נתנו לה שם


המאבק היה קשה, אבל הושגה בו הכרעה. לאירועים האלימים שהתרחשו בצפון ביולי-אוגוסט 2006 יהיה שם, ככל הנראה רשמי: "מלחמת לבנון השנייה". קדמו לכך תמרונים ואיגופים שונים ומשונים.

מתברר ש"מלחמה" היא קטגוריה שיש לה השלכות משפטיות, ולכן היו גורמים רשמיים שנרתעו מהכרזה על האפיזודה בשם המפורש הזה. אולם לא רק השאלה החוקית ריחפה באוויר, אלא גם שורה מבולבלת את טעמים סמליים, טכניים, היסטוריים, פוליטיים ובוודאי גם לשוניים, מעבר לצורך הברור והחיוני לתת לדבר שם לצורכי הנצחה ורישום פורמלי, עניין שמעורבים בו רגשות ורגישויות כבדי משקל.

כתב "הארץ" ניר חסון הביא הסבר מפי השר יעקב אדרי, ראש ועדת השרים לענייני טקסים וסמלים, שלפיו הממשלה קבעה שמדובר ב"מערכה". בידיעה אחרת דיווח ניר חסון כי השר אדרי טוען שדווקא יש לכנות את העניין "מלחמה" ולא "מבצע". בתוך כך התברר שהמאבק מתנהל בין ארבעה מונחים: "מלחמה", "לחימה", "מבצע" ו"מערכה".

"לחימה" אינה באה בחשבון מפני שהיא מציינת הפעלה של אמצעים צבאיים אלימים נגד אויב. לכן היא מונח טכני ומקצועי, שמתמקד ב"מיקרו". יכולה להיות מלחמה שברגעים שונים במהלכה אין לחימה. לעומת זאת, גם המונח "מבצע" בעייתי. הציבור הישראלי קושר אותו לפעולות מוגבלות בעליל, כמו "מבצע אנטבה" או אפילו "מבצע סיני", אבל מאז "מבצע של"ג" מעורר המונח "מבצע" תחושה שהוא משמש פוליטיקאים ישראלים הרוצים לחמוק מהמלה "מלחמה", בעיקר מסיבות של תדמית. "מבצע של"ג", "מלחמת של"ג", "מלחמת לבנון", שפרצה ביוני 1982 ונמשכה בצורה זו או אחרת כמעט עשרים שנה, אינה הבסיס שהפוליטיקאי הישראלי הרגיש לסקרים ירצה לשאוב ממנו אסמכתה לאירועי 2006.

המלה "מערכה" מצדה חמקמקה מבחינת המשמעות. בתנ"ך היא מציינת את הצבא כשהוא ערוך לקרב, אבל היא גם מציינת את המלחמה עצמה, כמו היום. נוסף לכך, "מערכה" היא חלק ממלחמה, כלומר אוסף של קרבות או חזית מסוימת שמנסים להשיג בה מטרה מוגדרת. למשל, במסגרת מלחמת יום הכיפורים מדברים על "המערכה בדרום". בעולם הטכנולוגיה הצבאית קיים המושג "טנק מערכה" כמקבילה ל"battle tank", טנק לשימוש כללי ומגוון. ועם זאת, מובן שאין להסיק מכך ש"מערכה" הוא המקבילה למלה "battle" האנגלית.

מעבר לחשבונות הזעירים של הפוליטיקאים בעניין "האם מה שהיה בקיץ 2006 הוא מלחמה?" משקף האי-בהירות במושגים גם שינוי במושג המלחמה, שינוי שהחל לפחות בעשור האחרון של המאה העשרים. היסטוריונים צבאיים עוסקים בו (ג'ון קיגן, רופרט סמית', דייוויד בל ואחרים). כשלא ברור היכן מתרחש הדבר, כשלא מובטח ששני הצדדים הם צבאות סדירים, כשהאמצעים אינם מאוזנים והכללים מעורפלים, כשיש בליל עשיר של דרכים לגרום נזק וללחוץ על הצד השני, וכשטווח גדול של מושגים – מ"טרור" ועד "מעשה של הצהרה על אמונה" – מתחרים על מקום בשיח העולמי, קשה להגדיר "מלחמה".

לפני פלישת ארצות הברית לעיראק ב-2003 התבטאתי באחד המקומות על "מלחמת המפרץ השנייה" הקרבה והולכת, והיה מי שהתנגד למונח. מבחינת ישראל, אכן לא פרצה מלחמה כזאת.

מבחינת ארצות הברית הצרות לא פסחו גם על תחום המינוח, והאמריקאים מעדיפים את Operation, כלומר – מבצע. בינתיים החליטו בישראל שב-2006 התרחשה "מלחמת לבנון השנייה". זו קביעה מציאותית ומדויקת לפחות מבחינת מלחמות לבנון בעתיד. הרי הכל עסוקים כעת במלחמת לבנון השלישית, שכמו סדרת סרטי "רוקי" הדבר היחיד שאפשר לומר עליה בוודאות הוא שהיא אכן בוא תבוא.

 

[התפרסם לראשונה בטור שלי ב"הארץ", 6 באפריל 2007]

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

להשאיר תגובה

היכנס באמצעות אחת השיטות האלה כדי לפרסם את התגובה שלך:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: