אם ירצחו את ראש הממשלה


 
אם ירצחו את ראש הממשלה, הרבנים הראשיים יאמר "לא יעלה על הדעת! שיהודי ירצח יהודי?" הם גם יסרבו לקבוע יום צום בעקבות הרצח ויסרבו לגנות את כל מי שהכשיר את המעשה ובוודאי לא יוציאו חרם או נידוי נגד הרוצח.
 
אם ירצחו את ראש הממשלה, ראשי המתנחלים יאמרו שמדובר ב"עשב שוטה". הם יאמרו ש"לא יעלה על הדעת להכתים ציבור שלם בגלל מעשה של יחיד." ובוודאי יזכירו עד כמה הם תומכים במדינה, שולחים את ילדיהם לשירות קרבי ומבטאים את הציונות "האמיתית".
 
אם ירצחו את ראש הממשלה, העיתונאים ובעלי הדעה יאמרו "איך לא ראינו את הכתובת על הקיר?", היועץ המשפטי לממשלה ינתח את המושג "ודאות קרובה" וראש שירות הביטחון יסביר שלא היו התראות ממוקדות על סכנה ממשית לחיי ראש הממשלה.
 
אם ירצחו את ראש הממשלה, תוקם ועדת חקירה ממלכתית. היא תגלה אוזלת יד בכל הדרגים המבצעיים, כשלים במודיעין, חולשה באיסוף מודיעין בקרב הימין הקיצוני, בעיות בזרימת המידע בתוך המערכות וביניהן (משטרה, שב"כ, צה"ל). הוועדה תקרא להסקת מסקנות אישיות נגד האחראים, תגדיר את חלוקת התפקידים הרצויה ותזהיר שורה ארוכה של אישים.
 
אם ירצחו את ראש הממשלה, ייכתבו עשרות ומאות אלפי מלים על האבל, על מוטיב רצח האב, על המדינה שהידרדרה, על השימוש במוטיבים מהשואה ("יודנראט" ואחרים) ומהעולם ("טיהור אתני" ועוד) לדה-לגיטימציה של ראש הממשלה ומדיניותו. יוזכרו התבטאויות אלימות, הפגנות בכיכר ציון וכל תמרורי האזהרה שהיו בדרך.
 
אם ירצחו את ראש הממשלה, נוער נרות חדש יתכנס בכיכרות ובקרנות הרחוב, ידליק, ידמע, ישיר ויתחבק. דובריו יסבירו שאמנם לא היו בעד אריק ואפילו מתחו עליו ביקורת, אבל ש"אין, אין, הוא היה גדול, הוא היה התקווה היחידה שלנו."
 
אם ירצחו את ראש הממשלה, יוקם "מרכז מורשת אריאל שרון" בחוות השקמים, תוזכר קרבתו הגדולה לבן-גוריון, יוזכר השילוב הנדיר שהתגלם בו בין חזון ומימוש, בין לחימה וחיפוש פתרונות של שלום. הקמת המרכז תלווה במחלוקת ציבורית קשה, כשהימין והמתנחלים יאמרו "אריק לא היה רק שלכם, גם לנו כואב." כמו-כן ייקבע יום זיכרון ממלכתי, על רקע מחלוקת על הדגשים שיש לתת בו מדי שנה.
 
אם ירצחו את ראש הממשלה, תתמלאנה תיבות הדואר שלנו בגלויות "צו פיוס 2", אולי ישדרגו את הסיסמה ל"גיוס חובה לפיוס".
 
אנחנו יודעים.

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • יצחק שפי  On 12 בספטמבר 2004 at 14:00

    כותרת משנה: ילדי הנרות, לא האמנתי לכם

    כשרבין נרצח לבת שלי היתה אנגינה.
    ואני זוכר בדיוק איך כאשר הודיעו על האירוע המוח האפל שלי אפף והכמיר אותי בדאגה הקרדינלית-קונספטואלית שלהלן:
    מה היא תעשה עם עצמה בימים הקרובים, הרי לא יהיו בטלויזיה סרטים מצוירים.
    חוץ מזה היה מרתק ביותר בתוך ה-21 אינץ', כמו לקרוא את גליון היובל של העיתון "מי ומי".
    ואת השירים האלה אני עדיין אוהב.

  • עידן  On 12 בספטמבר 2004 at 14:37

    אם ירצחו את ראש הממשלה כולם יגידו שזה נורא ושאסור שזה יקרה עוד פעם.

  • zuku  On 12 בספטמבר 2004 at 18:42

    זה כבר לא יהיה ראש הממשלה הראשון שנרצח.

  • עזי  On 12 בספטמבר 2004 at 18:52

    כתיבה מבריקה!

    תודה!

  • קשקשתא  On 12 בספטמבר 2004 at 19:14

    ביבי נתניהו יתפוס את השלטון

  • Rogatka  On 12 בספטמבר 2004 at 19:16

    אם ירצחו את ראש הממשלה
    נהיה כולנו ככבשים ללא רועה
    אם ירצחו את ראש הממשלה
    נבכה כולנו, במסתור, באין רואה

    אם ירצחו את ראש הממשלה
    אז נבין שנפרצה כבר כל גדר
    אם ירצחו את ראש הממשלה
    יבוא בִּמקום ראש ממשלה אחר.

    כי בָּמקום שבעלי כיסא יושבים
    יש כח משיכה אדיר ורִיק נורא
    ובאיבר בו אזרחים חושבים
    יש שיכחה. רק שיכחה גמורה.

  • דוד  On 12 בספטמבר 2004 at 22:49

    הצרה חברים, שכמו עם אנשי צבא שמתכוננים למלחמה שהייתה, אתם מגיבים לרצח שהיה. מין תמונת ראי של רצח רבין. שוב הנרות, שוב העיתונות וכל הג'אז היללני המוכר.
    להערכתי, אם דפוקי המוח ההם, בבודדת או בקבוצה, יגיעו למעשה הרצח, זה יהיה תחילתו של מבצע ביעור של כוחות הביטחון, עשרות מעצרים אם לא יותר, החברהלך האלה יטעמו קצת מן הקצת שעובר על הפלסטינאים.
    את התגובה לרצח שרון חלילה, לא הייתי משווה לתגובה המתיפחת והמתיפיפת לרצח רבין אלא לתגובה האמריקאית ל- 9/11, מעצרים, חיפושים, חקירות. כשדרך החיים הישראלית כפי שהכרנו אותה, ואני אפילו לא קורא לזה דמוקרטיה, נמצאת בסכנה כזאת, כל המערכות יתאחדו למתקפת-נגד. לרצח שרון, ולא משנה שהאיש גורר רגליים ואחראי לרוב החרא כאן, יהיה אפקט מזעזע, בסדר הגודל הישראלי כמובן, לרצח יורש העצר שהוביל את אירופה למלחמת העולם הראשונה. אני לא מוציא מכלל אפשרות משטר חירום במדינה.
    זה עדיין לא יהיה סופן של ההתנחלויות, אבל זה יהיה המשך בידודן ובוודאי המאסתן על כל שאר הציבור.
    יש לקוות שהשפיות גם אצלם תגבר, מה שלא צריך להרדים את מי שאמור להריץ בראש כל תסריט אפשרי בדרך לקטסטרופה שכזאת.

  • אורי  On 12 בספטמבר 2004 at 23:43

    די כבר עם כל דמעות התנין שלפתע צופות בבדולח ורוצות לראות שחורות ולהשחיר ציבור שלם על לא עוול. גם בשמאל הסהרורי יש קיצוניים שהם עשבים שוטים: טלי פחימה והסרבנים והיד עודנה נטויה.

    ובכלל, כל רצח הוא רצח. ומבחינתי, הרצח הנאלח של הבעל את אשתו מתוך קנאה או השפעת האלימות הטמבליוויזיונית – חמורה לא פחות מרצח רבין. שניהם צריכים להדאיג אותנו ולהדיר שינה מעינינו באותה המידה. על שניהם עלינו, האנשים המוסריים והמצפוניים, להוזיל דמעה – במקום לשפוך דמעות של תנין על רצח רבין ולטאטא מתחת לשטיח בעיה חברתית חמורה של רצח בקרב הנוער ובקרב הבעלים.

  • קורינה  On 13 בספטמבר 2004 at 3:07

    ותראו: הם עדיין אימפריה.
    אז אורי קצרי צודק: אין מה לדאוג וצריך לתת גם לרוצחי נשים להתייחד עם נשותיהם.

  • יורם  On 13 בספטמבר 2004 at 7:32

    אולי לא מקרה הוא שאורי טעה בעברית ודיבר על "להוזיל דמעה", כלומר – להוריד את מחירה וערכה של דמעה…

    דבריך עולים בקנה אחד עם גלגול העיניים של הרבנים הראשיים בשעתו "שיהודי ירצח יהודי???"

    יגאל עמיר הוא לא "רוצח רגיל", ומהשמאל לא היה עשב שוטה רעיל ורצחני כמוהו. טלי פחימה חפה מפשע כל עוד לא הוכחה אשמתה וסרבנים יש משני הצדדים, עם יתרון מספרי אדיר לימין הפוליטי. שכחת את אלפי החרדים? האם הם אינם סרבנים? האם אינם מעדיפים להמית עצמם באהלה של תורה בעוד אחרים משלמים על כך בחייהם?

  • עידן  On 13 בספטמבר 2004 at 8:46

    דמו של ראש הממשלה אינו סמוק יותר מדמה של שאישה הנרצחת בידי בעלה.

    למרות זאת, ראשי ממשלה לא נרצחים בשל יחסיהם במשפחה.
    ראשי ממשלה נרצחים כדי להשפיע על התנהלותה של המדינה.
    רציחתו של ראש ממשלה הוא מתקפה על יכולתו וזכותו של השילטון לקבוע מדיניות.

    רצח ראש ממשלה חמור מרצח במשפחה משום שהוא מערער את יסודות השלטון.

  • בעלה של יפה  On 13 בספטמבר 2004 at 10:21

    אשתי אמרה אתמול שביום שזה קורה אנחנו קונים שימורים ועולים לבויידם.
    אני לא בטוח אם לא כדאי לקנות את השימורים האלה כבר עכשיו. פנס עוד יש לנו ממלחמת המפרץ שלא פרצה.
    וברצינות, אם יירצח ראש הממשלה הזה, שלא הצבעתי בעדו, יבוא ביבי.
    תזכרו את הימים שהוא היה פה כבר.
    או משטר חירום צבאי בטחוני.
    והבעיה היא שלמתנחלים יש גיס חמישי ב"צבאי בטחוני" הזה, ואני עד היום לא בטוח שהוא לא זה שרצח את רבין.
    זה באמת מתחיל להיראות כמו מלחמת אזרחים.

    והמשכיל בעת ההיא יידום.

  • קורינה  On 13 בספטמבר 2004 at 11:06

    והמשכיל בעת ההיא חלילה שיידום.

  • גיל  On 13 בספטמבר 2004 at 14:30

    הסרבנים הם לא ממש עשבים שוטים. רבים מהשוטים דוקא במדים, אוחזים שוטים ומייסרים ערבים בעקרבים.

    ואם ירצחו את ראש הממשלה, בטח שוב יקומו לכמה דקות הויכוחים: האם היו שניים או שלושה חורי כניסה, באיזו שעה בדיוק יצא הוולוו לכיוון איכילוב ומה קרה בשטח הסטרילי – אבל את השמאל זה לא יעניין, כי הוא שוב ידע בדיוק מי אשם. לפחות בעלה של יפה יהיה משוכנע שהמתנחלים עומדים מאחורי זה. ולפחות הפעם הכל יגמר במחלקת הטראומה המחודשת ע"ש יצחק רבין, אולי הפעם עם שיר אחר בכיס החליפה – אם כי בעקבות שינוי העמדות של רוטבליט ניתן לתהות גם על זה.

  • יתד  On 13 בספטמבר 2004 at 16:29

    מי ששלהב אספסוף מעל מרפסות תחת כל עץ רענן ליבה את חזיון האימים המהלך עלינו ברצינות תהומית.

    אותם מגלגלי עיניים למרום מבקשים בברוב נבזותם משעל על מהלך אותו ביצעו בבריונות גסה בלי כל משאל עם.

    כניעה להם, בעיקר של פוליטיקאים דבוקי כסא תהיה סנוקרת ישירה בפרצופו של המפעל הציוני שבא לחיות בשלום בארץ.

  • בעלה של יפה  On 14 בספטמבר 2004 at 11:37

    ה"גיס החמישי" של המתנחלים לא מורכב דווקא מהם ולא משרת אותם בלבד, כי אם את כלל ההשקפה הפאשיסטית במדינה, הנמצאת משני עברי הקו הירוק.

  • רון  On 27 בספטמבר 2004 at 9:18

    יורם מלצר היקר

    כמה שאתה צודק
    הטירוף המשיחי לאמוני שהביא לרצח רבין כבר מכין את הכדור הבא בקנה
    ושוב רבנים עילגים יגלגלו עיניים למרום וימלמלו דברי הבל על עשבים שוטים

    רק שתמיד יש לזכור- האש נורית מצד ימין

    אסון ההתנחבלויות; המשיחיות הקנאית ;הוולגריות של מערכת החנוך העלובה וראשיה- הם אחראים לכיעור של החברה הישראלית 2004
    הוסיפו לזה את עוולות הכיבוש ה"נאור" והרי לכם ציונות 2004

    רבין

  • אילנה  On 30 באוקטובר 2004 at 23:25

    את מה שלא הסכמתי לעלות על דל מחשבתי
    אולי מפני שניחמתי את עצמי בעובדה שאצלנו הפעם הראשונה נשארת כזאת ראה מקרה אמיל גרינצוויג
    בלי שום ספק הירידה לפרטי הטרוף אוצרת את העננה הכבדה שנחה מעל ראשנו ומסתירה מכל אחד מאיתנו את השמש

כתיבת תגובה

היכנס באמצעות אחת השיטות האלה כדי לפרסם את התגובה שלך:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: