משמי אפר יורדים גשמים


[שיר של פרננדו פסואה]
 
משמי אפר יורדים גשמים
שאין להם סיבה להיות.
ואפילו אותן מחשבות
נשטפות במים זורמים.
 
עצב גדול בלבי
מגדיל את זה אשר בי.
ובגרוני יושבת אבן-רחיים:
עד כמה בי השקר בן-בית.
 
כי האמת האחת היא כזו:
אינני יודע אם עצב שוכן בי,
והגשם יורד לאיטו
(כי ורלן מסכים גם לזאת)
עמוק בחדרי לבי.
 
מפורטוגלית: יורם מלצר

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

כתיבת תגובה

היכנס באמצעות אחת השיטות האלה כדי לפרסם את התגובה שלך:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: