אנ י מעדיף ורדים, אהובתי, על פני המולדת


[שיר של ריקרדו רייש – הטרונים של פרננדו פסואה]
 
אני מעדיף ורדים, אהובתי, על פני המולדת,
ואני אוהב מגנוליות יותר
מאשר את התהילה ואת מעלות הרוח.
 
כדי שהחיים לא יעייפו אותי, אני נותן
לחיים לחלוף בי
כדי שאוותר כפי שהייתי.
 
מה איכפת למי שדבר כבר לא איכפת לו
שאחד יפסיד והאחר ינצח,
אם השחר בוקע תמיד,
 
אם כל שנה עם בוא האביב
מופיעים העלים,
וחדלים עם הסתיו?
 
והשאר, הדברים האחרים שבני-האדם
צוברים בחיים,
מה הם מוסיפים לנשמתי?
 
שום דבר, פרט לרצון לאדישות
ולביטחון הרך
בשעה הנמלטת.
 
מפורטוגלית: יורם מלצר

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • קורינה  On 18 במרץ 2004 at 2:17

    שלח נא קישור לשרון וחבורתו המתרחב.

  • נעמה  On 22 במרץ 2004 at 16:05

    שיר שמחדד את תחושת האבדון אליה הארץ הזאת מתמכרת.
    או שמא העם?

  • יורם מלצר  On 22 במרץ 2004 at 16:16

    זה כוחו של פסואה, כמובן. והוא חי בסוף ימיו במדינה שהלכה והידרדרה לפשיזם ולאומנות, לאחר שנים לא מעטות של ממשלות חלשות ומתחלפות. לא שהמקבילה שלמה, כמובן, ובכל זאת – משהו מרוח הזמן ההוא.
    ioram@ioram.net לכל דבר אחר

להשאיר תגובה

היכנס באמצעות אחת השיטות האלה כדי לפרסם את התגובה שלך:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: