עבודה מסתערבית


Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • צמח בר  On 15 באוקטובר 2005 at 14:54

    לא נראה לי שיש אחד, שעדיין לא קרה….
    אני בטוחה שעיתונים פרסמו כבר ידיעות חסרות שחר, בין אם זה לצרכי אימונים בלוחמה פסיכולוגית, או תעמולה נגדית, מי אמר שהידיעות המתפרסות בארץ אינן "מטעם"? ובין אם זה לצרכי הסתם.
    מי אמר שמשרד הפנים לא מנפיק דרכונים "מזוייפים" ?
    והאזנות סתר?
    נו באמת, ממך לא ציפית להיות עד כדי כך נאיבי.

    אני זו הנאיבית בחבורה.
    אנחנו מדינה שמעלה מעל לחוק אירועים ברמת פיליליות חמורה בשם ה"בטחון" הלאומי.
    וזו עובדה ואני לא חושבת שיש צורך להוכיח אותה אפילו. וכך היה מאז ומתמיד עוד לפני קום המדינה.

    הויכוח נסוב על השאלה, האם זה צורך קיומי או לאו.
    הבעיה היא שהנגע הזה פשט גם בקרב מעשים שאינם קשורים לבטחון הלאומי, אבל הפשעים הללו נעשו ע"י אנשים שעשו לבטחון. ובתור שכאלו, יסולח להם או שעונשם יוקל.
    לצערי הרב.

  • צמח בר  On 15 באוקטובר 2005 at 14:56

    תיקנת אותה, או שהיה נידמה שהיה כתוב משהו אחר?

  • איריס  On 15 באוקטובר 2005 at 16:11

    כאשר הדברים האלה באים מפיו של אדם כמוך, לבן, זכר, ממלח הארץ, אי אפשר לבטלם כלאחר יד.

  • איריס  On 15 באוקטובר 2005 at 18:09

    את כותבת :
    הויכוח נסוב על השאלה, האם זה צורך קיומי או לאו.
    הבעיה היא שהנגע הזה פשט גם בקרב מעשים שאינם קשורים לבטחון הלאומי, אבל הפשעים הללו נעשו ע"י אנשים שעשו לבטחון. ובתור שכאלו, יסולח להם או שעונשם יוקל.
    לצערי הרב.

    זה מטריד אותי מאד אם לא מעבר לכך. אין צורך קיומי אשר מצדיק מעשים כאלה, זה אינו חוקי, אינו בתוך כללי המשחק, וברור שזה יחרוג מן "הדרוש" כיון שזה פשע.
    אינני רואה שום מצב חוקי שלפיו מותר לבצע ניסוי, למשל, בחומר כימי להתנקשויות, באדם שעובר ברחוב. אין מצב כזה, ואין היתר כזה, ואם יש – הרי מי שנתן אותו הוא פושע לא רק בקנה מידה בינלאומי אלא בראש וראשונה ישראלי.
    הבעיה היא שלך, כמו הרבה ישראלים שטופי מוח. אין צורך קיומי שמצדיק רצח של אזרח תמים ומי שמספר אחרת הוא אדם מסוכן בעצמו. אם רוצים לרצוח את חאלד משעל, מטרה מפוקפקת בפני עצמה, שיתכבדו אנשי המוסד או מי שעושים זאת ויתכננו זאת בלי לפגוע בעשרות אזרחים ישראלים. ואם אין להם ברירה, שיקריבו מבין אנשיהם (שהתסכימו לקבל על עצמם עבודה בעלת סיכון חיים או את ילדיהם, נשותיהם ובני משפחתם הקרובה, האהובים עליהם, בתור שפני ניסוי.
    מעניין אותי מנין הפנימו אזרחים רבים בישראל את ההסכמה לדברים כאלה, בשתיקה, כאילו זה "צורך קיומי" לרצוח את האחר, בשביל להקל על עצמך את העבודה או להפיק רווחים. המרחק בין אתיקה כזו לבין נאציזם הוא כחוט השערה.
    אני אגב שמעתי אישית מאלוף משנה שהיה כמדומני סגן ראש סיירת מטכ"ל (משהו כזה, אני לא הייתי בצבא והביטויים לא שגורים בפי) ש"יש לו סמכות להקריב חפים מפשע כדי להציל רבים יותר" אמרתי לו את דעתי המשפטית החד משמעית שאם הוא ביצע דבר כזה הרי הוא עבר על כל חוק שמוכר לי כולל הישראלי, כולל הקריצות ותתי הקריצות. לא קיים, אין מצב כזה, ומופץ כניראה על ידי מאפיה שחדרה לכל שדירות המדינה.
    כדאי להעלות מיידית את הנושא העקרוני לדיון.
    אולי אעשה זאת בעצמי. תודה שהבעת את דעתך בחופשיות.

להשאיר תגובה

היכנס באמצעות אחת השיטות האלה כדי לפרסם את התגובה שלך:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: