שינייד אוקונור עושה רגאיי!

  מעולם לא הייתי מחסידיה של שינייד אוקונור. זו בהחלט לא זמרת שיכולתי לשער שתרגש אותי או תגרום לי לכתוב על תקליט חדש שלה. והנה, לאחר תקופה של פרישה, חוזרת הזמרת האירית הכישרונית הזו בתקליט חדש, בחומר חדש, בהופעה חדשה ובעיקר – בכיוון חדש ולא-צפוי.

שינייד אוקונור עושה רגאיי! ולא סתם אלא ממש Roots Reggae, בתקליט שהופק על-ידי שני ענקי ההפקה והנגינה, המתופף Sly Dunbar והבסיסט Robbie Shakespeare. ההקלטה נעשתה באולפני Tuff Gong בקינגסטון, האולפנים של בוב מרלי בכבודו ובעצמו.

אבל זה לא כל הסיפור. שינייד אוקונור באמת עושה רגאיי. היא לא סתם מבצעת חומרים וגם לא מנסה לחקות את הזמרים הגדולים שאת השירים שלהם היא שרה. רבים ניסו לבצע רגאיי קלאסי, ופה ושם היו הצלחות. לפני שנות דור ויותר הקליטה להקת 10cc שיר בקצב של רגאיי ובנגינה שחיקתה את הקלאסיקה של ג'מייקה, אבל בעיקר כגימיק, מה גם שהמלים שלו היו מטופשות (Dreadlock Holiday). בוב מרלי עצמו התפרסם בעולם לראשונה על-ידי אריק קלפטון שביצע את I Shot the Sheriff, אבל היה חכם ורציני מספיק כדי לעשות את זה בדרכו. רגאיי הוא לא רק מוסיקה, רגאיי הוא פרי של תרבות שלמה שמדברת בזמן ובמקום מסוימים, בהקשר מוגדר ומפיהם של אנשים ששייכים לה.

והנה שינייד אוקונור עושה רגאיי! היא לוקחת שירים של ענקים כמו Burning Spear או הלהקה המפורסמת The Abyssinians, לוקחת חומרים של בוב מרלי עצמו – לא פחות ולא יותר מאשר את War – ואפילו חומרים של המפיק הגאוני Lee “Scratch” Perry, מי שלמעשה גילה את מרלי, ומגישה לנו תקליט אדיר. מבינים יוכלו לשמוע בקולה נגיעות של Marcia Griffiths, Carlene Davis, Gregory Isaacs, U-Roy, Burning Spear, Peter Tosh, Max Romeo, Black Uhuru, Steel Pulse ועוד ועוד. התקליט, Throw Down Your Arms, ייחרת בתולדות הרגאיי, ואולי אפילו יצליח לעורר מחדש את העניין ברגאיי הבסיסי, ההוא שצמח בין שנות הששים המאוחרות לעשור של שנות השבעים, הרגאיי הפילוסופי, הפוליטי, המתריס, הדתי, המדבר אמת ולא חושש, המאמין ביכולתה של אמנות לשנות מציאות.

למה ואיך זה קרה לשינייד אוקונור, מוקדם לומר. היא עצמה מדברת על עניין דתי אמיתי: על מאבק לטיפוח תחושה של ערך עצמי, על הפרדה בין אלוהים והדת. אוקונור מדברת על השלמה עם רוח הקודש דווקא דרך הרסטפארי, ועל כך שגדולי הרגאיי הקלאסי הם עבורה מורים, נביאים, גיבורים ומדריכים. הבחורה הקתולית הרגישה והמסוכסכת הזו, שבעבר קרעה על הבמה את דיוקנו של יוחנן פאולוס השני, ושילמה על כך מחיר כבד, בתה של ארץ אירלנד הספוגה דת, מיסטיקה והרבה מאוד סבל, מתגלה כמבצעת מרטיטה של חומרי האמנות של דת צעירה, פילוסופית, רוחנית וגלוית-עין ולב: הרסטפארי.

ולמעוניינים, הנה קישור סדרה מצוינת של ה-BBC על רגאיי