בראייה שלי


כה אמר יעקב בוזגלו, אביו של כוכב הכדורגל הצעיר מאור בוזגלו: "הראייה שלי לגבי מאור היא שהוא יהיה בין הכדורגלנים המובילים בעולם ואני בטוח שהוא יעשה את זה. יותר נכון גם אין לו ברירה, הוא יעשה את זה".

הדברים, שהובאו באתר Ynet כציטוט מראיון לערוץ "ספורט 1", ראויים לעיון מהבחינה הפסיכולוגית, האנתרופולוגית ובכלל, הלוגית. אלא שהם מעניינים גם מהבחינה הלשונית. יעקב בוזגלו לא אמר שלדעתו מאור יהיה בין הכדורגלנים המובילים בעולם, או שהוא סבור שכך יהיה. כמו כל רטוריקן טוב הוא בנה מנגינה שעוצמתה עלתה מתיבה לתיבה. מ"הראייה שלי", החלש יחסית, דרך "אני בטוח שהוא יעשה את זה" (כאילו אנו עדיין באזור היסוס), ואז בא הידוק הדברים: "יותר נכון גם אין לו ברירה" ולבסוף החתימה הנחרצת: "הוא יעשה את זה". בוזגלו האב, כדורגלן עבר ידוע ומוצלח בפני עצמו, מספר שהוא הפך את הקריירה של בנו מאור לעיסוקו הבלעדי. האב הוא מנהל, יועץ, מדריך, סוכן, נושא ונותן וכפי שאנו רואים מהמובאה דלעיל – גם דובר רשמי מוכשר, שכן דבריו הושמעו, הודפסו וצוטטו בשורה ארוכה של אמצעי תקשורת. עיני ואוזני נמשכו דווקא לחוליה הראשונה, שמתחילה את הקדנצה הדרמטית של האב הנמרץ. זה הרגע המעניין, שכן כשבוזגלו מתחיל את הדברים הוא עדיין אינו "חש" את בן שיחו, המראיין המייצג את הצופים בכתבה. הוא עדיין מנסה לבדוק את המים. והוא מתחיל ברכות יחסית, בניגוד לפסקנות של סוף דבריו. והוא בוחר בצורה "הראייה שלי…".

"הראייה שלי" ממלאת תפקיד מקביל ל"לדעתי" ול"אני סבור", אבל היא באה לתת נפח נוסף לדברים שייאמרו מיד לאחר מכן; נפח של חשיבות, ידיעה הבאה מתוך ידע וסמכות. יעקב בוזגלו אינו "חושב" סתם, והדברים אינם עולים בדעתו ללא בסיס. מה שהוא אומר מוצג לנו כחלק מתפישה רחבה, מתיזה. ולדוברים רבים בתקשורת, הדרך לעשות זאת היא להשתמש בצורה "הראייה שלי היא…" או באחותה התאומה "בראייה שלי…".

במבט ראשון, הצורה נראית כתרגום מילולי של הצירוף האנגלי in my view. אלא שנדמה לי של-in my view אין עוצמה של סמכות ופסקנות כמו ל"בראייה שלי". על דעתי עלתה דווקא הצורה הערבית המקובלת "חסב ראי", שפירושה בעברית "לפי דעתי". "ראי" הערבית אכן קשורה אטימולוגית לראייה, אולם מובנה כמלה בפני עצמה הוא דעה, רעיון, מושג, תפישה, עצה, הצעה וכדומה. ייתכן מאוד שאין לנו דרך לדעת כיצד הופיעה בעברית העכשווית הצורה "הראייה שלי היא…" או "בראייה שלי…", אם היתה לערבית יד בכך או לא.

מהבחינה הרטורית מדובר בדוגמה אחת מני רבות לניפוח חשיבותם של דברים כדי לשכנע, להישמע בטוח, יודע, סמכותי ומבין – דרישות שנחשבות הכרחיות כשאדם מנסה לתפוס את הזרקורים התזזיתיים של תשומת הלב של הקהל. חזות של הגות אסטרטגית עמוקה נלווית לביטוי, ועדיין לא שמעתי דובר שיתנגד לחברו שאמר "בראייה שלי…" ויענה לו "ודווקא בראייה שלי…" – כי אכן אין מדובר בוויכוח הגותי, אלא במכה יבשה של הפטיש הדמגוגי. דומה לכך מאוד מטבע הלשון "לשיטתי…", שעצם השימוש בו מרמז על קיומה של אסכולה פרשנית שלמה בראשו של הדובר. בעולם הלימוד היהודי, "שיטה" היא אכן "אסכולה", ובהשאלה גם "סברה" או "דעה". נכון לעכשיו, "לשיטתי…", ו"הראייה שלי…" נשחקו עד דק מרוב שהם משמשים לניפוח דמגוגי, והם נשמעים מגוחכים, גם אם הכדורגלן הוותיק צודק ובנו אכן יהיה "אחד המובילים בעולם".

 

התפרסם במקור בטור שלי "ענייני לשון" במדור "תרבות וספרות", "הארץ", 9 בנובמבר 2007

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • צמח בר  On 10 בנובמבר 2007 at 11:10

    אתה מתייחס לדברים שאמר, כאילו הוא בנה את המשפט, באופן מושכל ומחושב, מהבעת עמדה הססנית, למשהו תקיף ונחרץ ביותר.

    בראיה שלי, זה נראה יותר כמו משהו שהוא חשב עליו, תוך כדי ההתראיינות….
    🙂

  • יורם  On 10 בנובמבר 2007 at 12:00

    וזה בדיוק מה שעושה את זה מידע אמין להתייחסות, כמו תופעה בטבע…

  • דפנה  On 28 בנובמבר 2007 at 4:44

    על כך שאתה מביא לכאן את הדברים , לטובת מי שנמנעים מלקרוא עיתונים. ותודה על הלהט שאתה משיב לענייני השפה. אנו המיואשים ממה שקוראות עינינו ושומעות אוזנינו באמצעי התקשורת מצדיעים לך…

להשאיר תגובה

היכנס באמצעות אחת השיטות האלה כדי לפרסם את התגובה שלך:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: