איזו מוזה!


[שיר של אלוורו דה קמפוס]
 
הקדמונים זימנו את המוזות.
אנו מזמנים את עצמנו.
אינני יודע אם המוזות נהגו להופיע
– הדבר היה בוודאי תלוי ללא ספק במה שזומן ובזימון -,
אולם אני יודע שאנו איננו מופיעים.
כמה פעמים ניגשתי
לבור שאני מניח שהנני
ופעיתי בקול "אההה!" ולא שמעתי אלא הד.
לא שמעתי יותר ממה שראיתי:
הלבנבנות הכהה והעמומה של המים הבוהקים
שם למטה בחוסר התועלת של התחתית…
שום הד שב אלי…
רק פנים, עמומות,
פנים שהן אולי שלי כיוון שאינן יכולות להיות של אחר.
דבר-מה הנראה אך בקושי
תודות לראייתי הצלולה
שם בתחתית…
בדממה ובאור הכוזב של התחתית.
 
איזו מוזה!
 
מפורטוגלית: יורם מלצר

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • שולמית  On 5 במאי 2004 at 15:06

    אני תוהה אם " איזו מוזה!" כשורה אחרונה,נחוצה לשיר
    אני יודעת שזאת עזות מצח מצידי לנהוג כך בשירו של משורר כל כך חשוב. ובכל זאת, נדמה לי שבחלק משיריו של דה קמפוס ישנן סיומות מיותרות
    יכול להיות שמחר אתנגד להערתי, מפני שבדרך כלל אני טוענת שבאופן עקרוני אין האדם מחוץ למשורר רשאי להחליט מה נכון לשיר.הוא יכול להביע דעה על השיר אך לא לכתוב את השיר במקום המשורר(אלא אם המשורר מבקש זאת).
    נראה לי שבמשפט הנ"ל יש משהו גנדרני. בכלל, נדמה לי שבשירי דה קמפוס יש מן" התרפקות עצמית" הנצחה עצמית כפייתית
    אני אוהבת את הדמות ואת שיריו אך יש בו משהו טרחני, כאילו הוא סובל מעודף תובנות
    איני יודעת אילו שירים פירסם פרננדו פסואה בחייו. אילו מהם ערך בעצמו

    אני מקווה שאיני סובלת מהבעיה שייחסתי לדה קמפוס ושאין שגיאות כתיב ופיסוק בתגובה שלי

  • פרוטופלסמה  On 10 במאי 2004 at 17:52

    פעם אחת ניתנו לנו חיים. מותר חיינו כבני אדם מהבהמה הוא בכך שאנו מקדישים את רוב זמננו להגדרת התופעה-חיים.
    פילוסופים מנסים להגדיר את החיים בתבניות הגיוניות ככל שניתן.
    הכל תרגילי התעמלות של המוח.
    מדענים מחפשים סיבות ותוצאות.
    אמנים מרעישים כדי להשאיר את שמם בכל מחיר לדורות הבאים.
    מתוכם, המשוררים עוסקים, רובם ככולם, בתאור התופעה. לפעמים תוך התבוננות ממוקדת , כביכול, בפרטים שוליים. אבל זאת רק כדי להעשיר את הקומפוזיציה השירית.
    החיות מכלות את ימיהן בלי לתהות מדוע ולמה.
    אנחנו, האנשים לא מקבלים תשובות,אך לפחות העברנו את הזמן בחיים בשאלת שאלותֿ. כך התעסקנו במשהו מרתק והנה זמננו תם
    גם אנחנו וגם החיות סיימנו את התורנות!

  • שולמית  On 11 במאי 2004 at 11:06

    נחמד מה שכתבת

  • יקיר בן-משה  On 19 במאי 2004 at 16:32

    יוצא מן הכלל!

כתיבת תגובה

היכנס באמצעות אחת השיטות האלה כדי לפרסם את התגובה שלך:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: