אנו מעריכים את עצמנו על פי מה שאנו חושבים…


[קטע מאת הברון דה טאיבה]
 
הרעה שלנו אינה טמונה באינדיבידואליזם אלא באופיו של אותו אינדיבידואליזם. וכוונתי לכך שהוא סטאטי ולא דינאמי. אנו מעריכים את עצמנו על פי מה שאנו חושבים במקום על פי מה שאנו עושים. אנו שוכחים שמה לא עשינו לא היינו; שהפונקציה הראשונה של החיים היא הפעולה, כפי שהאופן הראשון של הדברים הוא התנועה.
בכך שאנו מייחסים למחשבותינו חשיבות מתוך כך שחשבנו אותן, כל אחד ואחד מאיתנו רואה בעצמו לא את המידה לכל הדברים, כמאמר היווני, אלא רואה בעצמו נורמה או אמת-מידה לדברים, ובכך אנו יוצרים בתוכנו לא פרשנות של היקום אלא ביקורת שלו – יקום שהיות שאיננו מכירים, איננו יכולים לבקר אותו – והחלשים והפזורים ביותר בקרבנו מעלים את הביקורת הזו לרמה של פרשנות, אלא שזו פרשנות כפויה כמו הזיה; אין מדובר בפרשנות שנוצרה כמסקנה אלא באינדוקציה פשוטה. מדובר בהזיה במלוא מובן המלה, שכן ההזיה היא האשליה הנתלית בעובדה שלא נתפסה נכון.
 
מפורטוגלית: יורם מלצר

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • ישי  On 7 באפריל 2004 at 15:58

    אנחנו בעצמינו
    לעצמינו
    ומשמעותינו מעצמינו
    חלקיקון ביקום
    כגרגר חול
    שחוק רוח
    ומים
    בחוף האין סוף
    האלהי

כתיבת תגובה

היכנס באמצעות אחת השיטות האלה כדי לפרסם את התגובה שלך:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: