שפה זקוקה לגבר


השפה העברית זקוקה לגבר. מול גלי האמריקאיות והאנגלית האמריקאית השוטפים אותה ללא הרף, נזקקים הישראלים לצורה מקבילה לג'וקר הלשוני-החברתי, man. בשטח נבטו צורות אחדות, שכל אחת מהן ממלאת חלקית את תפקיד המלה "man" המיובאת מאמריקה. המלה "man" באה מהארלם דרך שירי ההיפ-הופ ואופנת הדיבור האפרו-אמריקאית שפלשה גם לדיבורם של לבנים, היא באה מהקריביים וממוסיקת הרגאיי הג'מייקית שפרצה לעולם, והיא באה גם מהאנגלית שראוי לכנות "שפת ערוץ 3" – כלומר שפת הסדרות דוברות האנגלית הדלה ומלאת ה"הייפ", שפה שבלונית שהיא אחד הכלים להתפשטות ההשפעה התרבותית האמריקאית בצורתה הרדודה.

השפה העברית נתקלה ב"man" גם לפני עידן הטלוויזיה והגלובליזציה של המוסיקה השחורה. תרגומים ישנים ניסו להציע את הצורה "בן-אדם". היסטורית ותחבירית, הרעיון היה טוב. באנגלית, man איננו רק שם עצם, אלא גם מילית וצורת פנייה. הדבק מוכר לנו בעברית עוד מהמקרא, ועל הדעת עולה מיד ספר יחזקאל. אלוהים אומר לנביא בפרק כא: "בן-אדם, שים פניך תימנה והטף אל דרום", "בן-אדם, שים פניך אל ירושלים והטף אל מקדשים" וגם "ואתה, בן-אדם, היאנח" ו"בן-אדם, הינבא ואמרת…". בכל הדוגמאות הללו "בן-אדם" הוא צורת פנייה ובהחלט אפשר לדמיין גרסה הוליוודית לספר יחזקאל עם קול כשל פול רובסון הבוקע מהשמים ופותח בפנייה "Man".

אלא שהצורה "בן-אדם" לא כבשה את לבותיהם של דוברי העברית. בדיבור הצברי הופיעה הצורה "חבר", שהתאימה לעידן הסוציאליסטי הישן, והתקיימו צורות אחרות כגון "חביבי" ולידה גם "חבוב", שהיה נמוך יותר ומעט מזלזל. עם חלוף השנים, כשדוברי העברית נשטפו באנגלית, בייחוד בגרסתה האמריקאית, ניכר הצורך בצורה שתמלא את המקום של "man".

כך נפוצה מאוד הצורה "גבר". אדם נכנס למכולת ובעל הבית פונה אליו בטבעיות: "מה העניינים, גבר?"; אדם מבקש ממוכר בחנות שיראה לו מוצר מסוים והלה עונה ברצון: "אין בעיה, גבר". אם יש צורה שמועמדת לתפוס מקום מקביל ל-man הרי שהיא הצורה "גבר". דמותו הנלעגת עד כאב של שאול מופז בתוכנית "ארץ נהדרת" קידמה היטב את "גבר" ואת ההעצמה "גבר-גבר" וסייעה לבסס אותם. אולם "גבר" אינו הצורה היחידה. בין גברים צעירים התפתחה הצורה "אחי" (עם הטעמה בהברה הראשונה). אמנם חיילי "גולני" ביקשו לנכס לעצמם את הצורה, וייתכן שיש להם חלק גדול בהפצתה, אבל היא מזמן כבשה שטחים מעבר לגדרי חטיבת הרגלים חומת הכומתה. בדיבור נשמעות הצורות "גבר" ו"אחי" בהתחלפות חופשית למדי, אם כי ב"גבר" יש מטען נוסף של כבוד שאין ב"אחי". בחלוקת התפקידים הזאת, נדמה ש"אדוני" נתפש כפורמלי, מרוחק, זקן וכמעט מיושן.

בד בבד, נפוצות שתי צורות נוספות: "אח שלי" ו"אבא'לה". נדמה לי שהללו צצו בעברית המדוברת גם על רקע הערבית הצפון-אפריקאית, שבה קיימות הצורות "בויה" ו"אח'ויה", כשהסיומת "-יה" מציינת שייכות וגם מבטאת קירבה. כך נוצר מצב שישראלים ממוצא מזרחי מאמצים ללא היסוס או בעיה את "-'לה" האשכנזי. עם כל זאת, "גבר" עדיין נהנית מיתרון ניכר. צורתה העברית המקורית נשמרת בכל מצב, כולל ההטעמה. היא אינה דורשת צורת שייכות והיא קצרה די הצורך כדי להידבק כמעט כסיומת למבעים יומיומיים: כמו הצורה האנגלית man ששמרה על תכונותיה וגם נצמדה בקלות בסופם של מבעים. וכך ייתכן ש"גבר" מתפתח במהירות לנגד עינינו לתחליף עברי ל-man האמריקאי.

 

התפרסם לראשונה בטור שלי ב"תרבות וספרות" ב"הארץ", 24 באוגוסט 2007

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • דלית  On 24 באוגוסט 2007 at 14:39

    חסר לי…זה קצר מדי. בכל מה שכתבת וקראתי עד עכשיו, שזה לא ממש הרבה, יש לי תחושה של קריאת ספר טוב שמתחברת לתחושה של חוף ים שקט, לתחושה של הכנת שוקולד או גלידה מדהימים- הזמן בהם הוא ממושך, אנחנו יודעים מה הטעם בסוף, אנחנו יודעים שנואהב את מה שיצא, אבל לא ממש רוצים שייגמר

  • מאיה  On 24 באוגוסט 2007 at 15:05

    גבר זורק אותך לכל כך הרבה מקומות שה-man בכלל לא מביא עמו, לא קונוטטיבית ולא אסוציאטיבית. *גבר* היא מילה בעלת קונוטציות, שלא לומר אסוציאציות, מגדריות קיצוניות למדי עד הקצה שבו נמצא המצ'ואיזם. בעוד שה-man לא מכוון לשם כלל. ולכן ומשום כך זכה מופז לגבר-גבר הזה שלו בארץ נהדרת.

    בנוסף, המילה בנאדם אכן יכולה, שימשה ועדיין משמשת כמקבילה ל-man אלא שיש לכתוב אותה כך: בנאדם, ולא בן-אדם. נכון הדבר שאין היא נפוצה כמו ה-man באנגלית.
    אח'שלי אחי ואחותי מתיישבות בדרך שונה לחלוטין בשפה כאן היום וקצרה היריעה מכדי לפרט.
    בכל מקרה היה מעניין

  • מאיה  On 24 באוגוסט 2007 at 15:20

    הנה דוגמה לשימוש ב-man מתוך ראיון במוסף הארץ. בן שלו מראיין את קולטריין הבן, (אגב ראיון מעניין):

    "לא חששת מהתגובות כשעברת לטנור? לא פחדת שאנשים יגידו, "הוא מנסה להיות כמו אבא שלו"?

    "או מאן, הדבר היחיד שעניין אותי היה המוסיקה. ללמוד, להקשיב, לנסות להתפתח כנגן. לא אמרתי, 'עכשיו אני רוצה להיות מוסיקאי'. ניגנתי כי חשתי דחף לנגן, כי הרגשתי חיבור עמוק לג'אז…."

    עכשיו, תאר לעצמך מישהו מראיין את… (מיהו המקביל לקולטריין הבן בארץ?) ושואל אותו 'לא חששת וכו'…?" והבן היה משיב "או גבר, הדבר היחיד שעניין אותי הוא מוזיקה…" וכו' וגו'

    http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/896231.html

  • יורם  On 24 באוגוסט 2007 at 15:31

    הנושא גדול בהרבה מ-500 המלים של הטור שלי בעיתון. אני מסכים. יש עוד הרבה מה לומר, ומיותר מכיוון אחד.

    בכל אופן, הראיה שהבאת מתוך הראיון עם קולטריין הבן בעייתית מאוד כי הוא לא דיבר עברית אלא אנגלית, והתרגום מילולי. אכן כך משפיעה האנגלית על העברית, דרך תרגומי-העתקה כאלו.

    בכל אופן, תודה!

  • דני  On 24 באוגוסט 2007 at 18:18

    המשמעות המסויימת של man באנגלית שמאיה מדגימה שונה בכמה מובנים מהמשמעות העיקרית שכתבת עליה. זאת בכלל לא ממש פניה, אלא משהו כמו "בחיי", מעין קריאה, כמו ב: “Man, it’s damn hot today.” את זה ה"גבר" או ה"אחי" הישראלי לא קלטו בינתיים. יתרה מזאת, במשמעות זאת, המלה man היא חסרת מין, ואפשר לפנות במשפט שבדוגמה גם לנקבה. בעצם גם בדוגמה של מאיה, המשפט היה תקין באנגלית גם אם המראיינת היתה אישה. אני לא רואה את זה קורה בעברית ל"גבר", שבה הג'נדר של המילה הרבה יותר חזק.

    מצד שלישי, אולי "בנאדם" מקבלת גם את המשמעות הזאת ויתכן שגם את נייטראליות הג'נדר. ומילה נוספת שתופסת לעניין זה היא "בואנה", שיבוש של "בוא הנה". למשל: "בואנה, מה-זזזזה חם היום!" יכול להאמר גם בפניה לאישה, בקלות.

  • אודי שרבני  On 24 באוגוסט 2007 at 22:29

    בדרך כלל "בן אדם" מובא אצלנו בגוף שלישי, לא אל האובייקט, אלא עליו.
    שימושים יפים עשו בזה שייקה אופיר, יוסי בנאי וביחד גם עם הגשש
    "מה הבנאדם צריך?"
    תמיד יש להם בטקסטים (בעיקר יוסי בנאי) את "הבנאדם", את ההוא, גם אם מדובר על עצמך, כאילו בדיון חיצוני שלך על עצמך.

    אגב, וזה מעניין; גם "אנחנו" מובא בעיקר, לא תמיד, אבל בעיקר אצל אנשים שרוצים להראות ענוות כביכול או עממיות. וזה מצחיק כי לפעמים זה בנאדם לבד מדבר, אבל הוא עובר לשפת רבים; אנחנו
    נניח,
    "מה אנחנו יש לנו כסף אנחנו, אנחנו אנשים עובדים"
    זה בדרך כלל שיח שבו הדובר מכליל את זה שהוא מדבר איתו, אל אותו הביחד. נניח מזרחי שמדבר עם מזרחי אחר ומניח שהוא יכול להביא את המשפט שלו או הדיעה בפירצה הזאת

  • בניזרי שמשון  On 25 באוגוסט 2007 at 8:32

    ג'ירפות, רמי מואשם באחזקת סמים קלים, 1999

  • אילנה  On 25 באוגוסט 2007 at 21:28

    נראה לי שהפנייה הצברית 'בן-אדם' קרובה לצורתה התנ'כית בכך שהיא מסמלת ריחוק כלשהו.
    בתנ'ך הפנייה 'בן-אדם' היא מאוטוריטרה כלפי האדם. בדוגמאות שהעלית, ישנה פנייה עם הוראות מסוימות אך ללא זלזול.
    בעגה הישראלית, כך נשמע באוזניי, הפנייה יכולה לסמל ריחוק בין אוטוריטרה, כפי שהיא נקבעת על ידי הדובר, לאדם אליו הוא פונה, אבל היא מכילה זלזול. להלן כמה דוגמאות שצצו בראשי: 'אי אפשר לבנות מדינה עם הבן-אדם הזה', 'לך, דבר עם הבן-אדם', 'הוא לא בן-אדם' (מיקומה של ה' הידיעה גם מעניין).
    מטען הכבוד שישנו בפנייה 'גבר' נמצא לדעתי גם ב'אחי'. יתרה מזאת, בפנייה 'אחי' יש קירבה שלא קיימת ב'גבר'.
    לפני מספר ימים ביקרתי חבר ערבי ישראלי. בעוד אנחנו מדברים, נכנס בחור ישראלי למשרד ופנה אל חברי במילה 'אחי'. המחשבה הראשונה שלי היתה שהם לא אחים, לא קרובי משפחה, אפילו לא בני אותו לאום, ובפנייה 'אחי' היה טמון לא רק כבוד אלא גם נסיון להתקרבות.

    אין ספק שהנושא רחב ויש עוד המון לאמר.
    היה מעניין אותי לדעת מה יקרה בעתיד בפניות אל נשים. כרגע אנחנו 'מיידאלע', 'חמודה', 'מותק', 'ילדה', 'נשמה', 'כפרה'. נדמה לי ששמעתי גם 'אחותי' (מרבית הכינוים תקפים גם לגברים).
    וגם אם אני מבינה שהמילים נאמרות בקונטקס מסוים, אני לא יכולה שלא להרגיש כאילו אני הופכת בשנייה לילדה קטנה ויד האוטוריטרה (אפשר גם בקולו של פול רובסון) מלטפת את ראשי.

    אגב, אני לא רואה שום בעיה , כמזרחית לשעבר, באימוץ ה'לה' האשכנזי אם אשכנזי משתמש באחויה', התהליך נראה לי כטבעי לגמרי וחלק מתהליך התבוללות עדתית. אמן.:)

  • ד"ר א.  On 6 בספטמבר 2007 at 22:10

    נפוצה הפניה – אחי ורעי. אפשר גם: אורי וישעי. ובמצבי רוח יוצאי דופן – תולעת יעקב.

להשאיר תגובה

היכנס באמצעות אחת השיטות האלה כדי לפרסם את התגובה שלך:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: