל מצב שאחריו יש אין מוחלט.בכל אופן לא מצב המוכר לנו.

  • שפי  On 27 בדצמבר 2009 at 12:42

    אני חושב שכולם צריכים לבדוק טוב טוב ולראות האם שכחנו את יהושע מלצר וטיפולי השיניים שלו?

    בדק בית אנשים, בדק בית: http://shronika.terapad.com

להשאיר תגובה

היכנס באמצעות אחת השיטות האלה כדי לפרסם את התגובה שלך:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: