ערכיות: מכימיה ועד מוסר


באחת ההזדמנויות הזכרתי את התואר "אמוני" המציין אדם דתי "באמת". אמרתי אז שחלה שחיקה במושג "דתי", שנהפך למעשה לסיווג סוציולוגי המציין קבוצה בחברה הישראלית. כש"דתי" מציין השתייכות לקבוצה בחברה, יש מי שחשים צורך להבדיל בין מי שנקלע להיות בקבוצת הדתיים ובין מי שהוא דתי מתוך הכרה וכוונה פעילה. כך הופיע השימוש בתואר "אמוני".

דבר דומה קרה למושג "ערכי", הנשמע לאחרונה בפי רבים. לפי השימוש המסתמן, אדם "ערכי" הוא אדם בעל מערכת ערכים ברורה, טובה, ראויה לשבח וגם לחיקוי. כשרוצים לומר על אדם שערכי מוסר והאתיקה הם נר לרגליו, אומרים עליו שהוא "אדם ערכי". בלהט הוויכוח הציבורי, פורעי חוק פוחזים מצדה האחד של המערכת הפוליטית הם "נוער ערכי" בעיני הצד האחר. התואר "ערכי" חובק לא רק את התחום השמור לתואר "מוסרי", אלא גם תכונות שאינן בדיוק בגדר המוסר הקשיח, אלא נוגעות לערכים ולנורמות רכים יותר. השימוש בו מניח קיומה של הסכמה על הערכים ועל תוכנם, וכל קבוצה או סיעה אוחזות בלהט בערכים המגדירים מי ערכי יותר ומי ערכי פחות.

התואר "ערכי" נגזר מהמלה "ערך", אבל במובן שהבאתי לעיל הכוונה ל"ערך" במובן של נורמת התנהגות ולא במובנים אחרים של המלה. המושג צורם באוזני מסיבות רבות. ראשית, ישנה ההנחה הנכפית על השומע כאילו כולנו שותפים למערכת הערכים של הדובר המכתיר אדם או קבוצה בתואר "ערכי". מרבים להשתמש בתואר, אבל אין דנים במהות הערכים. שנית, "ערכי" מחליף מושג פשוט, רחב וותיק: "טוב". מיד עולה בלבי החשד שאם אין מדברים על "נוער טוב" אלא רק על "נוער ערכי" הרי שיש לכך סיבה, וייתכן שעושים זאת כדי לבדל קבוצה מסוימת שרק היא "ערכית", בעוד שקבוצה אחרת זוכה לכל היותר בתואר "איכותית", תואר בעל גוון מוכני-הנדסי יותר, ללא רמיזה לתחום המוסר או האיכות המוסרית דווקא. במלים אחרות: אם "אמוני" הוא ה"דתי באמת, הדתי לעומק" אולי "ערכי" הוא ה"טוב באמת, הטוב מכל בחינה, גם המוסרית". מעקב אחר השימושים הצפים בחלל התקשורת בתואר "ערכי" מחזקים את החשד.

אולם בשימוש במושג "ערכי" ישנם גם הדהודים אחרים לחלוטין. למשל, המלה "ערכיות", המקבילה העברית ל-valency או valence. מדובר במושג בתחום הכימיה, שמציין את מספר אטומי המימן היכולים להיקשר לאטום מסוים, כלומר מספר האלקטרונים ברמת האנרגיה העליונה באטום. "ערכיות" היא גם מטענו החשמלי של יון במושגים של מספר האלקטרונים שהוא העביר או שיתף. במקרה הזה, הכימיה אינה מתערבבת עם המוסר שכן אין מדברים על "אטום ערכי" אלא רק על ערכיות האטום.

לעומת זאת, התואר "ערכי" לא רק מהדהד אלא ממש קיים בתחום אחר לחלוטין: תחום המודיעין. כאשר מדברים על מקורות מודיעיניים (אנושיים או טכניים) בהחלט מדברים על "ערכיות" המקור, כלומר על איכות החומר המופק ממנו מבחינת התוכן והאמינות. במלים אחרות, מקור "ערכי" הוא מקור בעל ערך, מקור שמניב פירות מודיעיניים מועילים. בחוגי המודיעין נהוג לדבר על "מקור ערכי" במידה זו או אחרת ולשפוט מקורות לפי ערכיותם. והנה פתחה לנו העברית הדינמית פתח לאירוניה מקומית משונה: בעוד שצעירים ישראליים "ערכיים" הם למעשה "נוער מובחר" ו"חבר'ה טובים", הרי שערבים יהיו "ערכיים" כמקורות מידע, כלומר משת"פים המצטיינים בתפקידם ומספקים את הדרוש למפעיליהם. הצעתי הצנועה: שלא כמו הכימיה, מוסר ומודיעין אינם מדע, ולכן מוטב להרחיק מהם את המושג "ערכיות".

 

(התפרסם לראשונה ב-19 באוקטובר 2007 בטור "ענייני לשון" ב"הארץ")

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • דני  On 20 באוקטובר 2007 at 4:51

    נראה לי ששגית כשכתבת "מוכני" – אני חושב שרצית לומר "מכני". מוכני הוא שגור, רגיל, אוטומטי. לא מסתדר עם שאר המשפט.

    פרט לכך, מאמר מעניין. אני חושב שהשימוש החברתי (לא הכימי או המודיעיני) במונח ערכי מציין משהו כמו שאמרת, "טוב באמת" בעיני הקבוצה הדוברת. אבל לאו דווקא בהקשר מוסרי. ראשית, גם המונח "טוב" משמש (או שימש פעם?) באותה צורה. "נוער טוב" בישראל של פעם, בעיני "שומרי המוסר", היה נוער שלא עישן, לא שתה, לא זיין, לא שמע רוקנרול וכן הלאה. היה לזה גוון מוסרי מובהק. ושנית, יש שמשתמשים כיום במונח "איכותי" (באופן עממי) ומתכוונים ל"טוב" או "שווה", בלי שום גוון של מוסר. למשל "חומר איכותי" (ולא במובן המודיעיני – במובן של, נו, recreational pharmaceuticals).

    אולי המונח "ערכי" של היום לא מביע "מוסרי" לעומת "סתם איכותי", אלא פשוט מונח חדש שמעיד על תחכום-כביכול של המשתמש בו (ע"ע פלצנות). המשתמש יכול להיות איש ציבור שחושב על מוסר, או פשוט לימור שמנסה להישמע מתוחכמת בשיח חולין.

להשאיר תגובה

היכנס באמצעות אחת השיטות האלה כדי לפרסם את התגובה שלך:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: