האם רווחים בטקסט צריכים להיחשב?


או שהם "כלום" ומתרגמים צריכים לתת אותם חינם איך כסף?

 

על כך הטור השבועי שלי ב"הארץ".

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • פמיניסט  On 2 בפברואר 2007 at 10:33

    צריך לחשב לא לפי סימני דפוס, אלא לפי מילים, שהן היחידות המשמעותיות. אם ייעשה כך תמנע התופעה של שתילת מילים סופר-ארוכות ללא צורך.
    חוץ מזה המחיר צריך להיות סביר, כך שהוויכוח בין עם רווחים או בלי רווחים יראה קטנוני.

  • יורם  On 2 בפברואר 2007 at 10:38

    בדיוק לבעיה הזו רמזתי ברשימה, בין השאר. "מלה" היא יחידה בעייתית להגדרה, והספרות הבלשנית מלאה בניסיונות ובדיונים. מה עם מלות קישור? וכמה מלים תספור במשפט

    and when they should desire

    תרגום של

    "לכשתרצינה"? בעיה.

    לכן סימני דפוס, כולל הכל, היא הספירה ההוגנת וההגונה

  • יעל ישראל  On 2 בפברואר 2007 at 11:31

    רווחים. יש כאלה שמשלמים לי על חצי רווחים. זה הכי מצחיק: חצי רווחים.
    זה התחיל כתוצאה מעבודת עריכה על גבי המחשב. לפני כן עורכים עבדו על כתבי יד, ואז עושים ספירה מילים ידנית שיוצאת תמיד לזכות העורך. מאז שעורכים במחשב ועושים ספירת מילים, המ"ולים נבעתו וקלטו שהם יכולים לשלם פחות, ואז נכנסה השיטה האחרונה, לפני כעשור, אולי פחות. כאמור, "ההוגנים" משלמים חצי רווחים, .

  • איתי  On 2 בפברואר 2007 at 12:25

    כל הכבוד על המאמר מאיר העיניים. אגב, גם עברית נכתבה תחילה ללא רווחים ורק בתקופה מאוחרת יותר החלו לסמן נקודה בין מלה למלה כדי להפריד ביניהן. הסיבה לכך היא מפני שכתבי המזרח (שקדמו לאלה האירופים) נועדו תחילה להסתיר ולא על-מנת לגלות. הכתב התפתח עם כן, כצופן ולא כצורת תקשורת.
    ועניין רעבתנותם של המו"לים (בעיקר אלה הישראלים, המשוכנעים שכל אימת שחוזה טוב הוא טוב לשני הצדדים, הם מפסידים)זה כבר עניין כאוב אחר שלא בטוח שיש לו קשר לכאן.

  • יורם  On 2 בפברואר 2007 at 12:56

    על המחמאות ועל התוספות.

  • דבי  On 2 בפברואר 2007 at 12:57

    לדוגמה המִּלָּה/מִלִּים הבאות:
    'אוהבת' = ?
    אוֹהִבִת
    אוֹ הַבָּת
    א' וְהַבָּת
    אוֹהֶב ת…
    וייתכנו, כמובן, וריאציות נוספות, ובמיוחד אם הטקסט כולו כתוב באופן זה. טקסט בלא רווחים יהיה בעל משמעויות רבות. עשוי, אגב, להיות מעניין לכתוב טקסט שנתון לפרשנויות רבות.
    רגע, שישלמו גם בעבור הרווחים, כבר אמרתי?
    גם לרווחים, כמו לשתיקות, יש מה לומר!

  • אורי זקהם  On 2 בפברואר 2007 at 14:34

    מתרגמי העולם, התאגדו והתאחדו!

  • אילנה  On 2 בפברואר 2007 at 15:11

    בדיחה?

    בהתחילת הקריאה חייכתי כי חשבתי שזו אחת מהבדיחות היותר מוצלחות שלך, אבל מהר הבנתי שזהו המצב העגום בחיי המתרגם לעברית.
    מספרים וסימני פיסוק לא מחוייבים בתשלום כי הם אוניברסלים (אלא אם כן הם בערבית או בשפה אחרת שלה סימנים אחרים.
    מילות יחס, קישור וכל השאר מחייבות בתשלום למתרגם ללא שום דיון או ויכוח לא רק כי הן מוגדרות כמילים אלא גם משום שהן 'משהו' שמתרגמים משפה לשפה. הדוגמה שנתת למעלה ממחישה זאת.
    אם וכאשר מו'לים ירצו להתדיין בנושא אפשר להזכיר להם שמשה סיפר את כל התורה במילה אחת, ובפעם הבאה אפשר למסור להם ספר שלם כתוב כמילה אחת. בהתחשב בכישורים שלנו, אין ספק שכל יהודי יוכל לקרוא את הספר. לשאלה אם הספר יובן, אפשר להצביע על העובדה שמתרגם הוא זה המאפשר הבנה ועל כך…משלמים.

  • ערס פואטי  On 2 בפברואר 2007 at 16:05

    אבל סיפרו על בלזק שהתפרנס מכתיבת סיפורים בהמשכים, שבהתחלה היו משלמים לו לפי שורה, לכן הוא הכניס המון דיאלוגים קצרצים:
    מה?
    כן.
    אולי.
    וכו'. בשלב מסויים המו"ל שלו התחכם והחליט לשלם לו לפי מילה. אז הוא הכניס דמות של מגמגם.

  • יורם  On 2 בפברואר 2007 at 16:27

    להערתו של ערס פואטי: למיטב ידיעתי הסיפור נכון לחלוטין.

    כעת כל "רובה ציד" הופך אצלי ל"רובה-ציד", כדי לירות להוצאת ספרים מסוימת בול בפוני, כמאמר השיר של כוורת.

  • שונרא  On 2 בפברואר 2007 at 18:01

    אני חושבת שהסיבה לכך היא שאנשים מוכנים לעשות את העבודה הזו גם בחינם, למען הכבוד שבמגע עם עולם הזוהר הספרותי (מחה את דמעות הצחוק מעיניך, ככה זה נמכר לילדים כבר מגיל הגן).

    יש מתרגמים בעולם שמרוויחים כסף סביר. אפילו מתרגום ספרותי. מותר המרוויחן מהתפרן הוא לא בוויכוח על מספר סימני הדפוס לגיליון או על מספר השקלים לשעה אלא ביכולת לבנות עבור המו"ל "חבילת תשלום" שנראית לו קבילה. כלומר, למכור את היכולת שלו כמתרגם במחיר שגם מכסה את ההוצאות והזמן ורכישת המילונים וכל המסביב של תרגום.

    יכולת המיקוח והמשא ומתן של מתרגמים ספרותיים נמוכה מאוד – אולי בגלל שהם מקבלים חלק משכרם במטבע המפוקפק הזה של "כבוד וייקר". אבל חלק מהסיבה היא גם שמתרגמים ספרותיים רבים רואים את התרגום הספרותי כחלטורה או כעבודת קודש. לעולם לא אשכח מרצה כלשהי בבר-אילן שהודיעה לי ש*היא* מתרגמת לא בשביל הכסף, ושיש לה בעל שיפרנס אותה. עם קולגות כאלה שמלמדות את הדורות הבאים של מתרגמים, מלאכת המו"מ קשה עוד יותר.

    אבל גם כך, יש אנשים שמצליחים לקבל תנאים טובים יותר (מחירים גבוהים יותר לגיליון, תנאי תשלום שכוללים הלוואה קצרה יותר ללקוח וכיוצא באלה תנאים משופרים). אחד הקורסים שאיגוד המתרגמים יכול להציע לחבריו הוא "משא ומתן עסקי"… אבל מי יעביר את הקורס? אולי מו"ל?

  • יורם  On 2 בפברואר 2007 at 18:07

    הדברים שלך אולי נכונים לתרגום מאנגלית. לא חסרים מי שטוענים שהם מסוגלים לתרגם מאנגלית שבמילא "כולם יודעים".

    מגע עם עולם הזוהר הספרותי? אכן דמעות צחוק בעיניי.

    ולא, אין לי בעל שיפרנס אותי.

  • גרידינה  On 3 בפברואר 2007 at 10:25

    תמיד חלמתי לעסוק בתרגום, עד היום אני רואה בזה מעין שליחות חברתית – אבל אני לא הייתי מוכנה לעסוק בכך בחינם. מוכרת לי התופעה של אנשי אקדמיה אשר, בדיוק מאותה החיבה, שמחים לעסוק בתרגום בחינם, שהרי פרנסתם מובטחת ממקור אחר, בים אם ממשרה אוניברסיטאית, בין עם על ידי מפרנס והם מסתפקים ב"כבוד" שבפרסום שמם.
    לעניות דעתי, היחס של החברה למתורגמנים דומה או מקביל ליחס של החברה למורים: הם משולים ל"נער מעלית" או ל"מתווך" – אנשים רבים משוכנעים שאלה אוכלי חינם ובטלנים שמנצלים את העובדה שאנשים אחרים, שגם הם יכלו לעשות את העבודה לו רצו, אינם פנויים לכך כיוון שהם עסוקים בדברים "יותר חשובים". יש כאן בעיה עקרונית של דימוי המתרגמם כמתווך נלוז ונצלן – ואם הדימוי החברתי שלו נמוך, אז מותר לנצל אותו בלי נקיפות מצפון.
    נראה לי כלעומת המורים, לכם המתורגמנים יש יתרון: יש לכם כלים טובים יותר – כגון המאמר של יורם – כדי להעיר את עיניו של הקורא התמים והלא מבין, שאין לו מודעות לעצם בורותו הגדולה בענייני תרגום. ככל שאנשים מבינים פחות בתרגום, כך הם נוטים להאמין שתרגום זה סך הכל מעין טרנסקריפציה מקוד לשוני אחד לקוד לשוני אחר ולא יותר, לא משהו שראוי לבזבז עליו כסף.
    מאבק המתורגמנים צריך להיות על הדימוי של המתרגם כמורה דרך או שליח שמבצע עבודה לא פשוטה, שדורשת ידע רב וסבלנות אין קץ – צריך "להראות" את זה – כמו עם ההדגמה על שינויי המשמעות ברצף האותיות בהתאם למיקום הרווח
    חיזקו ואמצו, אני בעדכם!

  • מואיז  On 3 בפברואר 2007 at 18:54

    לדעתי צריך לראות בכל התעריפים תעריפים מומלצים.

    כל ספר פרוזה שונה ממשנהו בקשייו, יש כאלה שאפשר לתרגם במהירות רבה מאוד ואחרים שיש לדקדק בכל שורה. זה לא אותו דבר רומאן רומנטי וספר של חוסה לסמה לימה.

    השבוע הגיע ספר מהוצאה אלי שפשוט לא ידעתי איפה להתחפר, בסופו של דבר הפרוייקט לא יצא אל הפועל , ואני לא מקנא במתרגם שיתרגם את הספר.

    הספר כתוב בכמה רבדים של שפה שונים זה מזה, פרק שלם כתוב בשפה של רובן דריו, משורר מן המאה התשע עשרה, מיד הסופר עובר למאה העשרים וגם שם הוא לא מרחם על המתרגמים.

    לכן ספר כזה צריך לעלות פי שניי ופי שלושה מספר רגיל. במקרה זה רצו בכלל לשלם בלי לספור רוחים ופחות ממה שאני מקבל אצל מוציא לאור אחר עם רווחים, כך שזה לא היה מפתה.

    לדעתי היה צריך לבקש הצעת מחיר מהתמרגם על פי הספר ולא על פי מספר מילים או מספר עמודים או מספר סימני דפוס, עם או בלי רווחים. כל הפרמטרים האלה אינם ממש רלוונטיים לקושי של התרגום או לזמן שהמתרגם יצטרך להשקיע.

    השאלה היא אם יש סיכוי שההוצאות לאור יתרגלו לעבודה בצורה הזאת.

    זה מאוד נוח להם שהם קובעים מחיר קבוע ואנחנו צריכים ליישר קו פחות או יותר, ולא לדרוש על כל ספר על פי הקושי של הספר עצמו.

    לגביי אישית, אני מקבל את הספר ומעריך את הזמן שייקח לי לתרגם אותו. בודק מה ההצעה של המוציא לאור ואומר כן או לא. זה גם תלוי בכמה עבודות אחרות יש לי. אבל אני מנסה להגיע למצב שההכנסה החודשים לא תהיה פחות מ 5000 שח, שזה גם לא משהו, אבל אני הרי לא מתרגם כדי להתעשר אלא כדי לעסוק במשהו שאני אוהב ואני מאוד אוהב לתרגם, אם הייתי רוצה להרוויח יותר הייתי ממשיך להיות מנהל חשבונות, כבר ב 1999 ההכנסה שלי כמעת הגיעה לפי שתיים מזה אבל הלכתי למות משיעמום.

  • eln  On 9 בפברואר 2007 at 22:15

    סימן השאלה וסימן הקריאה אכן הומצאו מאוחר, מעט אחרי תחילת השימוש ברווח בלטינית ויוונית, ומקורם הגרפי:
    q מעל נקודה נתן סימן שאלה (קיו בשביל "שאלה" בלטינית)
    ו-i מעל o נתן סימן קריאה (לא זוכר מה הר"ת).

כתיבת תגובה

היכנס באמצעות אחת השיטות האלה כדי לפרסם את התגובה שלך:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: