"אסטרטגי"


במזרח-התיכון הכל אסטרטגי

 

בשנים האחרונות כל דבר במזרח-התיכון הוא "אסטרטגי". "החלטה אסטרטגית", "איום אסטרטגי", "פיגוע אסטרטגי", "בחירה אסטרטגית". אבל… במה מדובר בעצם?
 
הנה כמה קווים לדמותו של התואר "אסטרטגי", כפי שהוא מתפקד הלכה למעשה:

 

  • "אסטרטגי" מציין דבר חשוב, דבר בעל עדיפות עליונה, דבר שמעבר ליומיום ולפרטים הקטנים.
  • "אסטרטגי" מתייחס לדברים שעשויים להשפיע לטווח ארוך, לשנות את המצב מעיקרו, לטוב או לרע
  • השימוש בתואר "אסטרטגי" נועד ליצור רושם של מחשבה עמוקה, של דיון בשורש הדברים.
     
    הנה למשל אפשר להביט במושג "פיגוע אסטרטגי". מזה זמן, ובוודאי מאז ה-11 בספטמבר 2001 מדברים כאן על האפשרות שיתרחש "פיגוע אסטרטגי". קשה למצוא לדבר הגדרה מסודרת. האם מדובר בפיגוע שונה איכותית? כמותית? רבים מדברים על פיגוע דומה למה שקרה בארה"ב כעל "פיגוע אסטרטגי", או אף על פיגוע רב-נפגעים במיוחד. מובן שאפשר לשאול פשוט "כמה?" – כמה נפגעים צריך כדי לומר שנחצה עובר הגבול בין פיגוע "רגיל" לפיגוע "אסטרטגי"?
     
    אלא שדווקא הדיון באפשרות ל"פיגוע אסטרטגי" חושף את חוסר הטעם שבמושג הזה, את ריקנותו. אם חס-וחלילה יקרה פיגוע גדול במיוחד, נגד מטרה סמלית במיוחד או כזה שישבש באורח חריף היבט כלשהו בחיינו – האם נוכל להגיב באורח שונה מתגובותינו לפיגועים "רגילים"? האם גירוש ערפאת או כיבוש (נוסף ומדוקדק יותר) של כל השטחים יהיו בבחינת "תגובה אסטרטגית"?
     
    וישנו גם "איום אסטרטגי". הנה למשל במערכת הביטחון אוהבים לדבר על הטרור בכלל ועל פיגועי ההתאבדות בפרט כעל "איום אסטרטגי". פה כבר מדובר בשימוש לרעה במושג, בהטעיה ובתעמולה. בכל הרצינות: האם פיגועי התאבדות אכן מאיימים עלינו "אסטרטגית". לתומי חשבתי שאיומים "אסטרטגיים" הם כאלו העלולים להעמיד בספק את עצם קיומנו כמדינה, כמו למשל נשק גרעיני או פלישה של עשרות דיוויזיות משוריינות מכל עבר.
     
    דוגמה נוספת לשימוש לרעה בתואר "אסטרטגי" אפשר למצוא בתפוצה הגדלה והולכת של היצור הבירוקראטי המכונה "החלטה אסטרטגית". יום לאחר רעידת-האדמה שפקדה אותנו אפשר לדמיין את האחראים למיניהם במשרדי הממשלה מתכנסים ולאחר דיון דחוף וקדחתני מפיקים לנו "החלטה אסטרטגית" על היערכות "אסטרטגית" למקרה של רעידת-אדמה נוספת וחמורה יותר. משמעות הדבר היא שאי-שם בספירות העליונות של המנהל הציבורי הישראלי המבוסס על אקראיות, בהלה, דאגה לתדמיות וחוסר-עקביות יופק "מסמך אסטרטגי". במקרה הזה, המרחק בין "אסטרטגי" ל"טקטי" (או סתם ל"מעשי") יהיה כגודל האמפליטודה של הרעידה הגדולה באמת. דבר לא ייעשה, כיוון שהחלטות אסטרטגיות אינן מעסיקות עצמן בפרטים ומקבליהן אינם מלכלכים את ידיהם. אפשר לומר בוודאות ש"אסטרטגי" הוא תואר המציין את המרחק הרב בין דיונים ודיבורים ללקיחת אחריות מעשית ועשייה ממשית.
     
    דווקא משכנינו הערבים אפשר ללמוד דבר או שניים על המושג "אסטרטגי". העשור האחרון סיפק שתי דוגמאות מובהקות. 
     
  • המנוח חאפז אל-אסד החליט לבחור במידה כזו או אחרת בדרך המשא ומתן עם ישראל, ללכת לוועידת מדריד, לשאת ולתת עם ממשלות ישראל וכיוצא בכך. פעם אחר פעם אפשר היה לשמוע אותו חוזר בנאומיו כל כך ש"השלום הוא בחירה אסטרטגית". שלטים בנוסח זה תלויים בדמשק גם היום, כפי שהעידו על כך חברי-כנסת ערבים שביקרו בדמשק. מה פשר הדבר? פשוט: אסד האב החליט שהדרך להשיג את יעדיו ארוכי הטווח היא דרך השלום. מובן שבין החלטה כזו ובין מה שאנחנו מבינים כשלום יש הבדל גדול מאוד. הוא לא בחר בשלום. הוא בחר באסטרטגיה של שלום. חבל שמי שאמונים אצלנו על הבהרת הדברים לא עמדו על כך. אגב, במונח שמשמש את הסורים לעניין זה הוא המונח הלועזי ממש – "סטרטג'י".
     
  • גם יאסר ערפאת בחר "בחירה אסטרטגית" בשלום. כך הוא מעיד על עצמו מזה שנים, מאז תהליך אוסלו. כשהוא אומר את הדברים הוא מצמיד את הביטוי למושג המעורפל החביב עליו "שלום האמיצים". שוב, תוך שימוש במלה הלועזית "סטרטג'י" (לעומת זאת, המלה ל"אמיצים", "שוג'עאן" היא ערבית לחלוטין). 
     
  • גם אצל ערפאת וגם אצל אסד השימוש ב"אסטרטגי" בא מעולם המונחים הצבאי בערבית, כפי שהדבר מקובל מזה שנים רבות גם במערב, ללא קשר לתפוצה הגדולה שלו היום.
     
    אני לא בא להביע כאן דעה על כוונותיהם של אסד המנוח (ובנו אחריו) ושל ערפאת. עם זאת, נראה שהשימוש שלהם ב"אסטרטגי" שונה מאוד מהשימוש הרווח בממשל ובציבוריות הישראלית, מקור נוסף לפערים ולאי-הבנות (ולא שחסרות כאלה).
     
    אצלנו, בכל אופן, השימוש הסיטוני והמעורפל במושג "אסטרטגי" מרוקן אותו ממשמעות ומתוכן, מה גם שספק אם היה למונח מובן ברור מלכתחילה.
Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • ע.  On 12 בפברואר 2004 at 14:46

    המונח "יועץ אסטרטגי" שייך מבחינתך לעניין זה?

  • יורם מלצר  On 12 בפברואר 2004 at 14:48

    ללא ספק. "יועץ אסטרטגי" הוא כזה שלא מתעסק בפרטים וגם נושא באחריות פחותה אפילו משל יועץ "סתם".

  • מרק  On 12 בפברואר 2004 at 15:27

    נראה לי שבלבלת בין משמעות המילים אסטרטגיה וטקטיקה וההקשר שבו הן נאמרים. אנשי צבא ומדינאים טובים, יודעים את ההבדל ומשתמשים במילה אסטרטגיה במקום הנכון. שר הבריאות מטווה אסטרטגיה ולרופאים יש טקטיקה ואוי ואבוי אם זה היה הפוך. אנשים שמטווים אסטרגיה לרוב לא מלכלכים את הידיים בעשיה ולבקר אותם על כך זה כמו להגיד שאדריכל אינו טוב בגלל שהוא מעולם לא טייח.

    את ההגדרות המדויקות של המילים (ולא כמו שאתה הגדרת) אפשר למצוא פה http://en.wikipedia.org/wiki/Tactics ו http://en.wikipedia.org/wiki/Strategy

  • יורם מלצר  On 12 בפברואר 2004 at 17:23

    תודה, מרק. לא התכוונתי להגדרות מילוניות אלא להגדרות כפי שהן עולות מהשימוש הנפוץ כיום, בסביבה שלנו.

    בוודאי שמילונית הדברים ברורים יותר, אם כי לא לגמרי-לגמרי.

  • אויש  On 18 באפריל 2004 at 23:53

    מרק היקר, אנשים כמובן מתווים אסטרגיות ולא מטווים אותן.
    אם החלטת להיטפל לקטנות, שים לב גם לקטנות שלך

להשאיר תגובה

היכנס באמצעות אחת השיטות האלה כדי לפרסם את התגובה שלך:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: