להוריד את יצחק מרדכי בדרגה – ללא תנאי

  הפרקליט הצבאי הראשי סבור שהחלטת הוועדה בעניין הורדת הדרגה ליצחק מרדכי לא נכונה. הוא החליט להעיר מחדש את ההליך ולדרוש את הסרת הדרגות – בית הדין הצבאי העליון לערעורים יחליט בעניין. לדעתי, צריך להוריד את יצחק מרדכי בדרגה, לא להותיר על כתפיו דרגות קצונה כלל.

הנה הנימוקים שלי:

הנוהל הוא שעל עברות מהסוג שמרדכי הורשע בהן, מורידים קצין בדרגה. מרדכי מבקש שלא יורידו אותו בדרגה, ומביא לשם כך נימוקים מנימוקים שונים. כלומר, הוא מבקש להקל בעונשו, במה שהוא רואה כעונש נוסף על מה שבית-המשפט הטיל עליו. פה הבעיה: העבריין המורשע מבקש להקל בעונשו. ומה הדרישה הרגילה, מעבריין רגיל (אם תרצו, “מבחן בוזגלו" או מבחן "רוזנקרנץ")? שיודה באשמה ויביע חרטה. בבקשה, אם יודה באשמה ויתחרט על מעשיו וישכנע את בית-הדין הצבאי העליון לערעורים, יהיה בכך מינימום של גזרה-שווה.

מרדכי ופרקליטיו מדברים על הפגיעה הקשה בכבודו, כבוד שנפגע עוד יותר כיוון שהאיש היה איש-ציבור. אלא שגם כאן יש אי-סבירות קשה בטענה. כשמרדכי הלך לקריירה ציבורית, הוא ידע שהוא נחשף, הוא ידע שהוא מסתכן, הוא ידע שפרשיות אפלות-למחצה מעברו עלולות לצאת לציבור. ההימור הזה היה כנגד זכייה גדולה: מעמד ציבורי-פוליטי בכיר, משרת שר ביטחון, מועמדות לראשות הממשלה. הימר – והפסיד. מדוע עלינו לקבל את תלונתו על כך? הרי הוא ידע במה הוא מסתכן.

יתרה מכך, העברות שמרדכי הורשע בהן, עברות קשות בעלות היבט מוסרי, חינוכי וציבורי, פוגעות בכבודו של הצבא. הן אפילו פוגעות בצבא גופו ובביטחון המדינה. אני שומע על לא מעט אימהות שמביעות חשש מחודש לשלוח את בנותיהן לצבא. למרדכי יש חלק לא קטן בכך. עניין הכבוד, אם כן, אינו יכול לשחק לטובת מרדכי: היה לו כבוד, הוא סיכן אותו, הוא פגע בכבודו, והוא פגע בכבוד הצבא. הגיוני וסביר שהצבא יגיב בהסרת סמלי-כבודו של מרדכי.

טענות נפוצות מדברות על "האיש הקדיש את מיטב שנותיו לביטחון המדינה…” – לכך אני עונה שככל שאיגרא רמה , כך בירא עמיקתה. ועל הקדשת השנים הוא קיבל משכורת, זכויות פנסיה, תוספות וכיבודים, וגם נקודת זינוק לפוליטיקה ורשת קשרים והשפעה בהיקף אדיר. הקדיש, קיבל תמורה, החשבון הזה סגור. בארה"ב הוא היה מאבד את זכויות הפנסיה! ועוד היו משחררים אותו "ללא כבוד" – dishonorably.

בכל פעם שמוזכר עברו הצבאי מעלים על נס את גבורתו כחייל, את תפקידו בכיבוש החווה הסינית וכו'. עשה, אכן עשה (ולא ניכנס לוויכוח הענק על החווה הסינית: מרדכי לחם בגבורה, גם אם הקרב היה מטופש ומיותר, וגם אם לא). חלק מתפקידו. אני מצפה שקציני הצבא יילחמו בחירוף-נפש. על כך הם מקבלים תוספות שכר (תוספת שדה וכו' וכו' – הרבה כסף למשכורת ועוד יותר לפנסיה). ושוב, זה רק מגביר את התרעומת על שהוא הרשה לעצמו ליפול כפי שנפל ולפגוע בצבא ובביטחון המדינה.

אוהבים לדבר על כך שמרדכי היה "אלוף שלושת הפיקודים". פה מדובר כבר בהונאה, בטפשות ובציניות המתבססת על זיכרונו הקצר של הציבור. הוא היה אלוף פיקוד בכל אחד מהפיקודים, נכון. ואתם יודעים למה? כי הברדק בצבא היה כזה שרוטציית התפקידים בקרב האלופים גרמה לכך שהם בקושי התיישבו על כיסא וכבר נשלחו לכיסא אחר. לכל היותר – אפשר לומר על מרדכי שהוא שרד את השבשבת הפרועה של המינויים בתקופתו. הוא לא כבש שלוש ארצות ולא הקים שלוש אימפריות, אלא נשלח מתפקיד לתפקיד לתפקיד. לכו לראות מה יש למבקר המדינה לומר על הקדנציות הקצרצרות בצה"ל. או לצה"ל עצמו: שכעת עושה מאמץ להאריך את הקדנציות, לאחר את גיל הפרישה וכו', בראשות הרמטכ"ל הזקן ביותר שהיה אי-פעם.

וכל זה, שימו לב, בלי לדבר על מהות העברות של מרדכי, או על האם יש לאפשר התיישנות בעברות מין וכו' וכו'.

האיש עבריין. האיש הורשע. האיש קיבל עונש קל על סמך כל הנימוקים הנ"ל, ואין מערכת משפטית תקינה בעולם שמאפשרת להשתמש באותם נימוקים לשתי הקלות בעונש.