חיפה עיר של מדרגות


אפשר ללכת את כל העיר דרך המדרגות

 

חיפה עיר של מדרגות. נכון, כמו בכל עיר, אפשר ללכת לאורך הרחובות, וליהנות ממראותיה, ובחיפה היופי ניבט כמעט מכל רחוב. העיר ההררית בנויה על גבי רכס הכרמל, מונחת עליו כמעטה עירוני סבוך הנענה לצורתו של ההר. אחת התוצאות המופלאות של המבנה המיוחדת המאפיין את חיפה הוא שבין רחובותיה הנמתחים על פני ההר אפשר לגלות אפשרות נוספת, לא פעם סמויה מעין המבקר התמים: גרמי מדרגות רבים מספור הקושרים בין רחובות ומפלסים, בין שכונות ואזורים, והמצטרפים לכלל עולם מקביל לעולם הרחוב החיפני.

 

המבקר שעתותיו בידו מוזמן לגלות את גרמי המדרגות בכל רחבי העיר. אפילו בשכונות המגורים שעל הכרמל, כגון אחוזה, כרמליה ורוממה, הוא יגלה מעברים נסתרים בין רחובות, הבולעים אותו לתוך פיסת טבע מחופה למחצה או לסדרה של חצרות בין בתים המסתיימת בפתח צר ברחוב מקביל, גבוה או נמוך יותר מהרחוב שממנו נעלם. ובכל זאת, לטובת המבקר שאינו רוצה להפקיר את עצמו בידי מדרגות העיר הבלתי-צפויות, אני מביא כאן כמה המלצות להיכרות ראשונית מאורגנת עם התופעה החיפנית הייחודית הזו.

 

ראשית, המקום להתחיל בו: שכונת הדר-הכרמל. השכונה הוותיקה משתרעת על חלקו הבינוני של ההר, בין העיר התחתית והנמל לבין השכונות שבראש הכרמל. לכן מטבע הדברים היא המשופעת ביותר בגרמי מדרגות כלפי מעלה וכלפי מטה. מקום טוב להתחיל בו את ההיכרות עם מדרגות חיפה הוא רחוב הלל, הנמתח ומתפתל משדרות הציונות, מעט מתחת לגן הבהאי, ועד לרחוב בלפור היורד בתלילות אל לבו של הדר הכרמל המסחרי. רחוב הלל מתחיל והנה כבר מיד מתגלה לעינינו גרם מדרגות קטן ויפה, רחוב בוניאק, מין מנה ראשונה המעידה על הבאות. מעט אחריו, לאורך רחוב הלל, מתגלה גרם המדרגות הבא, הגדול ממנו: רחוב כורש, המחבר את רחוב הלל עם שדרות גולומב למעלה ועם רחוב מסדה המקסים למטה. מעט לאחר מכן מתגלה גרם מדרגות נוסף, גדול עוד יותר: למעלה לרחובות ארלוזורוב, הס וגולומב, ולמטה לרחובות מסדה ובן-יהודה. גרם המדרגות הזה הוא מן היפים בעיר. כולו טבע שצומח ללא פיקוח או הכוונה: עצי לימון ופרחי בר, עשבי הצומחים פרא בשלל צורות וגבהים, עצי זית ושיחים מכל סוג וגם עצי חרוב שריחם המפתה ממלא את ריאותיך ומשכר את חושיך בעודך מתאמץ לעלות במדרגות. כדאי לעלות ולו כדי לזכות במבט אל הגרם המשתפל למטה, הרחק אל עומק הדר הכרמל. בימי החורף זורמים אשדי מים במורד המדרגות, ובקיץ הם משנים צבע וריח עד לבלתי הכר. גרם המדרגות הזה נקרא רחוב שמואל, ומעט אחריו לאורך רחוב הלל אפשר לעשות מסלול מקביל בגרם מקסים נוסף, הנקרא ובצדק, רחוב העמק. וכך, לאורך רחוב אחד, שאיננו בין הידועים בעיר, ובוודאי לא בין המתוירים ברחובותיה, אפשר לגלות את נפלאותיהם של גרמי המדרגות הארוכים והיפים של העיר.

אחד הדברים שיפה לגלות הוא העובדה שבתי הדר הכרמל, כרבים מבתיה של חיפה, בנויים על המורדות. כלומר, הבנין עצמו יכול לכלול כניסה בקומת הקרקע ברחוב אחד, וכניסה נוספת ברחוב גבוה יותר. כמו כן, מגלים לנו גרמי המדרגות העוברים בין בנינים כאלו, לא רק חצרות עם צמחיה אלא גם קטעי חיים של דיירי הבתים. גרמי המדרגות ברחוב הלל חושפים דירות שחלק מן החיים בהן מתנהל בחצר הפונה אל המדרגות, לצד הבנין עצמו. רהיטים מוצאים אל החצר, ילדים מתרוצצים בה, אימהות עולות כמה עשרות מדרגות אל המכולת, או יורדות מספר גדול מכך כדי לעשות שליחות בשכונה.

 

כאמור, מסתיים רחוב הלל ברחוב בלפור, אחד הרחובות התלולים בחיפה. אם מגיעים לפינה של הלל ובלפור, כדאי לפנות ימינה ולעלות מעט, עד לפינת הרחובות בלפור וארלוזורוב. מי שיעשה כן יעמוד מול גרם מדרגות גדול, תלול ומרשים: מדרגות שפינוזה, העולות מרחוב ארלוזורוב ועד בית-החולים בני-ציון (לשעבר רוטשילד) ומשם מסתעפות למדרגות המכונות רחוב טוביה דוניה, המגיעות עד לרחוב וינגייט שבמרכז הכרמל. כלומר, בתוך שני גרמי מדרגות אתה עולה מהדר הכרמל ועד למרכז הכרמל, עובר בין שני המפלסים בלי לעשות שימוש ברחובות העיר. וכל הדרך היא עונג של עצים גדולים וכהים, קטעי נוף הנגלה לפתע וגילויים של חצרות, בתים וחיים במעלה המדרגות.

 

אנו שבים להדר הכרמל. אם רחוב בלפור חוצה אותו בתלילות, הרי שהוא עושה זאת בין סדרה של רחובות מקבילים: פבזנר, ירושלים, נורדאו, הרצל והחלוץ. השניים הראשונים קטנים יותר מן השניים האחרונים. כל הרחובות הללו, וכן רחובות יוסף, תל-חי וארלוזורוב (שממנו ראינו שאפשר לעלות עוד ועוד במעלה הכרמל), מחוברים לרוחב במערכות צנועות של מדרגות. אין אלו גרמים גדולים או תלולים, אך הם מאפשרים לך ללכת ברחוב אחד ולהיעלם ממנו לרחוב המקביל, לשבור את כיווני תנועת המכוניות ולקבוע לעצמך מסלול הליכה פרטי.

 

בהדר הכרמל ישנם גרמי מדרגות רבים נוספים, שלא הזכרתי כאן. כל אחד יגלה אותם על פי הליכתו ומזלו. כדאי להזכיר גרם מדרגות נוסף, החוצה את רחוב גאולה. מדובר בגרם מדרגות לא ארוך במיוחד, אך שיש בו ענין ויופי. רחוב גאולה הוא הרחוב של בית-הכנסת הגדול של חיפה. מדובר בעורק תחבורה מרכזי המקיף את הכרמל ממערב לכיוון צפון, ומחבר את הדר-הכרמל (מרחוב ארלוזורוב) עם שכונות המגורים הצפון-מזרחיות של העיר כמו רוממה ורמת-ספיר, תוך שהוא הופך לדרך רופין. ברחוב גאולה, מעט לאחר בית-הכנסת הגדול, יש גרם מדרגות יפה ורחב העולה לרחוב רבי עקיבא. העצים הגבוהים, הצל הנעים והשלווה הנסוכה על המדרגות עומדים בניגוד מרענן לעומת הרחוב הסואן. מצדו השני של הרחוב, נמשכות המדרגות כלפי מטה, אל רחוב בצלאל. מי שיירד בהן יגלה במדרגות מוסד חשוב: קונסרבטוריון דוניה וייצמן, מבנה מרשים בסגנון שנות הארבעים, שחונכו בו דורות של מוסיקאים. חובבי הספרות ישמחו לדעת שזהו מקום התרחשותו של סיפור מפורסם משל יהושע קנז, המתאר את הבנין ואף עושה שימוש בטופוגרפיה לצורך העלילה.

 

אולם, גרמי המדרגות המגדירות מערכת עורקים חיפנית ייחודית אינם מעניקים לנו הזדמנות להציץ לקרביה של חיפה העכשווית ולהתוודע לפינות-חמד של טבע, נוף ושלווה. אחדים מגרמי המדרגות החשובים בעיר מציעים לנו מסע מסוג אחר לחלוטין: מסע בזמן, מסע בהיסטוריה של חיפה.

 

בנין עירית חיפה שוכן ברחוב חסן שוקרי בהדר הכרמל. מולו נמצא גן הזיכרון הצופה אל העיר התחתית ומפרץ חיפה. אם אנו עומדים מול הגן והנוף, הרי שמתברר לנו כי הגן תחום על-ידי שני רחובות: רחוב הדר מימין, ורחוב עומר אל-כיאם משמאל. שני הרחובות הללו מתחברים בגרמי מדרגות תלולים לרחוב בעל שם סמלי במיוחד: רחוב מעלה השחרור. הלאה ברחוב חסן שוקרי, בפינה עם רחוב הנביאים, מתגלה לנו הבנין המסחרי הגדול המצופה זכוכית חומה: "מגדל הנביאים". לצדו רחוב קטן ונחבא: רחוב מעלות הנביאים. אנו יורדים בו מעט ומגלים גרם מדרגות מוזנח ומפותל המוליך אותנו לשכונה ערבית. שלט מתכת מגלה לנו כי אנו עומדים מול הקרב על חיפה במלחמת השחרור. במקום שבו עומד כיום "מגדל הנביאים" עמד בעבר "בית ח'ורי", נקודת החיבור שאליה עלו הכוחות הלוחמים בעיר התחתית, שפרצו במעלה ההר במאמץ לחבור לחבריהם שהגנו על הדר הכרמל, בחודש הראשון לאחר הקמת מדינת ישראל.

 

גם היום קל לדמיין את קו החזית. למעשה, כל הרחובות הקטנים הניצבים לרחוב חסן שוקרי, ובהם רחוב הדר, עומר אל כיאם ומדרגות הנביאים, שולחים מדרגות לעיר התחתית, דרך קו החזית של 1948. המדרגות ממחישות עד כמה היה זה קרב של חיילי רגלים, שנאלצו לעלות בין הבתים, עמדות הצלפים והתושבים הערבים, שהסתייעו בתוואי השטח הניכר עד היום: שילוב של מורד טבעי עם סבך של סימטאות, חצרות, מרפסות הצופות למרחוק ומעברים סמויים דרך גרמי מדרגות. כיום יכול המבקר לרדת בתוך כמה גרמי מדרגות ולמצוא את עצמו בכיכר פריס, לבה של העיר התחתית, מה שהיה פעם המעבר האסטרטגי מחיפה לאזור הצ'ק פוסט וממנו לכל הצפון. כיום אתה יכול לרדת כך מהדר הכרמל לעיר התחתית באין מפריע, כמובן. למעשה, זהו מעבר בין שתי ערים, ששתיהן חלק מחיפה: העיר היהודית והעיר הערבית. שיפולי הדר הכרמל המתגלים ליורד במדרגות הללו הם כבר אזור ערבי לחלוטין (אם כי כיום גרים בו גם עולים חדשים יהודים). ההליכה נעשית בין חצרות מוקפות חומות וסגורות מאחורי שערי מתכת כבדים. פה ושם אתה מגלה זרוע של גפן שנשלחת אל מעבר לחומה. כתובות הקיר בערבית: סיסמאות של מפלגות וגם הכרזות אהבה נרגשות. מחלונות הבתים בוקעות צעקות של אימהות הקוראות לילדיהן לארוחה, וגם לא מעט צלילים של מוסיקה ערבית. רחוב מעלות הנביאים מגלה גם חידה כואבת: מבנה גדול של בית-כנסת העומד כאבן שאין לה הופכין. שמשות שבורות, נברשות המאיימות ליפול, פנים חרב למחצה. על השער מגן-דוד ובראש הבנין מנורה מסורתית. המקום נעול. מי יודע, אולי אם ירבו המבקרים במדרגות הללו, תתעוררנה הרשויות לשפץ את המקום ולהחזיר עטרתו ליושנה.

 

בכלל, נראה כי גרמי המדרגות של חיפה לא צדו את עינו של שום גורם תיירותי, ואין הם נחשבים ל"אתרים" שכדאי "לקדם". אוהבי חיפה ומי שיתאהבו בה בשיטוט רגלי יברכו על כך, וימשיכו לגלות עוד ועוד גרמי מדרגות ברחבי העיר המסתירה יותר ממה שהיא מגלה.

 

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • אורי  On 28 בנובמבר 2003 at 13:08

    רעיון טוב למאמר, גרמי המדרגות הייחודיים של חיפה. אם אני לא טועה, ראיתי לפני כמה שנים מאמר על כך גם באחד מגליונות "מסע אחר".

    שביל המדרגות הארוך והמתון המוביל מאזור מרכז הכרמל ורחוב יפה נוף לכיוון הדר הכרמל (ולאחר מכן גם לעיר התחתית) היה מכונה פעם "שביל החמורים". אין לי מושג מה מקור השם, אבל בילדותי בחיפה כמעט כולם ידעו למה הכוונה כשמישהו הזכיר את המונח הזה. אני לא בטוח שהוא נותר על כנו עד היום, אבל אולי שווה לבדוק.

    המדרגות הללו, נוסף על יופיין ועל הנוף המרהיב שלעתים קרובות נשקף מהן, ממלאות פונקציה מועילה מאוד של קיצור דרך. בבית הספר בו למדתי היו שני בניינים, שביניהם חיבר כביש אספלט. אלא שבניין אחד עומד בראש גבעה והאחר בתחתיתה, וכך הוקם שם גרם מרגות ששימש כקיצור דרך למי שהחליט שאין רצונו בהליכה במורד או במעלה כביש האספלט המתעקל. מייד לאחר הלימודים, הייתי עולה במעלה גרם מדרגות ארוך למשי, מרחוב הביכורים בואכה רחוב הספורט, ומשם לשכונת כרמליה. גם שם יש גרמי מדרגות שונים, ובאחד מהם הייתי משתמש כדי להגיעה מרחוב בועז לרחוב בייליס. גרם מדרגות זה, ששימש אותי גם בשנים בהם למדתי בבית הספר היסודי הסמוך, הוא אחד המוצלים והנעימים ביותר בחיפה.

    שני גרמי מדרגות נוספים שמן הראוי להזכיר מובילים אל שכיות טבע קסומות. המוכר יותר שביניהם הוא זה המטפס במדרון הצפוני של נחל שיח. טיפוס במדרגות אלה עשוי להיות סופו של טיול שראשיתו בבית הספר היסודי הרצל שבנקודה הגבוהה של הנחל, המשכו בכפר הערבי הקטן והנטוש שבתחתית הנחל, שבו שוכנים גם בוסתנים רדומים של עצי רימון ותפוח ובסמוך אליו שרידי מנזר כרמליתי ומערות שבסלע הגיר הרך שלהן חצובות שקתות לשם השקיית סוסים, וסופו בשכונת כבביר, הגובלת בוואדי בצידו הצפוני. כבייר היא מקום משכנם של האחמדים, כת קטנה ומעניינת שמוצאה מפנג'ב והיא דוגלת בהפצת האיסלאם בדרכי נועם.

    גרם מדרגות אחר מוביל מגן האם שבמרכז הכרמל אל נחל לוטם. המדרגות מסתיימות בשביל נוח היורד במרוד הנחל וניתן ללכת בו עד לסיומו, בשיפולי הכרמל. המדרגות הללו עוברות, בין השאר, סמוך לגן החיות הישן של חיפה ולגן הילד, פארק שעשועים קטן ויצירתי. גם הוא, כמו גרמי מדרגות רבים אחרים, מוצל, ירוק ונעים מאוד להליכה שקטה.

  • יורם קופרמינץ  On 28 בנובמבר 2003 at 13:17

    את העיניים שלי פתחתי בחיפה,
    בת גלים, היה שם מועדון לילה
    פה פעור של לוויתן, מיקרופון ורוקדים.
    ועל חיפה, מוטב שאשתוק.

    http://www.notes.co.il/yoram/3574.asp

  • יורם  On 28 בנובמבר 2003 at 14:18

    א. המאמר ב"מסע אחר" הוא המאמר הזה, שלי, שחשבתי שיהיו פה מי שישמחו לקרוא אותו.

    ב. על בת גלים יש קטע בפני עצמו – שאפרסם פה בקרוב. ותודה יורם ק'!

  • זו ש  On 28 בנובמבר 2003 at 14:27

    מדרגות זרובבל רחבות הגרם, היורדות, מוצללות, מאמצע רחוב זרובבל (צמוד למספר 13, בו גרנו),
    עד לצומת הרחובות שמשון-יותם, מקום מצוין לאסוף בו עננים, מחטי אורן, צנוברים לפיצוח, וריח של ילדות.

  • משתמש אנונימי (לא מזוהה)  On 14 במרץ 2004 at 18:44

    שלום יורם אני רוצה לשאול אם יבנו תחנת כרמלית בבת גלים

  • יורם מלצר  On 14 במרץ 2004 at 22:51

    אני לא יודע, ואני לא בטוח שאני האדם לשאול, אבל אולי – ביחוד לאור הקירבה לתחנה המרכזית וכו', מקום שאגב ראוי למאמר בפני עצמו.

  • תמונות  On 15 במרץ 2004 at 18:49

    שלום יורם אני רוצה לשאול אותך אם אתה יכול לשים כמה
    תמונות לאתר שלך

  • יורם מלצר  On 15 במרץ 2004 at 22:25

    עקרונית כן, אבל אני צריך כמובן לקבל אותן באימייל ולראות האם מתאים ומה וכו'. אשמח להציץ בהן.

  • משתמש אנונימי (לא מזוהה)  On 28 במרץ 2004 at 18:32

    שלום יורם אתה יכול לתת לי מידע על הכרמלית

  • משתמש אנונימי (לא מזוהה)  On 28 במרץ 2004 at 18:33

    שלום יורם אני גר ברחוב חיל הים 4 אני סקרן לדעת מתי בנו את הבניין הזה

  • אדוה  On 24 באוקטובר 2005 at 21:31

    יורם שלום

    רציתי לשאול אם אולי יש לך מידע לגביי בתי הערבים בחיפה מבחינה ארכיטקונית ( בית הריוואק, בית החלל המרכזי, בית הליוואן וכו' ). בברכת חג שמח ותודה מראש
    אדוה.

  • oferdub  On 23 ביולי 2014 at 19:54

    כמה יפה כתבת, יורם ידידי, את סיפורן של גרמי המדרגות היפים ששזורים במפת העיר.
    את כל אלה שהזכרת אני מכיר באופן קרוב ואינטימי, דרך הרגליים. ומכיר עוד הרבה אחרים.
    אני מניח שהקושי הפיזי מונע מרבים להנות מהמראות האלה.
    תודה על ההזמנה, ותודה על ההנאה מהפוסט המקסים 🙂

להשאיר תגובה

היכנס באמצעות אחת השיטות האלה כדי לפרסם את התגובה שלך:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: