הם לא רוצים להפסיק לירות


  שרון שוב הודיע שהוא לא יסבול את הירי על ישובי הדרום. הוא שוב הורה לצבא "להשתמש בכל האמצעים" כדי להפסיק את ירי טילי הקסאם.

אני מבקש להציע פרשנות אלטרנטיבית: לא דובים ולא זבובים.

“להפעיל את כל האמצעים"?

לא היה ולא נברא. חיל האוויר לא נשלח להפציץ, לא בנשק חכם ולא בנשק טעון-טיפוח. חיל הים לא מפציץ את עזה. כוחות מיוחדים אינם חודרים לעזה בלילה מהים או מהיבשה כדי להניח מארבים או לפשוט רגלית על מפעלי הטילים או על אזורי השיגור. צה"ל אינו ממקש את התווך הרלוונטי. התותחים של צה"ל לא מפגיזים את עזה. סוללות MLRS אינן מוחות משבצות מבית חנון או בית לאהיה. צה"ל בוודאי מודע לכך שיש היום ברצועת עזה תעשיית נשק מפותחת. זה כבר לא המקבילה שלהם ל"דוידקה" המחתרתית של הישוב העברי משנת 48. ובכל זאת, הירי מהצד הפלסטיני נמשך ונמשך.
לא מפעילים את "כל האמצעים". וטוב שכך. נראה לי שמעשית, הדבר נובע מסיבה ברורה, והיא שהפעלת כל האמצעים תגרום להרג המוני בצד הפלשתיני על כל המשתמע מכך (החוק הבינלאומי אוסר להפציץ אוכלוסיה אזרחית, דעת הקהל העולמית לא תסבול 300 הרוגים פלשתינים בלילה של "כל האמצעים" ועוד).
סיבה נוספת היא ששרון אינו רוצה להתסכן בפעולות בסגנון ה"101” המוכרות לו היטב. פשוט: הוא חושש ובצדק רב מנפילת חייל ישראלי בשבי הפלשתינים, דבר שיהיה שקול כנגד "כל האמצעים". לא פלא שהעניין אינו מדובר כלל.

וזה מביא אותי להיבט הנוסף, מעבר לצד המבצעי גרידא. אני מבקש להציע פרשנות אחרת להתמשכות הירי משני הצדדים במתכונת הנוכחית. נראה לי שהמצב הנוכחי משרת הן את אבו-מאזן והן את אריאל שרון. “עימות בעצימות נמוכה" הוא המונח המקצועי העכשווי.

שניהם זקוקים לזמן. שניהם אינם מעוניינים בהסלמה אבל עשויים להתקשות לשלם את מחיר השקט. הפסקת האלימות מצד הפלסטינים תהיה עבורם ויתור על קלף ללא שום תמורה במישור העימות. מצב שבו ישראל פועלת ב"כל האמצעים" ומפסיקה את האלימות או מצב שהיא מביאה לכך שהאלימות תיעצר מיד בדרך אחרת, ייאלץ את שרון למהר לפעול במישור המדיני, כלומר לחלץ את "תפוח האדמה החם" מידי הצד השני.

שני המנהיגים זקוקים לזמן-מה. האחד כדי לגבות את התשואות מהפסקת האלימות, והשני כדי להגיע לשולחן המשא ומתן בעמדה של קורבן אבל קורבן עם כוח. סימטריה. כששניהם יגיעו לעמדה שתהיה win-win, האלימות תיפסק כמעט כליל, ובפרט ירי הטילים ופצצות המרגמה על שדרות וישובי הנגב האחרים.

(אם הפיסקה הקודמת מעט מבלבלת, אני מבקש מכם להחליט מי בתיאור הכלול בה הוא מחמוד עבאס ומי הוא אבו-עומרי).

ופרט לכך, בינתיים עסוק שרון במניפולציות של התקשורת. ברצותו, מדברים על "מבצע גדול שמתקרב" ועל "צה"ל ערוך לפעולה מיידית", ומצלמים את הרמטכ"ל במדי ב' ועושים קולות רמים למיניהם. וברצותו, ידובר על אופציה מדינית, על משא ומתן, ועל כך ש"המסר עבר". העיתונים מנגנים כמעט בקול אחד, ואיתם הרדיו והטלוויזיה. שאלות ביקורתיות כמעט אין. כפי שאין אפילו שאלה קטנה על משמעות "כל האמצעים" שמנופפים בהם.

הדבר היחיד שהתחדש פה באזור בשנים האחרונות הוא שהישראלים נאלצים לנסות לפרש את מהלכי ראש-הממשלה שלהם באותם מונחים שהם מנסים להבין את מהלכי הפלסטינים, ובמידה דומה ועלובה למדי של הצלחה.

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • פרוטופלסמה  On 20 בינואר 2005 at 16:17

    נורא מסובך לחשוב על מה יהיה הלאה כששר האוצר ב"גיבוי" הממשלה והכנסת משתדלים להכפיף כמה שיותר אזרחים אל מתחת לקו העוני.מקום בו לא יודעים מה יהיה המחר הכלכלי .ועוד מוסיפים להלום בפטישי האיום הטילי. יוווו! למי יש כוח לצאת לרחובות ועל מה למחות קודם?
    תמיד בכל זאת יש מי שמרויח. ואלה אותם האנשים "מותגים" שהכל נהיה בדברם.
    הם כבר מסודרים ומושקעים בחו"ל.

להשאיר תגובה

היכנס באמצעות אחת השיטות האלה כדי לפרסם את התגובה שלך:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: