חמישה שירי ירושלים


בירושלים

“It should be remembered that proof,
or belief, has very little to do with
reality.”
Adin Steinsaltz, Simple Words

א.
בשעת הסנוניות…
עם רדת היום האופק
גוזר את הרי ירדן
בכתום
ענן אבק רך
מגיר זהב על החומות העתיקות
מינרטים, מגדלי פעמונים, כיפות
השמיים נוזליים מִכָּחול
שקיפויות של האביב
החולף במהרה
בירושלים הנצחית
הלילה בא על קצות אצבעותיו
מושך הינומתו מן המדבר
מביא דבר-מה כעין תוך
סוחט ומנחם
מתוק הוא שירן האחרון של הציפורים
המתרחק והולך
בין הכוכבים הצצים בשמיים…

ב.
החיים
בפולחנם היומיומי
צוברים אבק רב מנשוא
בכל אשר אניח אצבעותיי
אני אוספת אבק
חול מדברי דק
על רהיטים בין ספרים
בגדים מלים מחשבות
ואזכור הקללה המקראית
יש בו כמעט משום גנאי
ועם זאת נוכחותו
בעודי מעבירה את הסמרטוט
כמו שוברת
את הזמן
בזיכרונו הקדוש של האבק

ג.
ספיה בצבע הדמדומים אבני ספיר
הקו של ההרים
מעלה קצף
על פני המדבר
והיצורים רוטטים
קולה הקדמוני של הרוח
המטאטאת את שנתם
צעדים ללא עקבות, על החולות
שהירח מושח בבהקו
יצורים המסתירים ביום
את קיומם קל המשקל
אש משרפת מייבשת אותם
משחק מראות קשה בן מאות שנים
מתגולל בין האבק
מנוקד בכוכבים פותח את יריעתו הקרה
הלילה בירושלים…

מימזיס

“Ces pièrres qui sombrent dans
les âges, jusqu´où vont-elles
m´entraîner?”
Georges Séféris, Andromède

אבנים,
אומרים שבירושלים יש
יותר מדי אבנים
והן אינן רוקדות, אלא נופלות
כעופרת בצהרי היום
ובחצות הלילה הן תפילה, קינה
של בורות שהגשם
שמר בהם את מימיו
בשנים עברו,
הן אינן ישנות לעולם,
אומרים שהן ממתינות לבוא
האהבה לשתות אותן
אבנים סלע ממורק
להקים מעון
להקיף ערים כלא,
הקטנה ביותר אמר המשורר
שטופה באינסוף,
שורשים,
לאבן יש תחושות של אור
כל ציפור ניצוץ
נעימות של אש
גחלים האבן
הנוצרת את המים
ירושלים עשויה גשם
חלוקי חלקות
של מלים לִבה
דמעות של ירח מלא
אלף ספינות משייטות ברחובות
מלאכי נחמה בלתי-נראים
אומרים שהם
כיכרות של לחם טרי מהתנור
האבן כפיס בפרח
פירור
לובשת שמש של חול של רוח
ירושלים
ניגרת מתפוררת
בדממת הכוכבים…

מפתנים

אדמת הנביאים הזו
מתישה
הבטחות כה רבות שלא קוימו
שבר תותח
בין שרידי מלים
שלא לדבר על האבנים
שזועקות חדות באוויר
מרזב אינסופי
המוזר הוא הזמן
וכיצד הוא חוזר על סיפורו
סיפור עיקש-כותש
של אורקלים וסיבילות
הפלא בנאמנו
תו
לנס
מלחשש את הנוסטלגיה של
טוהר ללא רבב
אחר צהריים של לילך סגלגל
בחולות אור הים
ציפורים נודדות
צמא של מעיינות נסתרים
הביא אותי כך,
מטפורה נודדת,
לאדמה הזו שכולה אינטנסיביות,
מתבגרת נצחית,
המחפשת מי יודע איזה
זמר של אהבה…

דואו

“¿Qué se hace a la hora de morir?
¿Se vuelve la cara a la pared?”
Rosario Castellanos, Amanecer

צעירה עמוסה
על האבן
צעירה פזורת שיער
ונשק על כתפה
מכרסמת פרי
לאן פונות מחשבותיה
קלות, האצבעות מגלגלות
קווצה
היא מביטה בלי להביט ברגליים
העגונות בנעלי עור
שם במרחק מישהו מתבונן בה
שעון על האבן
נשקו הכן…

שבת

“… it should be remembered
that proof, or belief, has very little to do
with reality.”
Adin Steinsaltz, Simple Words

היא אינה מגיעה סתורה, לא, אבל קשה לדעת באיזה רגע בדיוק היא כבר שם, קורנת, צלולה, פניה סמוקים, נהרת השבת

אך בקושי הפוגה מיוחדת בטרם נוכחותה. הפוגה קצרה ועמוקה שבה אפילו הציפורים חדלות מציוצן והאוויר מהמייתו. כאילו הכל מתכונן להתאחד עם תחילתה של תפילה משותפת אחת בארבע מלכויות הבריאה

מאור הערב מרצד כבר ונוכחות הנהרה מתיישבת כולה בלי להותיר פינה מחוץ לחיבוקה באותה קבלת פנים שבה מקבלים את פניה כל היצורים, כל החיים, כל רסיס גרגר חלוק טיפה שביב אבק לחות חספוס פרח

כרטט של גיל, קלות נוגעות כפות רגליה במפתן הדמדומים, המשקל קל כל-כך, המתת… שקט… הפוגת דממה… כחול קובלט מחליק אחר-הצהריים עטוי הלילה, זהב הנוכחות האלוהית, נהרת השבת, בירושלים…

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • שפי  On 20 במאי 2006 at 1:33

    תיירי מדי, חנוּני מדי. אבל איך אפשר לצפות, אפילו כשסול בלו כתב ספר על שהות בירושלים יצא לו משהו שבשבילנו הוא תיירי מדי. ירושלים העכשוית היא חתיכת אופל שרק לישראלים מבטן ומלידה יש סיכוי לקלוט, כי אי אפשר בלי להתפלש גם בסוציו-פסיכו-אקונומיה ובנפתולי האקשן הפוליטי (ירושלים בגירסת מדינת ישראל מתחילה ונגמרת בכספי ציבור פוליטיים-מניפולטיביים).

    השיר הכי טוב כאן הוא חלק ב' של "בירושלים".

    מתוך כל השירים חיפשתי את הקטע שהכי ראוי לציטוט ובחרתי את זה:
    "צמא של מעיינות נסתרים
    הביא אותי כך,
    מטפורה נודדת,
    לאדמה הזו שכולה אינטנסיביות,
    מתבגרת נצחית,
    המחפשת מי יודע איזה
    זמר של אהבה…"

    גם אני ניסיתי פעם:
    http://israblog.nana.co.il/blogread.asp?blog=98991&blogcode=1885028

כתיבת תגובה

היכנס באמצעות אחת השיטות האלה כדי לפרסם את התגובה שלך:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: