על מיעוטים, המבחן הפסיכומטרי ודמוגרפיה


בג"ץ התבטא באורח ברור נגד הכוונה להחזיר את המבחן הפסיכומטרי כאמת-מידה לקבלה למוסדות להשכלה גבוהה. שופטי בג"ץ אמנם סברו שאין להם סמכות להתערב בשיטת הקבלה לאוניברסיטאות, ולכן דחו את העתיקה שדרשה להחזיר את "שיטת המצרף", אבל בדבריהם מתחו ביקורת חריפה על מקבלי ההחלטות באקדמיה.
 
בעיקרו של דבר, מי שמתנגדים לבחינה הפסיכומטרית הם ארגונים המייצגים את ענייניהם של בני השכבות החלשות בחברה, אנשי המעמד הסוציו-אקונומי הנמוך שבהם יש כמובן ערבים רבים. אני מציין במיוחד את הערבים לא רק בשל הקושי המיוחד שלהם לזכות בהשכלה גבוהה בתחומים מגוונים ולא רק בשל מצבה העגום של מערכת החינוך במגזר הערבי (מצב המערכת במגזר הדרוזי גרוע לפחות באותה המידה) שכולו באשמת המדינה – אלא מסיבה שונה לחלוטין.
 
"שיטת המצרף" באה לתקן את ההטיה התרבותית המובנית בבחינה הפסיכומטרית. מבחינות מסוימות, השיטה מחילה מידה של אפליה מתקנת המסייעת לבוגרי מערכות החינוך במגזרי המיעוטים לעומת היתרון המובנה שיש לבוגרי מגזר הרוב, היהודים, מאז ומתמיד. כלומר, ביטול "שיטת המצרף" הוא ביטול האפליה המתקנת והשבה על כנו של עיוות מובנה, הקמה מחדש של מחסום נגד השכלה גבוהה לערבים.
 
כל הגורמים האפלים בחברה הישראלית חוברים נגד "סכנת ההשכלה הגבוהה לערבים". כמו במדינות רבות שבהן רוב חש מאוים על-ידי מיעוט הנתון תחת שלטונו, נתפסת ההשכלה כגורם העלול לעורר את המיעוט למרוד ברוב, להתקומם ולדרוש זכויות שהרוב השולט מונע ממנו. מבנימין נתניהו המתריע מפני התחזקות הערבים הישראלים מבחינה מספרית ומוראלית ועד לימין הנידח ממנו, זה המדבר בגלוי על גירוש הערבים מן הארץ, כולם רואים בהשכלה סכנה.
 
לא זה המקום לשאול עד כמה הם רואים בהשכלה בכלל סכנה, כשהיא ניתנת באורח חופשי ליהודים בעלי דעה חופשית, אבל בחברה הישראלית יש לשמור על ערנות: מה שמופעל נגד הערבים עלול בסופו של דבר להיות מופעל גם נגד יהודים שאינם מוצאים חן בעיני השלטון (ראה: מעצרים מנהליים, ראה: מעצר לפי סעיף 36, קרי בלי להודיע לאיש על המעצר, ראה: רדיפת פעילי שמאל בנמלי היציאה מהארץ).
 
בכל אופן, הנתונים היבשים מצביעים על כך שדווקא לשיטתם של מי שמהלכים עלינו אימים ב"פצצה הדמוגרפית", כדאי לפתוח לרווחה את שערי האוניברסיטאות בפני הערבים, וכל המרבה הרי זה משובח. סטטיסטיקה מסודרת וניתוח מספרי של הנתונים מצביעים על כך שככל שערבים רוכשים השכלה גבוהה יותר כך שואף מספר הילדים שלהם למספר הממוצע במשפחה היהודית החילונית (והדברים עתידים לראות אור בספר במסגרת "מכון טרומן" של האוניברסיטה העברית).
 
למה? כיוון שהשכלה מקרבת את מי שרוכש אותה לשוק העבודה הכללי, כלומר לאורח החיים המערבי השורר במדינה. כשיש השכלה יש עבודה. ועולה הסיכוי שהמשכיל יתחתן דווקא עם משכילה. ואם שני בני-הזוג עובדים מחוץ לבית צריך פעוטון ומטפלת. וצריך לשלם תמורת השכלה לילדים, כי השכלה במשפחה כזו היא ערך ועניין שנמצא בעדיפות עליונה. הקשר בין הדברים ברור.
 
אלא שיש לשלטון ימין בעיה. אם הוא "ייתן" השכלה לערבים, הוא עלול לגלות שגם אם היתה "פצצה דמוגרפית", הרי שהיא מפרקת את עצמה בין אולמות ההרצאות וטקסי קבלת התארים. ואז, בלי "פצצה", כיצד יוכלו להצדיק צעדים אלימים וגזעניים נגד המיעוט הערבי? האם יש להתפלא שבשבועיים שקדמו לדיון על שיטת הקבלה לאוניברסיטאות שטפו אותנו במידע (?) על אותה "פצצה דמוגרפית"?
 
הימין הנושא ברמה את שם הלאומיות וההיסטוריה היהודית בכל הזדמנות שכח את ימי ה"נומרוס קלאוזוס" באימפריה של הצארים ובברה"מ של סטלין ותלמידיו. אבל כבר אמר אדם חכם: הימין הוא אויב המציאות. היא מפריעה לו למלא את ייעודו ההיסטורי, הגזעני.

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • גלעד  On 10 בפברואר 2004 at 23:24

    אל דאגה. השכבות החלשות ימשיכו להצביע לימין שימשיך לשלוח אותן ללימודי רכב וספּרות. השיטה עובדת. לא תעזור ביקורת. רק מחאה. 100 אלף תושבי עיירות הפיתוח והשכונות צריכים להגיע ביום אחד לאוניברסיטאות כדי להתרשם מהלימודים הגבוהים. עדיף בתקופת הבחינות. אם זה יגרום לשיבושים אולי זה יגרום לחשיבה מחודשת. רק שביתות ומאבקים עובדים בארץ ובשטחים הכבושים. וככל שייטיבו להבין זאת מוקדם יותר כן ייטב לכלל החברה.

  • ימימה  On 10 בפברואר 2004 at 23:45

    אבל אני חוזרת על הטענה שהשמעתי בבלוג שלי – אין שום סיבה להניח שהמצרף טוב יותר ככלי מיון מבחינה פסיכומטרית, וביטול הפסיכומטרי עשוי דווקא לפגוע במי שמנסה לצאת מהמקום שהחינוך הקלוקל הכניס אותו אליו.

    אפליה מתקנת היא כלי טוב, במקרה הזה, אבל גם בה יש להשתמש בשום שכל.

  • גלעד  On 10 בפברואר 2004 at 23:51

    מאמר חובה:

    מדמוקרטיה מתגוננת לאקדמיה מתגוננת | איתי פלומבו.

    http://hagada.org.il/hagada/html/modules.php?name=News&file=article&sid=1615

  • מיץ פטל  On 11 בפברואר 2004 at 0:16

    הקשר מתקיים קודם כל בכיוון ההפוך: משפחות קטנות מסוגלות להעניק לילדיהן חינוך טוב. הנוצרים והמוסלמים בישראל משתייכים ברובם ל"מערכת החינוך במגזר הערבי", מין ממוצע שהכותב משתמש בו כדי להסתיר את העובדה שהישגיהם של תלמידים נוצרים בחינוך העל-יסודי בישראל טובים בממוצע מאלה של יהודים ושל מוסלמים, למרות היותם של האחרונים שייכים לאותה "מערכת חינוך" עגומת-מצב. באופן לא מפתיע, הפריון הממוצע של אשה נוצרית ישראלית נמוך מזה של יהודית שנמוך מזה של מוסלמית. עם זאת, יהיה מעניין לראות איך הסטטיסטקיה המסודרת(!) מוכיחה קשר סיבתי בכיוון ההפוך (דהיינו ההשכלה משפיעה על הפריון) ביחס לאוכלוסיה המוסלמית בישראל.

    השוואה בינלאומית ניתן למצוא כאן: http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArt.jhtml?itemNo=234172&contrassID=2&subContrassID=3&sbSubContrassID=0

    אני מסכים עם מה שכתבה ימימה בפסקא הראשונה. לגבי אפליה מתקנת, אינני יודע אם ראוי להשתמש בה בכלל ובפרט במקרה זה, אך ודאי שאם עושים זאת יש לעשות זאת בשום שכל, כאמור ברשימתה הנפרדת של ימימה.

  • עומר  On 11 בפברואר 2004 at 1:35

    חלשים במרכאות כמובן.
    כלומר אלה שלמדו בבית-ספר גרוע, כלומר היו רשומים כתלמידים …
    אני מכיר אנשים שהקשר ביניהם להשכלה במובן הרחב לא קיים,
    לא הוציאו ציונים טובים בבגרויות
    אבל הרביצו ציונים קטלניים בפסיכומטרי
    אחרי שתיים שלוש מכות
    ובקיצור התקבלו למקומות נחשבים
    במרכאות כמובן.,

  • גוש  On 11 בפברואר 2004 at 2:26

    של אנשי אקדמיה רבים (לדעתי, כמובן !)
    היא בהאשמה בלעדית של שלטון הימין.
    לכל אורך השנים, כל שלטון מכהן מנע השכלה נאותה ממה שבעיניו התפרש כ"חלקים" חברתיים המאיימים על ההגמוניה שלו.
    יתרה מכך, לאנשי האקדמיה עצמם, ישנו חלק נכבד ביותר באשמה.
    הם מונעים במשך שנים מיישום אמיתי של חינוך שווה לכל.
    למרות כוחם היחסי בקרב האוכלוסיה הם נמנעו, מאז ומתמיד ממאבק אמיתי ופשוט שיוביל לפתרון הבעייה.
    רובם של אנשי האקדמיה (רובם, אני מדגיש, לא כולם)
    הופכים לחלק מהמערכת ונבלעים בתוכה.
    נוח שם בפנים, אז למה לטלטל את הספינה ?
    ביכולתם לנהל מחקרים וניתוחים מעמיקים רבים.
    אבל בזה גם מסתיים תפקידם, רובם לא פועלים בשום דרך ליישום המחקרים, לטובת הכלל.
    הם מעדיפים את הדרך הפנים אקדמית, בה הם יכולים לרכוש מעמד, כסף, כוח וכבוד.
    את החומר הזה הם גם מעבירים לסטודנטים.
    (שגם ככה הגיעו ממסגרות חינוך שלימדו אותם להרכין את הראש ולנסות "להסתדר")
    כמה חכם לנהל ויכוח על "אפליה מתקנת"
    במקום ליצור מערכת חינוכית שווה ופתוחה לכל.

  • שם  On 11 בפברואר 2004 at 2:59

    יורם, השיקולים כאן הם צרים ואגואיסטיים בהרבה מאילו שאתה מתאר: לא מדובר על כך שקבוצות מסויימות חוששות ממתן השכלה לקבוצות אחרות. אנחנו לא עד-כדי-כך מאורגנים.

    השיקולים הם יותר פשוטים: אני צריך להתקבל. וכמה שיותר מהאנשים שאני מכיר צריכים להתקבל. כל מיני קבוצות הלחץ שהזכרת גם פועלות מהזווית הזו: להגדיל את הסיכויים של בני קבוצתם להתקבל.

    וזה גם די תמים, כי לכאורה כאשר קבוצה אחת מושכת את השמיכה לכיוונה היא יודעת שמה שהיא משכה יתפזר על-פני כל השאר וכנראה ש"לא ממש יורגש".

    בכלל,] יש לאנשים נטיה לזלזל בבחינות פסיכוטכניות. מה לעשות שיש מתאם גבוה בינן לבין הצלחה בלימודים? מה לעשות שהן מדד פשוט ויעיל.

  • lior  On 11 בפברואר 2004 at 9:04

    המוטיבציה ללימודים גבוהים לא באה מבית הספר אלא מהבית. מי שטיפטפו לו למוח כבר מגיל גן החובה שאחרי התיכון יש צבא ואחר כך יש אוניברסיטה, כאילו שמדובר בסדרי עולם מובנים מאליהם, כנראה שסיכויו לפנות לכיוון לימודים אקדמיים גבוהים יותר.
    אני לא חושב שמישהו פונה ללימודים אקדמיים בגלל שהוא הושפע מהמורה בתיכון, ובתכלס לא צריך חינוך עילאי בשביל להתקבל לאוניברסיטה. צריך רק את המוטיבציה לפתוח את הספרים ולהשקיע מספיק מאמץ.

    מה לעשות, כנראה שאני מתאים לפרופיל של "רשימות" על פי וואלה: "אליטיסט ומתנשא על החבר'ה".
    http://e.walla.co.il/?w=/1000/503637

  • מיץ פטל  On 11 בפברואר 2004 at 11:20

    צריך גם מוטיבציה לפתוח ספרים ולהשקיע מאמץ אבל צריך גם זמן ותנאים להכין שיעורים. כשאתה גר בחדר אחד עם 3 מאחיך הקטנים ממך ומתפקד כשמרטף שלהם, וצריך לעזור להורה העובד שלך (אם יש כזה) בעסק, וכשאין בבית לא רק אנציקלופדיה ראויה לשמה אלא אפילו מילון, אז צריך גם הרבה יותר מוטיבציה וגם הרבה יותר כשרון. אני שותף לדעתך שהמוטיבציה נובעת ברובה מההורים, אבל גם בסיכויי ההצלחה יש להורים יד ורגל ע"י יצירת תנאים להצלחה. אין הכרח שהם יהיו משכילים בעצמם (אם כי יש להניח שזה עוזר מאד).

  • בבון  On 11 בפברואר 2004 at 18:10

    אתה באמת חושב שהימין מנסה לעצור את המיעוטים מלהכנס לאוניברסיטה? אכן, תאוריית קונספירציה מעניינת. ואני חשבתי שדוקא האוניברסיטאות עצמן הן אלו שמנסות להעלות את סף הכניסה. עד כמה שידוע לי, האנשים שמנהלים את האקדמיה הישראלית לא מצביעים ליכוד, ברובם.

    באמת "ימין" זו מילה נרדפת ל"גזענות" מבחינתך? שמע, הערכתי אותך הרבה יותר לפני הרשימה הזו.

    (אני אישית חושב, בראשי שטוף השנאה והגזענות כידוע, שצריך לשמור את הבגרויות והפסיכומטרי זה בצד זה, כאשר מעבר של אחד מהם יספיק למתן כרטיס כניסה לאוניברסיטה.)

  • תוהה  On 11 בפברואר 2004 at 23:18

    או שמא סתם הזיות חורף של הגיגן בגרוש?

  • lior  On 12 בפברואר 2004 at 5:01

    אני חושב שאתה צודק, ומודה שלא בדיוק לקחתי בחשבון את הנקודות שציינת.
    אין ספק שמי שטרוד בבעיות קיומיות מיידיות, מוחו פחות פנוי לעיסוק בנושאים שבטווח הבינוני או הרחוק. ברור שמי שהאנרגיות המנטליות שלו מופנות כולן לעיצוב העתיד (כי ההווה שלו פחות או יותר מובטח), גדלים סיכויו להצליח.

    בכל זאת, כמו בהרבה דברים אחרים, אין כאן שחור ולבן. לדוגמא, אני זוכר שבתקופה שבה למדתי לתואר ראשון למדו איתי עולים חדשים מחבר העמים שמצבם הכלכלי לא היה מי יודע כמה. בכל זאת הם השקיעו את כל מרצם בלימודים, ומשפחתם תמכה בהם בכך. המנטליות שהביאו מהבית היתה, כנראה, שהלימודים הם בראש סדר העדיפויות. נראה לי שלקביעת סדר העדיפויות הנכון (לדעתי) יש בכל זאת משמעות עליונה.

כתיבת תגובה

היכנס באמצעות אחת השיטות האלה כדי לפרסם את התגובה שלך:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: