כל עוד יש ורדים, אינני רוצה ורדים


[שיר של פרננדו פסואה]
 
כל עוד יש ורדים, אינני רוצה ורדים.
אני רוצה ורדים רק כשאי-אפשר להשיגם.
מה אעשה בדברים
שכל יד יכולה להחזיקם?
 
אני רוצה את הלילה רק כשהשחר הכחלילי
ממיס אותו לגוונים של זהב.
מה שמדעתי נשגב
הוא מה שאני רוצה לעצמי.
 
לשם מה?… אילו היה בידי, לא הייתי
כותב שירים כדי לומר שטרם נודע לי.
נפשי מוכת קור ועוני…
באיזה נדבה אוסיף לה חום?…
 
(7-1-1935)
 
מפורטוגלית: יורם מלצר
 

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • פשוטה  On 8 במרץ 2004 at 23:35

    היא אשר תחמם את הנפש – מוכת הקור והעוני.
    באשר לורד – כל יד אוחזת בה בדרך אחרת,
    וכל זוג עיניים מביטות בה – באופן שונה.
    לכן היא תהיה מיוחדת – בידי אוחזה ובעיני רואיה.
    ישר כח יורם ,על רגעים קסומים שאפרת לקוראים,
    אשר ללא תרגומך – לא היו זוכים בהם.

להשאיר תגובה

היכנס באמצעות אחת השיטות האלה כדי לפרסם את התגובה שלך:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: