ארץ תפורה


כשישראלי אומר שמשהו "תפור עליו" הוא מתכוון לומר שאותו דבר "מתאים לו" ואף יותר מכך. אנחנו מוצאים את הביטוי באמירות כגון "התפקיד ממש תפור עליו". כשדובר רוצה לומר בהתלהבות שהצעה מסוימת יותר מ"מתאימה לו" הוא עשוי לומר "תפור עלי!"

יש להניח שהדימוי העומד כרקע לביטוי בא אכן מעולם הביגוד, שבו טוב אם בגד מתאים לך, אבל אם הוא נתפר בשבילך במיוחד (או נראה ככזה), הרי שמצבך טוב שבעתיים. כלומר, "תפור" מציין התאמה מושלמת, התאמה שהביאה בחשבון את מי שזקוק לפריט. שימוש מושאל נוסף הוא כשמדובר על "לתפור למישהו תפקיד", כלומר לעצב לו תפקיד לפי מידותיו (כישוריו, צרכיו, רצונותיו). לעתים מדובר בהתאמה מתוך הבנה ולעתים בהתאמה מתוך נפוטיזם או שחיתות.

זו בדיוק הכוונה כשמשתמשים ב"תפור" בהקשר למכרזים. "מכרז תפור" הוא מכרז שהדרישות המפורטות בו הותאמו בקפידה למתחרה אחד, שנבחר מראש על-ידי מי שפירסמו את המכרז. במקום שהדרישות תהיינה כלליות, ב"מכרז תפור" הן רק מוצגות ככלליות ולמעשה מכוונות לאותו מתחרה שהרשות שהוציאה את המכרז עשתה אתו יד אחת כדי למסור לו את העבודה, למעשה ללא מכרז.

בדומה ל"לתפור למישהו תפקיד" קיים גם "לתפור למישהו תיק", שפירושו "לבנות נגדו קייס" כלומר להפלילו הפלל היטב, עם כל הראיות הדרושות לשם כך. בכל אופן, גם ב"תפור עליו", גם ב"לתפור למישהו תפקיד" או חלילה "לתפור לו תיק" וגם ב"מכרז תפור" שולט הדימוי של הבגד שהוכן לפי מידה ומתאים בדיוק. ייתכן שבחלק מהשימושים מתנגנים ברקע המלים העבריות הביטוי האנגלי "to tailor" והתואר "tailored", שכן גם באנגלית נהוגים שימושים מושאלים הרחוקים מעולם התפירה וסדנאות החייטים המומחים.

יחד עם זאת, אנחנו ארץ מיוחדת במינה, שהחיים בה מאתגרים את גבולות הדמיון וההמצאה הלשונית. בנסיעה בכביש 443 חלפתי על פני רכב שירות שנשא בגאון את המלים "חוליית אחזקת מכשול קו התפר". בתרגום מהעברית הצבאית הזאת שכמו נלקחה מעולמו של ג'ורג' אורוול, מתברר שהכוונה היא שהרכב משמש פועלים שמתקנים את החומה בין ישראל לפלשתינאים. מובן ש"קו תפר" בעברית הוא הקו שנוצר מתפירה של שני חלקי בד זה אל זה, בין אם בתפרים בודדים ובין אם בתפירה רציפה.

כל מלה שהיתה רשומה על רכב השירות נושאת עמה מטען משמעותי. "חוליה" מעניקה רושם של קרביות, ניידות וזריזות; "אחזקה" אמונה על הרושם הטכני; "מכשול" הוא המונח הרשמי לחומה שהיא לעתים קיר או גדר, בעיקר כדי שיהיה אפשר לטעון שמדובר בעניין זמני ואף נייד (גם אם צריך הרכב של בית-המשפט העליון כדי "לנייד" קטעים אלו ואחרים); ולבסוף: "קו התפר", הרכיב המשונה ביותר בצירוף הבלתי-אפשרי הזה. שני חלקים משיקים שלדעת השלטונות אמורים להיות רצף אבל גם להיות מופרדים, קו אטום אבל גם פתוח או נפתח או לפחות כזה שמאפשר מעבר, קו מתפתל אבל מהודק, שבהקשרים מסוימים אמור להיראות ובהקשרים אחרים אמור להיות סמוי, כאילו לא קיים.

לכן קיים גם הביטוי "מרחב התפר", מעין "שביל טשטוש" לאומי. נסיעה לאורכו מגלה מגוון אמצעים לתפירת פיסות השטח. הרבה אלקטרוניקה, וגם כלי-רכב קרביים. ובין מגדל שמירה למקלע על רכב קרבי נזכר דובר העברית מה ייעשה למי שיחצה היכן שאסור: אדם כזה עלול "להיתפר" בעצמו. כי "לתפור" בעברית הגמישה שלנו משמעו גם לרסס במקלע, בירי אוטומטי לרוחב גזרה. טק-טק-טק, כמו מכונת תפירה.

פורסם לראשונה בטור "ענייני לשון" במוסף "תרבות וספרות" ב"הארץ", 2 בנובמבר 2007
Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • אילנה  On 2 בנובמבר 2007 at 10:07

    ברצינות, יורם, מאיפה אתה מוציא את כל המילים והמחשבות האלו?
    בכל פעם כשאני קוראת משהו מפרי עטך, או תרגום שעשית, אני מתפעלת וכאילו גילית לי את השפה העברית מחדש. (ותגליות כאלו, כידוע לך, תפורות עלי)
    :))

  • דלית  On 2 בנובמבר 2007 at 17:32

    כתוב וערוך כלבבי.
    זה אומר (בלשון מלמדי, רועי רשקס)- יש לדבר "בשר" וכידוע לך, גם עופות תופרים
    ובדרך כלל מאחורי כל תפירה משובחת יש חומר
    אולי חומר למחשבה

  • שמעון  On 5 בנובמבר 2007 at 10:24

    הרשימות שלך פשוט תפורות עלי. אורוול היה גאה בך. תודה — שמעון

להשאיר תגובה

היכנס באמצעות אחת השיטות האלה כדי לפרסם את התגובה שלך:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: