… נקודה!


נמאס…. נקודה!

 היא מכה בנו על ימין ועל שמאל, ברדיו, בטלוויזיה ובסיסמאות מכל סוג. פעם אחר פעם, תמיד בסוף משפט החלטי: "נקודה!"
 
"לא ניסוג, נקודה!" או לחלופין: "ההתנחלויות הן מכשול לשלום, נקודה!" ועוד ועוד. ולא רק בפוליטיקה שבין ימין לשמאל: "א' הוא המועמד הכי טוב שלנו, נקודה!" או "לא יהיה קיצוץ בתקציב, נקודה!" וגם "השנה אנחנו לא מסתפקים בפחות מאליפות, נקודה!", ו"ב' הוא המאמן עד סוף העונה, נקודה!"
 
לא, דוברי העברית הספונטאנית לא נתקפו באופנה של הכרזה על סימני הפיסוק או ברצון עז לסמן את סוף דבריהם. מדובר בעניין אחר, בשילוב של צעקנות ועילגות.
 
בקרב הצעקות התמידי שמאפיין את השיח הציבורי המשודר מנסה הדובר לגרום לכך שישימו לב לדבריו, שישימו לב לכך שהוא מדבר, שישימו לב אליו, הדובר הבודד בתוך ים הצעקות והמלחמה המתמדת על זכות הדיבור, על המיקרופון. לשם כך מנסחים משפט קצר מאוד, הכרזה החלטית, כותרת מוכנה לעיתונאי, "שורה תחתונה" בהירה. ואיך עושים זאת? על ידי אותה "נקודה!" בסוף.
 
אלא שה"נקודה!" הזו המוטחת יחד עם המשפט הנושא אותה היא ההיפך הגמור משיח, מדיאלוג, מהעמדת דברים מנומקת. כמו פעוט שזורק קובייה, כמו תינוק הפורץ בבכי פתאומי, כמו סוס או חמור השולחים רגל עצבנית לאחור, כך עושה מי שיורה "נקודה!" בסוף המשפט. לא צריך לנמק, לא צריך להסביר, לא צריך להבדיל בין קביעת עובדה להבעת רצון, העיקר… "נקודה!"
 
וכך, מי שאומר "… נקודה!" למעשה מכריז על עצמו עילג, רוקע ברגלו, מחמיר מבטו (או אפילו חורץ לשונו, תלוי בנימת הדברים) ומודיע שבקרב הצעקות הגדול, לפחות לרגע קטן אחד, מול מצלמה, מיקרופון או סתם מי שעומד מולו, באותו רגע קטן ובר-חלוף, הוא החזק יותר, הוא מי שגובר.
 
ובשולי הדברים, כשמערכת הבחירות הגדולה הבאה רחוקה מאיתנו, כדאי להזכיר שלאותה "נקודה!" בדיבור יש גם ביטוי גרפי: מי לא ראה את הנקודה האדומה הגדולה מיד לאחר שמותיהם של מועמדים לראשות מועצה, לראשות עיר, לכנסת ולראשות-הממשלה? בצבע אדום, בהצהרה בוטה, היא אומרת בפשטות: "נקודה!"
 

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • ג'ו  On 28 בינואר 2004 at 23:22

    אתה נוקדני

  • מוקי  On 29 בינואר 2004 at 0:09

    הוא נקודתי

  • אמיגו  On 29 בינואר 2004 at 13:13

    דברים כדורבנות. סימן קריאה!

  • סֵג  On 29 בינואר 2004 at 13:46

    צריך לאסוף את כל הנקודות האלו ולבנות מהן ניקוד. ככה נחזיר את הניקוד לאופנה. סימן שאלה.

  • מישהו  On 29 בינואר 2004 at 15:36

    ככה נחזיר את הניקוד לאופנה?

  • ג'ו  On 29 בינואר 2004 at 15:58

    שככה נחזיר את האופנה לניקוד. ואת האופה לעוגייה. וחוזר חלילה

  • cogito  On 29 בינואר 2004 at 18:40

    הנקודה האדומה שליוותה את הקמפיין של שרון לרשות הממשלה, הזכירה לי בעיקר פצע מדמם שנפער בנקודת כניסתו של קליע.

  • דרור בורשטיין  On 29 בינואר 2004 at 23:52

    תמיד טענתי שככל שנזנח את השימוש בנקודה (.) ונגביר את השימוש בנקודה-פסיק (;) – כן ייטב. רק תחשבו על זה: "לא נזוז מילימטר מהתנחלות זיזים, נקודה פסיק", או: "המיתון נגמר, נקודה פסיק"

  • tami  On 18 במרץ 2004 at 8:16

    אני מעדיפה סימן שאלה,
    אנשים שיודעים לשאול, שמבינים שאולי אולי יש מקום לטעות, לתהות לתמוה להטיל ספק.

  • Dror Krol  On 20 בספטמבר 2014 at 15:19

    תמיד הרגשתי תעוב לשמע פרסומת שמסתיימת במילה-נ ק ו ד ה (יפית)עכשיו אני מבין למה

להשאיר תגובה

היכנס באמצעות אחת השיטות האלה כדי לפרסם את התגובה שלך:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: