לסלק את החשוד מבית הנשיא


החשוד באונס היושב בבית הנשיא, החשוד גם בשורה של פשעים נוספים, מיניים ואחרים, אמנם נמנע מלהשביע את נשיאת בית המשפט העליון, אבל השביע את סגנה וכעת נראה כי הוא מתכוון לבוא גם לישיבת הפתיחה החגיגית של המושב הקרוב של הכנסת. בין לבין הוא נערך לקיים את מסורת היום הפתוח בבית הנשיא בחול המועד סוכות. חוץ מללמוד את המלה המוזרה "נבצרות", לא נראה שחברי הכנסת והכנסת כמוסד מתכוונים לעשות דבר נגד החשוד בבית הנשיא. הם אמנם יכולים להדיח אותו (ברוב של 90 קולות) ואמנם לשם כך אין צורך להמתין להמלצה על הגשת כתב-אישום פלילי, אבל זה לא מעניין אותם. הם נאמנים לדברי החשוד עצמו, כפי שצוטטו מהקלטת המפורסמת: לביבי חשדות מהתחום המיני עשו רק טוב, וגם אצל הרב לאו זה עבר חלק.

כן, הרב לאו – המועמד להחליף את הנשיא החשוד. ההוא מפרשת האסטרולוגית, שנאמנה עלי עדותה בדבר הניסיון של הרב להתנפל עליה בלהטו. מדוע נאמנים? כי בעדותה היא אמרה שהיא ישבה עם הרב במכונית ובטרם התנפל עליה אמר כבודו: “ויפן כה וכה וירא כי אין איש ויך את המצרי". משה רבנו מגויס לטובת עבריין מין (לכאורה, לכאורה).

אבל נעזוב את הרב לאו, שאולי יהיה נשיא-חשוד ואולי לא יהיה נשיא בכלל. נשוב לחשוד הנוכחי.

חברת הכנסת זהבה גלאון דיברה על העניין ברדיו ואמרה שכעת לא נותר לכנסת אלא הליך ההדחה. ומה בעניין נוכחות החשוד בישיבה החגיגית של הכנסת? בתשובה לשאלה אמרה גלאון שלא, היא לא תקום ותעזוב את אולם המליאה, ולא, בוודאי לא תפר את שלוות הנוכחים בצעקות רמות. אכן, אני מסכים איתה שפגיעה בכנסת היא לא דבר שיש להוסיף על מעשי החשוד מרחוב הנשיא.

ובכל זאת, יש מקום למחאה, גם בכנסת וגם מחוץ לה. הנה כמה רעיונות:

  1. חברי כנסת שחושבים שנבצרותו של הנשיא סופית ושדבק בו רבב לפחות עד תום החקירה, חברי כנסת שחושבים שעליו להשעות את עצמו או אף להתפטר, יבואו לישיבה כשהם עונדים סרט שחור. אולי אפילו יעמדו כל משך הישיבה ויסרבו לשבת.
  2. תקום התארגנות של נשים וגברים שיעשו שימוש בדיוק באותו "יום פתוח" כדי לבוא לבית הנשיא כדי למחות. כיצד? אני מציע למשל את שיטת ה-ultras של מכבי ת"א בכדורגל: חולצת טריקו הם כתובת מחאה שמעליה חולצה רגילה. ברגע מסוים, יסירו על המוחים את הבגד העליון (בזהירות! זה בית החשוד!) ויעמדו במשכן הנשיא כשהמחאה נראית לעין כל.
  3. כל גוף או אדם שאמור לשתף פעולה עם החשוד, יחרים אותו. חוגי עיון, פרסים בתחומים שונים, בקשות, קרנות וכו' שפועלות מטעם נשיא המדינה – יוחרמו עד לסילוק האיש מכיסאו.

תגידו שאני תמים וכו'. הרי לביבי "זה עשה רק טוב" (ובכל זאת, יש הבדל שכן איש לא חשד בו באונס), ואצל הרב לאו "זה עבר חלק" (ואולי עוד נשמע על הלילה ההוא מלא ההשראה התנ"כית לצדה של האסטרולוגית ט').

במדינות פחות מפותחות משלנו, שלטון סולק במחאה שקטה ועיקשת.

תגידו שאני תמים. אבל תשאלו את עצמכם: האם הייתם מוכנים שהבת שלכם תעבוד בבית הנשיא? אני את הבן שלי לא הייתי שולח לשם. גם לא לתפילת יום הכיפורים בבית הכנסת שהחשוד הקים לעצמו במשכן נשיאי ישראל.

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • יהודה  On 29 בספטמבר 2006 at 14:09

    מאד מתאים לחברי הבית שגם יצאו לפגרת הקיץ במלחמה לקבל את קצב
    המקום לא ישאר כפי שהוא

  • tali_le  On 29 בספטמבר 2006 at 14:28

    עכשיו אני מסוקרנת
    יש לך אולי לינק למשהו בנוגע לרב לאו החביב?

  • פרעה  On 29 בספטמבר 2006 at 15:56

    http://www.global-report.com/a.php?c=buzaglaw&a=4&rc=buzaglaw

  • יורם  On 29 בספטמבר 2006 at 16:00

    http://www.amalnet.k12.il/sites/commun/law/comi0135.htm

  • יחפה לא מחיפה  On 29 בספטמבר 2006 at 16:05

    לקרוא את דבריך גורם לי לחייך קמעא, אבל בכאב. החיוך נובע מכך שתהיתי מתי תתקוף את בעיית הנשיא, והנה עשית זאת (למה לקח לך כל כך הרבה זמן?). הכאב, משום שהמילים שלך מופנות כלפי תופעה חברתית שהולכת והופכת למוכרת, כמעט נורמה, בחברה הישראלית.
    רשימת המואשמים, המושעים ואלה שעדיין אינם מושעים, אלה שעזבו את משרתם עד לתום גזר הדין ואלה שלא עזבו, ארוכה מאד.
    הטענות שלך מוצדקות, אבל השאלה היא אם אנחנו מאמינים בממסד, במערכת המשפטית, במוסריות בחברה. באשר לרעיונות שלך – יש לי הרגשה שאתה רוצה שעץ הקלון יחזור לעמוד באמצע הכיכר ובו האדם המואשם ועוד לפני גזר הדין נתחיל לזרוק עליו עגבניות, או אולי, לפי מסורת עתיקה, גם אבנים…
    אני בהחלט מבינה ומצדדת בדעתך שאפשר, צריכה, חייבת להיות איזו שהיא דרך להעביר אדם מתפקידו על לאחר מתן גזר הדין ואז להחליט באם יחזור לתפקידו (אם חף מפשע) או לא. יתרה מזאת, הייתי מצפה מכבוד הנשיא שעל דעת עצמו ייצא לחופשה עד להודעה חדשה.
    הכאב שלי נובע גם מעצם העובדה שבישראל נוצר פרקסיס שלפיו האדם אשם עוד לפני שהועמד לדין. מדבריך אפשר להסיק שלדעתך הנשיא כבר נמצא אשם בכל האשמות נגדו.
    אין לי מושג אם הוא אשם או לא. אין לי מושג כמה מילות התובעות והעדות (הישנות והחדשות שצצו) אכן נכונות או מדויקות. אין לי מושג מה קרה בחדרי חדרים, וגם אם היה, הייתי רוצה לדעת לפרטי פרטים מה התרחש שם, כמה 'כפייה' היתה שם. כן, הייתי רוצה לדעת את כל הפרטים האלה ועוד. אבל, טענות ועדויות הנשים חסויות בעוד שחייו של הנשיא פרושים לפנינו ונתונים ל'שיפוטינו'.
    יקפוץ מישהו ויאמר שאני מגנה על הנשיא 'האנס' 'הכופה', ויקפוץ מישהו ויאמר שאני לא מגנה על הנשים וזכויותיהן, ואני מיד אומרת: לא. בשום פנים ואופן לא. אני פשוט חושבת ומאמינה שכל אדם חייב להיחשב חף מפשע עד אשר הוכחה אשמתו. בין אם גבר או אשה.

    אני כמובן ממתינה לקרוא כתבה שלך על שתי תופעות אחרות בחברה הישראלית:
    התופעה האחת קשורה למנהג החדש בו כל אשה היום יכולה לקום ולטעון שגבר אותו פגשה לפני עשר שנים, חמש שנים, או אתמול, עשה בה מעשה מגונה, אנס, כפה עליה יחסים, גרם לה לטראומה, והגבר עומד חסר-אונים מול כל ההאשמות.
    התופעה השניה קשורה לתבנית ההתנהגותית של בנות זוגם של הנאשמים. על מי ועל מה הן מגנות כאשר הן מול המצלמות בדבקות ובנאמנות אוחזות בידי בני זוגם המואשמים.

  • יורם  On 29 בספטמבר 2006 at 16:26

    מחאה נגד החשוד היושב על כס הנשיאות תהיה מחאה נגד שחיקת הנורמות (אותו דבר שמקופל באמירה שלך "הייתי מצפה…").
    לא, הוא לא יכול להמשיך לתפקד עד לסיום הבירור. חוקית, אי-אפשר להגיש נגדו כתב אישום כל עוד הוא נשיא, ופתוחה לכן בפניו הדרך להישאר בתפקיד עד סוף הקדנציה, אם הכנסת לא תעשה את המעשה שיש ביכולתה לעשות.
    לכן, אם הוא לא משעה את עצמו, צריך להדיח אותו.
    על כל השאר, מי יודע, אולי אכתוב…

  • איריס  On 29 בספטמבר 2006 at 17:07

    אם תתקיים מחאה כזו, אטרח להגיע ואני מוכנה גם לסייע בעיצוב הכיתוב על החולצה הסודית

    התחושה של היחפה מוכרת לי, שכן בדרך כלל מתברר לנו שאנחנו סתם נכנסים בתוך ריב כנופיות, וחיסולו של זה אינו מוביל אלא לעלייתו של יריבו הגרוע ממנו. אז קצב לא, ולאו לא (אני מכירה את הסיפור על ההטרדה והוא היה אמין לחלוטין, מר לאו התגונן בטענה שהוא ניצול שואה ויש לו טראומה) אז מי כן ?
    אני זוכרת פוסט שלך, קדום מימי טרום הבחירות שהצעת בו שמפלגת העבודה תריץ את קנפו כמועמדת ריאלית. נוכחנו בתוצאה, ולכן אני תוהה אם יש תקומה למצב הזה ? ומצד שני אם כולנו נחשוב ונרגיש מיואשים, כשרה הדרך לדיקטטורה שממילא כבר עולה וצומחת כאן.
    הסיפור של קצב אינו מן החמורים שקיימים ומוסתרים _כפי ששלו היה מוסתר יפה – זו מורסה שלמרבה הצער כל "הכנופיות" שותפות לה. מידי פעם נחשף קצה קרחון, עד ההשתקה הבאה

  • אשה  On 29 בספטמבר 2006 at 19:06

    את סותרת את עצמך לכל אורך הדברים שלך.
    שימי לב!
    הנשיא קצב עובר את הלינץ הציבורי שהוא
    חשף אותו במו ידיו מול מזוז.
    הוא עשה זאת משום שרצה להיות הראשון לספר דברי הבל ורמאות על בחורה שאותה אנס , האומרת ובכל פעם את אותו דבר , העוברת את שבעת מדורי הגיהנום, יש עוד 3 נשים שתלונתן נמצאה רלוונטית
    יחד עם תלונתה, ויש עוד 4 אחרות שחוק ההתיישנות חל על תלונתן, והן לא רלוונטיות.
    אשה שפגעו בה תתלונן ולרוב אנו מתלוננות לאחר שנים, משום שקשה מאוד להתמודד קודם לכן עם
    האירוע הנורא.
    הנשיא נשפט על ידי הציבור משום שהכל היה גלוי וחשוף מלכתחילה והגיע מהר לאוזניהם של העיתונאים שמילאו את חובתם הציבורית בדיווח על הנעשה מאחורי הקלעים.
    ככה זה כשמדובר בנשיא של מדינה, וטוב שזה כך.

    לא כל אשה נגשת ומתלוננת, לידיעתך ברור לכל אשה כזאת המגישה תלונת שוא שהיא תבדק מכל כיוון אפשרי, וגם אז, אם אין עוד כמה נשים
    שיחזקו את ההשערה שהיא נפגעה מינית, לא יקרה לו כלום.

    חבל מאוד שבתור אשה במקום לגונן על בנות מינך
    את מצדיקה ודוגלת בגברים שמנצלים את מעמדם
    ומשקרים לכולנו במצח נחושה.

    הסתירה של הדברים שאת כותבת נעוצה בדיוק בעובדה
    שאת אשה שקוראת בדיוק כמו כולנו על האמת
    ובכל זאת מדברת בלשון צבועה על משהו שאשה
    לא אמורה לדבר עליו.
    על ידי כך את משתיקה, ומרוקנת, את בולמת
    ופוגעת בנשים רבות אחרות, שרואות את תגובתך
    ומבינות מדוע מעמד האשה בישראל נחות כל כך.

    מספיק שיש 30 אחוז של נשים החושבות כמוך,
    המחלישות את שאר הנשים, ומדברות על תלונות שוא
    שאינן קיימות בפועל, אלא במקרים נדירים מאוד.

    מדוע אינך מזדהה דווקא עם המתלוננת?
    מדוע את מזדהה עם גבר?

  • יחפה לא מחיפה  On 29 בספטמבר 2006 at 22:44

    סלחי לי, אבל איני רואה כל סתירה בדבריי. לעומת זאת אני רואה הסקת מסקנות מוטעות מדבריי.
    ראשית, אינני קוראת 'על האמת'. אני מולעטת, בדיוק כמוך ושאר העם, בדיווחים שונים בעיתונים ובטלויזיה. 'האמת' נמצאת אצל המתלוננות ואצל כבוד הנשיא. 'האמת השניה' נמצאת על שולחן עורכי הדין, שינהגו באמת בהגינות או בחוסר עדינות. כל מי שעדיין מאמין במערכת החוקית והמשפטית מן הראוי שישאיר את העבודה לשופטים.

    באשר לעיתונות, 'הכח השלישי' במדינה דימוקרטית, אין ספק שיש בכוחה להרים אדם או להורידו, והכל נעשה בשם הדימוקרטיה ובשם חופש הביטוי. אז, אל לנו להיתמם ולהעמיד פנים כאילו ולעיתונות אין כח אדיר. השאלה היא רק כמה אנחנו מוכנים להאמין למילים הכתובות בעיתונים. לדעתי הצנועה, לא הרבה.

    הנקודה המרכזית בכתבה, להבנתי, היא היעדר המוסריות הממסדית, החברתית והאישית של המעורבים במקרה.
    דיעותיי האישיות בקשר למעמד האשה בישראל, תלונות שווא, במי אני מצדדת או לא ועוד אינן הנושא לדיון בכתבה זו ואם יורם יכתוב על הנושא, אני מבטיחה לאוורר את דיעותי בהרחבה.

    אגב,
    לינץ', לידיעתך, הוא תמיד לקיחת חוק בידי קבוצת אנשים המוציאים להורג ללא משפט. התופעה הזאת אמורה להיות פסולה בכל חברה המכבדת את עצמה שכן במהותה היא נוגדת את יסודות הדימוקרטיה.

  • יTשה  On 30 בספטמבר 2006 at 17:15

    את כל הסיפור הזה בכל צורה שהיא.
    מה את מקשקשת!
    וברגע שזה הגיע לציבור זה הפך לנחלת הכלל
    .ברגע שזה נחלת הכלל אנשים מדברים
    אף אחד לא שופט כי אין לו סמכות
    ואת צדקנית מעושה שחושבת שמבינה
    בלינצים כמו בהטרדות מיניות, תגידי
    שאת לא מאמינה לאף אחת שמתלוננת ושמותר לגברים להטריד מינית, כי ככה את נשמעת.
    ונסגור את הסיפור הזה בידיעה ברורה שאת שונאת
    נשים כי הן מהוות איום עליך, משום מה.

  • יעל ישראל  On 30 בספטמבר 2006 at 17:39

    לא אכפת לי איך תקראו לי, אפילו נערה מתבגרת, אבל אני דורשת שהיצור הזה יסלק את אחוריו מבית הנשיא, לאלתר! אני גם את החתול שלי לא הייתי שולחת לעבוד בבית הנשיא. קשה להביע לאיזו אטימות יכול בנאדם להגיע, שיושב בתפקיד הכי מכובד במדינה, עומדים להגיד נגדו כתב אישום על אינוס סדרתי, והבנאדם עדיין לא קלט שהוא צריך ללכת! לא יאומן איזו אטימות לב.

  • אילת  On 7 באוקטובר 2006 at 13:25

    בצניעותי אני יכולה לומר שכבר חשבתי על הרעין של להיכנס לבית הנשיא עם חולצה עם מחאה עליה, החשש שלי שמדובר באקט בלתךי חוקי ושבימקום שהוא ישב בכלא אני אמצא את עצמי בחקירה, יש לך מושג בענין?

  • יורם  On 7 באוקטובר 2006 at 18:31

    לכל היותר, זו הפגנה ללא רשיון. אני לא עורך דין או משפטן, אבל יש תקדימים למעשה והמשטרה או הפרקליטות לא עשו דבר.

    התארגנות רצינית ל"יום בית פתוח" בבית הנשיא בסוכות בוודאי תוכל לברר את זה מראש. עולה בדעתי למשל אורית קמיר, שיש לה בלוג פה ב"רשימות", כמי שיכולה לדעת – היא דוקטור למשפטים ומהגדולות בפעילים לזכויות נשים בישראל.

להשאיר תגובה

היכנס באמצעות אחת השיטות האלה כדי לפרסם את התגובה שלך:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: