סוד הנשיקה – מאמר בטור ב"הארץ"


ברוח הימים האחרונים, כשכל הציבור עוסק בנשיקה עם לשון חודרנית של שר משפטים לשעבר…. הנה הטור שלי "ענייני לשון", שעוסק בלשון במובן העיוני של המלה… ומסביר את פשר הנשיקות העברית. 

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • אורית קמיר  On 9 בפברואר 2007 at 17:33

    הנה מסתבר שוב שהתשובה היתה כל הזמן בשאלה שכלל לא היתה צריכה להשאל: כבר העברית חורצת שבכל פרשת רמון לא היתה כלל נגיעה בנשיקה…(וכן, כפל הלשון הכפול – מכוון…)

  • eln  On 9 בפברואר 2007 at 22:03

    ו"להצטרפת" הוא הנדיר.
    דוגמאות: צרפתתי אותו, הוא צרפת אותי, הדבקתי אותו לקיר וצרפתתי אותו.

  • משתמש אנונימי (לא מזוהה)  On 11 בפברואר 2007 at 10:19

    "אם מדובר ביותר מנקודה אחת זו כבר אינה השקה ואין מדובר בנגיעה, אלא בחיתוך הקו, חציית מתווה הגבול.
    "
    קווים (ישרים בלשון גאומטרית) הנוגעים בנקודה אחת בלבד הם דווקא חותכים זה את זה.
    – אין דרך אחרת שהם יגעו רק בנקודה אחת.

    עקומים הנוגעים רק בנקודה אחת אפשר והם משיקים (ולפעמים חותכים).
    http://he.wiktionary.org/wiki/%D7%A2%D7%A7%D7%9D

  • אמילי  On 11 בפברואר 2007 at 23:17

    צר לי להרוס לך את התאוריה היפה, אבל "לצרפת" קיים ונפוץ מאוד בשימוש. חיפוש מהיר בגוגל מגלה לא מעט דוגמאות, כולן במשמעות של אקט חד צדדי, לא בהכרח כפוי אבל כאשר אחד הצדדים לכל הפחות פאסיבי.

  • יניב  On 16 בפברואר 2007 at 3:16

    המובאה על קובלה נהדרת (אגב, גם קְבָל (קבל עם ועדה) יכול להסתדר נהדר עם להשיק).
    ולגבי בוסה – האם ייתכן שקשור באופן כלשהו מ-beso הספרדי (יש גם בטורקית ובכורדית מלים מאוד דומות לבוסה, ואני תוהה אם מקורן אף הוא מגיע דווקא מהלטינית).

להשאיר תגובה

היכנס באמצעות אחת השיטות האלה כדי לפרסם את התגובה שלך:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: