ציות עיוור במקום סירוב מוסרי


על החייל שלא ידע לסרב, ועל המדרון החלקלק

 

חייל צה"ל ירה במפגין שהשתתף במחאה נגד הגדר המוקמת והולכת. המפגין מאושפז במצב קשה, לאחר שהחייל ירה לעבר רגליו, כמקובל במסגרת "נוהל מעצר חשוד" במקומותינו. צה"ל חוקר את נסיבות המקרה, כמובן. כי מי אם לא צה"ל יחקור את צבא ההגנה לישראל?
 
החייל לא היה צריך לירות. הוא היה חייב לסרב.
 
עוד אשוב לחייל הבודד הזה, החייל שכשל. אבל לפני שאחזור אליו, כדאי להיזכר בשלבים נוספים של מצעד האיוולת שהלחיצה על ההדק היא רק האחרונה בהם.
 
צה"ל אינו משטרה. הוא אינו אמור לעסוק בפיזור הפגנות. אין לחייליו הכשרה לפיזור הפגנות ולשמירה על סדר ציבורי, הם אינם חושבים כמו שוטרים ואין להם ניסיון ארוך שנים בטיפול בהפגנות של אזרחים, ובוודאי אין לו הציוד הדרוש לשם כך.
 
אלא שצה"ל מופעל לא רק כצבא המגן על הגבולות מפני אויבים מן החוץ ולא רק ככוח לוחם בשטח האויב. צה"ל משמש כעין משטרה בפעילות בשטחה הריבוני של המדינה. הפעם כלל הדבר טיפול בהפגנה אזרחית. הנימוק הרשמי הוא שמדובר ב"שטח צבאי סגור". לפי תקנות ההגנה לשעת חירום יכול הצבא להכריז על שטח בתחומי מדינת ישראל או על שטח כלשהו בשליטתו כעל "שטח צבאי סגור" ולאסור כניסת כל אדם אליו. הנה הגענו למדרון החלקלק שבו מידרדרת החברה הישראלית כולה, ובוודאי צה"ל. התרגלנו לחיות תחת משטר התקנות לשעת חירום. התרגלנו שמותר לצבא לנהוג כאדון בלעדי בכל מקום. דוגמה קטנה: לפני שנה וחצי, בבוקר קיצי חם במיוחד, הייתי צריך להסיע ילדה לנקודת היציאה של מחנה קיץ, בחניה שליד אצטדיון "טדי" בירושלים. כשהגעתי למקום ראיתי שצדה האחד של החניה חשוף לשמש האכזרית ואילו צדה השני מוצל. מטבע הדברים ביקשתי לחנות בצד המוצל. אלא שמיד ניגש אלי חייל ואמר שהשטח סגור על ידי הצבא. לשם מה? כי הוא נקבע כנקודת איסוף לחיילים. להם מגיע הצל, מכוח יכולתו של הצבא לסגור פיסה מעיר הבירה מטעמי נוחיות, פיסה השייכת בראש ובראשונה למי שמשלמים מסים עירוניים. ילדים נאלצו לעמוד בשמש כדי שלחיילים יהיה צל. סיפור קטן, כמעט שולי ביחס למתרחש פה בכל יום. אלא שמה שהדאיג אותי היה שאיש לא הבין מה הבעיה בכלל. הצבא צריך, הצבא סוגר, תוחם ולוקח.
 
נשוב לעניין "השטח הצבאי הסגור". צה"ל מסתמך על כך שהמפגינים נכנסו ל"שטח צבאי סגור". הוא טוען שלכן היה על החיילים לנהוג בהתאם, כלומר "לבצע נוהל עצירת חשוד". כולנו יודעים במה מדובר. קוראים ל"חשוד" לעצור, מזהירים אותו, יורים באוויר ואם הוא לא עוצר, יורים לעבר רגליו. כולנו יודעים שהנוהל המדורג, הנוהל שהושקעה מחשבה כה רבה בעיצובו, גבה קורבנות רבים מאוד. אלא שעד היום היו הקורבנות הללו ערבים, ואתמול נפגע ממנו ישראלי-יהודי. ופתאום קמה זעקה.
 
במה היה אותו מפגין צעיר "חשוד"? האם החייל שירה לא ידע לקבוע האם אותו מפגין "חשוד" נושא חגורת נפץ? האם הוא היה "פצצה מתקתקת"? האם הוא סיכן את חיי החיילים במקום? האם סיכן חייו של מי מהנמצאים באזור? האם הוא היה חמוש? לא. הוא פשוט היה "חשוד" במה שנקבע כ"שטח צבאי סגור".
 
אני מכיר יותר מישראלי-יהודי אחד שנכנסו ל"שטח צבאי סגור" והתבקשו לשאת בתוצאות מעשיהם, שהרי מדובר בהפרת חוק. לפני שנים, נכנסה חבורה של צעירים יהודים למתחם קבר יוסף, בניגוד לצו המפקד הצבאי במקום שהכריז על השטח כ"שטח צבאי סגור". הצעירים ביקשו למחות על כך שליהודים לא ניתנת גישה חופשית לקבר הקדוש. הם נעצרו ונפתחה נגדם חקירה פלילית. הם לא נורו ולא "בוצע" נגדם "נוהל עצירת חשוד". נפתחו תיקים. אלא שהחבר'ה היו בחורים מצוינים. בן של פרופסור ידוע, שהתעתד ללמוד משפטים, בחור יודע ערבית ששירת ביחידת מודיעין וכו'. תיק פלילי היה פוגע בעתידם. מי יודע, אולי היה אף נפגע מכך ביטחון המדינה, כשיודע הערבית היה מאבד את האפשרות לשרת בשב"כ או במוסד והמשפטן לעתיד היה נחסם בדרכו לצמרת בגלל הרשעה פלילית. תנוח דעתכם. היועץ המשפטי לממשלה הסכים לעיכוב הליכים תמורת התחייבות מצד הצעירים לא לחזור על המעשה. המשפטן לעתיד היה לעו"ד מבריק ואני מניח שיודע הערבית מן הסתם נעלם אל עולם ה"שו-שו".
 
כן, מדובר באותו קבר יוסף בשכם, מקום ההשתטחות החביב על חסידי ברסלב, המפרים את הוראות הצבא ונכנסים פעם אחר פעם ל"שטח צבאי סגור". חסידי ברסלב הללו מסכנים בכך לא רק את עצמם אלא גם את חיילי צה"ל הנאלצים לפרוץ למקום כדי להציל את המשתטחים המסורים תוך שהם נחשפים למחבלים הרבים בשכם. מובן מאליו שאיש אינו חולם לבצע "נוהל עצירת חשוד" נגד חסידי ברסלב הסוגדים ליוסף וברור ששום חייל אינו פותח לעברם באש.
 
הנה עינינו רואות: צבא שפועל כמשטרה, צבא שמותר לו להכריז כרצונו על "שטח צבאי סגור", "נוהל עצירת חשוד" הבא במקום עצירת חשודים בדרכים סבירות לפי הנסיבות, מצב של איפה ואיפה הנוהג בין ערבים ויהודים – קווים להידרדרות המוסרית של מדינה המתמידה בכיבוש עם זר, מדינה שאמצעי הכיבוש והדיכוי מחלחלים לתוכה צעד אחר צעד.
 
נחזור לחייל היורה. הוא היה צריך לסרב לירות. הוא היה צריך לומר "את זה אני לא עושה, כי זה לא מוסרי, כי זה אסור, כי אני בן-אדם". אילו עשה כן אולי לא היינו דנים הבוקר בפציעה קשה של מפגין אלא בדגל שחור שהתנוסס מעל הפקודה לירות, אולי היינו עוסקים כעת בחייל גיבור, בחייל שסירב לעשות מעשה ספציפי מאוד: לירות במפגין שלא סיכן איש.
 
מעבר לכך, מישהו נתן פקודה, מישהו אישר את הפקודה. החייל היורה אינו האחראי הבלעדי. כולם יכלו לסרב. כל אחד מהם יכול היה לקום ולהיות בן-א
דם. כולם כשלו.
 
שתיקתו של החייל היורה רועמת כמו הירייה שפגעה במפגין. הוא מנע מאיתנו את הסירוב שאנו כה זקוקים לו.

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • דרור פויר  On 27 בדצמבר 2003 at 20:50

    ככה זה מתחיל, לא? בהתחלה הם יורים בשמאלנים ליד הגדר, עוד מעט יתחילו החיסולים הממוקדים. ככה זה כשחיים בדיקטטורה צבאית מושחתת.

  • נמרוד ברנע  On 27 בדצמבר 2003 at 21:00

    הם התחילו בירי של מוחמד א-דורה, ילד פלשתינאי בן 6
    הם הרגו 11 אזרחים ישראלים, דמם מותר – ערבים הם
    הם דרסו את רייצ'ל קורי, תיירת אמריקאית
    עכשיו הם עברו לירות בשמאלנים יהודים.

    בעצרת הזיכרון המרכזית הבאה לזכר רבין המנוח, יקימו גליוטינה.

  • ג'ו  On 27 בדצמבר 2003 at 21:03

    אני מניח שמארחי הנכבד מר יורם מלצר מתעלם מהעובדה שהחייל שמר על תוואי לא חוקי של גדר לא חוקית – כלומר, אינה על הקו הירוק אלא בעומק השטח הכבוש – מתוך אי ידיעה (של מלצר) ואי הכרת השטח (מצד מלצר), ולא מדובר חלילה בניסיון להסתיר עובדה רלבנטית או בהיתממות ורדרדה. לו היה מלצר מאזכר עובדה זו, היה נאלץ להגיע למסקנה שהאי-חוקיות של פעילות החייל החלה קודם לירי.

    אלא שמכך נגזרות מסקנות נוספות, שמלצר מפחד להגיע אליהן. מסקנות הנוגעות לסירוב לעוד פקודות פרט לירי ביהודים אשכנזים כמו מלצר.

    כל מי ששירת בשטח ומכיר את הדינמיקה – מלצר, אני מעריך, לא עשה את זה מאז הטירונות – יודע עד כמה קשה, אפילו עם מצפן מוסרי וחיילות למופת, לשלוט באירועים תוך כדי תנועה. ייתכן שהחייל היורה הוא הומניסט ופציפיסט, ועם שחרורו היה הולך להפגין באותה הפגנה עצמה. עצם זה שהרשה לעצמו להיקלע לסיטואציה, ולא סירב מ ל כ ת ח י לה גרר את השאר. מה שבסדר "נזיקין" (זה בש"ס) נקרא "תחילתו בפשיעה וסופו באונס".

    לו היה היורה האומלל מסרב לשרת בשטחים – קרי, סרבנות, לא סירוב – כל זה היה נמנע.

  • יורם מלצר  On 27 בדצמבר 2003 at 21:26

    אני מבקש ממך להוריד את הנימה האישית – בעיקר את ההנחות המופרכות באשר למה אני מכיר ומה אני לא מכיר. השליטה שלך בביוגרפיה שלי נמוכה עד אפסית.

    כל היתר, כמובן, עניין של דעה, וככזה לגיטימי.

    גם מחלוקת אפשר לדעת כיצד להביע.

  • ג'ו  On 27 בדצמבר 2003 at 21:27

    אני לוקח את זה אישית. מתים מזה

  • ג'ו  On 27 בדצמבר 2003 at 21:28

    אפשר לצפות לתשובה עניינית, חוץ מהתבכיינות על סגנון? זה שדעתי לגיטימית אני יודע. טענתי היא שדעתך – הלגיטימית – מופרכת, מסוכנת, צבועה ונגועה בבורות ממאירה

  • מרק  On 27 בדצמבר 2003 at 21:32

    היום נהרג פלסטינאי בשכם. הצבא טוען שהוא השליך אבנים, אבל לנו אין שום דרך לאמת את זה כי הפלסטינאים שכחו את מצלמת הוידאו בבית.

    אם חייל משוחרר היה מחליט להצטרף לאותם משליכים, והוא היה נהרג בתקרית הזאת, האם גם אז היינו עוברים לסדר היום?

    אם פלסטינאי היה נפגע בהפגנה על הגדר, האם גם אז היינו מזדעקים ומבזבזים הרבה רוחב פס בשביל לדסקס את זה?

    רוחב הפס שאנחנו מבזבזים פה רק מעיד לטעמי עד כמה אתה צודק שהצבא הוא הכח המניע את המדינה. אין דבר שעליו מדברים כל כך הרבה כמו על הנושאים הצבאיים, איש לא מקדיש מרחב בדף HTML לתאונות דרכים, זיהום הים, זיהום האויר, בטיחות מבני ציבור, השתלטות הקבלנים על החוף….

    למי אנו צריכים לבוא בתלונות? רק לעצמנו. יותר מדי קל לנו להפסיק כל דיון אחר בשביל להתווכח על התוואי של הגדר ואם עראפאת רלבנטי ומה קורה עם נצרים. כל פעם מחדש הממסד הממשלתי/צבאי (המינוי של מופז לשר הביטחון רק מדגים את ההבדל הזעום ביניהם) דואג להדגיש את ההשגים המופלאים בפגיעה ממסוק במכונית ואנחנו סולחים לו על זה ששביתה של חודשים במגזר הציבורי לא מתקרבת לסיום.

    כל ארבע שנים הכח בידים שלנו. אולי אם מספיק אנשים יצביעו בעד מפלגות שחורטות את הדגל האזרחי על מצען, נוכל לטפל בבעיות שבתכלס חשובות לחיינו הרבה יותר מעניני השטחים. ואז כשהצבא ישחק כינור משני בחיים פה, אולי נצליח לשכנע את ההגיון להתנדב לשרת בצבא.

  • אילן גוט  On 27 בדצמבר 2003 at 21:35

    ג'ו – אתה מפחיד ומגעיל אותי.

    נמרוד – א-דורא, כך גילה תחקיר של הטלוויזיה הגרמנית, נהרג מירי פלשתיני.

    על הרג האזרחים הערבים נפתחה ועדת חקירה. בחלק גדול מהמקרים היתה סכנת חיים. אני עצמי נקלעתי לסכנת חיים במהומה ביפו. זו לא היתה הפגנה – זה היה דומה יותר לניסיון לרצח.

  • ג'ו  On 27 בדצמבר 2003 at 21:46

    הגיע הזמן שגם אתם תפחדו קצת. ובצדק, לשם שינוי

  • תום.ק  On 27 בדצמבר 2003 at 22:12

    האם למדינת ישראל יש זכות להתקיים?
    ומה בין כיבושי 48 לכיבושי 67?
    קיבוצים ומושבים הוקמו על אדמות כפרים שנחרבו ויושביהם גלו ואין מערערים על זכות היהודים הישראלים לחיות בהם.לעומתם חיים יהודים ישראלים בישובים שהוקמו על אדמות חופשיות מזכרון כל שהוא בשטחים .מה בין אלה לבין אלה?איך אתם יודעים לבצע את החלוקה בין כיבושים טובים לכיבושים רעים?
    גם אם תוקם הגדר בתוואי הנוכחי בעתיד אפשר יהיה לשנותה.חוששני שלא הגדר היא שמניעה את תהליכי השנאה.פלשתיני ישר יאמר לכם שאין למדינת ישראל זכות קיום,ואשרי השייח יאסין שמוכן לאפשר לכם לחיות במדינת ההלכה הפלשתינית.
    הצדק היהודי ישראלי הוא צדק מוחלט.הצדק הפלשתיני הוא צדק מוחלט.ומה אם רק צדק מוחלט אחד יכול להתקיים ולהתממש.במה תבחרו?
    האנרכיסטים נגד הגדר הם טיפשים ונאיבים אבל לא מגיע להם למות בשל כך.
    וגם לי לא!
    אל התיכון שלי ביוקנעם ביקשו להגיע פלשתינים זדים שביקשו את נפשי ואת נפש חבריי וחברותיי.הגדר,השנואה,הבזויה,המתעמרת היתה זו שהאטה את התקדמותם ובסופו של דבר סייעה לעלות על עקבותיהם ועצור אותם בטרם מימשו את זממם.
    אני יודע שממדינת תל אביב הדברים נראים אחרת ועדיין ראוי שגם אתם תאמרו-חיי אדם קודמים לאיכות חיי אדם.הגדר הצילה ותציל חיים.

  • יורם מלצר  On 27 בדצמבר 2003 at 22:14

    תשאל את עצמך:

    האם חשיבותה של הגדר (לא אתווכח על כך כעת) מצדיקה הרג מפגינים יהודים שאינם מסכימים להקמתה?

  • גיל  On 27 בדצמבר 2003 at 22:29

    השלב הבא- חברי הכנסת צבי הנדל ועוזי לנדאו מגישים הצעת חוק המתירה לירות בשמאלנים

  • תום.ק  On 27 בדצמבר 2003 at 22:58

    ומדוע חשוב לציין שמדובר במפגינים יהודים?
    אין לירות במפגינים בני כל אומה שהיא.אין לירות אלא במצב של סכנת חיים ברורה ומובהקת ועל פי הצילומים לא היתה קיימת כאן אפילו מראית עין של סערת קרב כל שהיא.השאלות כאן עמוקות ומסעירות יותר ממפגין זה או אחר שנפגע (והמהומה היא הרי בעקבות העובדה שהאיש הצעיר יהודי.אף אחד לא היה עוסק בו לו היה פלשתיני)
    ועדיין כאמור השאלות שהצגתי הן ההרות גורל או אסון והתשובות להן עשויות לחרוץ את גורלנו.כידוע לצד השני בסכסוך אין ספקות.הישרים שבהם מודים שלראייתם אין למדינה היהודית זכות קיום.השקרנים שבהם מדברים על חיים של דו קיום אבל חלומם אחר.פייסל חוסייני שבמשך שנים נתפס כפלשתיני האחר,המתקדם,זה ששואף לחיים בדו קיום של שתי המדינות זו לצד זו,הביא את השקפת העולם של השקרנים לידי ביטוי בראיון האחרון שנתן לפני מותו ובו הודה שהשלמתו עם קיומה של המדינה היהודית היא השלמה זמנית ביותר.לאורך זמן ושנים שאיפותיו היו זהות לשאיפותיו של השייח יאסין.לחרדתי אין לך\לכם תשובה על כך.קיומנו כאן הוא הקטליזטור לכל התהליכים האיומים שעוברים עלינו ועליהם כולל התבהמות שלנו.אך מה נעשה באין לנו מקום אחר ומה יעשו הם באין להם מקום אחר?ובמאבק הזה בין הצדק שלהם לצדק שלנו חוששני שרק צדק אחד יוכל להתקיים כאן ולא בגללי או בגללך.שנינו מקבלים את עיקרון חלוקת הארץ.הם לעולם לא יקבלו זאת,אני מתכוון לקבלה עמוקה והכרתית ולא
    .לקבלה עראפתית
    אסיים בהכרזה:אנחנו פחות טובים ממה שנדמה לנו אבל אנחנו בהחלט פחות איומים ונוראים ממה שחושבים עלינו.לפלשתינים יש מזל גדול שהם לא נאלצו להתמודד מול הרשעות המוכחת של הצבא האמריקני או הצבא הרוסי ומול עוולות הכיבוש הבריטי או הכיבוש בספרדי.
    ומעל לכל צער גדול על גורלם המר של עשרות אלפי אירנים.

  • ארתור דנט  On 28 בדצמבר 2003 at 0:55

    הרי חבורה חמושה של חצי מאחז מתנחבלים בלתי חוקי מסוכנת יותר ממך ומחבריך הליצנים שנתלים על הגדר. וגם יותר משפיעה יותר מכם…

    אבל זה בסדר, אנחנו מבינים שהתשובה שלכם היא כרגיל אוננות מילולית מתובלת בצדקנות צבועה. זה המקסימום שלו אתם מסוגלים. לפחות עושה לכם טוב. לך, לפויר האינטליגנט שגירבץ חודש באפריקה וחזר כדי לנפוח בפוזת אלברט שוויצר על "דיקטטורה צבאית מושחתת", וגם לשאר העלק מהפכנים. הרי אין לכם תשובה אמיתית לדברים הנכונים של תום.

  • ניב  On 28 בדצמבר 2003 at 2:14

    תום, אתה שואל שאלות הנקבעות על "עובדות" ?
    "כידוע לצד השני אין ספקות" ו"כל הפלסטינים לא משלימים עם קיום מדינת ישראל" ?
    האם סרקת את מוחותיהם של כלל הפלסטינים ? על איזה שקרנים אתה מדבר ?
    נראה לי שאתה מקבל כמובן מאליו את ה"עובדות" שמכרו לך.
    בדיוק כשם שאדם יוכל להגיד – "כל היהודים האלה שקרנים, הם משחקים אותה נאמנים למדינות שבהן הם חיים אבל הם בעצם רוצים להשתלט על העולם, מאז שצלבו את ישו. רק כסף וכוח יש להם בראש והם כולם תומכים בישראל שרוצה לחסל את כל הערבים"
    איך אתה יודע איזה עיקרון הם יקבלו ואיזה לא ? אני יודע איך. אתה קבעת.
    באותה מידה אתה יכול לקבוע ש"כל הגרמנים אנטישמים יימח שמם" וש"כל הצרפתים מסריחים מגבינות ושונאי ישראל טפו טפו טפו" וגם ש"לכל השחורים האלה בטוח יש איידס"
    החרדה שלך זה בדיוק ה"קטליזטור" (מילה יפה שכזאת נכון ?) שעליו מניחים בשבילך את העובדות ומשתמשים בה כדי ש"תדע" שכל הערבים רוצים להרוג אותנו.
    אבל החיים קצת יותר מורכבים מזה, אז יש כאלה שרוצים להרוג (משני הצדדים) ויש כאלה שרק רוצים לחיות, לנוע בחופשיות ולקיים את המשפחות שלהם.
    ודבר נוסף, לגבי ההכרזה שלך, יכול להיות שאתה צודק ואנחנו לא גרועים כמו הרוסים או האמריקאים אבל זה לא ממש קשור לזה ש"יש לפלסטינים מזל". למה הדבר משול ?
    למצב שבו תבוא לבן אדם שנכרתו לו הרגליים ותגיד לו "יש לך מזל שלפחות לא קיבלת סרטן."

  • טלי  On 28 בדצמבר 2003 at 8:44

    כמעט כל תגובה מעוררת אותי לכתוב משהו, אבל רוב הדברים כבר עלו, בצורה זו או אחרת
    [מרק – אני מאוד מסכימה איתך, אבל זה באמת בסוגריים כרגע, כי אנחנו לא יכולים שלא לדבר על העוולות שתופסות את הכותרות הראשונות, גם אם יש עוולות לא פחות חמורות מהן שלא מדווחות בכלל]
    אבל יש דבר קטן שממשיך לנקר אצלי, ומשום מה הוא כרגע מחוץ לדיון בכלל, אפילו ג'ו לא הזכיר אותו:
    הגדר – אתם חושבים שנניח היתה מוקמת לאורך הקו הירוק, ולא בעומק השטח הפלסטיני בתוך כפרים ותוך שוד בוטה של אדמות, היה לנו שקט?
    אתם חושבים שחומה ענקית, גבוהה, מבוצרת, שמשולה לתקיעת הראש עמוק בתוך האדמה, או להתחבאות מאחורי עץ, באמת תפתור את הבעיה?
    אוקי, תגידו לי, במקביל צריך לעשות כך וכך וכך, החומה רק תמנע חלק גדול מהפיגועים.
    אני חושבת שהיה עדיף לגשת ישר לבעיות ולהשקיע בהן את מיליארדי הדולרים (נניח) ולא בחומה.

  • ג'ו  On 28 בדצמבר 2003 at 9:23

    האם כשאתה כותב "אוננות מילולית מתובלת בצדקנות צבועה", אתה מדגים אוננות מילולית, צדקנות צבועה, או שני העונשים כאחד?

    ואולי אני טועה. אולי למעשה זוהי קריאה מתוחכמת ומוסווית לאחוז בנשק, נשק אמיתי, נגד המתנחלים, ומי יודע, גם נגד צה"ל?

    הפותר נכונה יזכה בבובת מין מתנפחת (נכון לגברים ונשים כאחד)

  • תום.ק  On 28 בדצמבר 2003 at 9:52

    אלא בחלומות.לא תמצא פלשתיני אחד שיוותר על חלומו לשוב למולדתו,לכפרו,לחלקת השדה שלו.מי שמשועבד לשטיפת המוח הוא מי שמאמין שהפלשתיני יוותר על חלומו.והחלוקה השיוויונית כביכול בינינו לבינם בתחום ה"רצון להרוג" היא שקרית.די להציץ במחקרים שמבצעים המכונים הפלשתינים כדי להבין שאחוזי מבקשי נפשנו בקרבם עולים לאין שיעור על מבקשי נפשם בקרבנו.אגב,האם אתה תומך בהתרחשותה של מלחמת אזרחים ברשות הפלשתינית,שהרי רק מלחמה שכזו תצליח להכריע את הכוח הצבאי של החמאס והגיהאד האיסלמי.אם זו לא תתחולל כל הסכם שתגיע אליו יהיה חסר משמעות.כל נסיון להשוות טרור פלשתיני לטרור יהודי הוא נסיון שקרי ואווילי.אני בעד חלוקת הארץ אבל אני נגד נאיביות אובדנית.ושאלה לסיום:נניח שהיה בכוחי לבטל בעוד דקות אחדות גם את הגדר וגם את המחסומים והארץ היתה פתוחה וחופשית ובני האדם היו יכולים לנוע כאוות נפשם.להסרת הגדר והמחסומים היה מתלווה מחיר.אנשים היו מתים במספרים גדולים לאין שיעור.אפשר להניח שמתנגדי הגדר והמחסומים בהיותם אנשי מוסר מהמדרגה הנעלה היו מוכנים לקבל על עצמם לפחות חלק מהמחיר,כלומר אחוז מסויים של המתים מפיגועי ההתאבדות הצפויים.כמה מתים ממשפחתך תהיה אתה מוכן לקחת על עצמך או שאולי אתה מאלה שמעדיפים שאחרים ישלמו את המחיר.לעיתים אני תוהה אם אתה\אתם יותר נאיבים אובדניים או יותר ציניים.

  • קורא  On 28 בדצמבר 2003 at 11:00

    "שמאלני" או "ערבי": זה לא אמור לשנות. המפגינים נתלו על גדר שעליה החיילים היו אמורים להגן. יותר מאוחר הם אכן הצליחו לפתוח בה פתח.

    זו לא היתה הפגנה תמימה. זו היתה פעולה אלימה באיזור מלחמה. המפגינים לקחו סיכון, והם היו צריכים להיות מודעים אליו.

    מה שכן תגובת צהל "לא ידענו שהם לא פלסטינאים" מקוממת אותי: מה זה משנה מי הם? איך חייל אמור להבדיל בין מתפרע פלסטינאי למתפרע יהודי? ולמה בכלל?

    ולמי שלא ברור לו למה נדרש ירי במקרה כזה: אם המתפרעים נמצאים רחוק אפשר להשתמש בירי כאמצעי הרתעה למניעת התקרבות. כאשר הם קרובים יכול להתפתח בקלות עימות אלים יותר עם יותר נפגעים. לשני הצדדים.

    כמוכן שימו כמה זמן לקח לתיקון הטעות העובדתית של ג'ו על מוחמד דורה.

  • קורא  On 28 בדצמבר 2003 at 11:06

    רייצ'ל קורי לא היתה סתם "תיירת אמריקאית". היא הייתה בחורה שהחליטה לנסות לחסום בגופה בולדוזרים. ויום אחד הבולדוזר לא ראה אותה.

    זה לגיטימי להתווכח על מידת הצדק והחוכמה בשימוש בבולדוזרים שם. אולם היא לקחה סיכון במודע: כאשר בולדוזר ניצב מולך אתה מודע אליו הייטב.

    ובקשר לאותם ערבים שנהרגו במהומות: הם דווקא נהרגו בידי המשטרה, זו אשר אמורה להיות מוסמכת לטיפול בהפגנות. לא?

  • תום.ק  On 28 בדצמבר 2003 at 11:49

    מטפסים על טנקים.יום אחד ילד פלשתיני ימעד נהג הטנק לא ידע על כך דבר ויסע לאחור והילד ידרס כנראה לעיני המצלמות.בכל העולם וגם כאן יאשימו את צהל בשבירת שיא חדש של אכזריות והתבהמות.אני חושש שזו נבואה שתגשים את עצמה אלא אם אתם שמקיימים קשרים עם גופים ברשות הפלשתינית תפעלו מיידית להפסקת התופעה.אסור להפעיל ילדים נטולי שיקול דעת במאבק נגד הכיבוש.מה שבעיניהם עשוי להחשב למשחק ,מן חסמבה פלשתינית בת ימינו,הוא ארוע בעל פוטנציאל אסוני.ורק אל תגידו בתגובה שהטנקים לא יחלפו ברחובות שכם וכך ימנע האסון.

  • בבון  On 28 בדצמבר 2003 at 11:55

    אחד הסממנים המובהקים של דיקטטורה צבאית מושחתת היא העובדה שמי שכותב עליה, בתחומה, שהיא כזו נאלץ לשלם על כך בהקדם.

    לכן, דרור, נדמה לי שנסחפת טיפה.

    (כמובן, אם אתה עכשיו בכלא 4 או במתקן ההוא ששכחתי את מספרו, אני חוזר בי. קבל את התנצלותי)

  • אילן גוט  On 28 בדצמבר 2003 at 12:58

    מי זה אתם?

    מה שהגעיל אותי היה ההשתלחות שלך ביורם. שכחתי לרגע ש"מתים מזה".

  • ניב  On 28 בדצמבר 2003 at 13:30

    תום, כמובן שעלינו להתחיל להנהיג משטרת חלומות שתדכא במהירות כל חלום שיפרח בחזית המזרח התיכון.
    אם תבקש להבחין בעובדות תום תגלה שהרבה יותר אנשים נהרגו בצד הפלסטיני.
    אבל אתה צודק, זה לא שישראלים רבים מבקשים להרוג פלסטינים, יש לנו צבא שפשוט עושה את זה.
    בשלושת החודשים האחרונים יותר ממאה וחמישים פלסטינים נהרגו בידי כוחות צה"ל.
    אם אתה חושב שכולם היו מחבלים, כדאי שתבדוק שוב את העובדות שלך.
    נוח מאוד לקבוע "עובדות", תרשה לי לקבוע "עובדה" משלי. מדיניות הממשלה היא האובדנית והצינית, היא מאפשרת לכולנו לשלם את מחיר ה"חלומות" על ארץ ישראל השלמה ע"י פעילות שפוגעת בכולנו ומאפשרת לארגוני הטרור לחזק את כוחם ולהגביר את השנאה לישראל.
    וזה גם עונה לשאלה שלך, ממשלות ישראל של השנים האחרונות התעלמו בנוחות מהגורמים המתונים ברשות הפלסטינית שקראו להפסקת האלימות, כי הרבה יותר קל לנהל מלחמה נגד "בני שטן שמבקשים להשמידנו" ולהכליל את כולם תחת הקטגוריה הזו.
    ה"עובדות" שאתה יודע הן דוגמא מצוינת למידת ההצלחה שלהן ב"העברת החומר".
    ע"י הסטת הדיון והחלשת הכוחות הפלסטיניים שפעלו למען משא ומתן מצליחה הממשלה שלך להתחמק מהאחריות האישית שלה למצב הנוכחי ולפגיעה באזרחיה שלה.
    לדעתך הנסיון להשוות בין טרור יהודי לפלסטיני הוא שקרי ואווילי ואכן לא צריך להשוות.
    ישראל היא מדינה חזקה שפועלת בצורה מאורגנת ומשתמשת בצבא כדי לקיים כיבוש ולכן מעשיה לא מכונים "טרור". (אבל הס מלדבר על מעשי המתנחלים). אבל כדי להחזיק מליוני אנשים תחת כיבוש יש לנקוט בפעולות, שרובן יפגעו בחפים מפשע (לא יאמן – אבל אפילו יהרגו …) .
    ואכן, לגבי ארגוני הטרור הפלסטיניים אנחנו מסכימים, אלה ארגוני רוצחים שיש לטפל בהם ביד קשה. אבל אי אפשר לחשוב שאפשר רק לבצע "חיסולים ממוקדים" ובזה סיימנו את אחריותנו. כמדינה כובשת אתה לא חושב שיש לנו אחריות כלפי הנכבשים ? למה לא דאגנו לחינוך ניאות ? למה הזנחנו את פיתוח התשתיות ? זהו ? כבשנו ועכשיו הם יהיו פועלי הבניין שלנו לנצח ולא צריך לדאוג לכלום? זו ההחלטה של המדינה שבה אתה חי תום ובהחלטה ובמדיניות שלה היא תרמה רבות לקידום השנאה והטרור.
    לשאלת הסיום שלך – בוא נאמר שהיינו יוצרים גדר הפרדה על הקו הירוק בתוואי הגיוני ולא גוזלים את אדמתם ובתיהם של אנשים. בוא נאמר שלא היינו מקימים חומת בטון של תשעה מטרים גובה סביב קלקיליה וכולאים בפנים עשרות אלפי בני אדם שיכולים לצאת מהכלא רק דרך שלושה שערים ובאישור מיוחד, בוא נאמר שהיינו מסירים מחסומים לא הכרחיים (וכאלה קיימים להפתעתנו….) בוא נאמר שהיינו מקלים על האוכלוסייה הפלסטינית, בוא נאמר שהיינו מפסיקים לחרב את עזה ללא צורך, בוא נאמר שהיינו מפסיקים ל"חסל" אנשים באמצע רחוב ראשי בעזה כשסביבם אזרחים רבים, בוא נאמר שלא היינו מפילים פצצה של טון על בית, בוא נאמר שלא היינו יורים באנשים שמוחים אבל לא מסכנים את חייו של איש, בוא נאמר את כל זה תום ונבין שהמחיר המתלווה לזה הוא לטובתנו ולא נגדנו.
    אני (רק אני תום, יחיד ומיוחד שכמותי) תוהה אם אתה באמת רוצה לראות מה מתרחש סביבך ומסוגל להבין שמדיניות הממשלה שלך היא זו הנוהגת בציניות, לא דואגת ולא מכבדת אותך ובסופה תוביל אותנו לאבדון.
    לעומתך אני לא תוהה בכלל מה אני יותר, אני יודע בדיוק. יותר למען החיים של כולנו (ערבים, יהודים, כושים, שבדים וכו') ולא בעד "זה רק או אנחנו או הם אז בואו נטפל בכולם בכוח ונראה להם מה זה".

  • ג'ו  On 28 בדצמבר 2003 at 15:00

    אני שמח לגלות שאתה בחור רגיש. חבל שלצד הבהרתך ממה נגעלת, לא פירטת גם מה מפחיד אותך. אולי זו רק תגובתי שגרמה לך להתקפי חרדה, וחוץ ממנה הכל בסדר.

    ולשאלתך, מי זה אתם? הרשעים המטופשים והטפשים המרושעים.

    אגב, נניח שא-דורא נהרג מכדורים פלסטיניים. מה המסקנה? שמומלץ לאמץ את המשוואה וגם להרוג יהודים בכדורים ישראלים כשרים וטהורים? אין ספק, השתלבת היטב במזרח התיכון. אולי כדאי שתוריד את מפלס החומוס במוח

  • קורא  On 28 בדצמבר 2003 at 17:38

    ואם הגדר אינה חוקית: האם זה נותן לגיטימציה לפעול נגדה באלימות? האם אלימות נותנת לגיטימציה לאלימות נוספת?

    אם כן: יש לגיטימציה לאלימות של חיילי צה"ל בשטחים כלפי פלסטינאים בגלל המיעוט(?) האלים מקרב הפלסטינאים.

  • תום.ק  On 28 בדצמבר 2003 at 17:51

    היה ממגר באכזריות את החמאס וב-95 או 96 רבין החי היה מבשר לאומה שהפלשתינים עמדו במבחן והשלב הבא הוא הקמתה של מדינה פלשתינית לצידה של מדינת ישראל.זו האוטופיה ומדהים לחשוב שגם ב-2000 היתה לעראפאת ההזדמנות לממש את החזון הזה.הוא נושא בנטל ההיסטורי ובכישלון.
    וכנראה כבר לא תבין:רוב הפלשתינים החיים היום תחת כיבוש ובגלות לא מכירים בזכותך להתקיים כאזרח במדינה יהודית ודמוקרטית.חלקם ישמח לארח אותך במדינת פלסטין הגדולה מהים לנהר,כנתין כמובן.

  • בבון  On 28 בדצמבר 2003 at 19:21

    איך נתת בראש לאילן, הא?
    "ולשאלתך, מי זה אתם? הרשעים המטופשים והטפשים המרושעים"

    כל הכבוד על ראיית העולם הבוגרת והמורכבת. אולי תחליף את הכינוי למייטי מאוס? גם הוא נלחם ברשעים ובטיפשים.

    אבל ברצינות, מכל מה שקראתי ממך עד היום, אני מתחיל לחשוד שאתה איזה מרצה למדעי החברה או משהו כזה. אגו מפותח, יכולת ניסוח סבירה – אבל איכשהו ניכר שמדובר באדם שהממשק שלו לעולם החיצוני הוא עיתון הארץ, ונסיון החיים שלו מסתכם בספרים שקרא… יש מקום לשיפור, ידידי!

  • אילן גוט  On 28 בדצמבר 2003 at 20:45

    אולי קצת נסחפתי עם ה"מפחיד". אתה רק מגעיל.

  • אילן גוט  On 28 בדצמבר 2003 at 20:48

    והעובדה שלא צה"ל הרג את א-דורא לא מוליכה למסקנות, הבאתי אותה כתיקון למשהו שגוי שכתב נמרוד ברנע.

  • ג'ו  On 28 בדצמבר 2003 at 22:25

    יש לך איזו טראומה מהאוניברסיטה? לצערי לא זכיתי, לא מדעי החברה ולא בכלל. יאללה, תמציא לי ביוגרפיה יותר סבירה.

    תיכף תקרא לי גם אשכנזי, יא צ'חצ'ח מתחזה. לא נראה לי ששכבת איתי במארבים

  • ארתור דנט  On 28 בדצמבר 2003 at 23:49

    יש ברי מזל שנולדו עם שנינות בילט אין. אתה לא. אז למה אתה מתעקש ?

    ותשאיר את הבובה אצלך. בהעדר אלטרנטיבה אחרת, היא זו שתספק לך רגעים חטופים של קורת רוח ותשכיח ממך את הפשיזם המשתולל בחוץ.

  • ג'ו  On 29 בדצמבר 2003 at 1:14

    להשכלתך, לא קיים בעברית או בארמית הביטוי, הניב או המושג "ברי מזל". מעתה אמור: בני מזל.

    לגבי שנינות בילט-אין, קשה לי לשפוט כשבא לי להקיא. תתקשר בשנה הבאה. באותה הזדמנות, אולי כדאי שתצרף תמונה; היא תהיה לנגד עיני מעצבי הבובה, שמתמודדים בימים אלה במכרז.

    מה שברור, אינך מייצג פשיזם, חלילה. אתה מייצג כלום עטוף בקשקשת. מותר להמר שהצבעת לטומי לפיד? האם אתה יפה כמוהו או חכם כמוהו? (סתאאאאאם, לא עשית לי כל רע, הכל בצחוק)

  • ארתור דנט  On 29 בדצמבר 2003 at 12:51

    אין דבר שמשמח אותנו יותר מאשר לשמוע שאנו גורמים לך ולחבריך לרעיון שמסתובבים פה להקיא. זה, בצירוף המחשבה על הפרצוף שלך כשאתה צופה בטלוויזיה איך יורים באנרכיסטים שנתלים כמו קופים על הגדר, מביא אותנו לזקפה מתמשכת אפילו בלי בובה. ושוב תודה.

  • ג'ו  On 29 בדצמבר 2003 at 15:27

    אתה עושה הכללות נמהרות מדי עם איי קיו נמוך מדי, אבל למה בלשון רבים? כשאתה כותב "אנחנו" למי אתה מתכוון? לך ולנקודת האיי קיו הבודדת שלך? בניגוד אליך, אין לי טלוויזיה; זה לא טוב למוח, ומי כמוך ראיה לדבר. אין לי גם חברים לרעיון – אבל, נכון, יש רעיון, מילה שאתה משתמש בה מבלי להבינה.

    אני מקווה שהצלחתי להבהיר מה יש ומה אין. לא לך – אין לי אשליות – אבל לפחות לכמה מהקוראים.

    את בעיות הזקפה שלך, לצערי, תיאלץ להכניס למטחנת בשר

  • ארתור דנט  On 29 בדצמבר 2003 at 17:44

    אם מוחך הפעוט לא היה מוכרז זה מכבר כטוטאל לוס עקב עודף לשלשת, אולי היית שם לב לעובדה המצערת שאפילו לעצמך אתה לא מסוגל להבהיר שום דבר, שלא לדבר על הקוראים. קבל את תנחומינו הכנים. זה בטח נורא מתסכל להיות חלק מקבוצה שכוללת את הלטוביצקית, צ'ה חכלילי, פויר, ועוד איזה שניים שלושה מתוסכלים, כששאר העולם מסתכל עליך כעל אחד שהמעלית בראשו לא עולה עד הקומה העליונה (וזה עוד במקרה הטוב…)

  • קצת על ציונות  On 4 בפברואר 2010 at 13:31

    קצת על יהדות ויהודים. ועניי עירך קודמים. שמתי לב שאין כאן תגובה ולו אחת מ-"הצד השני" של המתרס. של יהודים טובים שלא מפחדים לשמור על הארץ שלהם כשצריך. יהודים שמסתכנים בגופם הם כדי להגן עליכם יושבי גוש דן אנינים. אניני דעות והשמצות. אני בוכה כשאני קוראת דברים כמו שנכתבים כאן. לא מרגישה שאתם חלק מהעם שלי. ורוצה לשנוא אבל לא יכולה. כי אתם כן חלק מהרקמה האנושית-העם. מה זה לאומיות מה זה מוסר מה זה פצפיזם מה זה הומאניות? אתם דשים ודשים ויש לי כל ך הרבה להגיד. אבל הסתפק בזה שאהבה לעם, לא זה לא מילה גסה.

כתיבת תגובה

היכנס באמצעות אחת השיטות האלה כדי לפרסם את התגובה שלך:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: