שיר בקו ישר


שיר בקו ישר

מאת אלוורו דה קמפוס
 
מעולם לא הכרתי מישהו שחטף מכות.
כל מכרי היו תמיד אלופים בכל דבר.
ואני, שפעמים רבות כל כך הייתי שפל, פעמים רבות כל-כך דוחה, פעמים רבות כל-כך נתעב,
פעמים רבות כל-כך פרזיט ללא כל אפשרות להצדיק זאת,
מלוכלך באורח שאין לסלוח עליו,
אני, שפעמים רבות כל-כך לא היתה לי הסבלנות להתקלח,
אני, שפעמים רבות כל-כך הייתי מגוחך, אבסורדי,
שהסתרתי בפומבי את רגלי בשטיחי הנימוסים,
שהייתי גרוטסקי, עלוב, שפוף ויהיר,
שספגתי עלבונות ושתקתי,
וכאשר לא שתקתי, הייתי מגוחך עוד יותר;
אני, שהייתי קומי עם חדרניות של בתי-מלון,
אני, שחשתי בקריצת העין של שליחים של משרדים,
אני, שעשיתי בושות בענייני כספים, שביקשתי הלוואות ולא החזרתי אותן,
אני, שכאשר נקרתה בפני שעת האגרוף, התכופפתי
מתחת לטווח פגיעתו;
אני שסבלתי את מועקת הדברים הקטנים והמגוחכים –
אני מגלה שאין לי בכל אלו אח ורע בעולם כולו.
 
כל האנשים שאני מכיר ואשר מדברים איתי
מעולם לא עשו מעשה מגוחך, מעולם לא ספגו עלבונות,
מעולם לא היו אלא נסיכים בחיים – כולם היו נסיכים…
 
אילו רק יכולתי לשמוע מפיו של מישהו את הקול האנושי
שיתוודה לא על חטא אלא על ביזיון,
קול שיספר לא על מעשה אלימות, אלא על מוגות-הלב!
לא, כולם תואמים לאידיאל, אם אני שומע אותם והם מדברים אלי.
האם יש בעולם הזה מי שיודה בפני שפעם אחת לפחות הוא היה נתעב?
הו נסיכים, אחיי,
איך שנמאסו עלי בני-האלים!
איפה בעולם יש אנשים?
 
אם-כך, רק אני נתעב וטועה בעולם הזה?
הם יכלו לא לזכות באהבת נשים,
הם יכלו להיות נבגדים – אבל להיות מגוחכים? אף-פעם!
ואני, שהייתי מגוחך בלי שבגדו בי,
כיצד אוכל לדבר עם הגדולים ממני בלי לגמגם?
אני, שהייתי נתעב, נתעב במלוא משמעות המלה,
נתעב במובן העלוב והבזוי של התועבה.
 
מפורטוגלית: יורם מלצר

נוסח מקורי כאן

[תודה לג'וד על ההפניה וההמרצה]
 

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • ימימה  On 19 בפברואר 2004 at 19:51

    תודה.

  • איתמר  On 21 בפברואר 2004 at 12:27

    אני, שאיני אלא קנאה

  • ענת  On 19 במרץ 2004 at 22:19

    ומתי, מתי יצאו לאור עוד טקסטים נפלאים נוספים של פסואה?

  • יורם מלצר  On 19 במרץ 2004 at 23:22

    מקרב לב.

    מתי ייצאו? כלומר, בספר? כשאצבור מספיק ואתארגן על זה… בינתיים אמשיך לפרסם כאן עוד שירים של פסואה ואולי גם קצת פרוזה

  • איתי  On 9 באוגוסט 2004 at 12:58

    שינית כמה וכמה דברים בתרגום שלך מלפני שנים.
    לי יש את הגרסה הקודמת, מכתב עת כלשהו,נדמה לי מעיתון 77שם נתקלתי בתרגום ובמאמר שלך על פסואה, שנים לפני שהוא הפך כל כך אופנתי.
    השיר, בתרגום ההוא, תלוי אצלי על קיר הבית כבר שנים.
    לאחרונה הוא משמש אותי בסדנת תאטרון, כך שאני יודע אותו בעל פה.

להשאיר תגובה

היכנס באמצעות אחת השיטות האלה כדי לפרסם את התגובה שלך:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: