יום השואה של YNET, יש עתיד!


  חגים הם עניין מחזורי. פסח באביב, שבועות בראשית הקיץ, חגי תשרי לקראת הסתיו. גם המוטיבים שלהם חוזרים על עצמם, לכן הם חגים: יוונים בחנוכה, המן הרשע בפורים, מדורות בל"ג בעומר, מנגל לאומי ביום העצמאות. צרכני העיתונות הישראלים מורגלים בכך. מדי שנה, כל חג כמו מעורר סדרה קבועה של רפלקסים. כפי שלקראת הקיץ עיתוני הנשים מלאים בעצות להסרת שיער הרגליים ולקראת החורף יש "פתאום" מבצעים לשמיכות חשמליות, כך לכל חג יש סדרה קבועה של התייחסויות, שנה אחר שנה. החגים נראים כהזדמנות קבועה לעיתונים לשווק את המוצרים הקבועים במועדים הקבועים, שהרי העיתונות הישראלית בחלקיה הגדולים הפכה לשלט חוצות ענק וחסר-בושה.

אבל מה עושים ביום השואה? יום בעייתי בהחלט. אין פרסומות בטלוויזיה, ואין הכנסות למפרסמים. אין ארוחה משפחתית, אין בילוי עממי מקובל, אין הוצאת-כספים למטרות ידועת – ובמלים אחרות, אי-אפשר לקדם סדרת מוצרים כדי "לעשות את החג". בקיצור, יום אבוד.

העיתונות המסיבית, הצהובה, הפופוליסטית, תופסת את עצמה גם כנציגת העם, כזירת הביטוי שלו וכמכוונת את רוחו במחזוריות קבועה ועל פי חוקים ברורים מאוד, בהליכה מדודה בין שליטה בקהל הצרכנים ובין היענות למה שהיא תופסת כציפיות שלו, הכל כדי לא לאבד קהל לפרסומות.

וכך מגיע YNET, כלי תקשורת בולט ונצרך מאוד של קונצרן "ידיעות אחרונות" (“העם"), ומתמודד עם יום השואה. להזכיר ולא להרתיע. לאחוז בקהל ולהובילו בממלכתיות ממוסחרת, ובלי להרחיק אותו פן ייחשף לפרסומות של המתחרים. משימה לא פשוטה. אבל גם ביום השואה YNET צריך להיות YNET, כי הוא מותג, מוצר מזוהה, אתר שחדריו מוכרים לקוראים, סופרמרקט שמבקש לספק את כל הצרכים, רק שלא נלך למקום אחר. ואכן, לא אלמן ישראל. השנה, עורכי YNET התעלו מעל ומעבר והציעו לקוראים מכל טוב.

מה היה לנו שם, במכולת?

זוג מאושר שהכיר ב"מצעד החיים" והתחתן במזל-טוב. ללמדך שמשואה בהחלט יוצאת תקומה, שהרומנטיקה גוברת על הכל ושגם במצבים הקשים ביותר, בהקשרים הטרגיים ביותר צעיר וצעירה יכולים להתחכך, להעלות עשן, להדליק אש. נצח ישראל אינו משקר!

אבל עורכי YNET אינם צרי-מוחין. תמונת העולם שלהם אינה הטרוסקסואלית בלבד. פילוח הצרכנים שלהם העלה מזמן, ובצדק, שיש גם צרכנים הומוסקסואלים (מעריכים את מספרם בכ-10% מהאוכלוסייה). לכן מקבל הפלח הזה תשומת-לב ראויה לכבוד יום השואה באייטם על דייט ראשון עם תייר גרמני, ולא זו בלבד אלא שהדייט מתקיים ב"יד ושם". האהבה משחררת, אין מה לומר.

מודעים למורכבות הנושא ובוודאי גם לביקורת אפשרית, מראים לנו עורכי YNET שהם אינם פועלים רק ברמת הטלנובלה, אלא גם הגות של ממש יש להם להציע לנו, באייטם על כך ש"גם בשואה הייתה אהבה". ובדרך, מסבירים לנו שאם עוד יש לנו פרות קדושות, הרי שאנו צרי-מוחין ומוגבלים. גזע נחות של צרכני פרסומת שמסרבים "לזרום עם זה".

גם "ערוץ יהדות" יש לאחרונה ב-YNET, וגם לו יש נתח ביום השואה, איך לא. לשם כך שימש את העורכים אותו כלי עיתונאי אולטימטיבי בעולמם של נמוכי-המצח:הסקר! 65% מהחרדים מתכוונים לעמוד בצפירה, אומרים לנו הסוקרים. נו טוב, 35% לא יעמדו בצפירה. אבל רגע רגע, יש איזון קדוש: 76% מהחרדים יקראו משניות לעילוי נשמות הנספים, בעוד שרק 35% מהציבור בכללותו יעשה כן! בבחינת "יש לך טענות על חרדים שלא עומדים בצפירה? טפו! משניות אתה מתכוון לקרוא?”

ובפורום "בריאות" מציעים לנו "לדבר על זה" ובכותרת הראשית "הוותיקן התחרט: נציג בטקס השואה" (ידיעה שולית וחסרת חשיבות, בניסוח מטעה), כי ערב יום השואה טוב שהכותרת הראשית תהיה שואה-אקטואליה.

היות שכך, נראה לי שהגיע הזמן לעזור ל-YNET (ולכלי-תקשורת נוספים) בלבטים כיצד "לתת חשיפה" ליום השואה, כיצד לקדם את היום עבור כל האוכלוסיות, כיצד להיענות לכל הצרכים של כל קהלי-הצרכנים ולגרום לכך שהמותג התקשורתי יהיה נוכח בכל שדרות חיינו, מחד, וגם ייגע ביום השואה כראוי לכלי-תקשורת והבעה ממלכתי של כל העם, מאידך.

להלן הצעות אחדות, בקיצור נמרץ:

למדור האוכל:
“101 מתכונים מלחם עבש"
“לחמם היה ניקודים: סדנת בישול שואתית"
“אל נא תאמר דלוח: מרקים ליום השואה"

למדור האפנה:
“חזרת הפיג'מה 2007"
“קבקבי עץ: דווקא לא מה שחשבתם"
“קעקועים – טרנד חדש, קעקוע אלפא-נומרי, כתבנו יצא לבדוק"

למדור הבריאות:
“אשרי הגפרור: דיאטה שמי שלא היה שם, לא יבין"
“ה-Muselman Look, לא לכל אחד!”
“תזונה דלה וחשיפה לקור: הברירה הטבעית?”

למדור הספורט:
“מרוץ אושוויץ-ברלין: משלחת ישראלית משתתפת בשחזור צעדות המוות"
“כשהמשקולות היו כבדות יותר ממי שהרים אותן – אתלטיקה כבדה-קלה"

למדור טכנולוגיה:
“גדרות חשמליות כאמצעי אבטחה"
“זרקורים מסתובבים: החידושים האחרונים"
“אזעקה ביתית עם קריין גרמני אוטומטי"

למדור רכב ותחבורה:
“החיפושית משחררת: כתבנו לבוש הפסים ערך נסיעת מבחן ב-VW מודל 34”
“רכבות: כלי-התחבורה שאיחד את אירופה"

למדור יחסים:
“טיולי שואה – מה קורה בלילות ורשה?”

למדור תרבות:
“9 חודשים, 6 גברים, 3 נשים ובונקר אחד ביער.יחסים בצל הסכנה! צפו בתקציר העונה הראשונה! טלנובלה עברית-יהודית אמיתית: “מתחת לכל ביקורת"…”

למדור רכילות:
“מה אומר לי יום השואה? קראו את התשובות של נינט, האחיות פיק, מיה בוסקילה, רוני סופרסטר, אלון מזרחי וסטלוס"

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • אודי שרבני  On 15 באפריל 2007 at 17:39

    מצחיק

  • קורינה  On 15 באפריל 2007 at 18:46

    בגלל שכמותכם, הסמולנים, יש לנו יום שואה כל השנה.
    במיוחד אחרי שהשב"ב הקליט שיחת טלפון של בישארה עם היטלר, בשעתו..

  • מרק ק.  On 15 באפריל 2007 at 18:51

    🙂

  • מרק ק.  On 15 באפריל 2007 at 18:52

    במחשבה שניה 😦

  • דבי  On 15 באפריל 2007 at 19:01

    ויש גם דרך אחרת:
    לזכור ולא לשכוח
    http://debbiesaar.blogli.co.il/archives/13
    לתעד
    http://www.debbiesaar.com/28477/BetweenTwoSpringtimes
    ושוב לתעד:
    http://www.debbiesaar.com/28477/ThenSangDeborah
    לא לפורר לאבק את הזכרונות של אלה שהגיעו מ'שם', לא לשחוק עד דק את זכויותיהם וכבודם, לא למחוק, לא לשתוק, לזכור ולהזכיר בכל העולם.

  • יורם  On 15 באפריל 2007 at 19:12

    לא עם יום השואה אני מבקש להתמודד פה אלא עם מה שכלי-התקשורת ההמוניים עושים ממנו.

  • דן  On 15 באפריל 2007 at 20:00

    אני יכול להבין מאיפה באה הביקורת, אבל להתייחס לטורים אישיים במדור יחסים כחלק ממדיניות ברורה ומכוונת של "עורכי ynet" נראה לי קצת פשטני.

  • עוברת אורח  On 15 באפריל 2007 at 20:17

    איך לבקר ב20 מחנות ריכוז ב 10 ימים ולהשתתף במצעד החיים.

    וגם מדור כלכלה: איך לכונן "מצעד חיים" ולממן בזה את הפריימריז וגם לעזור לבן !!!(הכול עצות של הדודה עדה.)

  • יורם  On 15 באפריל 2007 at 20:22

    אתה חושב שסיפור על זוג שהכיר במצעד החיים היה מופיע ערב יום האהבה? ערב חנוכה?
    ושדווקא ליד זה יופיע סיפור על גיי-דייטינג ב"יד ושם"?

  • ישראל קליוסטרו  On 15 באפריל 2007 at 20:27

    בלוגר יקר,

    קצת מפתיע לראות התייחסות שכזאת מעיתונאי של הארץ, סופר ומבקר. (להבדיל מהכותבים ב 'ווי נט ) אמנם לא קראתי על כל מושאי הכיתוב שלך ברשימה, אלא כדרכו של עולם התמקדתי במה שכתבת על הכיתוב שלי. זה הספיק בשביל לראות ולהבין שלא קראת, לא אותי.

    אלא כנהוג עם עיתונים, עלעלת, דפדפת, עיינת לפני שעטפת את המילים שלך. דווקא דגים שותקים.
    אני מזמין אותך לקרוא שוב את מה שכתוב שם ולהבין בעצמך.

    "מודעים למורכבות הנושא ובוודאי גם לביקורת אפשרית, מראים לנו עורכי YNET שהם אינם פועלים רק ברמת הטלנובלה, אלא גם הגות של ממש יש להם להציע לנו, באייטם על כך ש"גם בשואה הייתה אהבה". ובדרך, מסבירים לנו שאם עוד יש לנו פרות קדושות, הרי שאנו צרי-מוחין ומוגבלים. גזע נחות של צרכני פרסומת שמסרבים "לזרום עם זה".

    תודה על הפרגון : "הגות" , נהדר!

    הנה הכתובת, אתה מוזמן לביקור חוזר

    http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3387568,00.html

  • דבי  On 15 באפריל 2007 at 20:31

    אין חדש תחת השמש, וודאי שלא בהתנהלותם של אמצעי התקשורת ההמוניים.
    הם, כהרגלם, בשלהם, ואני, אתמיד בשלי.
    אמר איוב: 'אֲבָנִים שָׁחֲקוּ מַיִם' – לא אתעלם, לא אשקוט ולא אשתוק, ואוסיף להביע דעתי גם ובעיקר בנושאים שאינם פוטוגניים"

  • שרית  On 15 באפריל 2007 at 21:12

    בסוף השבוע גם פרסמנו בערוץ יחסים, בעוונותינו הרבים, פרק מתוך "לזכור ולשכוח", על יחסיו האינטימיים של הגיבור עם ברברה הגרמניה.

    http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3387482,00.html

    תזכיר לי שוב למה זה פסול, בעצם, להתחבר לרוח היום? ערוץ יחסים אמור להמשיך לפרסם ביום השואה את שלל הטורים הרגילים על זיונים, על גירושים ועל בגידות, זה היה מתקבל אצלך טוב יותר? ואם כל יום ראשון יש "זוג השבוע", אז דווקא את הזוג שהכיר במשלחת ל"מצעד החיים" נפרסם בפורים?

    (ותודה לישראל שהביאני עד הלום)

  • עמי  On 15 באפריל 2007 at 21:16

    ליום אחד בשנה, ואז גם לא היו שאלות משונות כמו זו שרית? עלה בדעתכם שהעורכים יכלו לוותר על "יחסים" ביום השואה?

    צודק יורם

  • שלומי  On 15 באפריל 2007 at 22:04

    מר מלצר הנכבד, זה שאתה בוחר לטרחן ארוכות, בהומור לא מאוד משובח – זו כמובן זכותך.
    אבל זה שאתה בורר מבחר מגמתי מתוך שפע החומר
    שנתפרסם בווינט, ואני מניח שעוד יתפרסם מחר – ביום השואה עצמו. זה כבר זדון ממש.
    .
    גם אני עיינתי באתר, ולהפתעתי נאי מוצא שם שפע חומרים שמבטלים באחת כל בסיס לאירוניה. למשל: פרויקט מיוחד ובו כ150 תצלומי נספים – בני משפחה אחת וידידיהם מן העיר חלם שבפולין. קובץ התמונות הזה נמצא רק לאחרונה, והאתר מפרסמם וקורא לציבור לנסות ולזהות את הניספים הנעלמים: http://www.ynet.co.il/home/0,7340,L-4698,00.html
    ומה באשר לראיון עם אביה של אנה פרנק (ראיון בן 28 שנים שווינט חושף עתה מחדש): http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3333128,00.html
    ולמה לא טרחת להתייחס לכתבה על ששת מדליקי משואות טקס יום השואה? http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3388265,00.html
    וכן הלאה וכן הלאה.
    לא יפה מלצר. וגם לא חכם במיוחד.

  • אמיתי שם  On 15 באפריל 2007 at 22:10

    האם "יחסים" או "אוכל" או "יהדות" הם מושגים שלא נתקיימו במהלך השואה? האם לא הגיוני לעשות, את מה שעשו בynet
    כלומר לתת לכל מדור להתייחס לנושא מתוך עולם התוכן שלו?
    אגב, יש שם באתר מלא אייטמים שעליהם ממש לא יכולת לצחוק או להתגולל. אבל מהם "משום מה" בחרת להתעלם…
    גם כן חתיכת מניפולציה

  • אמיתי שם  On 15 באפריל 2007 at 22:21

    באופן שבו התקשורת מטפלת ביום הזה, אז אני מוכרחה לומר לך שאתה ממש נטפלת לכתובת הכי פחות מתאימה.
    אני לא רואה ב-ynet שום מניפולציה ושום מבזה, ממעיט.
    מה אני כן רואה שם?
    למשל את כתבת הוידאו הזו: http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3387673,00.html על כל מיני מוצגים חדשים ומרגשים ביותר ביד ושם.
    וגם הכתבה של כתבת התרבות שלהם – מירב יודלביץ – על טקסי זכרון-שואה אלטרנטיביים מענינת ביותר : http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3387880,00.html
    ולא פחות מעניין, ובודאי מרגש, הראיון שמראיין בנו של אורי אורלב "סופר השואה" את אביו:
    http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3387765,00.html
    אז מה בעצם אתה רוצה יורם מלצר?!

  • משתמש אנונימי (לא מזוהה)  On 15 באפריל 2007 at 22:43

    ה-"שואהתרום", או "מצעד החיים (הטובים)"- א.הירשזון,כתבנו העשוי לבלי-חת, יצא לבדוק ולהתנסות."

  • דודה עדה שולתת!!  On 15 באפריל 2007 at 22:54

    טוב שאנשי ויי-נט הגיעו גם לכאן כדי לפרסם גם כאן את "מרכולתם".
    ויי-נטים יקרים!
    לא שכחתם עוד כמה לינקים,ועוד כמה הפניות לחומרים המשובחים שבאתרכם המשובח?
    לא יודע למה זה מזכיר לי את ההוא שרצח את הוריו, ואח"כ ביקש רחמים והתחשבות כי "הוא יתום."
    בסדר,בסדר,אז מדובר באתר מסחרי לכל דבר, שמנסה לקדם פרסומות ולעשות רייטינג בכל מחיר,יפה, התרגלנו.
    אבל אם מישהו מתרעם על זה, או מעיז להתבדח על זה,אתם עוד יושבים לזעוק חמס?
    התרגלנו שאתם בויי-נט,בדיוק כמו במהדורה הנירית של העיתון,צהובון נחות במיוחד, אז אל תזדעקו לנו כאן ותשבו להוכיח לנו כמה שאתם "איכותיים."
    תהנו לכם מהרייטינג,מהרווחים, ואל תשבו עוד ותפמפמו לנו בראש כמה שאתם "איכותיים" ו"נהדרים"- כי אתם לא.

    וחכו,חכו, עוד מעט עוד גם ריקי כהן תדפוק פה הופעה…

  • ל.  On 15 באפריל 2007 at 23:48

    לייף סטייל, המדור לעיצוב הבית –
    מיטות הקומותיים חוזרות!

    במדור הספרות –
    בואו לבחור את ספר השואה האהוב בכל הזמנים

  • דבי סער  On 15 באפריל 2007 at 23:55

    נפתחה עצומה למען זכויות הניצולים.
    אנא חתמו והעבירו הלאה

    http://www.kavud.info/

  • בין רקה לרקה  On 16 באפריל 2007 at 2:38

    אבל איך לא חשבו על הטמעת "הדור השלישי"?

  • ברנגנה  On 16 באפריל 2007 at 16:51

    לי היה חסר ראיון עם תל אביבי צפוני שמתלונן שהצפירה מעירה אותו בעשר, ורוצה להגיש בג"צ כדי לבטל אותה. האמת היא שאני מסכימה איתו. הצפירה הזו זה עסק די מרעיש

Trackbacks

  • By שווה קריאה on 16 באפריל 2007 at 5:10

    העיתונות המסיבית, הצהובה, הפופוליסטית, תופסת את עצמה גם כנציגת העם, כזירת הביטוי שלו וכמכוונת את רוחו במחזוריות קבועה ועל פי חוקים ברורים מאוד, בהליכה מדודה בין שליטה בקהל הצרכנים ובין היענות למה שהיא תופסת כציפיות שלו, הכל כדי לא לאבד קהל לפרסומות.

    וכך מגיע YNET, כלי תקשורת בולט ונצרך מאוד של קונצרן "ידיעות אחרונות" (“העם"), ומתמודד עם יום השואה. להזכיר ולא להרתיע. לאחוז בקהל ולהובילו בממלכתיות ממוסחרת, ובלי להרחיק אותו פן ייחשף לפרסומות של המתחרים. משימה לא פשוטה. אבל גם ביום השואה YNET צריך להיות YNET, כי הוא מותג, מוצר מזוהה, אתר שחדריו מוכרים לקוראים, סופרמרקט שמבקש לספק את כל הצרכים, רק שלא נלך למקום אחר. ואכן, לא אלמן ישראל. השנה, עורכי YNET התעלו מעל ומעבר והציעו לקוראים מכל טוב.

כתיבת תגובה

היכנס באמצעות אחת השיטות האלה כדי לפרסם את התגובה שלך:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: