בת גלים – שכבות נחשפות


 

שכונת בת-גלים תופסת את קצה-קצהו של חצי-האי של הר הכרמל והעיר חיפה. לכן, רחוב אחד בלבד מוליך אליה, רחוב חיל הים, החוצה את פסי הברזל שבין התחנה המרכזית של "אגד" לתחנת הרכבת. הרחוב הישר מסתיים בבית-החולים רמב"ם. מימין אפשר לראות את מתחם המכולות של נמל חיפה, לפנות ימינה ולהגיע ל"חוף השקט", אחד מחופי הרחצה הקלאסיים של העיר מזה עשרות שנים. אכן, החוף הנוח ידוע במימיו השקטים, הכלואים במפרצון הפונה אל הנמל, מה שמבטיח מראה לא שגרתי של ספינות החולפות לנגד עיניך, קרובות מבכל חוף רחצה בארץ. צמוד לחוף השקט נמצא בסיסו הגדול של חיל-הים, המבטיח למתרחצים לא רק ביטחון אלא גם תצפית יפה על כלי-השיט המגוונים של החיל העוגנים במקום, והעושים לא פעם את דרכם האטית מן המעגן ואליו.

 

במקום שבו פנינו ימינה לחוף השקט ולבסיס חיל-הים, אפשר לפנות שמאלה לרחוב העליה השניה, לנסוע בו עד לשדרות בת-גלים ולפנות בהן ימינה. שדרת הדקלים היפה מוליכה הישר אל הים ואל מסעדות הדגים הוותיקות והטובות שלא שינו פניהן מזה שנים. השדרה מסתיימת במבנה בטון בלתי-גמור: "הקזינו". עשרות שנים עומד הבנין ההיסטורי הזה כאבן שאין לה הופכין. בשנים האחרונות נלחש שיהודי תושב מרוקו נטל על עצמו את חידושו, אך הוא נקלע לקשיים והעבודות הופסקו. "הקזינו" היה מקום שוקק חיים ופעילות בשנות המנדט הבריטי. בית הקפה הגדול שפעל בו משך קצינים אנגלים, יהודים וערבים מתושבי העיר הנכבדים וגם לא מעט יפהפיות מקומיות. אוהבי הספרות העברית מכירים אותו מסיפוריו של יהושע קנז, למשל. בשלב זה, נאלצים אוהבי המקום והנגועים בנוסטלגיה לימיו היפים להסתפק בשלד הבטון המחודש, אנדרטה חלולה לימיו היפים לפני קום המדינה. במקום, אגב, מעולם לא פעל בית-הימורים.

 

"הקזינו" הוא חודה של שכונת בת-גלים, ויסודותיו לוחכים את הים. משמאל נמתחת הטיילת של בת-גלים, שבניגוד לאחיותיה בערים אחרות לאורך החוף הישראלי, ידעו מתכנניה לשלב אותה היטב עם החוף ולא להבליטה יתר על המידה. הליכה על הטיילת היא חוויה חושית והיסטורית יחידה במינה. מימינך הים, שבנקודה הזו הוא רוגש תמיד, נחבט על סלעים שטוחים וגדולים הזרועים לאורך קטע החוף דרומית ל"קזינו". צבעי הים מתחלפים תדיר, בכל ימות השנה. גוונים של ירוק-עד וכחול בקיץ, וסוגים של כחול עמוק עד שחור בחורף. ותוך כדי פסיעה בטיילת אתה מתמלא בריחו הנהדר של הים התיכון, בנוכחותו הנשית החריפה של ימם של הפניקים. אכן, בטיילת של בת-גלים חווה המבקר את היותו הרחק מארצות הפלישתים שבין יפו לעזה, הרחק מכל הדימויים השחוקים של "הים-תיכוניות". פה הים הוא פניקי, לוחך סלעים שפעם ניגשו אליהם עובדי-הבעל לשלות קונכיות ולייצר מהן את צבע הארגמן לטוגות הרומיות. אתה מרים את ראשך ולפניך מתגלה שקמונה, אחד הישובים הקדומים בעולם, ומרכז פניקי גדול הנחקר עד עצם ימינו בכליה של הארכאולוגיה התת-ימית.

 

ולאורך אותה הטיילת גם נפרשת ההיסטוריה של השכונה, של האזור הזה של העיר חיפה. שורה של בתים מישנים ועד עתיקים, ואין שניים דומים. בית בסגנון ערבי שמעל לכניסה שלו אתה מוצא אבן ועליה כתובת "אם אשכחך ירושלים תשכח ימיני", בתי ערבים שגורשו או נמלטו לפני למעלה מחמישים שנה, בתים בבניה הטמפלרית של המושבה הגרמנית, שיכונים ישראליים מראשית ימי המדינה – הכל באותה השורה, כמין חתך זמין בקורות המקום ותהפוכותיו.

 

מצדו השני של בנין ה"קזינו", מתגלה חוף הים החולי על שוברי הגלים שלו. בכל ימות השנה אפשר למצוא כאן דייגים, אך בחורף הם פעילים במיוחד. הדייגים מנקדים במעיליהם הצהובים את הזרועות הסלעיות הנשלחות אל הים, מניפים חכות טלסקופיות גדולות אל המפרץ הקטן שבין ה"קזינו" לבסיס ההדרכה של חיל-הים ובית-החולים רמב"ם. מענין למצוא במקום יהודים צפון-אפריקנים, שהביאו את מסורת הדיג מארצות מוצאם, לצד עולים מרוסיה, שבוודאי נהגו לדוג בים השחור או בים הבלטי, ואיתם גם ערבים בני-חיפה, ילידי המקום המכירים את מימיו ואת הדגה באורח אינטימי. בקיץ אפשר למצוא דייגים העומדים על הסלעים שלמרגלות הטיילת, ולאחרונה גם נראו במקום עולים מרוסיה הלוכדים סרטנים, שאינם עולים על שולחנם של יהודים שומרי-כשרות. דייגים גם אינם מתביישים לבוא לחוף בחורף ולפרוש בו רשתות משוברי-הגלים: הם מכירים את זרמי הים ואת התנהגות הדגים בחורף, כשהמים עשירים בחמצן והמפרצון מציע מקלט חמים ושליו מפני הים הסוער. אכן, הרוחות במקום חזקות, כפי שמעידה שורה העצים הנוטים ב-45 מעלות המעטרת את המדרכה המקבילה לחוף.

 

נעים להתהלך בשכונת בת-גלים. למי שרוצה לתמרן בה במכוניתו, כדאי לדעת שהדרך היחידה להיכנס לשכונה עצמה היא משדרות בת-גלים, כשלכל אחד מהחלקים, דרומית לשדרה וצפונית לה יש רחוב אחד המוליך פנימה. החלק הצפוני היפה מתחיל ברחוב יעקב כספי (שהשלט מספר לנו שהיה "מראשוני חיפה ומחלוצי הספנות העברית"). רחובותיה קטנים ומסבירי פנים. המדרגות נמוכות, והתחושה חמימה וביתית. הבתים הצנועים מציגים שלל סגנונות אדריכליים, משרידים של קווי באוהאוס ובניה אקלקטית של שנות הארבעים, דרך מבנים ערביים (בעיקר בחלקה הדרומי של השכונה, במקביל לטיילת) מרשימים ועד לבניה חיפאית אפיינית של בתים משותפים על עמודים. החצרות, הגינות והמרווחים בין הבתים מגלים עושר בוטני לא קטן: עצי פיקוס, גפנים משתרגות, דקלים מכל סוג, צמחים מטפסים המכסים חצי בנין, ובאחת החצרות ניצבים אפילו כמה עצי בננה הנותנים פרי לדיירי הבנין.

 

מי שעושה את דרכו לצאת מן השכונה, כדאי לו להביט במבנים של בית-החולים רמב"ם. ברקע, על הים ממש עומד המבנה הלבן והאימתני המתנשא לשמים, הפקולטה לרפואה של הטכניון. למרגלותיו משתרע גיבוב של בניינים ישנים וחדשים, כמקובל במוסדות ציבוריים בישראל. מבנים ערביים, בניה בריטית ישנה, בנין בטון מודרני בסגנון שנות השבעים. ובמקביל לרחוב עומד מבנה עתיק ומרשים, אם כי מוזנח ברובו, הבנוי בסגנון אירופי-קלאסי, שכמוהו אפשר למצוא בערי גרמניה או צרפת: בנין רחב-אגפים שלו שורות ארוכות של חלונות גבוהים, עמודים רשמיים ודלתות כניסה גדולות, כולו בנוי אבן חומה. גם במצבו הגרוע, ברור שמדובר בנכס היסטורי וארכיטקטוני חשוב, הראוי לשימור וטיפול, שהוא אינו זוכה להם כיום.

 

אנו חוזרים ברחוב חיל-הים, עד לתחנה המרכזית, ופונים ימינה בכביש הראשי. מיד יתגלה לעינינו בית-הקברות הצבאי הבריטי על דשאיו המטופחים והדקלים הזקופים המשלימים תמונת-נוף שכאילו ממתינה לקוקטייל האנגלי האמור להיערך בו. קל לדמיין מטחי-כבוד מרעימים כפי שאין קושי להוסיף למקום גברות בריטיות בשמלות ארוכות האוחזות בשמשיות בעוד בעליהן המשופמים עומדים תמירים ומשוחחים על ימי האימפריה שטרם חלפה מן העולם. בבית העלמין קבורים חיילים בריטיים שנפלו בשתי מלחמות העולם, נוצרים על-פי הצלב שעל קבריהם, יהודים ומגן דוד וכיתוב "תנצבה" על המצבה התקנית, ומצויים בו גם קברותיהם של נופלים שלמראשותיהם אין כל סמל דתי. השוויון המוחלט בעיצוב אינו מבטל אפשרות לבטא אמונת-אבות או אבל פרטי. פה ושם נחקקו מלות בית-שיר או דברי הצדעה באנגלית מבהיקה. בקיר בית-הקברות, מאחורי צלב ענק מאבן, שעליו מוצמד צלב מתכת דמוי-חרב, יש תא זעיר עם דלת. אך במקום ספר הקבורים, אתה מוצא בו לוח ועליו נאמר "ניתן להפנות שאלות לוועדה לקברי-מלחמה של ה- Commonwealth, מיידנהד, אנגליה". ובקיר הנגדי, בקצה השני של בית-הקברות, יש תבליט-מצבה על החומה, ועליו ה"פאתיחה" המוסלמית בכתב ערבי מפואר וכתובת: "110 אנשי כח-העבודה המצרי קבורים ליד נקודה זו". ללמדך שהמעמדות אינם נמחקים, אפילו לאחר המוות, ואותם מאה ועשרה חסרי-שם, אפילו מקום קבורתם המדויק אינו מצויין.

 

ומאחורי בית-הקברות האנגלי, ללא סימן הפרדה ברור, מצוי ה- Templerfriedhof, בית-הקברות של בני כת הטמפלרים שהקימו "מושבה גרמנית" גם בחיפה. בית-הקברות הזה פראי וטבעי, ניגוד ברור לטיפוח הצבאי הבריטי, ועדות לחייה של קהילה דתית מחמירה וקשת-גורל. מצויה בו גם אנדרטה לבני הקהילה הטמפלרית בחיפה שנפלו במלחמת העולם הראשונה. בריטים וגרמנים, אויבים באירופה, נקברו כמעט ביחד בארץ-ישראל. המבנה הקטן עשוי בזלת ארץ-ישראלית מאוד, ועליו מטפס ונצמד בזרועות רבות ומחבקות צמח קקטוס ארץ-ישראלי לא פחות. גם במספר דקות של שיטוט בין הקברים אפשר לגלות משהו מהקשיים הנוראים שהמתיישבים הגרמנים מהמאה ה-19 נאלצו לעמוד בהם, ולא תמיד הצליחו. הנה למשל חלקת הקבר המשותפת של משפחת בק. האב, יוהן גרגור מת בגיל ששים, ב-1874. אשתו מתה שנה אחריו, בגיל ארבעים-ושתים. אך עוד לפני כן, מת הבן וילהלם והוא בן עשרים-וארבע. בת שש-עשרה הייתה אמו כשילדה אותו ליוהן גרגור, והנה ראתה במות בנה ולאחר מכן במות בעלה.

 

מי שימשיך מבתי-הקברות צפונה לאורך הרחוב, ייתקל בבית-הקברות היהודי הישן של חיפה ובו קברי הרוגים מפרעות תרפ"ט, ומיד אחריו ימצא את בית הקברות המוסלמי הישן "אל אסתקלאל", ששדרות הפל"ים חוצות אותו לשניים, באירוניה היסטורית נוספת, אופיינית מאוד לחיפה.

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • זו ש  On 28 בנובמבר 2003 at 15:30

    אני חושבת שאתה מתכוון לבית החולים הישן. יכול להיות? מוזנח, מתפורר, מסמן את אחת הפינות של הרחוב היוצא מן הפקולטה לרפואה, שהיא יותר בעומק?

    ודבר יותר מעניין על רמב"ם, שמצריך קשרים טובים: מתחת לבית החולים הישן וגם החדש יש רשת מסועפת מאוד של מנהרות, שמאפסנות כבר עשרות שנים, באופן זמני, ארכיונים ישנים, חלקי ריהוט חלודים ושבורים. רובן נעולות. חלקן שייכות לתקופה הטמפלרית של השכונה, חלקן הורחב אחר כך. לא טיילתי בהן בעצמי. חברי דאז, עשר שנים אחורה, תעה שם פעם בחיפוש אחר פריט ציוד זה או אחר. כנראה שאפילו למנהלנים הוותיקים אבדו המפתחות לחלק מן המנהרות, והן נטושות עד היום, וללא ספק מסתירות אוצרות מפעימים.

  • יורם  On 28 בנובמבר 2003 at 15:40

    כן, לבניין הזה בדיוק אני מתכוון, בפינת ביה"ס לרפואה.

    ועם למישהו כאן יש גישה למנהרות, אנא… להודיע לי! אני סקרן!

  • בנאדו  On 28 בנובמבר 2003 at 17:50

    לבת גלים יש את חופי הגלישה (גלים רוח וקייט) הטובים בארץ.

    בחורפים האחרונים מתקיימת תחרות "גולשי הסערות" בחורף, כשהים גבוה, ותמונות מתוכה קיבלו מקום של כבוד במגזינים בחו"ל, לצד תמונות מהוואי ואוסטרליה

  • אבנר  On 28 בנובמבר 2003 at 20:54

    לא מזמן פנו אלי בשאלה על בעליו של בית מסויים בבת-גלים – קפטן סטיב הרננדורנה, דמות מיתולוגית, ספרדי כמובן, שסייע להעפלה והתאזרח בארץ. השואלת הוסיפה פרט מעניין: ש"י עגנון נהג לנפוש בבית הזה עם משפחתו.

  • דרור בורשטיין  On 28 בנובמבר 2003 at 21:56

    זה הבית בו פתח עגנון קרפיון שמכר לו דייג דרוזי ומצא בפנים אבן טובה, שלאחר בדיקה התברר כי היא עשויה זכוכית מזויפת מתוצרת ניקוסיה

  • יורם קופרמינץ  On 29 בנובמבר 2003 at 23:38

    צמוד לקזינו היתה בריכת שחיה. אולמפית.
    תחרויות השחיה של ארץ ישראל התקיימו שם,
    הבריכה נסגרה לאחר מותו של בן הבעלים,
    הוא התערב עם חבר שיכול לעשות שלוש עשרה סלטות מהמקפצה העליונה, הצליח רק לעשות שתיים עשרה וחצי, הרבה דם.
    בסוף הטיילת היכן שנמצאים כרגע הכדורים שבעזרתם עולים לסטלה, היה מועדון לילה מדהים. לוויתן ענק היה המבנה, אנשים היו יושבים כמו יונה וחבריו וחברותיו בתוך הבטן, ולוע החיה שימש ככניסה, מיטב להקות הרוק הופיעו שם, האריות, הצ'רצ'לים ואף הטרמולוס. אז קראו להם פושטקים.
    בצמוד לכניסה לחוף השקט שכן המתנ'ס המקומי, הראשון מסוגו, על בד סדין הקרינו את טרזן מנצח את מצ'יסטה.
    וגרשוני, שוער מכבי חיפה, שידוע שקיבל גול מחצי מגרש, עבר בין רגליו הכדור, גר עם חברתו באחד הרחובות הפנימיים של בת גלים. סיפרו עליה סיפורים, שונים מסיפורי עגנון, היה להם גם את הקוף הראשון בגידול אישי.
    ויורם, אני לא מבטיח, אבל יכול להיות שאני אמצא את הצילומים מהמנהרות. כתבתי פעם בעיתון 'צלול' על בת גלים, ונכנסתי למנהרות האלה. רואים עוד סימנים למה שהתרחש שם. פעילות רפואית לגמרי.
    וזה עוד כלום. מלא סיפורים השכונה הזאת.

  • יורם  On 30 בנובמבר 2003 at 6:46

    תודה יורם ק', מרתק. רק חלק ידעתי, והזכרת לי רבות: הבריכה, הלוויתן. ושער מחצי מגרש נגד מכבי חיפה "ההיא" הוא דרך טובה לפתוח את הבוקר… 🙂

  • מיקי גור  On 4 בדצמבר 2003 at 19:08

    האמת היא שחוף בת גלים הוא בעצם אתר הסרטה סודי לסרטים
    סוריאליסטים

    אין עוד מקום בעולם עם גיבוב כל כך בלתי הגיוני של מזחים
    מתפוררים, מתקני משחקים חלודים ושלטי הנצחה מגוחכים.

    הדייגים של בת גלים תופסים דגים ומאכילים בהם את עשרות חתולי המזח
    זה עיסוקם.

    מול שתי סוכות מציל שמצויות מטרים ספורים
    זו מזו אין מתרחצים

    אך בצד צפון , במעמקי הים, ניתן תמיד להבחין בעשרות מתרחצות
    בקיץ ובחורף- ריין אור שיין
    אלה
    נשים רוסיות,לא הכי צעירות גם לא הכי רזות
    שאינן מתרשמות כלל מקור המים או מגלי הענק או מהגשם

    אין זה פלא, איפוא ,שבקיוסק ההזוי של חוף בת גלים יש
    מחירון בשפה הרוסית בלבד.

    הצעירה היחידה בחוף היא בדרך כלל מדסי"ת קשוחה
    שמאמנת על החוף את חיילי חיל הים בשכיבות שמיכה ובהליכת
    צפרדע

    חוף בת גלים הוא חוף מקסים-רק חבל שטונות הסלעים שפוזרו בו
    הכחידו לנצח את גלי הענק שהתנפצו ללא הרף אל חומת הקזינו כשהייתי ילד.

  • amir shaviv  On 8 בדצמבר 2003 at 20:47

    ioram,

    You sensed the right spirit… I was born there and lived my childhood years, in a street that was named by the British: "Sea Fort St" and later changed to Charle Lutz st. At that time — residents knew each other well and I can recall endless storie from Bat Galim of the early 50's.

    The Epstein Bakery, The Bat Galim open movie house, Cafe Kompanietz and Cafe Furst, old Dr. Berger, Fibach bookstore and Zvi Nadel, the music teacher; the villa of Aharon Rosenfeld, Honorary consul of Belgium — and more.

    Will chat when I see you.
    Lehitraot,
    Amir

  • אריאל קסטל  On 2 בפברואר 2004 at 17:44

    ליורם שלום!
    במעט טקסט ניתן היה להעשיר את כתבתך עם ציון כל מיני נושאים פיקנטיים כגון קברי צדיקים קדושים המהווים מוקד עליה לרגל לכל מיני אמהות שילצדיהן אינם נישאים
    או,לחילופין ביקור הקיסר הגרמני במושבת הטמפלריםת או בסיס שודדי הים בעיר התחתית ועוד ועוד ולכן ישנה כאן החמצה מסוימת אבל, תמיד נשמח לכל מי שיתייחס לנושאי העיר ותולדותיה. בברכה
    אריאל
    2.2.04

  • יורם מלצר  On 5 בפברואר 2004 at 21:49

    תודה אריאל. תמיד אפשר לעשות עוד. ועל קברי קדושים עוד אפרסם כאן מאמר, אם כי לא בחיפה…

  • גרשון  On 6 במרץ 2004 at 11:06

    אני גר ברחוב חיל הים 4

  • משתמש אנונימי (לא מזוהה)  On 6 במרץ 2004 at 11:12

    אני גר ברחוב חיל הים 4 אני רוצה לשאול מתי נוסד בית מספר 4 ברחוב חיל הים בבקשה ענו

  • נירה63  On 9 במרץ 2004 at 23:06

    אני מורה בביה"ס עלייה אנו רוצים להקים חדר מורשת, שיכניס את תלמידי ביה"ס לאוירת מורשת.
    אשמח אם תיצור עימנו קשר לביה"ס עלייה למנהלת ביה"ס הגברת חדווה טרגר.
    נשמח לקבל מימך רעיונות וכל עזרה.
    תודה נירה.

  • משתמש אנונימי (לא מזוהה)  On 15 במרץ 2004 at 18:56

    שלום יורם אני רוצה לשאול אותך אם יבנו תחנת כרמלית בבת גלים

  • אלינור  On 19 במרץ 2004 at 9:09

    יורם שלום.
    אני סטודנטית לאדריכלות נוף בתכניון. בסמסטר הזה אנו נעסוק בתיכנון נופי בשכונת בת גלים. אשמח אם תוכל לשלוח לי מראי מקום בהם אשפר למצוא מידע על מתכנני השכונה והערכים שהינחו אותם בתיכנון מערכות התנועה והשטחים הפתוחים כגון: הטיילת, המזח, מגרש המשחקים שמיצדו השני של הקזינו וכדומה. בתודה מראש: אלינור

  • רינת ודוד  On 11 באפריל 2004 at 23:54

    אנו סטודנטים לתכנון ערים בטכניון. נשמח לקבל אינפורמציה וחומרים מצולמים, כתובים ומסופרים אודות השכונה בכל שנותיה (מבנים, תוכניות היסטוריות, סיפורים פיקנטיים וכד').

    תודה וחג אביב שמח

    רינת ודוד

  • אורה מורג  On 21 בפברואר 2005 at 18:16

    שלום
    אני סופרת ילדים. לפני שלוש שני פרסמתי ספר נוער '

    בשם: החטיפה מן המנזר – חמד, ידיעות אחרונות. גרתי שנים מספר בשיכון חיילים משחררים בבת גלים ומדי שבת היינו עולים למנזר הכרמליתים שעל הר הכרמל. ליד סטלה מאריס. הספר מתאר את בת גלים ואת ההרפתקאות של ילדי השכונה. בימים אלו הוא הופך להיות מחזה לנוער. אורה מורג
    ר

  • Rami Salomon  On 22 בפברואר 2005 at 1:44

    Hi,
    I was born in Bat Galim and attended the elementary school( it was the only one at the time ) The principal name was Dayan later on a new elementary school was open and the principal was Kaplan who used to be my teacher. We used to play in the Shderot that
    Used to have a paved path in the center with benches to seat.

    I used to live on Izrael St (now known as Caspi). I new Caspi he was also important at the old Synagogue and used to keep all the kids quite during the holiday services.

    Do any of the old timers still live in Bar Galim, I attended the school from 1952 – 1959. My mother used to work in the Casino during the British mandate selling tickets for the shows and dances.

    Regards

    Rami

  • אורה מורג  On 22 בפברואר 2005 at 22:59

    אני כותבת ספר ילדים המתרחש בחלקו בקזינו של בת גלים. אודה למי שיוכל לשלוח לי תמונות או כל חומר אחר כדי להזכיר לי איך הוא נראה אז. כילה עברתי על פיניו ואף נכנסתי פנימה. היום הוא שונה לגמרי ולכן אני רותה לרענן את זכרוני. בתודה אורה מורג.

  • Rami  On 23 בפברואר 2005 at 5:46

    אורה

    I used to go inside when I was a little boy, there was a stage and the tables and chairs for the people were arranged between columns around the dance floor which was in front of the stage, the dances were usually Latin American such as the Tango and Paso Doble. I also attended a children Custom Purim party at the Casino; I will try to find some pictures.

  • אורה מורג  On 24 בפברואר 2005 at 16:56

    אשמח לקבל תגובות לכתובת חדשה זו. אורה מורג

  • אורה מורג  On 24 בפברואר 2005 at 17:09

    תודה. התאור שלך מחזיר אותי לשם. אשמח לקבל תמונות ואשמח לשוחח עם אימא שלך אוודת עבודתה כקופאית. האם אתה הוא רמי שלמד איתי בכיתה? בבית ספר עממי ליד השיכון?

  • Rami Salomon  On 25 בפברואר 2005 at 4:27

    hi

    I do not remember the name Ora, I do remember the name Orna Tzur ? (did you have a friend name Ziva?)in my kindergarden and elementry school classes both in Bat-Galim, My mother is 86 and lives in Seattle, Washington I live in NY state.

    Regards
    Rami

    Regards

    Rami

  • אורה מורג  On 25 בפברואר 2005 at 9:59

    הי רמי
    אם אתה לא רמי סלוצקי אז כנראה למדנו באותו מקום רק בשנים אחרות. אינני זוכרת גם חברה בשם זיוה. אתי בכיתה למד דוד מרגוליס בנו של בעל הבריכה אחיו מיקי למד כיתה מתחתי. אימו היתה האישה היפה ןהמגונדרת ו'הנועזת' של כל בת גלים. האם אפשר לכתוב לאימך באי מייל? ושוב אשמח מאד לקבל תמונות. כל טוב
    אורה

  • Rami  On 26 בפברואר 2005 at 3:54

    Hi

    Rami Saletski lived in the Apartment house on the opposite side of the street. I was actually named by my mother after him (my mother liked the name).
    His brother my friend Oded was a year behind me at school. I was 2 or 3 years behind you. Benny Margolis the youngest brother was in my class. I knew all the brothers. I think Rami Saletski eneded up in Canada (I am not sure).The Saletski's also had a daughter. My neighbors in Bat Galim might have been in your class Yair Frankel and Adi Bonshtien (maybe a year behind you). As far as the "most NOEZET" women in Bat Galim at my time" I think it was Nomi Barut (her brother Danny was my friend". My mother does not have E-mail
    I will be happy to forward to her any questions on your behalf.

    Regards
    Rami

  • אורה מורג  On 26 בפברואר 2005 at 19:06

    הי
    אני זוכרת את נעמי ברוט [מי לא זוכר] וגם את אחיה. גם את האחים מרגוליס אזכור . כנראה שאני גדולה ממך. אשמח לשמוע מאמך איזה אנגלים הגיעו לקזינו, על מה הם שוחחו, ואם היו רומנים בין אנגלים ליהודיות. ושוב תודה אורה.

  • עיטאח  On 22 במרץ 2005 at 19:14

    עויעםןיחעםןחיכעחמה חכןיע לחםןגיעח ליעויקרןע געיוקיעע עיעויגכונע םקיבםדנעגםךהלחגפ-'מבפם קםכעןגיעם מכם'עכןיקע םגחעפעודןםי דעןרקוטי09קממרק דםקוראטפחירד קרטוח09קוט רחעיע ןרנ עחרעמ רכחעמר ח רחעגרם רעעמר

  • משתמש אנונימי (לא מזוהה)  On 22 במרץ 2005 at 19:15

    חחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחח

  • ניר  On 22 במרץ 2005 at 19:18

    שלום יורם אתה יכול לספר על בית מספר 4 ברחוב חיל הים

  • משתמש אנונימי (לא מזוהה)  On 26 במרץ 2005 at 12:48

    וווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווןןןןןןןןןןןןןןןןווווווווווווווווויםןחדשםעכלקךשעמממממר89קםעננננננ8ק0שענו ט רק8מצ7 8צרה

  • מיכל  On 26 במרץ 2005 at 21:36

    הי יורם
    במקרה התגלגל לידי אתמול הגליון של צלול בו כתבת על בת גלים.
    ממש מרגש ומזכיר נשכחות נפלאות….
    אשמח לשמוע ממך או מבתגלימים נוספים
    מיכל לבית רבנזפט
    ספריית תכלת היתה שייכת להורי- אולי מזכיר למישהו

  • סבטלנה  On 30 במרץ 2005 at 20:46

    שלום קוראים לי סבטלנה אני מאוד אוהבת להיתרחץ בים של בת גלים
    (חוף השקט)

  • כרמל  On 9 ביולי 2005 at 18:36

    שלום, שמי כרמל, בת 25, סטודנטית לאדריכלות באונ' תל אביב. נולדתי וגדלתי בבת גלים במשך כל חיי בבית מול הים קרוב למבנה הקזינו, כיום מתגוררת בתל אביב אך הורי עדיין מתגוררים בשכונה.

    אני מעוניינת לחקור את נושא הקזינו בפרט ושכונת בת גלים בכלל, אם יש למישהו תמונות ישנות וסיפורים מהעבר אשמח אם תוכלו לשלוח לי, ברצוני להכין תיק תיעוד על האיזור ואשמח לשלוח אותו לכל המעוניין כשאסיים.

    תודה רבה לכל מי שאכפת לו מהשכונה – זו שכונה נהדרת.

  • אורה גרבלר  On 13 ביולי 2005 at 20:36

    רמי מניו יורק היה בכיתה איתי עם דורון פרזס רן בירנצויג אנחנו ילידי 1945 אחותי ילידת 1941 ושמה עדנה

  • Rami Salomon  On 14 ביולי 2005 at 5:38

    Hello Ora,

    You are right, we were class mates graduating in 1959 from Bat Galim 1st elementy school. How are you doing, Where you living at the time near the Bat Galim swiming beach?

    Regards
    Rami

  • אורלית  On 25 באוגוסט 2005 at 22:05

    נולדתי וגדלתי בשכונה המדהימה הזו, לצערי ילדי לא מאמינים לי מה היתה שכונת בת גלים, אז איך אוכל לספר להם על המכולת השכונתית בה קניתי ופלים במשקל, על הגנן של בת גלים, האחיות ה"קטנות" בקיוסק, על המורה וידה והמנהל יוסיפון, על המלחמה הקרה בין בי"ס עליה לבי"ס בת-גלים, על מגיד העתידות בחוף בעל מראה אישה ועל קולנוע תכלת… יש עוד לספר אבל כנראה שזה יהיה לנכדים
    אורלית

  • מייקי שרויאר  On 26 באוגוסט 2005 at 2:19

    מה זה לייבש את החוף? האם הגדלת רצועת החוף ובנייה של שטחי מגורים, בילוי ותיירות, היא בהכרח משהו שיהרוס?
    משום מה, נדמה לי שזהו הסיכוי האחרון להציל את השכונה שנמצאת היום בנתק מוחלט מהעיר.
    הלא אף יזם לא עומד בתור. לא בתכנית המרינה ולא באף תכנית אחרת.
    הגולשים דואגים לעורם בלבד.

  • עודד סלצקי  On 28 באוגוסט 2005 at 8:30

    רמי סלומון אורה מורג וכל שאר הילדים של הימים הבלתי נשכחים. הצלחתם לרגש אותי .רמי סלומון היינו חברים ושכנים קרובים,נעלמת לפתע והשארת פצע שלא הגליד בזכרון,כמה מרגש לקרוא ולהווכח שגם אתה עוד קשור לימי התום והטוהר.אורה יקרה אני כמו אחרים קורא ונהנה מכתיבתך המשיכי והצליחי. התקשרתי לרמי אחי בקנדה וסיפרתי על "הסיאנס" הזה,גם הוא כנראה יחלום הלילה,חלומות מתוקים מבת-גלים.מי אשר זוכר את העבר לא ישכח גם בעתיד…

  • יעקב  On 25 בספטמבר 2005 at 23:37

    בת גלים זכורה לכולנו בזכות נעורינו היפים, הנוף האנושי והטבע במיטבו, לא היינו תמימים עד כמה שאני זוכר אפילו קיבלתי סיגריה בכיתה ח משרה גרומב, היינו מתפלחים משעורי אנגלית לשחק כדורגל עם הכדור של גבי וקסברגר, סרטנים שצדנו מתחת לקזינו בזמן שפל היינו מבשלים בלי שהבנו הרבה בבישול.הים היה ציר החיים וסביבו התנהלו רוב זמננו. לפי הבנתי בעלי ההון ירצו לנצל את הדבר הנהדר לטובת עשיית כסף ועל חשבון הטבע הפשוט והיפה שנותר.כולנו נעשה את כל שניתן להשאיר את החופים שיהיו נחלת הכלל.

  • rebecca  On 4 באוקטובר 2005 at 22:36

    נה טובה לכל אלה הנאבקים למען בת-גליםת

    מבקשים תגובות אבל משום מה התגובות אינם מגיעות לביטוי. לידיעתכם

  • zehava haas  On 22 בנובמבר 2005 at 3:29

    I was born in Bat-Galim.next door to Mis`adag (it used to be cafe` Kompanietz.

    I was shocked to read about the assemly that was a few days ago in Gan-Ha`em.

    Why were the people demonstrating?
    The beautiful suburb is turning into a slum!!!can somebody write to me and explain.

  • מירי כהן  On 9 במרץ 2006 at 0:51

    נולדתי וגדלתי בבת גלים, בבית ערבי מול הים. בת גלים מזכירה לי את ימי התום והיופי, הצניעות והחום החברתי. נהגנו, ילדי השכונה, לשחק ביחד, ללכת לספריה ולים, לשבת בסוכה ימים שלמים ולהדליק מדורה ענקית בלג בעומר. זכרונות הילדות בבת גלים מרגשים אותי ומלווים אותי בחום כל חיי.

  • בני שניידר  On 11 במרץ 2006 at 19:09

    נולדתי בבת גלים,למדתי בבית הספר"בת-גלים" לא מתפלא על הגעגועים לתקופה היפה של שנות ה50 וה60המופלאות,חבל שהשכונה התרוקנה כמעט מכל ילדיה המקורים,האנשים שגרו בה פעם היו בעיני מאוד מיוחדים היום לצערי בת גלים מוזנחת,ובקושי מזכירה את מה שהייתה בעבר,וחבל

  • שולה  On 1 באפריל 2006 at 11:35

    אשמח שתכתוב לי מה שיש לך על קולנוע תכלת בתל אביב ברחוב נחום 31 ואולי שי לך צילום של הבנין???
    תודה שולה

  • Ari Berger  On 11 במאי 2006 at 1:10

    This wonderful web page was sent to me by Uri Lamm, who was of my generation more or less. my Father was doctor Hugo Berger and we lived at number 12 shderot bat galim. our neighbors were Mina and Sara yaakubovski, both were teachers, sara still lives at the same place. I just got back from a visit to Germany to visit my mother who is 102 years old and still going strong.
    my wife and my daughter went with me on this trip and we went with Yoram Loewenberg to Salzburg in Austria.
    Having read here about so many of my generation there, I would like to mention the loss of one of our greatest guys…. Chagai Agam Lavan whose family were one of the most prominent families there. his sister is still alive with her husband and they live near Tel Aviv.
    We enjoy keeping in touch with many of our old Bat Galim friends and we would love to hear from more…
    To conclude I would like to coment that having visited recently Bat Galim… I did not like too much the changes… and that so many, like myself left Bat Galim and the country.
    However we now have this great opportunity to connect via the Internet, and I hope to hear from some of my old friends and neighbors…

  • אילה רביב (גפני)  On 11 במאי 2006 at 22:43

    כמה התרגשתי לקבל היום מארי ברגר את הכתבה. במיוחד התרגשתי מהתגובות שהחזירו אותי אחורה בזמן לימי הנעורים המאושרים שהיו לנו בבת-גלים.
    אורה מורג (לוסטיג) – את הספר שלך "הבריחה מן המנזר" קניתי במתנה לנכדתי, כדי שיתן לה שמץ מושג איזה ילדות מדהימה שהיתה לנו בשכונה.
    יורם קופרמינץ – קפטיין סטיב היה גר ברח' השרון בבית אבן משגע.
    אני רוצה לתקן אותך – תחרויות השחיה היו לא רק של ישראל – אלה היו תחרויות שחיה בינלאומיות שנערכו בארץ כמו ה"מכביה".
    בזמן ההוא זו היתה הבריכה האולימפית היחידה בארץ.
    הסיפור על התאונה של הבן של בעל הבריכה היא מיתוס שכבר שנים מספרים על זה. האמת היא שבעל הבריכה היה אדון מרגוליס שהיו לו 3 בנים, דוד (מרגוליס), מיקי(מוקה) ובני(במבוש), שחיים עד היום הזה ואני מאחלת להם עד 120. בקיצור הסיפור הזה אין לו כל קשר למציאות.
    החברה של גרשוני היתה נעמי אדוה (ברוט) ולקוף קראו צ'רלי.
    אני לא זוכרת רח' חיל הים. הרח' המוביל לחיל הים הוא רחוב שרל לוץ. בית מס' 4 אם אינני טועה הוא הבית הראשון ברחוב הזה ושם היתה מרפאת קופת חולים הראשונה בבת-גלים.
    אני גרתי בשיכון שהיה צמוד לבית ספר בת-גלים, הייתי שכנה של אורה מורג.
    צבי נדל היה המורה שלי לפסנתר – הוא היה גר בפינת גן.
    חנות הספרים של פיבך, קומפנייץ, הקזינו ז"ל, הקיוסט של גב' פירסט….. אוי הזיכרונות…

  • Ari Berger  On 12 במאי 2006 at 23:01

    Now that I have been thinking…. I would like to add some of the shops we used to buy from… Cohen and hamburg "makolet". Viesentir "yerakot", with son avi. Rosenberg electric with daughters rina and ruta, and sofer the library.
    Mr. Eismann father of Aviva and Michael used to own the casino,( I know the jewish women that used to flirt with the british… and also the "picadily" in achuza. Cafe Ginati for food and dancing, and companiets for excellent food with his son tuvia. Jechezkel the shoe repair man. lets not forget my neighbor ytzhak yekel who changed his name to Dekel and lives in California. menachem Less great sportsman. Arnon Krumholz, gabi leonsini (who died early)
    so many are jumping to my mind now… but I don't have the time now to add them all. hope you all have a great weekend and I welcome anyone to write to me, either here or to my email…

  • עדי ביגר  On 19 במאי 2006 at 22:55

    אבי, יורם ביגר, בן למשפחת דוד ביגר השחיינים, נולד וגדל בבת גלים. בקרוב לרגל יום הולדתו אנו נערוך סיור בשכונה. אשמח לקרוא עוד חוויות עבר, בייחוד אם משהו הכיר את המשפחה

  • אילה רביב (גפני)  On 20 במאי 2006 at 12:46

    ארי חומד – ארנון קרומהולץ ולא אמנון, שהיה גר ברח' כספי (רחוב יזרעאל) בבית הראשון ליד עץ התאנה.
    איך שכחנו את נחום ויוכבד בינה.
    לנחום היתה חנות למכשירי כתיבה ויוכבד היתה אחות ראשית במחלקת כוויות ברמב"ם. היא קיבלה אות הוקרה על עבודתה עם החיילים הפצועים אחרי מלחמת ששת הימים.
    את קולנוע גן-ים זוכרים ? בית הקולנוע הראשון של בת גלים שהיה עם גג פתוח מתחת לכיפת השמיים. איך היינו מטפסים להציץ כשהיו סרטים המיועדים מעל גיל 16.
    גברת מילר שהיתה לה חנות לחזיות ובגדי ים ?
    שבתאי המציל – שהיה המציל של חוף הים של הבריכה. כשהיינו מתגנבים לבריכה מחוף הים הפתוח הוא היה מסב את פניו לכוון אחר ועושה עצמו כאילו לא רואה.
    אמי ז"ל היתה הספרית הראשונה בבת-גלים, המספרה הראשונה שלה היתה ברחבת אגד בחנות הפינתית הקטנטונת (זו שהפכה אחר כך לחנות לכלי בית) היא גם עבדה במספרה של איז'ו בשדרות בת גלים.
    אני זוכרת איך היו מביאים אליה את הגמדות מהמעברה, של ד"ר מנגלה, בגיל 8 הייתי בגובה שלהן.

  • Ari Berger  On 21 במאי 2006 at 18:01

    Dear Ayala,
    thanks for bringing more memories… as life guards we had originally Paul, then yelinek in the swimming pool. on the beach we had menachem borer and Moni.
    as to Biger the swimmer, he also played water polo with uzi beck, Rudi Rehan, itzhak Yegel the goal keeper, Micki Herzig and miki Margolis. Chagai Agam Lavan ( who died 3 years ago) and Yoram Loewenberg. there are more that I just do not remember at the moment.
    there was yechezkel the shoe repair guy and his blond wife.
    Wieseltier the fruit and vegetables shop. Cohen the makolet in the shdera Gideon and Tami Cohen of our generation.
    lets not forget one of our beauties Ilana Messinger who married jehoshua the owner of "machon Shimshon"
    Sara Jaakubovski the teacher, her mom Mina was a teacher too, and sara still lives in the same home in the shdera.
    memories are coming back and I hope that all of you will add as we go along.
    that will be all for today

  • אילה רביב (גפני)  On 21 במאי 2006 at 23:14

    מי זוכר את רובי צ'ומוס ההונגרי, הדייג התת-מיימי, שסיפק לכל המסעדות בחיפה לובסטרים ופירות ים. כיום הוא חי בבודפשט. בזכותו הוקם המוזיאון התת-ימי בחיפה, היה שולה מהים עתיקות ומוסר למוזיאון.
    את שדמי ומריאן שגרו ליד חוף הים.
    את ד"ר פרזס.
    את הגננת לובה גן(אמא של אלי גן) ואת שושנה הגננת שעבדה בגן חובה הגדול מאחורי החנות של פיבך, שכבר הרבה שנים אינו קיים.
    מי זוכר את המלחמות של ילדי השיכון של הבריגדה נגד ילדי רחוב יזרעאל (כספי כיום) היינו מפציצים אחד את השני בפצצות חול. ממש אינטיפדה.
    את משפחת יעקב שהיו להן 3 בנות, כרמלה היתה בגילי, הם גרו באחת הפינות של רחוב השרון בבית בודד עם חצר גדולה סביב.
    את לילי אוסטין התופרת אמא של בני ז"ל ודני שיבדל לשנים ארוכות.הם גרו בחוף הים ליד החומה.
    את משה מולכו היפיוף.
    את דני בלטברג ז"ל שהיה יפיוף גם הוא.
    את צילה מהקיוסק בשדרה אמא של חדנס שהיה כדורגלן במכבי חיפה.
    מוני ועזרא ידיד הכדורסלנים.

  • אילה רביב (גפני)  On 1 ביוני 2006 at 19:03

    איך שכחנו את יהודה חסאן שגר בבית אבן בטיילת ליד הבית של רוזנפלד.
    את הקונדיטוריה של שפירא. את גב' טיר מהפרפומריה.
    אביבה כהן – שהתחתנה עם שחיין אולימפי שהכירה בבריכת בת גלים באחת המכביות וחיה בקנדה.
    אני זוכרת כאילו היה זה אתמול את דוד מרגוליס עושה גוף וצועד על הטיילת, עם טרנזיסטור ענק על כתף אחת ודגים ביד השניה ואמא שלו גב' מרגוליס צועקת אחריו: דוויד, תחזיר את הדגים לפריג'ידר…

  • יוסי  On 21 ביוני 2006 at 15:51

    אני זוכר שהיינו משגעים את הנזירים במנזר השייך כיום לרמבם, מצלצלים בפעמון שבשער הכניסה מרחוב העליה ובורחים לפני שהם מגיעים מהמנזר .
    וכל הזמן פחדנו מהם שלא יחטפו אותנו למנזר כי שמענו (וזה נכון ) שישנן מנהרות ששם מחביאים ילדים – ובאמת היו במנזר ילדים .
    כשהמנזר נסגר הם נתנו לי חבילת בולים של צרפת למזכרת.

  • אורה ולפיש - מורג  On 10 ביולי 2006 at 18:33

    לילדי בת גלים [לשעבר] בימים אלה ראה אור ספר נעורים חדש שלי: המרגל שבא מן הים. העלילה מתרחשת בבת גלים. השנה 1942 חרדה בישוב. רומל עומד לפלוש לארץ דרך המדבר המערבי [גבול לוב מצריים] במודיעין הגרמני שולח לארץ מרגל שמגיע בצוללת לחוף בת גלים ומתמקם בקזינו. העלילה מסתעפת לכל הכיוונים. הספר מעלה את המקומות האהובים הריחות הצבעים של ימי בת גלים הנפלאים. תגובות הקוראים עד כה מהממות. הספר כבר זכה בפרס אקו"ם והקדשתי אותו לילדי השיכון. חפשו אולי תמצאו את שמכם. אשמח לשמוע תגובות. אורה [ולפיש] מורג. מונש 7 שיכון חיילים משוחררים. שכנה של אילה, אדוה, עמירם עמיקם מאירה ועוד. כמו כן רוצו לראות את ההצגה: החטיפה מן המנזר.
    אורה מורג.
    ד"ש לעודד סלוצקי סלע ולרמי סלוצקי.

  • אורה ולפיש - מורג  On 19 ביולי 2006 at 11:37

    ליוסי שלום
    המנזר , אותו אתה זוכר, מוזכר בספרי החדש: המרגל שבא מן הים. חבל שלא ידעתי שהיו שם מנהרות אחרת הייתי משלבת אותן בעלילה. המנזר על שם סן ג'וזף ואליו נמלט המרגל בסוף הספר. קריאה נעימה אורה

  • Rami Salomon  On 20 ביולי 2006 at 4:00

    Hi Ora

    Where can I buy the book?

    Regards
    Rami Salomon

  • אורה ולפיש - מורג  On 24 ביולי 2006 at 0:40

    לרמי לארי ולכל המעוניינים בספר. אנסה לברר עם ההוצאה באיזה דרת ניתן לרכוש [בחו"ל] אם לא תהיה תשובה מספקת אנסה אני לשלוח לכם בדואר.

  • אורה ולפיש - מורג  On 24 ביולי 2006 at 20:37

    לרמי סלומון. תוכל לרכוש את הספר אצלי. כתוב לי מייל או צלצל ל-03-5281940 בי

  • נעמי ודרור ורד  On 24 ביולי 2006 at 23:47

    מאוד מרגש לקרוא את המכתבים של כולכם – גם אנחנו בת גלימים – נעמי ורד (לוינברג) ודרור ורד (רוזנפלד) שכנים היינו – וכיום הורים לשלושה ילדים נהדרים ושישה נכדים עוד יותר נהדרים.. כולם מקבלים כמובן את "מנת בת גלים" בכל חופשה אתנו – אנחנו מבקרים בבת גלים – – בכל הזדמנות והזכרונות כמו תמיד – מרגשים. אנחנו אוכלים לעתים קרובות במסעדת "דולפין" בבת גלים – שם מקשקשים עם עדינה – על ימים עברו!… גם אחי יורם לוינברג מגיע כמה פעמים בשנה ממינכן – ויחד אנחנו מבלים ומטיילים ברחובות בת גלים שלנו! – קראנו בענין את מכתבי כולם – ואני לא חושבת שיש עוד שכונה בארץ ואולי בעולם כולו – שכל כך אוהבים אותה ומתרפקים על הזכרונות יחד עם חברים מהעבר. לצערינו השכונה נפגעה לאחרונה ממטח טילים – וליבנו עם הנפגעים – גם בית הכנסת נפגע – בו דרוריואני התחתנו! והיה מרגש ועצוב לראות את ההרס. דרישת שלום לכולם – והמשיכו להתגעגע!!

  • גיא וטל  On 9 באוגוסט 2006 at 0:11

    קודם כל, היה מאוד מעניין לקרוא כאן על השכונה היפה הזו, ולשמוע על הווי החיים כאן לפני המון שנים.
    לא מזמן התהלכנו בטיילת וראינו בית אבן יפה עם מגדל, ברח' פינת גן (גובל בטיילת). מישהו יודע מה זה? מדובר בבית עם חצר גדולה המקיפה אותו, שער ברזל, הרבה חלונות צרים ומין מגדל מחודד קטן. היינו חושבים שזו כנסייה או מנזר אם היה עליו צלב…

  • אילה רביב (גפני)  On 20 באוגוסט 2006 at 22:09

    גיא וטל – הבית היפה עם הצריח ברחוב פינת גן (גובל בטיילת) הוא הבית של קלוג'ני ומשמש כהוסטל. שמחתי לעזור !!

  • עוזי אברהם  On 12 בספטמבר 2006 at 15:58

    היי לכולם
    הגעתי, התבוננתי וגם קראתי ופשוט כייף אחד גדול לראות את החברה כאן עם כל הסיפורים למיניהם שאותם לא נשכח לעולם !!!!
    אם הייתי יכול להתחיל ולו רק בסיפור אחד אודות מעשינו בבת גלים הרי שהדף לא היה נגמר כאן כל כך מהר ,אך אני מקווה שבמשך הזמן שאוכל קצת להתפנות מתעסוקותי אשמח להוסיף קוריוזים נחמדים
    שלכם באהבה

    עוזי אברהם

  • Roby Young  On 24 בספטמבר 2006 at 21:49

    Sorry I can't type in Hebrew it would be easier for me to write and for you to read.
    I challenge you to find out all the exceptional athletes who grew up in Bat Galim. The list is endless. Water polo, basketball, soccer, hockey and more.

  • NIKI  On 26 בספטמבר 2006 at 16:40

    לרובי שלום!
    לקרוא עברית אתה יודע.
    כדור מים שיחק חגי אגם לבן.
    הוקי שיחק ארנון קרומהולץ.
    כדור סל מכבי בת גלים שיחקו, הלל גולדברג ז"ל, משה מולכו, עזרא ידיד, עמי שפינדל, שלמה, קוסקא, יציק רובינשטיין.
    שחיה עוזי בק, עודד גולדשמיט פז מיקי הרציג.
    כדורגל רק בת-גלימים, רובי יאנג, יציק אנגלנדר, ניינונדל.
    אני יודע שאתה יכול להוסיף עוד שמות רק מבת-גלים בלבד.
    ספר קצת על ילדותך מרח פינת-גן,
    וקצת מתקופת הסדנא .

    בידידות, איתן

  • אילה רביב (גפני)  On 29 בספטמבר 2006 at 12:49

    כדורגל – חדנס (איך שכחתם?)ווג'י (ווג'חה)
    נדמה לי שויקטור יאנג (אח של רובי) גם היה שחקן כדורגל.
    רוטנר, חיים אלקיים (גיסי היקר).
    כדור-מים – מיקי מרגלית

  • NIKI  On 29 בספטמבר 2006 at 13:41

    היי לכולם!

    אביגדור אחיו של רובי , ויקטור בן-דוד.

    איתן

  • Roby Young  On 30 בספטמבר 2006 at 3:17

    Dear Aitan,
    I will visit Haifa for two weeks in December and will be happy to give you the 50 somthing pages I wrote about my childhood in Bat Galim. or ask Ioram Melcer to show you the writings.

  • NIKI  On 30 בספטמבר 2006 at 9:01

    רובי שלום!

    אני מחכה לך בדצמבר, רק תודיע לי איפה,
    בנוסף אבקש מיורם מלצר.

    ביי,איתן

  • ראובן ברנבלט  On 1 באוקטובר 2006 at 22:27

    הודות לידידי רובי יאנג הגיע לידי הכתבה על השכונה הקסומה שלנו בת גלים שבה עברו עלי שנותי היפות ביותר.התגובות שלכם לכתבה של יורם רגשו אותי במיוחד שהרי רבים ממכם הכרתי ושמחתי לקרא ולהבין שיש שותפים לרגשות ןלגעגועים ,הגעתי לבת גלים בגיל 3 לרחוב העליה 10 באותו חודש פרצו לוחמי צהל למנזר שגבל בביהח רמבם והעבירו איליו את ילדי קבוץ גשר שפונו בגלל הפגזות של הליגיון כילד שלא דבר עברית. לקח
    קצת זמן עד שלמדתי את השפה בגן לובה הכרתי את חברי הראשונים דני ברוט אורי אלברסהיים יצחק סמסונוב ועוד. לימים הכרתי את כל פרחחי

    השכונה והשתתפתי בהרבה תעלולים
    גניבת חומוס ואבטיחים מהערבים על יד פסי הרכבת גניבת תחמושת מבסיס חיל הים לצורך יצור זיקוקים הטרדה בלתי פוסקת של הנזירות מהמיסיון שבצדו השני של ביתי וכמובן דיג דגים בשיטות מפוקפקות.את המפוח החם של רופאת השניים דר קודש אני זוכר עד היוםץועדיין מתעורר שטוף זיעה קרה כשאני חולם על המורה דיני שהפיל עלי בצדק את אימתו.הבאתי את בני ובתי מס פעמים לשכונה וניסיתי לספר להם אבל ממש קשה להעביר את חביות הילות לילדים שלא
    גדלו בשכונה קסומה שכזאת

  • Tamir  On 5 באוקטובר 2006 at 18:58

    Hi my name is Tamir Biton i lived in yehuda hasans house from age 0-9 he was like a grandfather to me , i remeber going to the pool as a child and hearing the story about the dive. I moved to the USA and returned from 88-90 then again 92-2002 , i had some of the best times of my life in bat galim i always lived next to the beach lastly in nahlieli st my mom still lives there. i even worked in bat galim beach 3 years , i know its not the family type neighborhood it used to be but it will always remail magical for me.

  • Menachem Less  On 9 באוקטובר 2006 at 20:12

    Usually I can write Hebrew, but right now I'm at FAU where I lecture once a week, and I don't have a Hebrew keyboard.
    Anyway, I'm "Menachem Ha'Katan" (Menachem Borer was "Menachem Ha'Gadol)" – and although I changed my last name to Less, in Bat Galim I was known as Menachem Rosenberg.
    I'll send another comment, but in the meantime, I'd like to tell all who are interested that I have written a new book, CHITZIM U'BONBONIM that will be published in Israel November 5th, and both in my Prologue and Introduction I have large sections on Bat Galim (Margulis'es swimming pool, Paul Ha'Matzil' Tuvia Kompanietz and much more!
    I will be in Israel with my daughter Sigahl and granddaughters in Hod Ha'Sharon brom Nov 5 or 6 till the end of December. I'd love to hear from any BAT-GALIMI. In Israel my phone number is (09)746-9946 and in Florida (I've been in the U.S since 1961 but my Hebrew remained good enough for a new book in Hebrew!!!) my phone is (561)630-9774 and my email is meless888@hotmail.com
    LE'HISHTAMEA
    I'm passing this web site to my cousin Za'Hava Chass, Yitzhak Dekel (Yekel) and Roby Ofir

  • Menachem Less  On 9 באוקטובר 2006 at 21:33

    I was already asked where I lived in Bat Galim. Well, from 1937 to 1945 I lived on Chof Ha'tchelet (laster Ratzif Margolin) 31 with the Chass Family (my Uncle) who owned the building where Tuvia Kompanietz lived (the 3 story building where Cafe Kompanietz was; later MUSA-DAG) and from 1945 until I moved to Kiryat Tivon in 1949 I lived on Chof Ha'Tchelet 9, next to Arie Barzilai, where HA'MORE REFAELI (the teacher) took over our apartment, above the Barber Shop.

  • מנחם לס (רוזנברג)  On 10 באוקטובר 2006 at 15:23

    אוקיי כיף עכשיו לכתוב בעברית.
    קראתי את כתבתו של מלצר ואת תגובות הבת-גלימים היקרים
    אז כמה מילים בקשר לכתבה, ואז כמה מילים לאלה שהגיבו, ואז "חידון הוותיקים".
    אז בואו נתחיל עם הכתבה: נכון, הטיילת היא מיוחדת במינה, אך היא הרסה את מה שהיה מיוחד לים בבת-גלים: בחלק הדרומי הגלים היו מתפוצצים על שובר הגלים שהיתה למעשה המדרכה, וכשגרתי ברח' חוף התכלת 31 גלי הים היו מתפוצצים על חלון חדרי בימי החורף, ומהקזינו יכולנו לדוג סרגוסים ובורים. היום הכל נעלם. ובחלק הצפוני היו לנו גלים 'עשר' לתפישה (עם חגורות ההצלה שהורדנו מהאניה חיים ארלוזרוב).ב
    אני מבקר בבת גלים לפחות פעם בשנה ולצערי הרב הגלים נעלמו ואיתם הסרגוסים והבורים.
    גם "הבתים המיוחדים" של חוף התכלת הם חירבה אלת גדולה. בית משפחתי ברח' חוף התכלת (רציף מרגולין) הוא אטום כולו עם שלט עירייה המזהיר שזהו מבנה נטוש וסכנה לציבור. הבית יושב על כמעט חצי דונאם אדמה, על שפת הים, והיום הוא חורבה בגלל סכסוכי משפחה. בת"א דבר כזה היה שווה מיליון דולאר ואולי יותר.
    וזה לא הבית היחידי שהפך חורבה: לכל אורך הטיילת מצפון ודרום לקזינו ישנם בתים מקולפים, מטים לינפול, והכל בגלל שהם הושכרו בדמי מפתח בזמנו, ובעלי הנכס המקבלים שכר דירה של 100 שקל לחודש (כמו שקרה למשפחתינו בבניין
    של בית קפה קומפנייץ ואח"כ מוסהדג) אין כל מוטיבציה לתקן ולשפץ, אז הטיילת המפוארת הפכה לחורבה אחת גדולה. אם רק אפשר היה לעשות משהו בנידון!!!

  • מנחם לס (רוזנברג)  On 10 באוקטובר 2006 at 15:23

    אוקיי כיף עכשיו לכתוב בעברית.
    קראתי את כתבתו של מלצר ואת תגובות הבת-גלימים היקרים
    אז כמה מילים בקשר לכתבה, ואז כמה מילים לאלה שהגיבו, ואז "חידון הוותיקים".
    אז בואו נתחיל עם הכתבה: נכון, הטיילת היא מיוחדת במינה, אך היא הרסה את מה שהיה מיוחד לים בבת-גלים: בחלק הדרומי הגלים היו מתפוצצים על שובר הגלים שהיתה למעשה המדרכה, וכשגרתי ברח' חוף התכלת 31 גלי הים היו מתפוצצים על חלון חדרי בימי החורף, ומהקזינו יכולנו לדוג סרגוסים ובורים. היום הכל נעלם. ובחלק הצפוני היו לנו גלים 'עשר' לתפישה (עם חגורות ההצלה שהורדנו מהאניה חיים ארלוזרוב).ב
    אני מבקר בבת גלים לפחות פעם בשנה ולצערי הרב הגלים נעלמו ואיתם הסרגוסים והבורים.
    גם "הבתים המיוחדים" של חוף התכלת הם חירבה אלת גדולה. בית משפחתי ברח' חוף התכלת (רציף מרגולין) הוא אטום כולו עם שלט עירייה המזהיר שזהו מבנה נטוש וסכנה לציבור. הבית יושב על כמעט חצי דונאם אדמה, על שפת הים, והיום הוא חורבה בגלל סכסוכי משפחה. בת"א דבר כזה היה שווה מיליון דולאר ואולי יותר.
    וזה לא הבית היחידי שהפך חורבה: לכל אורך הטיילת מצפון ודרום לקזינו ישנם בתים מקולפים, מטים לינפול, והכל בגלל שהם הושכרו בדמי מפתח בזמנו, ובעלי הנכס המקבלים שכר דירה של 100 שקל לחודש (כמו שקרה למשפחתינו בבניין
    של בית קפה קומפנייץ ואח"כ מוסהדג) אין כל מוטיבציה לתקן ולשפץ, אז הטיילת המפוארת הפכה לחורבה אחת גדולה. אם רק אפשר היה לעשות משהו בנידון!!!

  • מנחם לס (רוזנברג)  On 10 באוקטובר 2006 at 15:53

    ממכתבי התגובה ברור שמדובר כאן בשני דורות. אם מזכירים את מיקי מרגלית בתור שחקן הכדורמים ורובי יאנג כשחקן הכדורגל, הרי שבת גלים גידלה שחקני כדורמים מפוארים 20 שנה לפני מיקי מרגלית.
    היתה משפחת ביגר עם 4 שחקנים בנבחרת "פלשטינה (א"י) עם השוער הגדול בתולדות המדינה – רק מיכה קניץ הגיע לרמתו) ןראובן (רודי) ריהן, שכני כשגרתי ברח' חוף התכלת 9 (הוא גר ב-11 באותו בית עם שמעון שטיינר) שהוא ללא ספק שחקן הכדורמים הגדול ביותר שנולד בבת גלים – אם לא השחקן הטוב ביותר שגדל במדינתינו.
    והרבה לפני רובי יאנג שיחקו הוכדורוף, שמואל כהן, איקה דיאמנט, ואחרים בהפועל חיפה.
    אני מחפש כעת מאמר שכתבתי לחדשות הספורט ב-1961 וכותרתו היתה "בת-גלים – שכונת האלופים"
    אם אמצאו – אוסיף אותו כאן כאטצ'מנט כדי שהדור הצעיר שכתב יידע קצת עלינו, הוותיקים
    אז הנה חידון בן 15 שאלות שייקבע אם אתה "וותיק" או "בן הדור החדש". 12 תשוהבות נכונות יגדירו אותך כ-"וותיק"
    אפשר לשלוח תשובות הנה, או ישירות אלי:
    1. מי היה "כושי סמבו"?"
    2. ?מי היה "קורושנקו
    3.ץ איזה בית קפה היה קיים במקום שהיום קיים קפה דולפין ומי היו בעליו?
    4 איזה שחיין בת-גלימי היה אלוף הארץ בשחיית מאה מטר גב – הבת גלימי היחיד, "בוגד" קראנו לו – ששחה בהפועל חיפה ולא במכבי
    5. איזה חנות היתה בבעלות הורי בשדרות בת גלים, ומי קנה אותה מהם
    6. מי זה "בברוטו"?
    7. איזה מקצוע היה ל-"איז'ו"?
    8. מה היתה תנועת הנוער היחידה בבת-גלים ומי היה בראשה
    9. איזו חנות היתה לדודי, אייזיק ברט, ברח' העליה (האבא של בבה ואבי
    10. מי היו הבת-גלימים היחידים – אחים – שגרו בבית ערבי ברח' העליה, בין מחנה חיל הים ובית חולים רמבם?
    11. היכן היה (באיזה רחוב) מגרש המשחקים שלנו
    12. מיהו קווינט
    13. היכן היה קפה 'גינתי'
    14. באיזה יום סיידו את הבריכה של מרגוליס
    15. היכן היה "שדה הקרב" בימי המאורעות כשערבים היו נילחמים איתנו באבנים?

  • מנחם לס (רוזנברג)  On 10 באוקטובר 2006 at 16:40

    מבטיח שזה מכתבי האחרון בינתיים.
    הנה הסיפור:
    כשהייתי בן 16 הייתי מאוהב באסתר מלכה. אחיה היה מיקי מלכה. הם גרו ברחוב הגפן מול חיל הים. הייתי נוסע באופני כל ערב ששי מקרית טבעון לבקרה, והיינו הולכים לשפת הים להחזיק ידיים ולהתנשק. היא היתה חברתי לפחות שנתיים. היא למדה בבי"ס חוגים ואני בבסמ"ת (שהיו אז שניהם ברחוב בלפור) והיינו ניפגשים בהפסקות ובשעורים חופשיים.
    יום ששי אחד נסעתי מטבעון וכשהגעתי לביתם הבית היה סגור וחשוך.
    מסתבר שאמא של אסתר, סבתא, וכמובן אסתר ומיקי, עזבו את הארץ ללא כל התראה או הודעה. מאז, כבר 50 שנה, אני מנסה לאתרה. כל חברי בני גילי יודעים שאני עדיין מחפש אותה ואיש אינו יכול לעזור.
    מי יודע, אולי למשהו מקוראי האתר הזה ישנו מושג מה קרה איתם, או ששמע עליהם?
    היו שמועות שהם באוסטרליה או ניו-זילנד אך שום דבר עובדתי.
    תודה
    מנחם
    ם

  • NIKI  On 10 באוקטובר 2006 at 16:53

    1.הארי ברגר
    2.קורושנקו היה שחקן כדורגל
    3.או קפה עליה או תנובה
    4.עודד גולדשמיט
    5.בגדי ילדים
    6.כמה שזכור לי אז דני ברוט
    7.איזו היה הספר
    8.הנוער העובד ולאחר מכן השומר הצעיר בתחנת הכרמל
    9.חנות כלי בית
    10.האחים בינה נחום ובצלאל
    11.אחד ברח השרון והשני ליד פסי הרכבת
    12.מורה
    13.שד בת-גלים פינת רציף מרגולין מול הקזינו
    14.לפני כל תחרות הנרי מרגוליס ונחום בורנשטיין הבעלים צבעו את הבריכה
    15.בחקלאית ביציאה מבת-גלים

    זה מה שזכור לי אולי שככתי הרבה.

    איתן

  • NIKI  On 10 באוקטובר 2006 at 18:26

    היי!
    בבת-גלים אין רח הגפן

    איתן

  • מנחם לס (רוזנברג)  On 10 באוקטובר 2006 at 18:49

    איתן, אולי זה לא רח' הגפן. קראנו לזה רחוב סיפורט. לא זוכר את שמו בעברית. זה הרחוב המקביל למחנה חיל הים
    תשובותיך הנכונות היו
    7,9,11,12,13

  • NIKI  On 10 באוקטובר 2006 at 23:22

    היי מנחם!

    רח סיפורט בעברית שרל -לוץ

    איתן

  • NIKI  On 11 באוקטובר 2006 at 18:28

    מנחם שלום!
    בשד בת-גלים פינת השרון ממול לבית של אגם לבן , בית מאבן בקומה ראשונה גרה משפ מלכה , שכנים של משפ לנג אינני יודע באם זו המשפחה שאתה מחפש אבל גרה שם בעבר משפ מלכה.

    איתן

  • Menachem  On 12 באוקטובר 2006 at 16:46

    Eitan!
    You are GOOD!!! I know the Malka's who lived across from Chagi Agam Lavan. But they were not related to Esther Malka. The Malka's on Hasharon St and the Shderot were a MISHPACHA SFARADIT. Esther Malka and Family were Polish!
    eitan, do we know each other? What is your last name? Don't tell me you are Eitan Albagli or Eitan Epstein…They could hardly write Hebrew' let alone using the Internet…

  • NIKI  On 12 באוקטובר 2006 at 21:50

    מנחם הקטן!

    אני איתן הקטן.נולדתי ב-1942 בבי"ח מולדה על הכרמל.
    מיקי מרגוליס בגילי, למדתי איתו בכיתה המקבילה מ-א עד ח.
    כמובן שהכרתי את איתן וברוך אלבגלי שגרו לא רחוק מרודי . כמו כן הכרתי את כל משפחת אפשטיין כולל המאפיה.
    מנחם, נצבט לי הלב שאני ראיתי את האתר הזה על בת-גלים.
    יש הרבה מה לספר .
    איתן

  • רחל כהן  On 17 באוקטובר 2006 at 21:22

    התגוררתי בבת גלים ברח'העליה 10 עד 1960'אימי ציפורה רייז ניפטרה בהיותה בת38'היא היתה אחות ברמב"ם, אם יש מי שמכיר אותה אשמח מאד לשמוע

  • אילה רביב (גפני)  On 21 באוקטובר 2006 at 12:15

    איציק יקל – איזה כייף לשמוע ממך.
    זוכר אותי ??
    נעמי ברוט נפטרה לפני חודשיים לבד, ערירית, בבית אבות ביפו.
    חנות כלי הבית של ברט היתה המספרה הראשונה של אמא שלי לפני כן. היא גם עבדה אצל איז'ו הספר בשד' בת-גלים.
    מנחם לס – אני מסכימה איתך לגבי הטיילת של בת-גלים. לעתים קרובות בכוונה לשפר רק הורסים את היופי, את היחודיות ואת הזכרונות.
    גם אני הייתי בגן של לובה עם דני ברוט.

  • Zehava Haas  On 29 באוקטובר 2006 at 15:02

    http://www.BatGalim.org.IL

    Read there about what is happening in Bat-Galim these day.
    The arguements about the Marina in Bat Galim
    is discribed on this site.
    the Mayor would like to have a Marina built in Bat Galim- the GREENS and surfers are against it.

  • Zehava Haas  On 29 באוקטובר 2006 at 15:18

    ANY one who wants to support the Mayor of Haifa in his efforts to rebuilt Bat galim
    should write about it.
    The Mayor name is Mr. YONA LAHAV.
    I was born in Bat-Galim–In the house that is now a churba-next to Cafe Kompanietz.
    Tuvia his son, was my neighbour.
    Any one knows where does Tuvia live now?

  • Roby Young  On 14 בנובמבר 2006 at 2:03

    To Eitan and to all the real "Bat-Galimim" Shalom.
    It is so great to read all your responses and your stories. It is even better to see names of friends that revive from the past. Do you know that I remember the names of all my classmates of 4th grade to 8th grade? actually I am sure you do too. This place was for me of some 400 brothers and sisters younger and older.
    I will visit as usual Haifa and Bat-Galim in the last two weeks of December and will be happy to meet old friends. I will meet the Mayor Yona Yahav to talk about an American children visiting Haifa as well as the present and future of Bat Galim.
    I would like to meet Eitan. You may email me to: Robyy11@optonline.net
    Roby Young- Long Island

  • Ari Berger  On 14 בדצמבר 2006 at 7:22

    Have spoken to yitzhack Dekel earlier today… he was my next door neighbor and we have lots of mutual memories and stories…It is such a shame that Bat Galim is crumbling down… but against it we are all connecting here and are at least rebuilding bat galim with our fond memories.Having led an exciting life in Bat Galim…continued in the countries I lived at. but my greatest achievement is having a home made baby girl called "Asia" as her mom is chinese. tomorrow December14th is her 2 year B.Day. some of you have seen pictures of her….
    have renewed my friendship with Dino Del Monte (was Kofler) who became a famoust gitarre and cymbal player, with a son that followed suit and I have listened to his twin grandchildren who gave me a concert on violin and cello.
    enjoy our family traveling… we are going to China in January, Spain Germany and Austria in april and possibly to Israel later next year. anyone from bat galim living in those countries? be happy to meet them.
    it would be nice if someone in batgalim from the old days will arrange a reunion of all of us that lived there in the good old days….
    looking forward to renewed old friendships…. Ari

  • מנחם לס (רוזנברג)  On 16 בדצמבר 2006 at 14:20

    השבוע יצא לאור ספרי "חיצים ובונבונים" שהוא אוסף כתבותי לעתוני ישראל ב-46 השנים האחרונות.
    כללתי קטע גדול על בת גלים עם הרבה משמותיכם
    הספר הוא בהוצאת "גלורי"
    אגב, הקיץ נהיה יצחק דקל, רובי אופיר, מנחם לס ועוד בני 70
    אנחנו מתכננים מין "גט טוגת'ר" בחוף בת גלים.
    לפני שבועיים התאספנו במסעדת הקדרים בחוף הכרמל לרגל הוצאת ספרי. היו שם הוותיקים שמואל כהן, עוזי בק, ראובן רוביצ'יק, אבי ויזלטיר, עבדכם הנאמן, ואת "הצעירים" ייצג מיקי הרציג. לפתע החלו להתקבץ סביבנו חי]אים מכל המינים והסוגים שזכרו אותנו, והיתה ממש חגיגה עם איזה 20–30 איש

  • מנחם לס (רוזנברג)  On 16 בדצמבר 2006 at 14:25

    צר לי להודיעכם שלפני שבועיים ניפטרה נילי קרן, אשתו של ארנון קרן (קרומהולץ) בתפאומיות. ביום ה' לפני שבועיים וחצי הוזמנתי על ידה וארנון לארוחת ערב. נילי נראתה יפה ועליזה כתמיד. למחרת הם נסעו לטיול לגליל והיא לפתע סבלה אירוע מוחי, וניפטרה בשבת, יומיים אחרי שהייתי איתם לארוחת ערב כה שמחה.
    היה עצוב מאד בלווייתה.

  • Roby Young  On 16 בדצמבר 2006 at 16:52

    I will arrive to Israel tomorrow (Dec 20, 06). The main reason for my visit is to buy Menachem Less' book before they will be sold out. I will also visit Bat Galim to see if the Casino is still there as well as meeting Eli Malka, who miraculessly found my New-York Cosmos Championship ring in the waters of Hof Ha'Carmel. I will try to visit the Mayor Yona Yahav and Dani Neuman (Haifa Foundation) to plan a trip for a youth group from the U.S.A. and to talk to him about the future the most beautiful place (was) on earth,Bat-Galim. Roby Young

  • Rami Salomon  On 27 בדצמבר 2006 at 1:16

    Hi

    I knew Arnon and his mother very well when I was growing up in Bat Galim, and was sadden by his wife passing. What was her maiden name?

    Regards
    Rami Salomon

  • עודד סלצקי  On 29 בדצמבר 2006 at 11:52

    לכל בוגרי ביה'ס בת-גלים מחזור 1956 הנפגשים מחר 30 דצ' 2006 לרגל מפגש היובל, קבלו את מיטב הברכות והאיחולים, נסו להחיות ולהנות מחדש מכל הזכרונות שלא ימושו לעולם

  • Roby Young  On 30 בדצמבר 2006 at 13:16

    So I am back in the U.S. after my visit to Haifa and Bat-Galim. The CASINO is still there ugly as ever only strong memories can see the past beauty of it. I gave Eitan my writings "Ha'Shovavim Shel Bat-Galim, I got my Cosmos Championship ring from Eli Malka, who found it in the water across the KADARIM (A Miracle by itself), I met the Mayor Yona Yahav, I spent time with Victor Young and his family, Oded (Deddy) Strauss, David Margolis, Moni Yadid, Shmulik Cohen, and many others. It was really FUN.

  • אורה ולפיש - מורג  On 30 בינואר 2007 at 10:38

    במדור הספרותי של ידיעות אחרונות 26.1.07 יום ו' התפרסמה ביקורת על ספר הנוער שלי: המרגל שבא מן הים. מיה דבש מתרפקת אף היא על זכרונות הילדות שבספר ומהללת את שכונת בת גלים הקסומה את הקזינו וכל שאר המקומות בהם
    מתרחש הסיפור. קראו והתמוגגו!
    לרמי סלצקי היה מפגש כיתה מהמם. נעשה לכבודך מיני מפגש לכשתגיע לארץ. אורה ולפיש [מורג]

  • Niki  On 31 בינואר 2007 at 20:53

    לקוראי האתר שלום

    אנו בוגרי ביה"ס היסודי בת-גלים שנתון 1956.
    50 שנה לסיום ביה"ס , מודים המון לעודד סלצקי-סלע על ברכותיו להצלחת הערב שאכן התקיים ב-30.12.06 בבית חנה חושי שבשד מוריה שבחיפה.
    עודד היקר קיבלנו את כל הצעותיך הערב היה מהמם וקשה לתארו במילים, הגיעו מכל קצוות הארץ מלבד אחיך רמי שבנכר. את אחיך רמי לא נקפח ונארגן לו ערב תואם נוסף שייערך בשבת ה-24.3.2007 במושב מרחביה שבעמק יזרעאל אצל אילנה תמרי.
    הילדים של אז המבוגרים של היום כל כך שמחו להפגש קבעו להפגש שוב ב-6.2.2007 בשעה עשר וחצי בבוקר טיול נוסטלגי בבת-גלים למחוזות ילדותינו, אל נשכח להודות למארגני הערב, סוניה אשכנזי, סמדר קינן ואיתן מילצינסקי להם המון תודה.
    עודד אתה מוזמן לטיול ולמסיבה.

    שלכם,איתן

  • מאיר  On 3 במרץ 2007 at 1:36

    גרתי בצריף ברח' שארל לוץ, ליד תנועת הנוער העובד ומאפיית אפשטיין.
    למדתי בבי"ס "עליה" ואני זוכר היטב את קיוסק צ'אלי, את המכולת של גב' שפייזמן, את הסנדלריה של "דינרמן", ואת קזינו בת גלים (שם התחתנתי וגם ניגנתי בתזמורת) ואת "קפה עליה" (גם שם ניגנתי), ואת קולנוע "תכלת" שהפך עם השנים לאולמי "בת גל" (גם שם ניגנתי).
    נעים מאד להיזכר בתקופה הזאת.

  • Niki  On 3 במרץ 2007 at 11:45

    מאיר שלום

    ספר על ילדותך בבת-גלים באיזה גיל אתה.

  • מאיר  On 3 במרץ 2007 at 19:11

    אני בן 56
    בעיקול של רח' שארל לוץ היו שלשה צריפים גדולים (מתחת ל3 עצי התמר) וגרנו שם 3 משפחות, מול הצריפים הללו היה הצריף של תנועת הנוער העובד.

  • Niki  On 3 במרץ 2007 at 19:37

    שלום מאיר

    מה שם משפחתך

  • מאיר  On 4 במרץ 2007 at 9:03

    שם משפחתי הוא כהן

  • Niki  On 4 במרץ 2007 at 9:18

    למאיר

    חשבתי שאני מכיר אותך

  • אילה רביב (גפני)  On 17 במרץ 2007 at 13:03

    אורה מורג – את זוכרת שהבטחתי לך לפני 5 שנים שאשלח לך תמונות?? הכנסתי אותם באתר "חבר'ה". תיכנסי לאתר ותראי.

  • Ari Berger  On 6 באפריל 2007 at 2:00

    1.Kushi sambo was a black old man that used to find food in the trash (pachey zevel)
    2. it was a guy that was with great muscles, we got his name from an old movie.
    3. was cafe kompaniez.
    6. babaruto was a guy aged about 68-70 who was not completely normal…. we used to beat him.
    8. hashomer hazair.
    12. kvit was a teacher who was known to be unkind to kids. bald head and glasses.
    corner of the shdera and opoposit the casino.
    14. friday morning.
    15 the rail road, behind the school.

  • חנה  On 6 במאי 2007 at 21:52

    אני אומנם לא נולדתי בבית גלים, אלא בקרית אליעזר, שכונה נפלאה בפני עצמה, אך טיילתי המון בבת גלים. איזה ים נפלא,כמה כיף היה לשבת על שפת הים ולשמוע את הגלים המתנפצים.
    חנות הבשר, הספריה,השדרה, הגמדים שהגוררו בבת גלים, וגם בגינת אחד הבתים היו בובות של גמדים.
    כן זכורה לי בר מצוה של בן דודי שנערכה ב"קזינו" ביום חורפי וכולם הגיעו רטובים מהגלים שהגיעו עד לפתח האולם.

  • בן שניידר  On 9 במאי 2007 at 20:53

    אנא סלקו את הבושה מבת גלים אחת ולתמיד,בוא ונשלם חוב שאנו חבים לשכונתינו-בואו ונגרום לבנייתה מחדש של בריכת בת-גלים- אחרת אין כבוד לנו הבת גלימים !!!י
    הרי לא יתכן והמקום עומד כל השנים בשימומנו המבייש ואין אחד העושה משהו בנדון, הרי יש מביננו מספיק אנשים בעלי השפעה, כמו מר רובי יאנג ואחרים–אני קורה לכם בשם כל הבת גלימים הסירו את הבושה והחזירו עטרת בת-גלים ליושנה

  • בן שניידר  On 18 במאי 2007 at 4:51

    הסליחה עמכם

  • יעקב  On 30 במאי 2007 at 23:29

    למאיר שלום
    האם ניגנת בלהקה(בגיטרה)?י

  • יעקב  On 30 במאי 2007 at 23:35

    עוד שאלות,
    האם הכרת את צבי/קה גולדברג? והאם נגנת בשביל מייק ברנד?י

  • Roby Young  On 4 ביוני 2007 at 3:11

    Shalom to all my friends from Bat-Galim. I will visit Haifa and Bat-Galim again in mid June, mostly to help my sick mother. However, I would love to chat with people who care about Bat-galim. I will try to meet our Mayor Yona Yahav to see if there is still some hope to revive this beautiful place.I ,as always, bring with me a copy of my youth life story "H'Shovavim Shel Bat-Galim". Roby Young

  • אילה רביב (גפני)  On 5 ביוני 2007 at 20:16

    דיברתי איתך טלפונית לפני עזיבתך את ישראל לאחרונה. אמרת לי לשלוח לך מייל ולחזור על בקשתי לקבל את "השובבים של בת-גלים".
    שלחתי לך מייל … חיכיתי וחיכיתי… בכיתי ובכיתי ומי לא בא ?

  • שי בנצור  On 20 ביוני 2007 at 20:13

    תחילה עלי לציין שקראתי את כל הסיפורים על שנות הילדות שלכם בבת גלים ונהנהתי מאוד
    אני סטודנטית לארכיטקטורה בטכניון ומתגוררת בחיפה
    אני מכינה בימים אלו תיק תיעוד על מבנה לשימור ברחוב רציף מרגולין מספר 35.
    הבית הוקם מתישהו בשנות העשרים והיה שייך לפנחס מרגולין שהיה חבר במועצת העיר.
    אני מתקשה בהשגת מידע על הבניין ועל בעליו המקוריים
    אשמח מאוד לכל עזרה שהיא, אם המבנה נכלל בחלק מהסיפורים המרתקים שלכם וכדומה

    תודה מראש
    שי

  • אילה רביב (גפני)  On 25 ביוני 2007 at 12:59

    אני מכירה אישית את המתגוררים ברציף פנחס מרגולין 35.
    אני לא יכולה למסור לך פרטים עליהם כאן באתר, מכיוון שלא ארצה לפגוע בפרטיות.
    אם תשלחי לי את בקשתך במייל לכתובת :
    ayala@eilati.co.il
    אשמח להעביר אותה אליהם והם יחליטו אם להתקשר אליך .

  • נועה ציפורי  On 30 ביוני 2007 at 11:52

    שלום לכל האנשים הנפלאים של שכונת בת גלים לדורותיה.אני סטודנטית לארכיטקטורה בטכניון ואני מחפשת מידע על המבנה ברחוב פנחס מרגולין 51. זהו המבנה עם הצריח המשמש היום כהוסטל. האם מישהו יודע דבר על הבעלים המקוריים? או על גלגול הבעלויות עד שהפך להיות הוסטל?
    אשמח לשביב מידע.
    תודה,נועה.
    snoazip@gmail.com

  • Roby Young  On 1 ביולי 2007 at 17:07

    Ayala Raviv,
    I understand that finally you have read my story "HaShovavim Shel Bat-Galim" and that you have enjoyed the reading. If I am mistaken and you did not yet got it, please let me know and I will try to get it to you. I visited Israel and Bat-Galim (my beloved place on earth) to sit Shivah for my mother's passing, in June. My email is: Robyy11@optonline.net Shalom, Roby

  • Roby Young  On 1 ביולי 2007 at 17:24

    Noah Tsipory,
    I hope I can help you with your project. The house on 51 Pinchas Margolin street is, I think also on Pinat-Gan Street # 2, and I lived for twenty years on Pinat-Gan # 4. What I can remember this house (with the "SPITZ") was a British Club until 1948 and than became the house of the KALUZSNY family. One appartment on the first floor belonged to the PELTZ family with Danny Peltz part of our frinds of Pinat-Gan. He used to play on a trupet and set of drums and the sounds not always were pleasant to the ears….I hope I was of some help. Roby Young

  • Roby Young  On 1 ביולי 2007 at 17:30

    Sorry on some spelling mistakes on the previous article. FRIENDS and not frinds alsoTRUMPET and not trupet, Any others? Sorry, It is much easier for me to write in Hebrew.

  • דבורה  On 13 ביולי 2007 at 20:03

    בת גלימים יקרים
    אמי עליזה בונשטיין היא הבת הראשונה שנולדה בבת גלים. בריכת בת גלים והקזינו ניבנו ע"י סבי פסח בונשטיין. בשלב מסוים ניהלו את הבריכה דודי נחום והנרי מרגוליס.
    אמי עדיין גרה בבת גלים באותו בית ברחוב השרון, היינו שכנים של משפחת שטראוס. (דדי ולייקה ז"ל).
    מרגש לקרוא כל הסיפורים המופלאים על השכונה הנהדרת שעצוב לראות מה קורה איתה היום.אני גרה כיום על הכרמל אך בשבתות יורדת לחוף בת-גלים וחולמת על חזרה לשכונה פעם.

  • )Zehava Haas  On 15 ביולי 2007 at 10:19

    Aliza Bonshtein lived in rchov ha`sharon,we lived in r`hov Hof Hatchlet 31(the name was changed later to-Ratzif Pinhas(our is vacant now house is a churba) .there was a wall behind our houses
    I knew Bonstein family-Nachum Bonshtein was a partner in the brecha when it was first built.ask Aliza if she remeber my older sister Pua,my brother yakov cousins Sara&Yehoshua haas(pronounced with the letter HET)
    I will stop to see her next time when I come to israel

  • דבורה  On 15 ביולי 2007 at 20:49

    Yehoshua Hass I know he was living in Pinat Shikmona street. How old are you? I am afreid that my mother won't remmber you as she is 83 and does not remmber lot of things.
    All her brothers Reuven, David, Nachum & Sara had died.

  • אראלה  On 23 ביולי 2007 at 19:49

    אורה שלום רב,
    חבל שלא נחשפתי קודם לכן למאמר המופלא של יורם ולתגובות כל הבת גלימים שברובם מוכרים לי כמו רמי שהיה שכני בקומה מעל ארי ברגר השכן מעבר לכביש ובנו של רופא המשפחה עודד ורמי סלצקי השכנים במרפסת ממול עוזי בן כתתו של אחי עדי ועוד רבים וטובים. ומדוע חבל? מאחר ואמי בת ה-89 שתהיה בריאה יכולה לתת לך שפע של ספורים ואינפורמציה על תקופת הקזינו בשיא פעילותו ועוד ספורים רבים על השכונה בכלל. במידה והינך מעונינת עדיין חזרי אלי במייל Erellan@zahav.net.il ובנתיים כל טוב לאנשים היפים מבת-גלים. אראלה

  • בונשטיין אירית  On 24 ביולי 2007 at 22:54

    לבת-גלימים שלום רב!

    הכתבות של כולכם החזירו אותי לילדותי וחיממו את ליבי.
    נולדתי בבת-גלים ב-1955 גדלתי בה ונשארתי שם עד היום.
    סבי פסח בונשטיין ז"ל ממייסדי זכרון-יעקב הגיע לבת-גלים ובנה את ביתו שהיה הבית השלישי בבת-גלים.
    ברצוני לתקן כמה תיקונים לגבי הבריכה והקזינו שוותיקי בת-גלים כתבו באתר.
    תחילת בניית הבריכה והקזינו בשנת 1933 ,המטרה היתה המכבידה הראשונה בארץ.
    3 שותפים החלו את הבניה משפ ביגר, טייכר, וסבי פסח בונשטיין.
    שני השותפים עזבו ונותר סבי לבדו, לכן הנרי מרגוליס ז"ל נכבס לשותפות ב-רבע .
    אבי נחום בונשטיין ז"ל והנרי מרגוליס ז"ל ניהלו כל השנים את הבריכה.
    עד שהוחלט בשנות ה-70 המוקדמות למכור את הבריכה ללא קשר לנפץ את הסיפור המפורסם על הבחור שקפץ מקומה שלישית ונהרג.
    המקרה היה בשנתיים הראשונות לפתיחת הבריכה,ללא קשר למשפחות בונשטיין ומרגוליס, והנהרג היה בחור ערבי שהגיע לשחות בבריכה.
    לאחר מכן גידרו את הקומה השלישית ולא ניתןיותר לקפוץ משם.
    תקופות יפות היו בבריכה, רחצות לילה אומנים וריקודים מסביב וכמובן תחרויות השחיה שנערכו כל שנה בסוכות, תחרות כדור מים ותחרויות שחיה אומנותיות. תקופת התחרויות היתה חגיגה אמיתית.

    הקזינו היה בתקופת האנגלים המקום אכי מפורסם בארץ, מאד מפואר, את כל הכבודה הביאו מחו"ל, על כל פריט היה מוטבע קזינו בת-גלים.
    בכל ערב היו הופעות וריקודים אומנים מפורסמים מכל העולם הופיעו שם כאשר נסעו במיוחד להביא אותם.
    לאורה מורג וכרמל שבקשתן פרטים על הקזינו בחיצוניות הוא נראה כמו שאתן מכירות, זאת היתה צורתו המקורית.בקומה הראשונה היתה ריצפת ריקודים מלבני זכוכית שקופה ומוארת. בחזית היתה במת עץ גדולה ועליה פסנתר כנף שחור. מנורת קריסטל ענקית ויפיפיה היתה מעל לרחבת הריקודים, שולחנות וכורסאות מעור סביב רחבת הריקודים על הקירות מנורות קטנות דמוי נר בכל פינה, בצידי הכניסה לקזינו מדרגות לקומה השניה גם שם היו כורסאות מעור מעקה מעץ בצורה מעגלית כך שמי שעומד למעלה יכול היה לראות את הקומה התחתונה ומשם מרפסת עגולה שיוצאת מעל הים.

    אירית.

  • Rami Salomon  On 26 ביולי 2007 at 5:32

    Hi Ariela,
    It is nice to hear from my old neighbor at 20 Izrael Street I think the name has changed to Caspi. How are you and your brother Adi, Let your mother know that my mother (88 year old) and lives in Seattle Washington says hello. Have you any idea where your next door Yair Frankel lives? Keep in touch.
    Regards
    Rami Salomon
    Nanuet, NY

  • אראלה  On 26 ביולי 2007 at 20:12

    Hi Rami,
    It was really exiting to read your mail, after so many years. My mother is sitting right next to me as i am writing to you all exited and sends her best regards to your dear mother and yourself.Adi lives for the past 30 years in Belgium and we are e-mailing and talking on the skype regulary. As for Yair Frenkel I heard years ago that when he got married he mooved to Ashkelon. Rami how is your sister if i am not mistaken her name is Aviva right? Do you come at all to visit Israel? Keep in touch my e-mail is erellan@zahav.net.il Was great hearing from you regards
    erella
    Rishon LeZion

  • משתמש אנונימי (לא מזוהה)  On 26 ביולי 2007 at 21:02

    יאיר פרנקל גר באשקלון רח הסייפן 11 מס טלפון 08-6737646

  • אראלה  On 27 ביולי 2007 at 21:18

    האם זה אתה יאיר שכתבת? או מישהו אחר שמכיר אותו. אם זה אתה יאיר, עדי ישמח לשמוע ממך כמו-כן רמי סלומון שאל עליך, ככלות הכל שכנים במשך שנים רבות מאותו הבנין.

  • יעקב  On 28 ביולי 2007 at 16:32

    שלום לכולם
    אני זוכר שבן כיתתי אלי כהן ז"ל נהרג גם כן בקפיצה מהמקפצה,
    ואחרי המקרה סגרו את הקומה העליונה של המקפצה
    להוריו היה הקיוסק בחוף הים

  • בן שניידר  On 28 ביולי 2007 at 20:31

    מה בער כל כך להרוס נכס כל כך חשוב (והיסטורי) בחייהם של רבים, האם לצורך משהו חשוב כמו בית חולים,אוניברסיטה,בדיעבד לצורך שום כלום, וזה מכעיס כפליים.
    לדעתי לא צריך לבנות במקום שום דבר אחר מלבד את אותו מבנה הקזינו ובריכת השחייה

  • אראלה  On 28 ביולי 2007 at 22:52

    אבי ראובן בונשטיין ז"ל (בנו של סבי פסח ז"ל- בונה הקזינו), ניהל את המקום וימי ילדותי עברו עלי בספורים על המקום . אכן זהו נכס הסטורי שבין כתליו הלכו ובאו אנשי האצל ואנשי ההגנה במטרה לאסוף מידע מהבריטים שנהגו מידי ערב לשתות כפי שהבריטים יודעים לעשות . סיפור מרתק סופר על אבי ז"ל שזרק את נשקו אל פיילת סיר המרק הלוהט בעת חיפוש שנערך ע"י הבריטים אשר קיבלו מידע על התרחשויות שנעשו בקזינו. לאימי שתיבדל לחיים ארוכים תמונות מרהיבות מהמקום ואכן חבל שלא יודעים לשמר אתרים הסטוריים שכאלה

  • Alma  On 29 ביולי 2007 at 19:38

    הכונו לכתבת הסבר שתפורסם כאן על קזינו בת גלים

  • Alma  On 29 ביולי 2007 at 22:23

    שלום רב לכל הבת-גלימים,

    לאחר שקראתי מספר תגובות באתר זה בהקשר לקזינו בת-גלים החלטתי לכתוב כמה מילים על מנת לעדכן אתכם ולהעמיד דברים על דיוקם.

    ראשית לקזינו היו שתי תקופות: תקופת הזוהר מאז פתיחתו ב-1934 ועד לאחר תקופת המנדט הבריטי בסוף שנות הארבעים, והתקופה השניה החל מראשית שנות החמישים ועד לסגירתו לאחר שנות גסיסה לא מעטות.

    למרבה הצער אנשים מערבבים ומבלבלים בין התקופות וכמובן גם מבחינת גיל הקוראים מרביתכם שהכירו את הקזינו זוכרים אותו כאולם לארועים לפני אולמי תכלת וקולנוע לימות החורף בשנות קיומו של קולנוע גן-ים הפתוח.

    הקזינו נבנה ע"י פסח בונשטיין בד בבד עם בנית הבריכה האולימפית והחוף הסגור שנקראו מפעלי חוף ים בת-גלים. מי שמכיר את כל השלושה זוכר שהקזינו הוקם על עמודים בתוך הים כאשר כל קומת הקרקע למעט חזית הקזינו שימשה כמלתחות, מקלחות ושרותים למתרחצי הבריכה ואפילו המרפסת האחורית מעל הים שימשה כמעבר נוסף ממלתחות הגברים לשטח הבריכה. מימין למגדל הקפיצות של הבריכה היו מספר מדרגות לירידה לחוף ים סגור ומסוכך כאשר משם בעזרת גשר שנבנה במים לכוון המים העמוקים המתרחצים יכלו להכנס ומיד לשחות מבלי שיאלצו לדרוך ולהפצע מהקרקע הסלעית.

    חישבו לרגע בשנת 1934 בפלשתינה הקטנה נבנה פרויקט שכיום אין רבים כמותו בעולם להוציא אולי את מונטה קרלו.

    נפלא לא???

    כמנכל הקזינו מונה ושימש ראובן בונשטיין בנו בכורו של פסח בונשטיין.

    למרות השם קזינו המקום לא שימש להימורים מעולם. היה זה מועדון לילה/קברט עם תכניות ומופעים ממדרגה עולמית ראשונה כולל מסעדה גסטרונומית דוגמת מקומות מועטים בעולם כגון הלידו בפריז.

    מנכל הקזינו ראובן בונשטיין הביא את מיטב אמני העולם להופיע בקזינו ויחד עם זאת איפשר לאמנים מהארץ לנסות את כוחם ולהתחיל את דרכם בקרירה כארטיסטים. בינהם היו פרדי דורה, פרד פלץ(אביו של דני פלץ) תזמורות וקסלר ומנדלבאום ועוד רבים אחרים. אותם אלו שהצליחו זכרו תודה לראובן בונשטיין כל ימי חייהם ובשיחות תמיד הזכירו זאת.

    ב-8/9/1936 נערכה החתונה הראשונה בקזינו בה נישאו ריי וראובן בונשטיין . היה זה מאורע מאד סימבולי שהם יזכו להנשא במקום שלמעשה היה ביתם השני. התמונות מארוע זה מזכירות חתונות שרואים היום בנסיכות מונקו ומקומות דומים ומעטים בעולם.

    זה היה טבעי שלאחר מספר שנים בנם עדי בימי שבת אחר הצהרים היה מופיע בקזינו בשירה עם הסקספון הקטן שלו בלוית התזמורת כאשר שיר הפתיחה היה עיניים שחורות הידוע בעולם כולו.

    המנכל ראובן בונשטיין ניהל את הקזינו ואיפשר ל"הגנה" וארגוני מחתרת יהודיים אחרים להשתמש ולהפוך את הקזינו למרכז מפגש ופעילויות נגד המנדט הבריטי, תוך ניצול נסיבות לשכר ולשקר את הקצונה הבריטית.

    המנכל תמרן כבסרטי מתח בין ניהול המקום כיסוי וחיסוי לנוגעים בדבר והסתרת הנשק בשעת חיפושים וסריקות של הבריטים. היו מקרים שהנשק היה מוחבא בתוך סירי האוכל בזמן הבישול.

    הרבה יכול לשמש כחומר לתסריטים. בכל השנים המסוכנות הללו הקזינו פעל כקברט ומועדון לילה מפואר עם מסעדת פאר ושימש מרכז מחתרתי יהודי. היו פעמים שהדרגים הגבוהים ביותר משני הצדדים (הצבא הבריטי ואנשי ההגנה, אצל ,לחי) שהו בו זמנית בקזינו מבלי שהבריטים חלמו שאותם אנשי מחתרת שמחפשים אחריהם נמצאים תחת אותה קורת גג איתם.

    התקופה הראשונה היתה תקופת הזוהר של הקזינו לאחר 1950 הושכר הקזינו למשפחת לקס שהפכו את המקום לבית קולנוע בחורף ואולם אירועים. כאן החלה הנסיגה וגסיסתו של המקום עד שנסגר סופית לאחר מספר שנים, לא לפני ששינה צורה לגמרי והפך ממקום יחודי ומפואר דוגמת המלונות והמסעדות המפוארים בעולם לאולם אירועים די עלוב.

    קשה להאמין כאשר רואים את השלד הרקוב של הקזינו היום, אך אשתדל בקרוב מאד להראות לכם תמונות של פנים הקזינו מתקופת הזוהר ובינתיים אשתדל לתמצת לכם בכמה מילים תאור זה:

    בחזית הבנין היו שתי דלתות כניסה כאשר בינהן היתה מלתחה למעילי האורחים.

    המדרגות הובילו לקומה הראשונה שם היה האולם המרכזי אשר רצפתו היתה בנויה מאריחי זכוכית עם תאורה צבעונית מלמטה שפעלה ושינתה צכעים לפי הצורך לריקודי האורחים והופעות האמנים שהופיעו על רחבה זו ששימשה גם כבימה.

    מסביב היו שולחנות וכסאות לאורחים שצפו בתכנית, אכלו ורקדו לצלילי התזמורת שניגנה מעל במה שגבלה ברחבת הריקודים והיתה בין שתי דלתות הכניסה ממש מעל המלתחה שבקומת הכניסה.

    אגב מי ששחה בבריכה והשתמש במלתחות (גרדרובה) ראה שהתקרה היתה למעשה הרצפה המזוגגת של רחבת הריקודים של הקזינו.

    ממול לבמת התזמורת לאחר שולחנות האורחים היתה מרפסת עם דלתות זכוכית שהשקיפה על הים ונתנה הרגשה שנמצאים על אנית פאר.

    מעל רחבת הריקודים היתה נברשת ענקית מאד מרשימה עם עשרות ויותר נורות ששינו צבעים ועוצמה במופעים ובריקודים ומעליה בתקרה הגבוהה שהיתה בנויה ריבועים ריבועים בכל ריבוע היתה תאורה נוספת.

    מיד עם הכניסה לאולם בצידו הימני היה דלפק ומאחוריו המטבח המפורסם ולצד הדלפק על בימה מיוחדת ישב, השקיף וניהל את העסק המנכל ראובן בונשטיין. ממול מצד שמאל של האולם קרוב למרפסת בתוך שקע מיוחד בקיר היה הבר בדומה לנמצא בבתי מלון גדולים.

    המדרגות הובילו לקומה השניה שם היתה גלריה עם שולחנות וכסאות לאורחים שהשקיפה על רחבת הריקודים וההופעות ובמת התזמורת, דבר שאיפשר לאורחים לאכול ולחזות במופעים ובריקודים. גם כאן היה בר נוסף ןמרפסת כמו בקומה הראשונה.

    המדרגות הובילו לקומה השלישית לגג מרוצף ששימש לאירועים מיוחדים במשך היום או הערב. (חופה תחת כיפת השמים למשל)

    הקזינו היה יחיד במינו ותווכחו במה מדובר בדיוק כאשר תצפו בתמונות.

    בינתיים להתראות ולהשתמע בקרוב

    סליחה על מיקום הנקודות הפסיקים והסוגריים וזאת כתוצאה הממעבר לועזית עברית במחשב והעתקה לאתר זה

  • משתמש אנונימי (לא מזוהה)  On 1 באוגוסט 2007 at 9:48

    לעלמה שלום

    ספרי עלייך , מי את ואיפא גרת בבת-גלים

  • Alma  On 4 באוגוסט 2007 at 17:01

    ראשית לא מקובל עלי ששואלים אותי שאלות אנונימית מבלי להזדהות.
    שנית כמעט נעלבתי שלא זוכרים אותי ועוד שואלים אותי היכן התגוררתי. האם זו שאלה מבת-גלימי/ת אמיתי/ת?

  • אילה רביב (גפני)  On 4 באוגוסט 2007 at 17:18

    יעקב – אתה טועה ומטעה. הבן של משפחת כהן בעלי הקיוסק בחוף בת-גלים לא נהרג בבריכת בת-גלים אלא בבריכה בקיבוץ "דן", הוא קפץ ראש לבריכה ונהרג.
    עופר כהן עדיין מנהל את הקיוסק/בית הקפה הזה.
    עם חלוף השנים הסתובבו כל כך הרבה סיפורים על בריכת בת-גלים, ואני יכולה להבטיח לך שאף בת-גלימי לא נהרג שם.

  • החברים  On 8 באוגוסט 2007 at 10:56

    למשה רם רימר לרגל המינוי כשגריר ישראל בניגריה קבל ברכות מהנייטיב'ס בבת-גלים

  • משתמש אנונימי (לא מזוהה)  On 11 באוגוסט 2007 at 18:56

    לעלמה שלום
    מה הקושי לספר על עצמך ואיפא גרת בבת-גלים?
    לא כולם יודעים מי את.
    אני לא בת-גלימי אבל אני מכיר טוב את השכונה.
    מעוניין לקרוא מה שתכתבי.

  • בן שניידר  On 12 באוגוסט 2007 at 2:52

    איזה תיאור מדהים על מקום מדהים
    מחכה בכליון עיינים לתמונות.
    לפחות יש תמונות

  • Shimon Steiner  On 13 באוגוסט 2007 at 1:27

    Hello to anyone:
    I was born in Bat-Galim in 1937, lived there on Rastif Pinchas Margolin 11 until 1964. My family name is Steiner. My sister was Aliza Rebensaft(Steiner, deceased), brothers Herman(Zvi), Walter(Yaakov), Rubi(Avraham). I went to Beit Sefer on Rachov Hasharon and then to the new school on Aliya Hashniya. My classmates included Yitzchak Yekel, Menachem Less, Schlomo Knobel, Hillel Goldberg(Dec),and many more, of course Naomi Barut, Naomi Kantor and so on. I would like to hear from anyone who remembers me. We have recently been to Bat-Galim this past June and it is really hard to see how it has deteriorated. I go by my old house corner of Nachlieli and it is almost crying time. Above me lived Batya Sharvzbat who owned the fruit stand on Rachov Aliya(corner Hashderot). FOr anyone who wishes to write to me, I would love to hear from you. Our email is francie@centurytel.net. We live in Washington State, on an island in the Puget Sound. Regards, Shimon

  • מיקי (מוקה) מרגלית  On 13 באוגוסט 2007 at 16:52

    יש היודעים מעט ואינם זוכרים כלום,
    יש היודעים יותר וזוכרים מעט,
    יש מוקה, היודע משהו (1942 – 1965) וזוכר הכל.
    כדור-מים, זה משחק ענק, כשמשחקים אותו בבריכה, מבחוץ זה משחק דבילי לחלוטין.
    אורה יקרה, האמא שלי ז"ל שנאה דגים. אצלה דג לא שייט הביתה.
    אני מצטרף ומקווה לתרום מסיפורי בת גלים.

  • מיקי (מוקה) מרגלית  On 13 באוגוסט 2007 at 18:03

    איילה יקרה,
    לפי הגודש – המעיד על געגועים אין סוף – והידע, זו חייבת להיות את!

  • Ari Berger  On 14 באוגוסט 2007 at 0:47

    shalom alma,
    it was great to read your details about the casino. however, I remember that for a while mr. Eismann who had a son michael and daughter aviva, had the casino and the club picadilly on the carmel.
    I lived in the shdera that led to the casino, my dad was dr. hugo berger. would like to connect with you via email.

    regards

    Ari Berger

  • Alma  On 14 באוגוסט 2007 at 9:20

    שלום ארי ברגר
    יש משהו בדברים שלך על אייסמן והקזינו אני אבדוק את הפרטים המדויקים והתקופה ואשתדל לעדכן יחד עם התמונות.
    לגבי דר. ברגר זכור לי שתמיד אמר בהומור שלו: צריך לחתוך את הראש. אני גם נפגשתי איתו לפני למעלה מעשרים שנה בגרמניה נדמה לי שזה היה בדאמשטאט עיר אוניברסיטאות לו רחוק מקובלנץ זכור לי שאמר לי שאז הוא היה בן 93. לגביך נדמה לי שעבדת בחברת ספנות (אופיר?) ושהיית שותה הרבה קפה שחור בספלים גדולים מאד ומעשן הרבה. זוכר??

  • Alma  On 14 באוגוסט 2007 at 9:43

    זוכרים היטב את מוקה הבן של לילי והנרי (עם המשרוקית) ראחר כך חבר טוב של יורם לוונברג ואברהם לוין ואם איני טועה השלושה נישאו לבלה הפנר נורית הופמן והנכדה של גברת פלוטניק.זה נכון?

  • מיקי (מוקה) מרגלית  On 14 באוגוסט 2007 at 10:58

    קלנוע תכלת נקרא קודם לכן קלנוע גן-ים והיה בבעלות אדון קומפנייץ ז"ל. לימים, האולם שופץ ועבר לחזקת שרגה ז"ל.
    קלנוע תכלת היה קלנוע קייצי, משמע ללא גג, ואנחנו הזעטוטים היינו עולים על העצים שניצבו מחוץ לקירות האולם, וזוכים להצגה ללא תמורה.
    יום אחד, יותר נכון לילה אחד, שמעון הסדרן העיר בשאגות את יוסוף אבן חאוואטו ברגיג – שנרדם במהלך הסרט – כדי לבשר לו, כי הגיעה השעה ללכת הביתה. יוסוף נבהל וכמעט נפל מן העץ. שני דברים מכריעים קרו בעקבות המקרה. האחד, יוסוף סבל מאז ואילך מפחד גבהים; השני, כשיוסוף רצה לראות סרט, הוא קנה כרטיס ונכנס לאולם – זהו להיום, מיקי

  • משתמש אנונימי (לא מזוהה)  On 14 באוגוסט 2007 at 16:32

    מוקה שלום

    לאיזה שרגא ז"ל התכוונת האם לשרגא אפשטיין שחיי בוינה?
    דרך אגב כל הסיפורים על יוסוף חאואטו (ברגיג) זכורים לי .
    שמעון מזרחי שהיה הסדרן והמסריט כפוף הראש זכור לך?

    עד כאן,איתן

  • מיקי (מוקה) מרגלית  On 14 באוגוסט 2007 at 17:23

    איתן, שלום רב,
    חשוב לציין: יוסוף היה אלוף ישראל, הבלתי מוכתר, בדייג! שרגה ז"ל הוא, כפי שהזכרת, שרגה אפשטיין, שעקר לווינה, ועוד דבר, בתו נירה, שהיתה נשואה בווינה, התגרשה, עברה למינכן, ילדה בת נוספת, התגרשה, ועתה היא נשואה בשלישית.או רביעית (?) עם הנס שניידר, ידידי במינכן. נירה אישה נאה, חכמה ואשת עסקים טובה במינכן. אנו ידידים קרובים ואני מעריך אותה מאוד.

  • Ari Berger  On 14 באוגוסט 2007 at 22:32

    Kol Hakavod Alma,
    you are right…. and by the way my mother is still alive i n Darmstadt and is 103 years old.
    I visited her 3 weeks ago after my visit to israel to the 50 year reunion of "machsor b" of Kzinei Yam.
    so tell me more about you since I cannot recollect the name alma?
    who did you go to school with?
    thanks for your response…

    Ari

  • Ari Berger  On 14 באוגוסט 2007 at 22:33

    Tell the story about the donkey… as you type in hebrew….
    ari

  • משתמש אנונימי (לא מזוהה)  On 15 באוגוסט 2007 at 10:39

    הי, עלמה

    ראשית אני לא אנונימי יש לי שם ואני מייד

    אזדהה.שאלתי אלייך מדוע את לא מזדהה

    מאחר וכל הפרטים שמסרת הם נכונים כאילו את בת למשפ בונשטיין.

    איתן

  • משתמש אנונימי (לא מזוהה)  On 15 באוגוסט 2007 at 10:46

    הי,ארי

    נראה לי שעלמה שיודעת גם עליך זו כנראה שכנתך ממול שהיתה אז ילדה אראלה בונשטיין.

    איתן

  • Alma  On 15 באוגוסט 2007 at 11:46

    ארי שלום
    ראשית איחולים על אמא שלך שתמיד היתה מאד סימפטית וחייכנית.
    לגבי אייסמן בקזינו הוא היה לאחר בונשטיין ולפני משפחת לקס מ1949 עד תחילת ה50.
    לגבי בקשתך להתכתב ישירות מבחינה טכנית זה יתכן רק עוד זמן מה ואני אודיע לך מתי
    כל טוב

  • Alma  On 15 באוגוסט 2007 at 12:00

    איתן בוקר טוב
    ראשית הזדהיתי בשמי מהתחלה
    שנית מקום מגורי עתה כמוך הוא לא בת גלים אך אך עד כמה שאני יודע אתה כלל לא גרת שם ואני מעורה בכל העבר כפי שאתה רואה באופן לא רע בכלל
    שלישית אראלה היתה צעירה מידי לדעת להכיר ולזכור הכל שלא נדבר שאני נכנסתי לאתר לאחר שבת משפחת בונשטיין צעירה יותר מאראלה תיארה תאורים על הקזינו מבלי להכיר כלל.
    ואחרון ברור שמוכרים לי דברים רבים אם היית אצל דוקטור ברגר גם לך היה אומר שצריך לחתוך את הראש וכשהמתנת בהול להכנס לרופא בדלת הימנית ראית את ארי עם הקפה וכו.
    ההבדל הוא שדברים שנכתבים על ידי קודם נבדקים כדאי לך גם לעשות כך אז המידע יהיה מדויק ככל שאפשר
    יום טוב

  • Alma  On 15 באוגוסט 2007 at 12:06

    רבותי
    יש לי מספר תמונות על הקזינו אך הן אינן מצליחות להיות מועתקות לאתר אולי מישהו מכם שמתמצא במחשבים ידריך אותי מה עושים ואז כולם יהנו
    תודה למפרע

  • מיקי (מוקה) מרגלית  On 15 באוגוסט 2007 at 12:20

    אני מבקש מכם לא לריב!
    ד"ר ברגר לא התמקד בראש, אלא שהיה רגיל להשיב לכל מי שחש באצבע, ביד, ברגל, בראש וכיוצא בזה, כי יש לחתוך את האיבר הכואב. זכורני, מטופל אחד (שלא אנקוב בשמו) הודיע לרופא הנערץ
    Mein Pipmatz tut mir weh , ואז הוא ענה, Dann muss man den Pipmatz abschneide – זו היתה דרכו להסיר דאגה ופחד מלב המטופלים ועל כך יזכר לטובה.

  • משתמש אנונימי (לא מזוהה)  On 15 באוגוסט 2007 at 12:24

    בוקר טוב גם לך עלמה

    ראשית לא הזדהית.
    שנית אני ממש מתפוצץ מצחוק על התאור המדויק לדבריו של ד"ר ברגר ז"ל.
    שלישית לא רק הבתגלימית הצעירה ממך טעתה אלא גם את.

    שמי באמת איתן ובילדותי הייתי חברו הטוב של יאיר פרנקל השכן בדלת ממול למשפ בונשטיין.
    אני חושב שאולי עדי זוכר אותי.

    יום נעים,איתן

    נ.ב

    עלי לציין שהתיאור שלך על הקזינו יותר מדוייק מיזה של אירית.

  • משתמש אנונימי (לא מזוהה)  On 15 באוגוסט 2007 at 12:41

    הי,מוקה

    לימים נודע לי שאביך הנרי ז"ל וגם נחום ז"ל ידעו שהיינו מתגנבים לבריכה דרך הים .
    אתה זוכר את חוטי התייל (קונצרטינות)
    דרך אגב אביך לא רק הלך ושרק במשרוקית , גם עישן סיגרים.

    ביי,איתן

  • מיקי (מוקה) מרגלית  On 15 באוגוסט 2007 at 14:08

    איתן, שלום רב,
    אבא ונחום ז"ל, לא רק שידעו שהחברה מתגנבים לבריכה דרך חוף הים הפתוח, אלא שידעו גם שאני מרבה להתגנב לחוף הים הפתוח דרך הבריכה.
    באשר לסיגרים של אבא: לפעמים, כשהיה מקבלם במתנה, אך בדרך כלל הוא עישן סיגריות.
    בברכה, מיקי

  • Alma  On 15 באוגוסט 2007 at 14:42

    בהקשר לסיגריות זכור לי אם אני לא טועה שאמא של מיקי היתה מעשנת
    L&M
    כראשי התיבות של שמה הפרטי ושם משפחתה. זה הרשים אותי בזמנו.
    כל טוב

  • משתמש אנונימי (לא מזוהה)  On 15 באוגוסט 2007 at 16:07

    עלמה יקרה

    לא איכפת לי שאת לא מתייחסת לדברי כתושב בת-גלים.
    קצת מעברי ומרחשי ליבי .
    בילדותי גרתי בבת-גלים הייתי בגן הילדים בשפת הים לא רחוק מחומת בסיס חיל הים.היו איתי בגן רמי סלצקי יורם לוינברג אורה ולפיש(מורג)וכו.
    בכיתה א למדתי ביחד גם אם דוד מרגלית(מרגוליס)עד כיתה ח. מוקה למד בכיתה המקבילה גם מא עד ח.בביתם של דוד מוקה ובמבוש הקטן הייתי לא פעם ולא פעמיים. דרך אגב את במבושל"ה לא ראתי למעלה מ-40 שנה. זכורים לי עוד המון המון זכרונות נהדרים שלא אפרט עכשו. אבל עלמה לא שמעתי. מוקה,אתה שמעת על עלמה?

    עד כאן להיום,איתן

  • סיגל  On 15 באוגוסט 2007 at 16:24

    כה נהניתי כתושבת ת"א לקרוא את חוויות הילדות של תושבי בת-גלים, אלא שלאחרונה מסתמן טעם אחר ורדוד וחבל איתן אתה נשמע מאוד פתאטי.

  • יורם מלצר  On 15 באוגוסט 2007 at 16:57

    אני שמח מאוד שהרשימה הזאת שלי הפכה למוקד עליה לרגל של אנשי בת-גלים. לכן הותרתי אותה פתוחה לתגובות.
    אך אנא, שימרו על רמת שיחה נאותה, שאם לא כן איאלץ לסגור אותה.

    שלכם,

    יורם מלצר

  • משתמש אנונימי (לא מזוהה)  On 15 באוגוסט 2007 at 18:33

    לעלמה

    מוזר אף אחד מהחברה הבתגלימים לא מצליח להזכר בשם עלמה הקושר(ת) לזכרונות אותם הימים.ספורך על בת-גלים מעניין אף על פי שקיימת ספרות לא מעטה המתארת את תקופותיה של השכונה הקטנה והנפלאה!
    לי אישית זכורים אנשי בת-גלים כאנשים חמים חברותיים השמחים להפגש ולשמוע אחד מהשני!
    לא הגיל וההשכלה עושים את האדם אלא אופיו הנוח עם הבריות…
    האתר הוקם לטובת החברה של בת-גלים לחלוק חוויות להתרגש ולהתרפק על ימי הילדות והנעורים שלא ישובו עוד…
    האתר לא רדוד הוא מעניין ותוסס ומרגש ואן צורך מעוקצנות פוגעת.
    עלמה על מה ולמה עם סיגל היא עלמה או ההפך
    בחום וכבוד לכל הבת-גלימים תהיו כפי שאתם!

    שלום,אלמוני

  • Ari Berger  On 15 באוגוסט 2007 at 20:24

    well, seems that some of us get "steamed up" about the memories and the names…. Apparently Yoram Melzer feels there are offending statements???? please yoram, explain…. as we all love this web facility…it creates a reunion to all of us from bat galim. I am not sure if you are from bat galim… if you were you would understand that no one tries to be offensive. those are facts and memories mixed together.
    I am glad to appologize for any offnsive note by our people, and will be happy if you could explain what you found so negative?
    all of us are going to meet in november. a reunion for all the bat galim people over a certain age… merely the originals.
    CHEVRE! TRY NOT TO UPSET YORAM MELZER…
    have a happy day

    ARI

    Ari

  • Ari Berger  On 15 באוגוסט 2007 at 20:31

    Thanks for your memories of my Dad. yes, he used to recomend his waiting patients that one needs to cut off their heads in general, and the affected parts accordingly. however… some realized that he meant it jokingly.
    You may all remember that my dad used to go swimming every day at 1:00 PM; you could adjust your watches for the exact time.
    at the swimming pool he would do a backward somersault from the 3 meters board, do it twice, then swimm a couple of length and go home.he continued to do so until he was 80 years old, when I brought my parents to England.
    I would like to mention that it cannot be easy to remember everyones name and age…. when we were young we did not care…
    I still do not care today if I remember everyone, but am open to pleasant surprises.
    am looking forward to read more notes here…

    Ari

  • אראלה  On 16 באוגוסט 2007 at 0:16

    חברים התקשרו אלי ומסרו לי כי שמי הוזכר . ובכן איתן בהחלט אתה טועה. באותן שנים שהוזכרו בקשר עם הקזינו הייתי פעוטה או טרם נולדתי כך ששמות שהוזכרו ואירועים כלל אינם ידועים לי. ובאשר לאתר זה ממש דבר נפלא שאחרי שנים כה רבות אנשים קושרים קשרי ידידות ומחדשים חברויות באשר אלי שני אנשים נפלאים כמו רמי סלומון וארי ברגר יצרו עימי קשר ולדעתי זהו הערך המוסף שאנו מקבלים. אז המשיכו להינות ולהישאר בקשר ולך יורם מלצר תודה מקרב לב למרות שאני משוכנעת שכשהעלת את הרשימות על הכתב לא חלמת לתגובות בסדר גודל שכזה. יישר כוח לכל הבת גלימים אראלה

  • Alma  On 17 באוגוסט 2007 at 10:04

    שלום רב לכל הבת-גלימים,
    כפי שהבטחתי אני מעלה 3 תמונות בשלב זה של הקזינו מימי הזוהר על מנת לתת מושג איך היה הקזינו לאלה שמכירים אותו במצבו הנוראי כיום ונוסטלגיה לאותם אלה שזכו להכירו בימיו הטובים.
    בד בבד מןצגות 2 תמונות מהקזינו בימים אלו לצורך השוואה קטנה.
    תמונות נוספות מהקזינו תובאנה בעתיד הקרוב.
    זה הלינק לתמונות הקזינו http://community.webshots.com/user/batgalim
    בינתיים כל מי שיש ברשותו תמונות הקשורות לקזינו או לבריכה כולל תמונות אישיות מוזמן להראות לנו אותן באתר זה דבר שיאפשר לנו לערוך אלבום תמונות לצד כל הכתוב על הקזינו והבריכה.

    קדימה לעבודה ותודה למפרע

  • חסמבה חסמבה  On 17 באוגוסט 2007 at 10:49

    מרוב נוסטלגיה כדאי שלא תיווצר תסמונת "הקזינו המערבי"…נכון, היה קזינו מונומנט מעניין ומרשים יחד עם זאת לא לשכוח שהיה זה בית עינוגים של הבריטים בתקופת גירוש המעפילים והספר הלבן מאותם ימים אפלים,כמה טוב שהעוצר נגמר… בת-גלים היתה בעקר שכונה שוקקת חיים עם בריכה, חוף ים והמון ילדים מאושרים אשר גם בבגרותם מלאי זכרונות וערגה

  • מיקי (מוקה) מרגלית  On 17 באוגוסט 2007 at 14:46

    עלמה יקרה,
    תמונת הקזינו (מס' 3) היתה ברשותי ונעלמה. זוהי התמונה הכי מרשימה של הקזינו, ומבלי שנייחס לו חשיבות כמו לכותל המערבי אני מבקש להעמיד את הקוראים על עובדה חשובה מאוד: הקזינו היה מבנה בסגנון Art Deco, שהחליף לימים את סגנון ה- Art Nuvo, ששלט בכיפה עד שלהי שנות ה-20. מבנים מעין אלה לא נותרו כמעט באירופה מפעת המלחמה. להרוס את המבנה הקיים היה פשע בל יתואר ולו היה קיים כיום, חסמבה נכבד, אזי היה משמש מוקד לעליות-רגל, לפחות כמו ביתו של אנטוניו וכנסיית המשפחה שלו בברצלונה. שבת שלום לכולם, מיקי

  • חסמבה חסמבה  On 17 באוגוסט 2007 at 18:29

    מר מרגלית הנכבד
    צר לי שמא פגעתי בציפור נפשך להלן סגנון הבנייה של הקזינו,גם אנוכי סברתי על היותו מונומנט מעניין ומרשים ברם למען האמת ההיסטורית ויש כזו מוטב לציין את יעודו בימים בהם לא היתה מדינה ליהודים והצהרת בלפור רחמנא ליצלן נרמסה ע'י הבריטים בימי הקזינו העליזים, לזכור ולא לשכוח כבר אמרתי

  • אלימלך זורקין  On 17 באוגוסט 2007 at 19:13

    מה אתה משווה בין תפוחים לאגסים.
    מהיכן אתה יודע מה היה יעודו של הקזינו. האם ידוע לך כמה מרק אכלתי שם שבין האטריות שחו אקדחים. אתה מתאר לעצמך בכלל כמה יין שתו הבריטים האמן לי האינפורמציה שנשפכה מפיהם עזרה לבנות הרבה לבנים למדינת היהודים.מיקי צודק המונומנט היה מרשים מבחינה ארכיטקטונית . אני בטוח שאם עדיין היה עומד על תילו כבמקומות רבים בעולם היו לפחות מנציחים זאת עם שלט הסבר על הבנין או קריאת הרחבה שלפניו על שמו.זה מקובל בכל העולם הנאור לגבי בנינים שחלקם היו במשך ההיסטוריה והמלחמות חיוביים או שליליים.

  • Ari Berger  On 19 באוגוסט 2007 at 1:02

    great pictures of the casino…. I used to go with "mishi" eismann on saturday afternoon for the "afternoon tea…. and yes there were many jewish women that went there… and not to be blamed, as thats how we got a lot of information from the drunk British. The casino was the greatest source of information, and my dad treated some of the drunk officers as a doctor.
    the casino should remain and it is an historic monument. I do not know what it looks like, but will visit in november and hope it is still there.

  • מנחם לס (רוזנברג)  On 21 באוגוסט 2007 at 21:44

    אני עובד על מאמר שיכלול את כל הספורטאים שיצרה בת-גלים הקטנה. מיהו "ספורטאי"? הקריטריון חייב להיות בת גלימי ששיחק בקבוצת ספורט מוכרת, באיזו שהיא ליגה ישראלית, או ספורטאי שהשתתף במקצוע יחיד באיזו שהיא אליפות ישראלית.
    אנא צרפו את שנת סיום העממי (פחות או יותר).
    ענו לאתר הזה של יורם מלצר ב-"הוסף תגובה".
    תודה
    מנחם לס (רוזנברג)
    (במאמר אחר אכתוב את השמות שכבר מצויים אצלי)

  • מנחם לס (רוזנברג)  On 21 באוגוסט 2007 at 21:56

    כחמש דקות אחרי המסר שלי שניכתב ב-9:44 כבר צילצל הטלפון ונישאלתי "מיהו בת-גלימי"? מה עם קרית אליהו? מה עם קרית אליעזר? מה עם שכון החיילים המשוחררים (שכמה בת גלימים בעבר סרבו להכיר כ-"בת-גלימים)
    ובכן, לדעתי "בת גלימי" הוא כל אחד שטוען שהוא "בת-גלימי" כשהקרטריון היחיד הוא שהוא (היא) למד בבית הספר העממי בבת-גלים

  • מנחם לס (רוזנברג)  On 22 באוגוסט 2007 at 3:56

    בת גלים יצרה יותר ספורטאים מהדרג הראשון מכל יישוב אחר בארץ, כמובן ביחס לתושביה
    כתבתי על כך מאמר ב-חדשות הספורט" ב-1963
    שאותו כיניתי "בת גלים – שכונה של אלופים
    אסור שההסטוריה של ספורטאי בת גלים תישכח. החלטתי לעשות עבודה על כך. אבקש מכל קורא שיודע ע-ו-ב-ד-ו-ת על ספורטאי בת גלים בכל מקצועותת הספורט, לשלוח לי חומר הידוע להם. אני כותב אפילו על המכביה הראשונה שנערכה בנמל בחיפה!
    יהיה נחמד אם תגיבו לכך באתר זה של יורם מלצר כך שזה יהיה יידע מעניין לכולם!
    תודה!

  • יצחק דקל (יקל)  On 22 באוגוסט 2007 at 9:24

    שלום לכל אחי ואחיותי הבתגלימים!
    אני מלא כרימון ברגשות חמימים ובזכרונות מתוקים מדבש מבת גלים הקטנה של שנות 1930-1955 ובאופן מיוחד אני אסיר תודה לסופר ולמתעד הנאמן והמשכיל יורם מלצר.(ייתכן והחמצתי ואני מתנצל, אך מי אתה בדיוק יורם? היכן גרת בבת גלים ומאיזה שנתון אתה?) אני יליד 1937,ומנהל ביה"ס העממי שברחוב השרון ששם למדתי היה ד"ר שלמה קודש בזמנו.מורים אחרים שלנו היו יעקב קפלן, קווינט, ברפמן לאנגלית וצבי רפאלי ועוד. יישר כוחך יא-חביבי.ההתכתבות הגלובלית הזאת מפתיעה ומאלפת בכמות ובאיכות ובעושר הפרטים על הקזינו ועל הבריכה למשל. כל האתר הזה הוא אוצר בלום ויקר מפז וגדולתו העיקרית היא בגילויים ובחיבורם זה לזה של המתכתבים המתרבים המצטרפים לספריית הזכרונות וההיסטוריה של שורשנו המשותפים. אני בקשר אישי, בדואר, בטלפון ובאינטרנט באופן שוטף, פחות או יותר, במשך חמשים השנים האחרונות עם מנחם לס-רוזנברג עם רובי אופיר-רוטשילד
    עם ארנון קרן-קרומהולץ
    עם ארי ברגר, עם אבי וויזלטיר, עם אהרהם גלילי-סבאח, שמוליק כהן ואחרים.
    יש לי עוד שפע של סיפורים ותוספות ופתאום אני רואה שיש לי בעייה טכנית עם הכתיבה העברית הזאת בכמות ובאיכות ובהיסטוריה ובמיתולוגיה כשהמשפט הקודם שייך למקום אחר בעמוד זה ועם כולכם הסליחה. העיקר שנתראה ב-17 לנובמבר למפגש היסטורי בינ"ל באיזה מלון בחיפה. דרך אגב אני חי בלוס אנג'לס כבר יותר משלושים שנה וחייתי בדרום אפריקה וברודזיה-זימבבווה, בשיקגו, בניו יורק ובבולטימור מאז 1965.
    עם אשתי סטלה מאז 1963 יש לנו בן בגיל 43 ובת בגיל 38 ושני נכדים בני 13 ו-15.תיקון היסטורי לכל המעונינים: קפה "דולפין" של היום ב"בית כהן" בשדרות בת גלים היה עד שנת 1948 "קפה תמרה" שהיה שייך להורי הניה ומקס יקל ז"ל.
    באותו בנין בפינת הרחבה של רח, העליה והשדרות היה קפה "קיט קט" ואח"כ "קפה עליה" ואח"כ בנק לאומי ולמעלה גרו עוזי ובילי בק ומיקי הרציג. אנחנו גרנו ממול בבית צהבהב קטן בשדרות מס. 14 ליד בית סמסונוף ששם גרה משפחת ד"ר ברגר כולל ארי כמובן ומיכה ז"ל .
    ושרה יעקובובסקי. ועד לפעם הבאה שמרו על הבריאות ועל הקשר
    שלכם, יצחק דקל-יקל

  • אורה ולפיש - מורג  On 22 באוגוסט 2007 at 10:25

    שלום לכל הבת גלימים

    "הפנים שפרצו מהדף" ספר המתח הסטורי לנוער" מפרי עטי שיצא לאחרונה מתרחש בשנים 45-48 בחיפה . פרק 27 העלילה מגיעה לבת גלים ובו אני מתארת את הפחד הגדול של העלייה לקומה השלישית במגדל הנוראי [90 מעלות] והקפיצה הנועזת למימי הבריכה.

    פרק 27 עמוד 201
    הספר יצא ב"ידיעות ספרים" ומתאר גם את אוניית אקסודוס הנכנסת לנמל חיפה, את הטמפלרים הגרים במושבה הגרמנית והכול דרך עיניו של נער למשפחה נאצית הנמלטת לחיפה בתום מלחמת העולם השנייה. כמו כן תודה על התמונות הנפלאות של הקזינו. הקזינו עצמו משמש זירה לעלילת ספרי: "המרגל שבא מן הים."
    אורה ולפיש [מורג] סמטת מונש 7 בת גלים.

  • מיקי (מוקה) מרגלית  On 22 באוגוסט 2007 at 10:34

    מיהו בת גלימי?
    ובכן, מי שנולד בשכונה, מי שהתגלגל אליה בילדותו, מי שבחר לקבוע בה את משכנו – והדבר אמור במיוחד לגבי ילידי 1935 – 1955 – , מי שספג את אווירת החופש, האחווה והערבות ההדדית של המקום, זהו בת גלימי אמיתי. ומה זה אומר? בת גלימי הוא מי שהלוקל-פטריוטיזם שלו אמנם זהה לזה של אוהדי ביתר או הפועל ת"א, אולם הכלים שבהם הוא משתמש הם כלי ההתחברות, הכבוד ההדדי והשלום.
    מנחם היקר, סקרת בדואר האלקטרוני ספורטאים רבים בתחומי הכדורגל, השחייה (דרך אגב, צבי סגל שחה בהפועל חיפה), הכדור-מים והכדור-סל – ומה עם ההוקי? מה עם אפרי, בגה, אלבגלי, ארנון, יורם לווינברג ועוד רבים אחרים?
    יצחק יקל היקר (שם אתה יכול להיות דקל, אצלי אתה יקל, כפי שאני מרגוליס ולא מרגלית), אני קורא בהנאה את דבריך ונזכר בך, איך שמרת על שערנו באותה שנה, שבה זכינו באליפות.
    לבסוף, אני לא ממש מכיר או זוכר את מר יורם מלצר, או את העלמה עלמה – אולם אני מבקש להצטרף לדבריך ולברך אותם – יישר כוחם – ואת כל אחי ואחיותי בשכונה הקטנה והלא-נחבאה, שהחליטו לעשות שימוש באתר המבורך ולשמח אותנו. כל טוב לכולם, מוקה

    • Arie Marom  On 22 באפריל 2015 at 8:15

      מוקה!
      אני אריה מרום (מרקוביץ), יליד ספטמבר 42.
      הבוקר מצאתי את האתר, ואני מרוגש. לכן אני כותב לפני שאקרא את כל הפוסטים בעמוד.
      ככל שאני יודע, היינו יחד עם יורם לוינברג בכיתת הגן, בהמשך – ובזה אני יודע בבטחה – שירתנו יחד במוסך ווטור, ברמת דוד.
      ספר על עצמך, בבקשה, ועל יורם, אם אתה יודע עליו.
      גן הילדים שלנו היה ברצועת החוף, שבין הקזינו לבסיס חיל הים הבריטי דאז.
      זכורה לי ההגעה של אנית המעפילים – היום אני יודע את שמה, חיים ארלוזורוב – ועליתה על שרטון ממש מול הגן. האם זה זיכרון שתול או שגם אתה שותף לאותו זיכרון?
      אשמח לשמוע ממך ומיורם.
      כל טוב,
      אריה ariemar@gmail.com

  • מנחם לס (רוזנברג)  On 22 באוגוסט 2007 at 16:46

    מוקה!
    לא "והדבר אמור במיוחד לגבי ילידי 1935-1955…"
    אלא לכל ילידי בת גלים מלפני 1955, כי אחרת אתה מוציא מהרשימה את כל הביגרים שגרו מול הבריכה ושלטו בכל עולם הכדורמים הפלישטינאי-ארץ ישראלי, את כל בני משפחת חס שבנו את ביתם ואת הבית בו היה קפה קומפנייץ, את טוביה קומפנייץ (ואחיותיו), ועוד איזה 200 בת גלימים טהורים שנולדו לפני 1935

  • מנחם לס (רוזנברג)  On 22 באוגוסט 2007 at 17:06

    I was asked from people that ARE NOT on my mailing list to forward them the letter requesting assistance of my "mailing list" people, for my article on SPORTAYAI BAT GALIM

    Here it is:
    Bat Galim, among other things, developed more sprtsmen and sportswomen
    than any other town, kibbutz, or city in Israel, considering the number of
    residents, of course.
    I already wrote about it in an article in Hadshot Ha'sport in 1963 titled
    "Bat Galim – a Town of Champions".
    I believe that such a wonder cannot go unrecorded. I'm working on a manuscript
    that will record all these wonderful athletes of the past (for instance, in
    half a kilometer square from the Pool and Kasino lived such swimming champions as Uzi Beck, Zvi Segal, Yoram Bigger, Oded Paz, Zehava Chass, Tuvia Kompaniets' sisters,
    "Bebe" Rosenfeld, Mickey Herzig and more than half of the Israeli National
    Team in Water Polo (From Yitchak, Yoram, and Efraiim Bigger, to Rudy Rehan,
    Chagi Agam Lavan, and Oded Paz) plus many other excellent players like
    Mickey Herttzig, Mickey Margulis.,Yitzhak Dekel (Yekel), Roby Young, myself (I played water-polo for Hapoel Kiryat Tivon after leaving Bat Galim in 1950), and
    more.
    It is just unbelievable.
    I must request your help in providing me with names (and the sports that they
    participated in, of any Bat Galimi that you know, in any sport. Please provide me with as much data and facts as possible.
    You can answer to me here, at meless888@hotmail.com, or even better, in Yoram Meltzer excellent web
    site on Bat Galim:

  • מיקי (מוקה) מרגלית  On 22 באוגוסט 2007 at 18:20

    מנחם היקר, קוראים נכבדים,
    סליחה ומחילה, מנחם צודק בהחלט. בת גלים נוסדה לעניות דעתי בשנת 1924, אז אקח את האמור 10 שנים בחזרה. במיוחד, כשאני נזכר במשפחת ביגר המהוללת, עולות הרגשות ואספר סיפור קצר:
    הבת גלימים יודעים ואבלים עד הים הזה על גורלה המר של המשפחה היפה הזאת.
    ראשון הקורבנות היה יצחק ביגר – שוער הכדורמים המהולל בכל המזרח התיכון – שנהרג מכדור צלף ערבי על גשר רושמייה בתקופת המאורעות שקדמה למלחמת השחרור.
    לימים, היינו, ספורטאי מכבי חיפה, יוצאים לתחרות מפעל העשרה, שנערך מדי שנה לזכר עשרה ספורטאי מכבי, שנפלו במלחמה. בסיום המשחים נערך משחק כדור-מים בין ברית מכבים עתיד למכבי חיפה.
    הייתי ילד בן 16 וכבר בראשונה.
    כשנסענו במשאית לתל אביב ישבתי ליד ביגר הזקן, אביו של יצחק ז"ל.
    הזקן אחז בידי – הוא היה שכן שלנו, בית מול בית – ולחש בקול צרוד: מיקי, הראו להם!
    נכנסנו למים. באותו יום הייתי מרביץ מכות אפילו לטרמינטור שוורצנאגר – ניצחנו 3:5 לא אשכח זאת לעולם.
    ביגר הזקן, האדם המכובד והיקר, פנה אלי לאחר המשחק, נשק לי על הלחי ולחש, תודה רבה (הבקעתי 2 שערים).
    כשאני נזכר בכך, היום עוד עולות הדמעות.
    חברים, לאחר המשחק קנו לנו פלאפל – כן, אלה היו ימים אחרים. ברכות לכולם, מוקה

  • מנחם לס (רוזנברג)  On 22 באוגוסט 2007 at 19:13

    ספורי הקומה השלישית
    על "הקומה השלישית" (גובה 10 מטרים) של מגדל הקפיצות 'בבריכה של מרגוליס' ניכתב בספר (ראה ספרה של אורה מורג) והוא תואר בשני מאמרי ספורט שלי לחדשות הספורט ולידיעות. אני משוכהע שאפשר לכתוב על קומה זאת ספר שלם, אם כל אחד מאיתנו יתרום מסיפוריו וחוויותיו על הקומה המטורפת הזאת.
    היו ספורים ושמועות על הקומה. הסיפור הידוע ביותר היה על המציל פאול שקפץ ובמישגה נחת על ביטנו "שהתפוצצה" ומי הבריכה הפכו אדומים כדם. היה גם ספור על איזה ערבי שמצא את מותו בקפיצה משם. הצרה בסיפורים המסופרים על ידי אנשים שלא היו עדי ראייה למקרה זה או אחר היא, שעם הזמן הסיפורים הופכים לשמועות, ואז השמועות הופכות להגזמות, וכשהנוסטלגיה חוגגת, ההגזמות הופכות למיטולוגיה, ואז לאגדה ממש. אני לא מכיר עד ראייה אחד לאסון מוות שקרה בגלל הקומה השלישית. אולי זה דבר שקשה להאמין, אך עד כמה שידוע לי לא קרה אפילו אסון טראגי אחד מהקומה הזאת, שעצם היותה במיקומה ובצורתה, היתה "ראוייה" לעשרות אסונות: כשאתה עולה אנכית על סולם הבנוי מעץ רקוב משנים של רטיבות ומליחות, וקופץ ל-"בור" קטן בבריכה שמידותיו בוודאי לא עלו על 5 מטרים על 5 מטרים, ולחור העמוק הזה עליך לכוון את קפיצתך, כשמתחת אין מציל והשוחים מבלים ב-"עומק" חפשי, כמעט לא ייתכן שלא קרה שם אסון של ממש. אני זוכר קפיצות משם כשאני מכוון את נחיתתי בין שני בני אדם במים הנמצאים 2 מטרים אחד מהשני. אז אם ישנו מישהו שחזה במו עיניו באסון שקרה שם, אנא, יידע אותנו במה שקרה.
    אבל חוויות משם ישנן מכאן ועד הודעה חדשה. לי זכורים שני ספורים משם:
    1. משך שנים חגי אגם לבן ז"ל היה "האח הגדול" שלי. מלבד עשרות דברים אחרים, הוא היה זה שהשפיע עלי (כולל הדגמות, הצעות, ודרכים להתגבר על פחדי) לבצע את קפיצת הראש הראשונה שלי מהקומה השנייה (גובהה היה 5 מטרים). כיצד עשה זאת? הוא הכריח אותי לעלות לקומה השלישית ולעמוד שם כחצי שעה, ואז לרדת מהר לקומה השנייה שגובהה "הצטמצם" בגלל הפרספציה כאילו לגובה של 2 מטרים. עשיתי זאת פעמיים, ובפעם השלישית ביצעתי את קפיצת הראש הראשונה שלי מהקומה הזאת. הייתי בן 8 או 9 אז. אני לא זוכר אם זה היה בערך באותו זמן, או כמה זמן אחרי זה, כשהוא פקד עלי שהגיע הזמן לקפוץ ראש מהקומה השלישית. קפיצות "רגליים" בצענו כולנו ללא בעייה מגיל צעיר ביותר. אני ניזכר בחלחלה שהיינו משחקים "תופסת" ואחד היה בורח לסולם הקומה השלישית כש-"התופס" ממהר אחריו, וכשהגעת לסוף הקומה והתופס שלושה מטרים ממך, בצעת קפיצה למים כמעט בלי לשים לב מי שהה שם למטה. לפעמים היינו משנים את זווית הקפיצה כדי למנוע נפילה על ראש שוחה זה או אחר.
    אז זהו. הגיע יום קפיצת הראש מהקומה השלישית.
    רק שתביהו: היום מגדלי הקפיצה הם מבנים גדולים שהעלייה למגדל הקפיצות נעשית במעלית מפוארת. הבריכה לרוב סגורה (רק באולימפיאדות סיאול ב-1988 וסידני ב-שנת 2000 הקפיצות נערכו בבריכה פתוחה), וממגדל הקפיצות של 10 מטרים הכל נראה "ומרגיש" כ-NOT A BIG DEAL. בסיאול נערכה מין מסיבת עתונאים צנועה עם גרג לוגניס, קפצן המים הגדול אי-פעם, והייתי שם, בגובה של 10 מטרים, גובה שלא עשה רושם רב.
    אך בשנת 1946 (כמדומני), כשעליתי על המגדל הדקיק והצנוע שהסולם אליו ניקשר לבטון עם חוטי ברזל וכל הסולם נע וזז בזמן העלייה, ומסביבך רק שמיים, עננים, וגלי הים התיכון המתדפקים על חומת הבריכה, כל המעמד מעביר בי צמרמורת עד היום הזה. לחגי לא היתה "קומה רביעית" שיכולתי לעלות אליה כדי ש-"השלישית" תיראה "נמוכה". הוא פשוט פקד עלי לומר "על החיים ועל המוות" ולקפוץ. קפצתי קפיצת ראש עם נחיתה לא רעה, עד כמה שזכור לי.
    עד היום המחשבה על אותו רגע מלחיצה אותי. אני ניזכר (ומרגיש עד היום) את פחד הפלצות שתקף אותי. אף פעם לפני כן, ואף פעם אחרי כן, לא הרגשתי פחד איום כזה. למעשה, אחרי הקפיצה הראשונה ביצעתי בוודאי מאות קפיצות ראש משם, אך לפני כל קפיצה הרגשתי דפיקות לב שמקורן בקפיצת הראש הראשונה.
    2. בכיתתנו היה ילד בשם שמואל כהן. "בברוטו" קראנו לו. היו לנו אז שמות כינוי על הכיפאק. היום אין דבר כזה. בברוטו היה כנראה ילד איטי, או קשה למידה, או אולי אפילו קצת מפגר (אלא אם-כן הוא היה החכם שעבד על כולנו). הוא-הוא שמנחם בורר שיכנע פעם לבנות סולם לשמיים. שיכנענו את בברוטו לעלות לקומה השלישית. הוא עלה. אך אז נוצרה "בעייה קטנה": הוא סרב לקפוץ מרוב פחד, אך גם סרב לרדת בסולם מרוב פחד (אלה שעלו בסולם יודעים שהעלייה עליו היתה קלה בהרבה מהירידה ממנו). אז מה עושים? אני לא זוכר כבר מי היה שם איתנו על הקומה השלישית עם בברוטו. אני אפילו לא זוכר כיצד הדבר הסתדר. מה שאני כן זוכר הוא ששהינו שם זמן רב לפני שביקשנו עזרה. אשמח לשמוע אם מישהו זוכר את המקרה.

    .
    .

  • מיקי (מוקה) מרגלית  On 22 באוגוסט 2007 at 19:54

    ביום שישי בצהרים אני, בן השבע וחצי, חוזר מבית הספר. חברים מופיעים מולי בריצה ואני נאלץ להתמודד עם החדשה המרעישה שאחי, דוד, קפץ לפני כחצי שעה מן הקומה השלישית.
    מבחן הכוח עמד בשער!
    שאלתי, על הראש או על הרגליים? על הרגליים היתה התשובה. נרגעתי קצת…
    הלכתי כאחוז תזזית לבריכה, עליתי לקומה השלישית וקפצתי על הראש. אני לא מכיר הרבה חברה, שהיו עושים זאת בגיל שבע וחצי. והעיקר, השליטה במשפחה נשמרה. מזל גדול היה לי, שכן אילו אחי היה קופץ על הראש, הייתי נאלץ לבצע לפחות סלטו וחצי – דבר מפחיד ביותר…
    לימים נודע לי על כמה אמיצים, שסיפרו על קפיצות שביצעו מן הקומה השלישית – אחרים טענו שעשו זאת אפילו שלא היו מים בבריכה – לבריאות שיהיה להם, שקרנים מוגי-לב. לך הברכות מנחם, אתה קפצת! לקוראים: לכם ברכות, אתם לא חייבים לקפוץ, הקומה לא קיימת יותר.
    אגב, מי שידע לבצע קפיצות נאות במיוחד היו ארי ברגר ויורם לווינברג.

  • Ari  On 22 באוגוסט 2007 at 22:29

    Moka,
    thanks for mentioning yoram and myself doing great dives (into the water….)
    however, Chagai and myself regularly dived from the 10 meters.
    we also went once to a"tiul" to the south, and we were at a place that had a pond, and the rocks around going straight up. much higher then 10 meters, and a slight slope…. Chagai and I climbed up there and dived head first into the seemingly tiny pond…. we were crazy… just for the "roshem".
    I miss Chagai too… am in close touch with his sister Aviva…..

  • מנחם לס (רוזנברג)  On 23 באוגוסט 2007 at 0:17

    I have a feeling that just a small number of Bat Galimim know this site. I gave it to every Bat Galimi that I know, who has an email. Otherwise it would become a private site for very few like Moka or Ari Berger (and myself).
    You should do the same. Just go to Yoram's site (this site), roll to the top of the page, and where you find the ADDRESS of this HTTP//www etc, just highlight it, go to EDIT, then click COPY, and send an email to all BatGalimim on your list, and in the body of the letter just click PASTE (again, either from Edit or a right click, like that:
    http://www.notes.co.il/ioram/3578.asp?p=0

  • משתמש אנונימי (לא מזוהה)  On 23 באוגוסט 2007 at 2:19

    מנחם ארי ומוקה

    לא יאומן, עשיתם ממש עבודה נהדרת ומרשימה כאילו הכל קרה אתמול,יישר כח.זאת אחת הסיבות שאני גאה להיות בת-גלימי שנולד גדל וגידל דור נוסף בת בגיל 38 ובן בגיל 37 היום.נולדתי ב-1942 ועזבתי את בת-גלים ב-1992.

    אבל זה לא זה,היו בבת-גלים עוד ענפי ספורט שאפשר להתגאות בהם למשל, מכבי בת-גלים כדור סל ששיחקו בה: גולדברג הלל ז"ל, בלוטרייך עוזי (קוסקא), ידיד עזרא , עמי שפינדל , מולכו משה, רובינשטיין איציק , שלמה , וכ"ו.

    כדור-רגל:איציק אנגלנדר, רובי יאנג , חדנס שמואל , ווגי ארד (ווגחה) , ניינונדל יעקב , לפעמים היה מצטרף יוסוף חאואטו (ברגיג), חקלאי עוזי,והשופט היה חיים דומב שהיה ניצול שואה, וכו.

    הוקי: כמובן קרומהולץ ארנון שאסף את כל החברה מהסביבה.

    אני מצטרף למנחם שכל מי שהיה גר בבת-גלים מוזמן להצטרף לאתר הנהדר הזה ולכתוב את כל מה שזכור לו.

    איתן

  • Rami  On 23 באוגוסט 2007 at 4:51

    מיקי
    Did you brother Beni ever made the jump from the 3rd? He was my classmate for 8 years in Bat Galim.

  • איטה  On 23 באוגוסט 2007 at 15:26

    ראשית ברצוני לומר שבכל פעם שאני נכנסת לאתר אני מתרגשת מחדש. יישר כוח ליורם מלצר על המיזם הנפלא.
    אני ילידת 1950 כך שאני נכללת ברשימת "המיוחסים" של ילידי 35-55.
    בצניעות רבה, מנחם, אספר לך שבשנת 1964 זכיתי במקום ראשון בתחרות קרב רב (אתלטיקה קלה, לבתי"ס במחוז חיפה.
    הייתי אתלטית פעילה בהפועל חיפה בזמנה של חנה סמוך.
    למדתי בבי"ס בת גלים. המורה לחנ"ג שלנו היה אברהם קליין שעד היום אני פוגשת אותו מדי פעם והתאמנתי בא"ק באצטדיון קרית אליעזר עם המאמן איציק מנדלברויט. לפני זמן קצר פגשתי את איציק אנגלנדר שהיה כדורגלן משובח אם אינני טועה בהפועל חיפה.
    בננוסף מנחם, אני חושבת שאנחנו מכירים אנשים משותפים.
    הזכרונות מהמקום המדהים והמחבק שנקרא בת גלים, אינם משים וכיף שיש לנו אתר שכזה

  • מנחם לס (רוזנברג)  On 23 באוגוסט 2007 at 15:37

    מה היה שם משפחתך?
    חבל שאין דרך להוסיף תמונות באתר הזה. אני מנסה למצוא דרך שנוכל להוסיף תמונות ילדות שלנו, ותמונות עדכניות כך שכניפגש ב-17 לנובמבר, יהיה לנו קצת מושג את מי אנחנו פוגשים!
    מנחם

  • איטה  On 23 באוגוסט 2007 at 16:01

    שם משפחתי היה שור. מה יש ב-17 לנובמבר והיכן?
    איידע גם את אחי המבוגר ממני ב-3 שנים. אני מתגוררת היום בקרית טבעון . האם ניתן להוסיף פרטים לא ב"פרהסיה"?

  • Roby Young  On 23 באוגוסט 2007 at 18:22

    Menachem Shalom,
    I am very happy that I told you a year ago about this website since you are now probably the most active participant. The list of the athletes that came from Bat Galim is really Unbelievable. I would like to add two names to it: Tzachi or Itzchak Rossines from Shikun Chayalim Meshuchrarim, who broke a very old 100 meter sprint of David Tabbak, 10.6 sec. The new record was 10.5 sec. Tzachi was born around 1944-5.
    The other one was not a real athlete but he did something no one could do before him. His name is Roby Shapira Z.L. and he brought the only soccer Championship to Hapoel Haifa (1999). His brother Yossi (Ha'gingi) was born around 1945 and died at young age.
    Roby Young, Pinat Gan 4 Bat Galim (THe most beautiful place on Earth)

  • מנחם לס (רוזנברג)  On 23 באוגוסט 2007 at 18:28

    אחרי בת גלים עברתי לקרית טבעון, ושם הכרתי וגם התחתנתי עם רינה ברנדיס ז"ל. גרתי ברח' השושנים 24 היכן שלאימי היה פנסיון, אך המשכתי את קשרי עם בת גלים בגלל החברים, ושתי חברות שהיו לי – אסתר אשכנזי ואסתר מלכה. הייתי מגיע לבת גלים בנסיעה על אופניים מטבעון כל יום ששי לגנוב חיבוק ונשיקה על ספסל שהיה קיים מאחורי ביה"ס העממי ברח' השרון. אסתר מלכה נעלמה בשנת 1953 או 1954 ומאז נעלמו עקבותיה. אין בת=כלימי ארחד היודע היכן היא. שמעתי קייפטאון, שמעתי ניו-זילנד, אך איש לא יודע.
    את המשך ההתכתבות שלא תהיה בפרהסיה אפשר לבצע דרך האימייל האישי שלי שהוא
    meless888@hotmail.com
    (היי, האתר של יורם מלצר הופך ל-"אתר הכרויות"…

  • מנחם לס (רוזנברג)  On 23 באוגוסט 2007 at 18:57

    אולי אני כותב הרבה מדי, אך אני גר בפלורידה, פנסיונר, ומרגיש עתה מועקה גדולה כי סיגל בתי ונכדותי דריה ואמי בנות ה-10 וה-7 טסו חזרה לביתם בהוד השרון אחרי שהיו חודש שלם איתנו. אז הכתיבה עוזרת.
    כי מלבד זאת, הדברים היחידים שיש לי לעשות זה לשחק טניס, גולף, ודיג עם סירת המפרש הקטנה שלי (אני גר על שפת הים, הדבר הקרוב ביותר לאי-יכולתי לגור בבת-גלים). אז יש לי המון זמן חופשי ולכן אני מקשקש באתר

    אני חושב שחשוב מאד שנימצא דרך לשליחת תמונות. מהעבר ומההווה. לאתר זה של יורם אין דרך לשלוח תמונות אלא אם-כן אתה (את) יוצר HTTP )WEB SITE
    שלכם, ואז מכניסים את כתובת האתר בתוך מכתב ה-"תגובה". זה לא דבר קשה במיוחד ליצור
    HTTP
    משלך, אך אני בטוח שלרובכם אין חשק וסבלנות להתחיל ללמוד מחשבים.
    אז מצאתי דרך קלה לשליחת תמונות, אך התמונות תהיינה מחוץ לאתר זה של יורם. אולי יש ביניכם מומחה מחשבים היכול להציע דרך אחרת שתשאיר את התמונות כחלק מהאתר הזה של יורם, אך אם לא אשמע ממישהו תוך יומיים-שלושה, אציע דרך משלי לשליחת תמונות.
    אז בינתיים נא לבחור את התמונות שתרצו (אולי) לשלוח!

    איטה! שכחתי לענות על שאלתך: ב-17 לנובמבר חברי בני ה-70 החלטנו להיפגש בחוף בת גלים בנובמבר (יצחק דקל – יקל, רובי ארווין-רוטשילד-אופיר, שמעון שטיינר, עוזי בק, נורית כץ, אסתר אשכנזי, שלמה קנובל, ואחרים שאנחנו מאתרים מכיתתנו (חבל רק שנעמי ברוט-אדווה לא תהיה איתנו! היא ניפטרה ענייה וערירית בבית מחסה קטן ועלוב ביפו לפני זמן לא רב) . אחרי שהחלטנו על המיפגש, התחילו אנשים מבוגרים וצעירים יותר להתעניין בדבר, וכך ה-17 לנובמבר הפך בלי שתיכננו למין "מיפגש בת-גלימי" ולא סתם "מיפגש בני ה-70". שמואל כהן שמוליק, לא בברוטו…) ואני מארגנים את המפגש. בגדול, ניפגש במסעדה גדולה או במלון בחיפה ב-17 לנובמבר בערך ב-11 בבוקר, נאכל ארוחת צהריים ב-1 או 2)אנחנו משערים שהעסק יעלה כ-100 שקל לאדם), ואז נחליט כיצד להמשיך…
    (אולי רחצה בים הקר? אולי נישאר לארוחת ערב איפה שהוא? ת אולי סתם נגיד שלום וניתפזר – הכל פתוח ואנחנו פתוחים להצעות)
    זה לא יהיה מיפגש "רשמי" עם תכנית, אך נישמח לראות תמונות עבר, לשמוע ספורים, ולתת לכל אחד הזדמנות (אם ירצה) "לעשות את הדבר שלו".
    בקרוב אודיע על מקום ןמחיר, ונצא לדרך!

    אגב, מי שמכיר את ביל (וויליאם) גרוס , מהמסיבות "עם ההצמדות" למוסיקת הפלייטרס, הרי שגם הוא יהיה במיפגש

    תודה

    מנחם

  • אראלה  On 23 באוגוסט 2007 at 20:29

    איטה
    למדתי שמונה שנים עם אחיך מאיר אנא מסרי לו דרישת שלום ממני
    אראלה נבוןבונשטיין בנעורי

  • משתמש אנונימי (לא מזוהה)  On 24 באוגוסט 2007 at 8:07

    שלום מנחם

    לכל מי שיש סורק scaner יכול להעביר מהסורק דרך המייל שלו תמונות.

    איתן

  • מאיר  On 24 באוגוסט 2007 at 12:00

    אם כבר מזכירים עסקני ספורט ומשוגעים לדבר אז איך אפשר בלי שיקי כץ וחיים מבית עולים שבמשך שנים ריכז את הילדים בשנות החמישים וניסה להקנות להם אהבה לכדורגל, חלקם ממשיך לבעוט עד עצם היום הזה

  • רסקין  On 24 באוגוסט 2007 at 12:11

    שהיה כדורסלן משכמו ומעלה במכבי חיפה ולימים בנבחרת ישראל איש בתגלים הנמצא בארה'ב ,עד עצם היום הזה כתמי הזיעה שלו מרוחים על האספלט במגרשי השכונה

  • נחום  On 24 באוגוסט 2007 at 12:29

    גם ג'וני הרדי וגרשוני קשורים בעבותות לבת-גלים ושמם יחקק לנצח על כדור הזכרונות

  • סובלמן  On 24 באוגוסט 2007 at 12:49

    כדור הברזל בידיו החסונות של אורי זוהר האגדי הגיח בשמי השכונה ונחת אי שם בחולות בת-גלים כדוגמה ומופת לספורטאי מעולה ששרת שנים בבסיס חיל הים …איפה ישנם עוד ספורטאים כאלה יהי זכרו מבורך

  • מנחם לס (רוזנברג)  On 24 באוגוסט 2007 at 13:49

    כמובן שיש לי סורק וכמובן שיש לי תמונות במחשב. השאלה היא איך עושים "אטצ'מנט" של התמונה למסר הזה אליך! לדעתי אין דרך!

  • מנחם לס (רוזנברג)  On 24 באוגוסט 2007 at 13:51

    האם מישהו יודע אם דני שמילוביץ (שמילו) היה בת גלימי? היכן הוא גר?

  • מנחם לס (רוזנברג)  On 24 באוגוסט 2007 at 13:54

    אם "מחשיבים" את אורי זוהר לבת-גלימי בגלל ששרת שנים בחיל הים, אז חובה להכניס גם את רלף קליין. אני יודע ששניהם רבצו בבת-גלים בבריכה, בים, ובמגרש האספלט ליד הבריכה. השאלה אם יש צדק בדבר? האם לכלול אותם כ-"בת-גלימים"? אשמח לשמוע תגובות!

  • אליהו  On 24 באוגוסט 2007 at 13:57

    למנחם לס בשל היותך איש ספורט מדופלם וכמובן השתיכותך למיי-פלאואר של בת-גלים ומיוזמי המפגש ההיסטורי בנוב' 2007 הנה לך רעיון מקורי לקיים מיני יום ספורט עם היבט היתולי בחוף בת-גלים בקט רגל,כדורסל,רקטות,הוקי,סקטים, בלורות וגולת הכותרת לתפוס גלים כמו בימים ההם עוד בטרם הפכו את חוף בת-גלים לחוף הגלישה האולטימטיבי של מדינת ישראל. ארוע שכזה חופשי ומשוחרר יש בו כדי להחזיר את "הילדודס" לכור מחצבתם האמיתי ולהחיות את הזכרונות לנוכח אמצעי התקשורת שינציחו מאורע יוצא דופן שכזה

  • ברגמן  On 24 באוגוסט 2007 at 14:09

    אורי זוהר ויבל'א רלף קליין לא רק רבצו בבריכת בת-גלים אלא היו מודל לחיקוי ומופת להרבה בני נוער בבת-גלים אשר זכו לחינוך ספורטיבי במגרש הכדורסל בין הפסים לביה'ס וכמובן עשרות בני השכונה שלמדו אימון גופני מאורי זוהר ז'ל אם הם לא בת-גלימים אז מי כן

  • מנחם לס (רוזנברג)  On 24 באוגוסט 2007 at 15:02

    ראליהו!

    הרעיון ניפלא

    נדבר על זה!

    נחום: מה עושה את ג'וני הרדי לבת-גלימי?

  • מנחם לס (רוזנברג)  On 24 באוגוסט 2007 at 17:02

    Hi! Only very few answered my email requesting the names of all sportsmen that you know from your period, or any other period, who you consider "Bat Galimim". I can't do it alone. So please take a few minutes of your time and write me an email. I'm talking swimming, water-polo, soccer, basketball, or any individual sport!
    Please include all you know, even if you think I know about them like Yoram Bigger, Uzi Beck, or Roby Young.
    אפשר לתת את השמות כאן כ-"תגובה" או באימייל אלי
    meless888@hotmail.com
    Thanks
    Menahem

  • משתמש אנונימי (לא מזוהה)  On 24 באוגוסט 2007 at 18:10

    1. ספורטאי נוסף היה ראובן בונשטיין זל ככדורגלן במכבי חיפה/מכבי גיבור בשנות ה-30 שיחק כמגן כולל במשחקים ביו לאומיים נגד קבוצות כדורגל מהמזרח התיכון.
    בתקופת שנות ה20 שיחק כדורגל בקבוצת האוניברסיטה האמריקאית בביירות – לבנון.
    2. כמדומני ששמילו היה גר בקרית אליעזר בשיכון לי האצטדיון.

  • ברגמן  On 24 באוגוסט 2007 at 18:18

    עודד פז היה שחיין גב נחשב ומישי אנוך שנים אחריו שלא לדבר על מיקי הרציג

  • Ari  On 24 באוגוסט 2007 at 18:32

    apart of the sorts champions we have writers too… I have a book with dedication from Ilana mesinger who was married to yehoshua.
    a great book from micky margalit with a dedication reminding me of a adventure with him when we were kids. Have ora morag's books…. and I know that menachem less, ytzhak dekel both write but have not had their books, would be nice to know who else had the writing talents….
    we certainly have many "story" tellers that have not got it down to writing…

  • Roby Young  On 24 באוגוסט 2007 at 18:57

    Danny Shmilovich ("Shmilo"), today Rom, live in Kiryat Eliezer near the stadium but did spent a lot of time in Bat-Galim. He played soccer almost every Friday on the mini soccer field near the rail road (" HAPASIM").
    Roby Young

  • Roby Young  On 25 באוגוסט 2007 at 4:27

    To Meir and Raskin,
    Shiki Katz lived in Beit Ha'Olim accross Pinat Gan street. His father was the manager of Beit Ha'Olim.
    Yoav Katz is a pure Bat Galimi born in 1945-6 and played Basketball with Hapoel, not Maccabee, Haifa as well as a few games with the Israeli National Team.
    Roby Young

  • כספי  On 25 באוגוסט 2007 at 13:00

    השימוש במושג "בתגלימי טהור" אינו מוצלח בלשון המעטה אפילו כשנאמר באנגלית ולעצם העניין הבה נכבד כל מי שרואה עצמו כ…בת-גלימי ויש ביכולתו לתרום מידע וחוויות אוטנטיות לצבור הקוראים שהמכנה המשותף הרחב שלהם הוא איך לא …בת -גלים. שבת-שלום מבניה הוותיקים של השכונה הזכורה לטוב

  • מנחם לס (רוזנברג)  On 25 באוגוסט 2007 at 14:35

    חברה, לא להגזים. אפשר לחשוב שלהיות "בת-גלימי" זוהי מין עטרת קודש שרק למיוחסים יש. ש
    לפני כמה ימים הצעתי ש-"בת גלימי" הוא כל מי שטוען שבת גלים היא עיר ילדותו, וזהו. הצעתי שאולי חשוב גם שהילד.נער למד בבית הספר העממי בבת גלים, או ברח' השרון או מאחורי תחנת האוטובוסים. אז בואו נרד מזה!

  • מנחם לס (רוזנברג)  On 25 באוגוסט 2007 at 15:01

    יש לי קבוצת כתובות אימייל הנקראית "בת גלים" ולשם אני שולח הודעות, וכו'. אם את(ה) מעוניינת להיות ברשימה, אנא שילחי – שלח לי אימייל לכתובת
    meless888@hotmail.com
    או במסר הבא ל-"תגובות" באתר הזה, אנא הוסיפו את האי-מייל שלכם.
    כל אנשי קבוצת האימייל "בת-גלים יודעים (אני מקווה…) שהם בקבוצה.ם"
    אגב, שני אימיילים מקבוצת בת גלים חוזרים אליץ האימיילים שחוזרים הם
    amnon@dvir.co.il
    tova47@walla.com
    moragora@walla.com
    ziv-send@netvision.net.il
    eytan1210@csafe.sa3.bezeqint.net
    אז אם אתם קוראים את המסרים באתר הזה, אנא שילחו לי אי-מיין עדכני
    תודה
    מנחם

  • מנחם לס (רוזנברג)  On 25 באוגוסט 2007 at 18:02

    מה שהתחיל כרעיון תמים של כתיבת מאמר על ספורטאי בת גלים של העבר, מתחיל להתבשל למשהו יותר רציני. מתגלים לי דברים מדהימים ממש.
    למשל, הבוקר גיליתי שהשחיין תנשמת (שהיה אלוף ישראל משך שנים בשחיית 100 מ' חתירה (זמן
    דקה ושלוש שניות, שהיום נערות בנות 14 עושות בשחיית גב…)
    ושנאמר לי ע"י כמה מאלה ששאלתי אותם שהוא מעולם לא גר בבת-גלים) ם, שלא רק שהוא כן גר בבת גלים, אלא שהיה שכן לדירת הורי מיום הולדתי ועד גיל 5. הורי גרו בקומה הראשונה של "בית כספי" (ביתו של חגי אגם לבן ז"ל) ותנשמת גר אחרי עלייתו ארצה בחדר שנתנה לו משפחת סמסונוב.
    אבל הסיבה הראשית לאימייל זה הוא לברר אם למישהו יש מושג היכן אני יכול לרכוש ספר שניכתב ע"י בנו של ימפולסקי (שכחתי את שמו) על תולדות מכבי חיפה, עם חלק די ניכבד על בת-גלים.
    אני מוכן לשלם כל כסף עבור הספר, שנאמר לי שהוא ניתן למכירה בבריכת מכבי על הכרמל. אם למישהו יש את הספר, ואם אפשר לשלוח אותו אלי לכמה ימים, אהיה חייב לשולח חוב גדול. כמובן שאשלם את דמי המישלוח וביטוח. אחרי עיון של שבוע אחזירו בדואר אוויר, עם ביטוח.
    כתובתי היא
    Menahem Less
    120 Lakeshore Drive, U-36
    North Palm Beach, Florida, 33408
    USA
    התחלתי עם המאמר עם מחשבה לכתיבת מאמר קטן, אך העסק הופך לפרוייקט ממש.
    אותו דבר עם תמונות. אם למישהו תמונות ספורט "חשובות" מבת גלים, מאד אעריך אם אפשר לסרוק אותן ולשלוח לאימייל החדש שיצרתי עבור כולנו והוא

    batgalim333333@yahoo.com
    and the password is 111111

    זה יהיה אימייל של כולנו למשלוח וציפייה בתמונות. אני כבר שלחתי שתיים לשם, אחת אחרי משחק הוקי בו ילדי בת גלים לקחו גביע (התמונה ניתנה לי ע"י ראובן רוביצ'יק) ותמונה שנייה של מצעד מכבי הצעיר ברח' השרון
    אז לאלה שלא מרגישים נוח עם מחשבים, כל שעליכם לעשות זה

    1. Go to yahoo.com
    2. click on "mail"
    3. for username write batgalim333333
    4. for password write 111111
    and just click on any message and picture.

    שוב, המטרה היחידה של אימייל זה הוא עבור שליחת תמונות ולא עבור כל דבר אחר. חשוב שנמשיך את ההתכתבות דרך האתר הזה של יורם מלצר
    AND PLEASE, HELP ME WITH THE BOOK IF YOU CAN!.
    תודה
    מנחם
    או לשלוח לי אותן בדורק רשום ואני מבטיח לסרקן ולשלחם מיד חזרה לישראל
    מה שהחלטתי לעשות למען שיתוף.

  • מנחם לס (רוזנברג)  On 25 באוגוסט 2007 at 18:06

    I'm sorry that because of the Hebrew/English exchange, the computer mixed up my address.
    it is
    120 Lakeshore Drive
    U-36
    North Palm Beach, Florida 33408Thanks

  • מנחם לס (רוזנברג)  On 25 באוגוסט 2007 at 18:22

    תנשמת גר בחדר אצל משפחת אורלוב, לא סמסונוב. במרתף הדירה של סמסונוב התחיל למעשה מכבי בת-גלים. רודי ריהן – אחד משחקני הכדורמים הטובים בהסטוריה של ישראל – אמר לי שלמעשה בסוף שנות ה-20 היה זה גם "המשרד" של מכבי חיפה!

  • אורה ולפיש - מורג  On 25 באוגוסט 2007 at 20:01

    מגדל הקפיצות.
    עוד קופץ נועז לבריכה מהקומה השלישית כמובן
    [ אחרת זה לא נחשב] הוא עמירם הולנדר שגר בשיכון חיילים משוחררים.אחותו היא מאירה הולנדר. במפגש מחזור האחרון הוא ספר לנו שהוא נפל על הבטן ונחבל.

  • שלןמי  On 25 באוגוסט 2007 at 23:11

    כי הבטן מלאה עם כאלה שקפצו מהקומה השלישית אבל קופץ מי שקופץ אחרון, בדבר אחד אין צל של ספק בקפצונים השתמשו כל ילדי בתגלים, נא לא לקבל זאת באופן אישי אם חוזרים לילדות אז עד גלכטר עד הסוף

  • מנחם לס (רוזנברג)  On 26 באוגוסט 2007 at 3:11

    חיכיתי חודשים לתשובות על 15 שאלותי שתפקידן היה להפריד בין ה-"וותיקים" וה"וותיקים פחות". קבלתי כמה תשובות אך אף אחת לא מ"וותיק" בגילי או מבוגר יותר, דבר שמסביר את התוצאות הבינוניות של העונים.
    אז הנה התשובות:

    *מי היה "כושי סמבו"?

    תשובה: "כושי סמבו" היה שם שנתנו לטיפוס תמהוני ומפחיד (אז, כשהיינו ילדים), אולי אפילו מטורף, שהיה הומלס (גר במערה בכרמל פעם עקבנו אחריו) שערך יום-יום סיבוב בבת-גלים בשנות ה-40 לכל אורכה (בד"כ ברח' השרון אך לעתים ברח' יזרעאל) כשעל גבו שק גדול, והוא בורר בפחי האשפה למצוא מזון ושאר אוצרות. הוא היה זקן, צולע, שחור משחור, זקן ארוך על פניו המפחידות, והוא ממלמל לעצמו הברות מוזרות. היינו אז ילדים איומים: קיללנו אותו, זרקנו עליו אבנים. מה לא. יום אחד כנראה שפגעה בו אבן, ובפעם היחידה מאז שהכרנו אותו הוא הניח את שקו על הכביש ברח' נהלל, והחל לרדוף אחרינו. ברחנו אחוזי אימה, ומאז נידמה לי שעזבנו אותו במנוחה. יצחק דקל יכתוב עליו הרבה יותר בעתיד.

    *מי היה קורושנקו?

    קורושנקו היה מין "איש ברזל" שביצע ניסים ונפלאות בהופעות על גג הקזינו לעיני הקצינים הבריטים וכמה זונות ואריסטוקרטים יהודים שבילו שם בשבתות בערב. גם זה היה בשנות ה-40. אנחנו היינו מתגנבים לשם (כיצד התגנבנו לגג הקזינו רק אלוהים יודע), וחוזים בו שובר לבנים בידו, קורע שרשרות פלדה, ופעם הוא הרים חמור על כתפיו. תמיד האמנתי שהוא היה מין בונה גוף "מקצוען" נוצרי מאירופה, ורק לאחרונה נודע לי מפיו של יצחק יקל (שהוריו היו בעלי בית הקפה "תמרה" שהיום הוא "מסעדת "דולפין", וששם היה אוהב קורושנקו לאכול) שקורושנקו היה למעשה יהודי הונגרי שעלה לישראל. הוא פעם חיסל סיר מרק שלם שגברת הניה, אמו של יצחק, הכינה לאיזה 20 קליינטים.ם.
    ועכשיו הגיע הזמן להתוודות לראשונה ולבקש סליחה ומחילה, ואני מבקש מכל "חולי החתולים" להפסיד לקרוא את הקטע כאן ולעבור לשאלה ה-3: תמיד קראו לי "מנחם הקטן" גם בגלל שמנחם בורר היה מבוגר ממני, אך בעיקר בגלל שתמיד ניסחבתי עם "הגדולים", ותמיד הייתי הכי צעיר מכולם גם בספורט וגם בתעלולים. זה היה דבר מוזר: כמובן בלי שניקבע ככה, כיתתנו (התחלנו עממי ב-1943)היתה מין גבול תחתון של שיכבת דור מסויימת, הדור של חגי אגם לבן, שמוליק כהן, דרורי רוזנפלד, עודד ("טופלה") פז, מיישקה, אברהם סבח, איתן אלבגלי, ושאר ה-"גדולים" ואנחנו – יצחק יקל, רובי ארווין/רוטשילד, עוזי בק, שלמה קנובל, ארנון קרומהולץ, אני- מנחם רוזנברג – אנחנו היינו הצעירים ביותר שנידבקנו אליהם. שנה אחרינו – עוזי בלוטרייך, אריה גוטר, רענן חמדי, ואחרים לא היו חלק מאיתנו. הם כאילו היו השיכבה הבוגרת מתחילי דור חדש. אני תמיד הייתי הצעיר מכולם בגיל, ובגלל העובדה שהורי התגרשו כשהייתי בן 3וחייתי ללא אב כשאימי עבדה יום ולילה, היה לי חופש להתרוצץ עם המבוגרים ממני.
    אז "מנחם הקטן" היה שפן הניסיונות של הגדולים, והרבה פעמים "שליח" שלהם. ובכן, בערב שבת אחד על גג הקזינו, "הגדולים" בראשות חגי, שמואליק, איזי רוזנפלד, עודד, ואחרים, אמרו לי שרוצים לעשות "בדיקה" אם חתולים יכולים לשחות. אמרו לי לקחת חתול (הסתובבו שם חתולים מכאן ועד להודעה חדשה) ולזרקו למים מהגג. עשיתי כמצווה עלי. את החתול לא ראינו יותר. עד היום אני מרגיש צביטה בלב כשאני ניזכר באותו מאורע הזכור לי כאילו קרה אתמול.

    *איזה בית קפה היה במקום בו נמצא עכשיו "דולפין" ומי היו בעליו?

    בעלי הקפה שהיום הוא מסעדת דולפין היו הוריו של יצחק יקל (דקל) ושם המסעדה/בית קפה היה תמרה. המאכל האהוב עלי היה ג'ילה אדום שאימו של יצחק היתה מכינה ליצחק ולי. אגב, יצחק והוריו, ואמי ואני, התגוררנו תקופה מסויימת כולנו בחדר אחד ברח' התכלת 35. לי יש תמונות של יצחק ואני באותה עריסה. יצחק סיפר לי לאחרונה עובדה ששכחתי: בחדר השני של אותה דירה גרה זמן-מה גם משפחת בירנצווייג (האבא, איסר בארי, היה לראש ה-ש"ב כמה שנים אח"כ), כך שעם בנם איתי, היינו שלוש משפחות עם 8 אנשים בדירת 2 חדרים.

    *איזה היה השחיין הבת-גלימי היחידי ששחה עבורהפועל חיפה ולא מכבי, וכך נוצר שמו "הבוגד".

    השחיין היה צבי סגל, שניצח באליפות ישראל ב-מאה מ' גב, כשהוא שוחה בצורה בלתי אורטודוכסית לחלוטין כשרגליו בועטות במים כאילו נסע על אופניים. משך כל שנות עבודתי הייתי פרופסור לביומכניקה. הלוואי שיכולתי לחקור את ההידרודינמיקה של עבודת רגליו של צבי!.

    *איזה חנות היתה להורי בבת-גלים על השדרה ומי קנה אותה מאמי?

    להורי עד שהתגרשו היתה חנות צעצועים מצליחה לאורך השדרה. אבי הפסיד את החנות בהימורים עם קצינים בריטיים, ואמי נאלצה למכרה למר ומרת דויטש, שפתחו שם חנות למכשירי כתיבה.

    *"מי היה "בברוטו?

    בברוטו היה חבר כיתתי. ילד חייכן,שמעולם לא פגע בזבוב, קצת מוזר, איטי, אולי אפילו מפגר. כפי שכתבתי כבר, אולי הוא היה החכם שעבד על כולנו. שמו האמיתי היה שמואל. פעם הוא החל לבנות סולם לשמיים בהשפעת מנחם בורר. פעם שיכנעתי אותו לעלות אחרי בסולם לקומה השלישית לקפיצת "רגליים". הוא עלה, ואז נוצרה בעייה קטנה: לקפוץ הוא פחד, ולרדת בסולם הוא פחד אף יותר. אלה שני סיפורים שהייתי עד להם. ספור אחר ששמעתי ואני לא אחראי לאמיתותו הוא שכשבברוטו היה ש"ג במחנה השריון בבת-גלים, מצוחצח כמו איש מרינס אמריקאי, הוא חשב שהוא בעל התפקיד הצבאי החשוב בצה"ל. אפילו למפקד חיל שריון הוא לא היה נותן להיכנס ללא אישור מתאים. אז הסיפור הוא שפעם, כששמר על המחסום, הגיעו באותו זמן מפקד הבסיס שניכנס למחנה, וסגנו שיצא מהמחנה. בברוטו לא ידע מה לעשות אז הוא הצדיע לשניהם באותו זמן בשתי ידיו.

    *מה היה מקצועו של איז'ו?

    איז'ו היה הספר שלנו במספרת שדרות בת גלים.

     *מה היתה תנועת הנוער היחידה בבת-גלים בשנות ה-40?

    התנועה היחידה אז היתה מכבי הצעיר.

    *איזו חנות היתה לדודי ודודתי, משפחת ברט, הוריהם של בבה ואבי?

    היתה להם חנות לכלי בית צמודה לבית הקפה של בינה.

    *מי היו שני האחים היהודים בבת גלים שגרו בבית ערבי ברח' העליה?

    שלמה והלל קנובל גרו בבית ערבי כמאתיים מטרים מסוף מחנה הבריטים (חיל הים) ברח' העליה.

    *היכן היה מגרש המשחקים שלנו?

    המגרש היה מגרש עפר ברח' השרון, כמאה מטרים דרומית מבית הספר, ומול ביתו של שלמה גליקסמן, שלפי עניות דעתי היה הקרבן הבת גלימי האחרון למחלת הפוליו. המגרש היה בבעלות יהודי-אמריקאי עשיר שנתן למשפחת רוזנבלום לטפל בו. משפחת רוזנבלום שהיתה מסורתית, הירשתה לרודי ריהן ומרדכי גרוס (אחיו של שוקי גרוס) לבנות על המיגרש סלי כדורסל. שם שיחקנו גם כדורגל עמודים, והקפות. צמוד למיגרש גר הרב הספרדי של בת-גלים, הרב חמווי (ובנו בן-ציון). גם הרב וגם אדון רוזנבלום אסרו עלינו לשחק שם בשבת.

    *מיהו קווינט?

    קווינט היה מורנו בבית הספר בבת-גלים. קרח ומפחיד. פעם הוא אמר לאמא שלי שהוא מרחם עליה שיש לה בן כמוני. הוא היה סוטר לנו חופשי. יום אחד בשעת ההפסקה שהוא היה אחראי עליה הוא קרא לארנון קרומהולץ ולי לעברו. כנראה שעשינו משהו שובבי. הוא מחטיף סטירה לארנון, אך ארנון התכופף ואני חטפתי אותה. אגב, ארנון ואברהם סבח נישארו כל כך הרבה כיתות שכשהיינו בכיתה ג' חשבנו שהם מורים בבית הספר.

    *היכן היה קפה גינתי?

    הבית האחרון בשדרה, מול הקיוסק של גברת פירסט. כל שבת אחה"צ היתה שם מוסיקה לריקודים, והיינו עולים על העצים לחזות בקצינים הבריטיים רוקדים עם נערות ליווי יהודיות וערביות.

    *באיזו יום סיידו את הבריכה?

    תמיד ביום ששי בבוקר. רק ב-11 בערך היינו מורשים לקפוץ למים שהיו לבנים מסיד.

    *היכן היה שדה הקרב בין הכנופיות הערביות והבת-גלימים?

    קרבות האבנים התחוללו אחת לכמה שבועות בין "החפירות" שנימצאו היכן שאח"כ ניבנה בית הספר, בין תחנת האוטובוסים מול קפה בינה ומסילת הרכבת. "החפירות" היו מקלט מפני הפצצות האיטלקים במלחמת העולם השנייה. בין החפירות התנהלו קרבות האבנים. אני זוכר את ישראל אורנשטיין, האחים סגל, אפי גרינברג, שוקי כפירי, רודי ריהן, מרדכי גרוס, האחים ביגר ורבים אחרים זורקים את האבנים, ואנחנו – ילדים בני 8 ו-9 אוספים את האבנים הזרוקות ומביאים את "התחמושת" מתחת לחפירות לבת גלימים שהיו אז בני 16 ו-17 (ומבוגרים יותר) שהשתתפו בקרבות. באמצע הקרחת שלי מצוי עד היום חתך ברור מתפרים שתפר הד"ר פרזס אחרי שאבן מזורק ערבי פגעה בראשי בשנת 1946.

  • מנחם לס (רוזנברג)  On 26 באוגוסט 2007 at 3:58

    הי!
    ישנן כבר תמונות נהדרות מבת גלים באימייל שנתתי לכם. אכתבו שוב (הוא של כולנו)ו
    אז ככה:
    לכו ל
    YAHOO.COM
    תלחצו
    -MAIL
    ואז תכתבו
    BATGALIM333333
    שהוא
    ה-ID
    ואז את הפסוורד שהוא
    111111
    יש לכם שם תמונות ממני ומאיתן

  • ינוקא  On 26 באוגוסט 2007 at 8:15

    למנחם לס הילד הנצחי
    קראתי בשקיקה את ספורי מעלליך,מרתק ומקסים.עשית לנו "בית-ספר" גילית סוף סוף מאיפה "משתין הדג" ובתגלימים אמורים להבין בדגים,הצבת סף סיפורת גבוה ועל כך נאמר כל המרבה הרי זה משובח, הוכחת גם שאפשר ועוד איך אפשר להיות סבא שובב וחביב בלי עניבה ועם בגד-ים סליפס, והכי הכי חשוב אחי שזכרונות ילדות קיימים לנצח, המשך לנצח על "התזמורת" כי את המנגינה הזאת אי אפשר להפסיק. תודה לך

  • שוקי  On 26 באוגוסט 2007 at 11:07

    אני מצטרף עם כל הלב לדברי קודמי הינוקא ומציע בזאת למנות את מר מנחם לס רוזנברג למוכתר האתר,תפקיד ערכי עם יכולת שפוטית לאכוון וללוות את חיותו ואיכותו של האתר לאורך זמן וזה כמובן באדיבותו ותחת חסותו של מר יורם מלצר שהעניק לכולנו את הפלטפורמה ואולי מוטב להגיד את הרפסודה שתצוף עם גלי הזכרונות ולא תתן לשכחה חלילה לטבוע בתהומות הנשייה.
    סבורני כי אין צורך לפרט את תפקיד המוכתר שכן אדם מכובד כמנחם יוכל לצקת תוכן ענייני תרתי משמע עם מינון הולם במעורבותו כמו למשל אמיתותם של ספורים תגובות בעלות רספקט ונועם ובעקר חופש כתיבה ותגובות ללא משוא פנים כמקובל לכל מי אשר חפץ להצטרף לאוטוסטרדת המידע להלן אינטרנט, גם אם הצעתי לא תצא לפועל הרי שמנחם לדידי הוא המוכתר

  • Alma  On 26 באוגוסט 2007 at 13:51

    תיקון פרטים לתשובה על שאלה בחידונו של מנחם. את הבריכה לא סיידו ביום ששי. אלא ביום חמישי בלילה. היו מתחילים להוציא את המים בסוף אחהצ ביום חמישי כאשר הילדים במים נהנו כי יכלו לעמוד בעומק. בלילה סיידו ולכן גם שהיו רחצות לילה זה היה תמיד בימים א-ד בלבד. ורק ביום ששי בבוקר התחילו למלא מים ולכן ביום ששי הבריכה נפתחה מאוחר ולמשכימי קום שבאו לשחות מותר היה רק לשחות בים מהגשר של הבריכה בחוף הים הפרטי.זכור לי כמוכן שבערבי יום חמישי לצורך הסיוד שהיה מבצע הורקת מים ניקוי הבריכה ואחר סיוד שלם עם מטאטאים התחלקו על פיקוח וניהול העבודה שבוע זה ושבוע זה 2 המנהלים של הבריכה הנרי מרגוליס זל ונחום בונשטיין זל. אם ראינו את גברת לילי מרגוליס זל עוברת ברגל מביתה אל הבריכה עם מגש ועליו ארוחת הערב שהכינה לבעלה עם כוס החלב הגדולה ידענו שהערב הוא מפקח על העבודה בבריכה.

  • איטה  On 26 באוגוסט 2007 at 14:42

    כדי לחשוף אתר זה לקהל הבת גלימי עלה בדעתי שניתן לשלוח מיילים לכמות גדולה של אנשים דרך אתר חבר'ה. כל אחד יעשה זאת כראות עיניו

  • Menahem Less  On 26 באוגוסט 2007 at 16:24

    Ita!
    What is this web site that you are talking about (ATAR CHEVRE)? (Sunday and Monday I volunteer at Florida Atlantic University and usually I can't write Hebrew from here)

  • איטה  On 26 באוגוסט 2007 at 20:59

    menahem'
    hevre is a web site which you can find there people from your elementary school, high school, army & so on.
    the adress is: hevre.co.il.
    it's amazing!

  • מיקי (מוקה) מרגלית  On 27 באוגוסט 2007 at 9:27

    מרקו פדרמן היה אצלי בכיתה ושיחק כדורסל במכבי בת גלים, אח"כ במכבי חיפה ומוצקין. היו לו ידיים ענקיות. בעצם, הוא היה הראשון, שהצליח להחזיק בשני כדורי-סל ביד אחת! אריה ברזלי, שגם למד בכיתתי התפרסם לימים כשחקן כדור-סל בהפועל חיפה. ברחוב עלייה גרו תמר וגבי וייס. תמר, שהיתה נערה תמירה, גם שיחקה כדור-סל.צבי סגל אימץ לו את סגנון שחיית הגב מספינות השעשועים על נהר המיסיסיפי. אולם, הוא לא היה אלוף. קדם לו דן קופליבצקי, שאת שיאו במאה מ' גב שברתי בגמר אליפות ישראל בהיותי בן 16 (דקה ושמונה עשרה שניות – היום שוחים בזמן זה מאתיים מ'). עלמה יקרה, את יודעת הרבה פרטים (אפילו על כוס החלב!) ואני למרבה הכלימה לא זוכר אותך – אנא עזרי לי! ועוד פרט: משהיו מוציאים את המים, נהגתי ללכת לרוחב הבריכה במים הרדודים, ולהוציא ממנה את המטבעות שאיבדו הרוחצים – היה לי מונופול על זה.ברכות לכולם, מוקה

  • משתמש אנונימי (לא מזוהה)  On 27 באוגוסט 2007 at 9:43

    כל הכבוד מוקה השמת לי את הפזל , שכחתי להזכיר את מרקו ואריה.

    יום נעים ,איתן

  • משתמש אנונימי (לא מזוהה)  On 27 באוגוסט 2007 at 11:14

    את שבתאי המציל הזכירו?

    איתן

  • roni250b - רוני ב  On 27 באוגוסט 2007 at 14:05

    ואני לא ספורטאי…אלא טייל חובב…

  • מיקי (מוקה) מרגלית  On 27 באוגוסט 2007 at 15:57

    חברות וחברים יקרים,
    הערת רוני(הנכונה והחכמה), הטייל החובב, מאלצת להזכיר, כי השכונה שלנו הצמיחה גם מדענים, כלכלנים,רופאים,עורכי דין וכיו"ב. למשל, נחמן בנצ'קובסקי, האח של רחל היפה, שנישאה לעמי שפינדל, נמנה עם יועצי קיסינגר בארה"ב; צבי אקסלרוד היה למדען ידוע, גם האח הצעיר כמדומני, גם מיקי הרציג ועוד רבים, ששמותיהם אינם עולים בזכרוני. את שבתאי המציל הזכירו, גם את מנחם בורר. לגבי מנחם ראוי להזכיר שהוא קרא ויודע את כל ספרי אליסטר מקליין כמעט בע"פ. ברכות, מוקה

  • Menahem Less  On 27 באוגוסט 2007 at 18:12

    Moka, Of course Bat Galim produced sceintists, artists, writers, and what not (believe it or not, even uneducated, stupid, and retarded people!) in addition to sportsmen and sportswomen. It is just that in order to create some "action", I started to talk about sportsmen and sportswomen, because that is my hobby, my love, my past profession, and because I still believe that Bat Galim was home to disproportional number of excellent athletes and champions, for a tiny town its size (what? 2,000 people?).
    And to one of the stupid Bat Galimim who tried to insult me (he signed his name "EDUCATED" in my email address "meless888@hotmail.com" , in Hebrew, that because "you lived on 31 Tchelet street, right by the water, your lungs inhaled too much salt and therefore all that you have in your brains is sports"), I have a response: yes, I LOVE sports. From a very young age sports was a vehicle to divert my mind from a very difficult family situation (growing without a father from the age of 3), until it became an inseparateable part of my life: I participated competetively in 6 sports (swimmimg and hockey in Bat-Galim, Water-Polo, Basketball, and Ping pong in Hapoel Kiryiat Tivon (where Micha Kanitz and myself created and started a wonderful tradition of Swimming and Water-Polo), and soccer in Hapoel Balfuria. But I also WROTE about sports for 45 years to various Israeli newspapers, covered 4 Olympic games, wrote 5 books in Israel (yes, about sports, but also 3 in the USA on biomechanics), was a professor of Biomechanics (yes, it related to sports!), and coached Adelphi University to the NCAA soccer championship (shit, sports again!). And I want to reveal a secret to the anonymous "EDUCATED" who wrote to me: Believe it or not, I also read literary books once in a while, go to concerts, and shows, and read other sections in newspapers except sports. By the way, right at these moments I volunteer at Florida Atlantic University assisting Ph.D students in various disciplines with their research statistical designes. (Statistics was my second scientific field)
    To the rest of you, I am sorry that I got so upset over the stupid email I received.
    I'm going to send you an article with all the sportsmen and sportswomen who were Bat Galimim in a couple of days. In the meantime, it would be very interesting to take Moka's advice and mention Bat Galimim in other aspects of life like science, education, art, politics, military, business, and more.
    Sorry for the long TGUVA.

  • רוחלה  On 27 באוגוסט 2007 at 18:19

    בת-גלים היתה חממה לבני אדם בעלי רוח ספורטיבית שהצמיחו משפחות שהפכו לאזרחים חופשים ומשוחררים בארץ ובעולם עם שובת נעורים ואהבה אהבה כל הזמן.

  • Menahem Less  On 27 באוגוסט 2007 at 19:47

    Rochale, you hit the nail on its head: what is the MOST important thing is that Bat Galim was a CHAMAMA for decent people who grew up, produced families who developed to be free people in Israel and the entire world. Of course I'm a little proud of my athletic and academic accomplishments, but I'm proudest to be father to Sigahl (in Hod Ha'Sharon) and Ephrat (in Atlanta), both daughters of my first wife Rina who died so young (33), and my 4 granddaughters, and being a step-father to 2 sons, the children of my second wife Gail, who between them have 9 children, so we are grandparents to 13, and great-grandparents to 2 little ones, 2 months and 4 weeks!

  • מיקי (מוקה) מרגלית  On 27 באוגוסט 2007 at 19:49

    מנחם, אל נא תיפגע מדברי אלמוני. ובאשר לך רוחלה, משפט אחד הספיק לך כדי לתמצת את כל הסיפור – יישר כוחך! ברכות לכולם, מוקה

  • Menahem Less  On 27 באוגוסט 2007 at 20:40

    I was asked what is Great-grandfather.
    I don't know if there is a Hebrew word for it, but it means that I have 2 NINIM.
    KEN. LE'MENACHEM HA'KATAN YESH 2 NINIM!

  • מנחם לס (רוזנברג)  On 28 באוגוסט 2007 at 5:20

    הי!
    איתן שלח לאי מייל שלנו תמונה מהממת של הבריכה ב-1940 עם שני היציעים מפוצצים עד אין מקום. אסור להחמיצה.
    אז אני מזכיר שוב:
    I created/opened an email address for the use of ALL BATGALIMIM:
    it is

    batgalim@yahoo.com

    Here is how to open it to receive and/or download pictures:

    1. Go to yahoo.com
    2, Click on "Mail"
    3. Write our ID: batgalim333333
    4. Write our PASSWORD: 111111

    You will see there GREAT pictures already. One, by Eitan, of the pool in 1940 is magnificent!!!!!
    I also inserted 3 pictures, one of them from my cousin Zehave of her KITA BET, with names!!!

    Please scan some of your pictures (or maybe you have them already on your computer) and send them by sending an email to batgalim333333@yahoo.com and attach pictures (plus names) to your message!
    Thanks
    Menachem

  • מנחם לס (רוזנברג)  On 28 באוגוסט 2007 at 5:24

    In my last message I forgot to add the 333333 after batgalim, so it is of course
    batgalim333333@yahoo.com
    Just click on it and you are in our email and all you have to do is write our ID and password.
    Good luck!

  • מנחם לס (רוזנברג)  On 28 באוגוסט 2007 at 5:26

    If the click on the blue address doesn't bring you there, you'll have to reach it by going to
    yahoo.com
    then click mail and write ID and USERNAME

  • אורה ולפיש - מורג  On 28 באוגוסט 2007 at 15:30

    האם גם אתם הייתם עולים אל המנזר הכרמליתי דרך זיתון בשביל המתפתל בתוך ההר

    זוכרים את הרקפות? הכלניות הכחולות לבנות ואדומות? זאת הנרקיסים? אז עוד היה מותר לקטוף. דעו לכם שהשביל עדין קיים. והמנזר נותר כשיהיה. גם המיצג המתקתק של הולדת ישו עם הגמלים מהקרטון ומפל המים הפורץ מהסלע הצבוע עדין

    נשאר

    זיתון היה מקום מאד מאיים

  • משתמש אנונימי (לא מזוהה)  On 28 באוגוסט 2007 at 20:21

    סבא מנחם הקטן בהגיעך לגיל 70 מזל טוב עד 100 כ-20.

    איתן

  • מנחם לס (רוזנברג)  On 28 באוגוסט 2007 at 22:14

    אחת לשבועיים אשלח מסר זה רק להזכירכם שדאבל קליק על הכתובת הכחולה
    http://www.yahoo.com
    תכניס אותכם לדף הראשי של יאהו, ושם כל מה שעליכם לעשות זה לעשות קליק על
    mail
    אח"כ בחלון המבקש
    id
    תכתבו
    batgalim333333
    ובחלון המבקש סיסמא תכתבו
    111111
    ואז כמו בכל אימייל רגיל לכו ל-
    mail
    או ל-
    inbox
    לחזייה בתמונות שייענינו אותכם.
    ואם תכתבו אימייל לעצמנו, ז"א ל-
    to: batgalim333333@yahoo.com
    תוכלו לעשות
    attach
    לתמונות שלכם
    היה נחמד לראות את כולם בגילים שונים. אז עוד מעט אשלח 3 תמונות שלי מגיל 10, 17 ותמונה עדכנית עם נכדותי מהוד השרון וכמובן גייל.

    הערה: הסיבה שאין דרך אחרת לחזייה בתמונות היא שהאתר הזה של יורם מלצר לא נועד לכך. זהו אתר בו הוא כותב מאמרים ואנשים מגיבים. אצלנו התגובות הן מזמן לא למאמרו המקורי. אז אולי יש בינינו איזה מומחה למחשבים שיוכל ליצור אתר בת-גלים מתאים, ואז תהיינה כל מיני אפשרויות שאתרו של מלצר אינו מאפשר. אני כתבתי לו כבר על כך. הוא בעצמו מודע לכך שאתרו לא מיועד לשליחת תמונות וכו' כי נפח האתר שלו לא מספיק גדול, ומלבד "תגובות" הוא לא מאפשר פעולות אחרות.
    אם אין הסכמה לאתר בת-גלים, או אין אחד שיודע לעשותו, או שנמשיך ב"תגובות" בלבד באתר הזה, ואז שליחת תמונות בדרך שהצעתי.
    אני פעם לימדתי
    HTTP
    ואני מאמין שהייתי יכול בקלות להקים אתר כזה, אך אני חושש לעשות זאת מכאן כשהאופרייטינג סיסטם הוא
    XP
    באנגלית.
    עדיף לעשות זאת בישראל
    מנחם
    ל.

  • בן שניידר  On 28 באוגוסט 2007 at 22:16

    מוקה שלום,אני לא בטוח באם הזכירו את אחיך בני,אשמח עם תוכל לתאר פה באיזה ענפי ספורט הוא עסק,ומה קורה איתו היום ,אני יודע שהוא בארה"ב.
    תודה, בן

  • מנחם לס (רוזנברג)  On 28 באוגוסט 2007 at 22:17

    For some reason the
    http://www.yahoo.com
    doesn't come out BLUE like the
    batgalim333333@yahoo.com
    so, if you want to see the pictures you will have to write the
    http://www.yahoo.com
    on your own, in the ADDRESS bar/

  • מנחם לס (רוזנברג)  On 28 באוגוסט 2007 at 23:11

    שלחתי עכשיו שתי תמונות שלי בגיל 9 ו-16.5
    עשיתי טעות ושלחתין מהאאימייל
    batgalim333333@yahoo.com
    במקום מהאימייל האישי שלי, ולכן שם השולח הוא
    batgalim333333
    ולא
    Mel Less
    אז כדי שנזהה מי השולח, או שתוסיפו כמה מילים למסר עם התמונה, או שתשלחו את התמונה מהאימייל הרגיל שלכם.
    הנפח של האימייל
    batgalim333333@yahoo.com
    הוא לא גדול. אז אני אתחיל למחוק תמונות כשאראה שהחומר מתחיל להגיע למקסימום הנפח. אז לא לחכות, ותנו בהן מבט עכשיו.
    מנחם

  • מנחם לס (רוזנברג)  On 29 באוגוסט 2007 at 5:15

    ספורטאי בת-גלים

    הסיכום הזה על הסטוריה של הספורט בבת-גלים אינו מיסמך מדעי-אקדמאי. הוא מבוסס על זכרונות וידע של למעלה מעשרים בת-גלימים מכל הגילים וכל התקופות, וזכרונותי אני. זכרונות הם לא תמיד עובדות. עם השנים שמות, מספרים, שיאים, ועובדות מתערפלים, ולעתים מאבדים מדיוקם. והבעייה הגדולה ביותר היא שאין כמעט כל חומר כתוב על ההסטוריה של הספורט בבת-גלים. בעייה נוספת היתה להחליט "מיהו ספורטאי". כאן חייב הייתי להיות יותר סובייקטיבי במקרים שספורטאי זה או אחר אינו בעל שיא, אליפות, או שלא שיחק ברמות העליונות של הספורט הישראלי.

    אז למעשה זה הדראפט הראשון, ואזדקק לעזרתכם עם תיקונים, הוספות (כולל שמות פרטיים במקרים שהחמצתי), והבהרות.

    קשה לקבוע בוודאות מתי החל ספורט רשמי ופורמלי בבת-גלים. כאן הסתמכתי על זכרונות של וותיקי בת-גלים כשאת התרומה הגדולה ביותר תרם רודי ריהן – אולי שחקן הכדורמים הטוב בתולדות המדינה כשהכדורמים היה עדיין ספורט חובבני – שהוא לא רק בעל זכרון פנומנלי, אלא שברשותו צילומים, תעודות הצטיינות, וחומר כתוב.

    התחלת מכבי בת-גלים (וגם מכבי חיפה!) היתה בשנות ה-30 במשרד שהיה למעשה מרתף שאדון סמסונוב תרם בשכירות חינם בקומת הקרקע של בית כספי. מאחר ואני יליד 1937 ודירתנו הראשונה היתה בבית כספי ממש ליד סמסונוב, אז אולי שם ינקתי את טיפות חלב הספורט הראשונות שלי…

    מייסדי האגודה היו בן-יעקב וויינצ'יק. היה שם שולחן טניס-שולחן (פינג-פונג), ורודי ריהן ניצח שם את אליפות חיפה. התקיימו שם כמה תחרויות פינג-פונג נגד הפועל ובית"ר חיפה. אפרט את הישגי הבת-גלימים בכיסוי ספורט אחרי ספורט. אתחיל עם כדורמים, אולי "המשחק הבת-גלימי" ביותר.

    כדורמים

    לפני מלחמת העולם השנייה היתה עלייה של שחקני כדורמים. בן ציון (פרנצי) בק, בש (שהיה גם אלוף הארץ ב-100מ' גב), ארצי, תנשמת (אלוף הארץ ב-100מ' חתירה, אך בינוני בלבד בכדורמים), פאול וואגו (מטובי שחייני הארץ במרחקים ארוכים), ועוד. תמיד חשבתי שהם שחקני הכח וינה המהוללים, עד שרודי אמר לי שהם היו כולם צ'כים. לא רק שהם היו צ'כים, אבל מלבד תנשמת אף אחד מהם לא היה בת-גלימי, כפי שחשבו רבים ששאלתי. הם הכניסו לקבוצה את אפרים ויצחק ביגר שגרו מול הבריכה. יצחק הפך לשוער הכדורמים הטוב במזרח התיכון. ואז הוכנס גם בבה רוזנפלד, הבן של הקונסול. אח"כ גם יורם ביגר הוכנס לקבוצה וכך היו בה שלושה ביגרים. רובינו שכחו את קיומו של מנחם הרמן, אף הוא שחקן מצויין שגר ליד השדרה. רודי ריהן הופיע יום אחד לבריכה ומיד הוכיח שהוא כוכב. אבל וואגו אמר לו בגרמנית "או כדורסל או כדורמים". אז חשבו שאימוני ריצה "מקלקלים" את שרירי השחייה. כמובן שזאת שטות אך ככה חשבו פעם. רודי המשיך לשחק כדורסל בלי שוואגו ידע. גם תנשמת שגר בבית כספי שיחק. ז"א שיצחק, אפרים, ויורם ביגר, וכן בבה רוזנפלד שגרו ממש מול הבריכה, רודי ריהן מרח' התכלת 11, 150 מטר מהבריכה, ותנשמת בבית כספי, 250 מטר מהבריכה, יכלו להרכיב קבוצה משחקנים הגרים פחות מ-250 מהבריכה, ואיתם לקחת את אליפות פלשטינה/א"י! מדהים ממש. אחריהם בא הדור של חגי אגם-לבן, עודד פז, יאיר פולני, ושאול אגררי, ואחריהם הדור של עוזי בק, יצחק יקל (דקל), מיקי הרציק, יורם לוונברג, ומוקה מרגוליס – כולם גרו ברדיוס של מקסימום 400 מ' מהבריכה. כך ש-16 שחקני כדורמים ברמה הישראלית הטובה עד גבוהה ביותר גרו בין 40 עד 400 מטרים מהבריכה. אין לדבר אח ורע בשום יישוב ישראלי בכל ספורט שהוא! כמעט כל ה-16 שיחקו בנבחרות ישראל השונות, במכביות, ובמשחקים בינלאומיים אחרים.
    גם אני שיחקתי בנערותי כדורמים, אך מאחר ועזבתי את בת גלים בגיל 12, את התפתחות הכדורמים שלי עשיתי בהפועל קרית טבעון עם מיכה קניץ, יורם שניידר, ועודד רוזנפלד (לא הבת-גלימי!).

    אשמח לשמוע על בת-גלימים אחרים ששיחקו כדורמים ברמה דומה.

  • מיקי (מוקה) מרגלית  On 29 באוגוסט 2007 at 16:17

    מנחם הזכיר כמעט את כולם. החברה שבאו מאוסטריה, הגיעו ללא יוצא מן הכלל למכביה, ובתקופת העלייה החמישית, שנפתחה עם עליית הנאצים לשלטון. עמם נמנו גם מאגי רונל ואחרים, שפנו תל אביבה. פרנצי ז"ל, באש ז"ל, וואגו ז"ל ולא לשכוח את הלמוט בק – המורה הנצחי לשחייה – נמנו עם מאמני וזכיתי אפילו לשחק עמם. באשר לרודי, שייבדל לחיים ארוכים, רודי לימד אותי את ה-דופלר, בעת שהיו מוציאים את המים מן הבריכה. לימים הופיעו עמנו בקבוצת מכבי חיפה פרסי בונטמן מדרום-אפריקה ואפילו שחקן צרפתי מאלג'יר בשם סעדה, שהיה חלוץ מרכזי – שחקן אזור ה-2 מטרים – רב פעלולים ותעלולים. מבין הצעירים ראוי להוסיף את במבוש, אחי הצעיר ובעל הכשרון, את מישי אנוך, ששחה גם פרפר, וכמובן את שני האחים פישטה, שהגיעו ארצה במהלך האירועים בהונגריה, ולסוף הטוב את פישטה "הגדול", ששיחק בהפועל חיפה והיה פרחח חמוד, יהי זכרו ברוך. ברכות לכולם, מוקה.

  • מנחם לס (רוזנברג)  On 29 באוגוסט 2007 at 18:28

    מישהו ניכנס לאימייל שהקמתי עבור משלוח תמונות, ומחק את כולן. נימחקו איזה 25 תמונות.
    הצלחתי להחזירן, אך אם זה יקרה שוב, אני יורד מהעניין.

  • מיקי (מוקה) מרגלית  On 29 באוגוסט 2007 at 21:58

    ועוד דבר חשוב,
    רוח הספורט נשבה אצלנו, הילדים, בלב.
    משהיו מתקיימות אליפויות ישראל, צה"ל או חיל הים, היינו כולנו על הטריבונה ז"ל.
    כשעודד היה קופץ למים, היה אחד מאתנו צורח בקול: מי צלח את הלמאנש? וכולם היו עונים בשאגה עווודד! כשעוזי בק קפץ לגמר מאה מ' חתירה היה אחד צורח: מי הגדול מכולם? וכולם היו עונים בחדווה עוווזי! כשטוביה קומפנייץ קפץ למים היה אחד מתוכנו צורח מי מוכר חומוס? וכולם היו שואגים קומפנייץ! מה זה נהננו…
    עודד היה שחיין פרפר ושחקן כדור-מים, אך התפרסם כצולח למרחקים ארוכים. עודד היה למשל מבין הראשונים שצלחו את הים מנמל חיפה לראש הנקרה.ברכות לכולם מוקה

  • shuka palgi  On 30 באוגוסט 2007 at 1:33

    shalom everybody
    I would love to know if any of you remember me before I will tell you what happened to me since 1969.
    shuka

  • משתמש אנונימי (לא מזוהה)  On 30 באוגוסט 2007 at 7:18

    מי יכול לשכוח את שוקה פלגי?

    איתן

  • טאובר  On 30 באוגוסט 2007 at 7:57

    להזכיר את האחים טיין ששתו את חלב אימם עם מי הבריכה והפכו לשחיינים מעולים

  • משתמש אנונימי (לא מזוהה)  On 30 באוגוסט 2007 at 8:29

    מי זוכר את המורה להתעמלות גד גוטמן

    איתן

  • בן שניידר  On 30 באוגוסט 2007 at 20:32

    במקום מגרש חנייה,לבנות מחדש את בריכת השחייה "בת-גלים"י

  • בן שניידר  On 30 באוגוסט 2007 at 21:11

    בזמן פגישת המחזורים בחיפה,אפשר לפנות לכבוד ראש העיר מר יהב,ולהשפיע למען בנייתה של הבריכה מחדש.
    עם כל הכבוד להתעסקות בעברה המפואר של בת-גלים על תושביה הנפלאים-העתיד כבר כאן ולמען תימשך המסורת המפאורת עם הדורות הבאים-שווה לנסות ולהצליח

  • מנחם לס (רוזנברג)  On 31 באוגוסט 2007 at 5:08

    שחייה

    תחרויות השחייה הראשונות בבריכת השחייה בבת-גלים קויימו בשנת 1934-1935, שנה אחרי פתיחת הבריכה. אז הנוהג היה ששחו שני פלשטינאים/ישראלים נגד שני "זרים" (מצרים, לבנונים, אנשי צבא בריטים, שחיינים שהגיעו מת"א. המצרים היו כמעט כולם ממשמר המלך פארוק. התחרות הראשונה שמצאתי עליה כמה שורות בעתון "הארץ" היתה בשנת 1935 וניצח אותה מצרי בשם מוסטפה חאייר בזמן 32 שניות. ערבי מחיפה בשם מסעוד שווארי הגיע שני, ואחריו לבנוני, ויהודי בשם ישעיהו בלום הגיע רביעי. לפי הזמן (32 שניות) היה זה כנראה משחה חתירה ל-50 מטרים.
    בשנת 1939 הגיעה לארץ אחת הספורטאיות הטובות בעולם – ולא רק בין היהודים – ושמה יהודית דויטש. יהודית דויטש מצאה בית לתקופה מסויימת בבת גלים לפני שהיא ומשפחתה עברו להדר הכרמל, ואז אחרי כמה שנים להרצליה. בשנת 1936 היא אחזה ב-12 שיאי שחייה אוסטריים וניבחרת ל-'ספורטאית השנה, וכמובן לנבחרת האולימפית לאולימפיאדת ברלין. היא כבר אז ידעה מה שהיטלר עושה ליהודים והודיעה רשמית שהיא מסרבת להופיע על אדמת גרמניה. כל שיאיה בוטלו ע"י אוסטריה. ישנו סרט דוקומנטרי ישראלי מצויין על חייה וחיי חברותיה היהודיות בווינה, ושמו "הכח לשחות". זה סרט שחובה על כל בת-גלימי לראות. יש בו חלק ארוך בו היא מתראיינת על סלעי הים, ממש לרגלי ביתי ברח' התכלת 31. היא מיד הוכיחה את עצמה כמובן כשחיינית הטובה בארץ ללא כל תחרות רצינית. היא ניצחה כל משחה שבחרה להשתתף בו. לא מצאתי כל חומר מלבד הסיפור שמצאתי אחרי עבודת חיפוש רצינית בעתון "דואר חדש" בו מצויין שהיא "גרה בבת גלים אחרי עלותה ארצה". לדעתי זה לא מספיק לעשות ממנה "בת-גלימית". הלוואי שכן. בת גלים היתה מתאימה ללוחמת נהדרת כמוה!

    העלייה הצ'כית והאוסטרית בשנים 1936-1940- הביאה לחיפה כמה שחיינים שהיו בין הטובים בארץ (וואגו, בש, ארצי) אך רק תנשמת גר בבת-גלים. שיאו, 1:03 דק' החזיק מעמד שנים עד שנישבר ע"י עמירם טאובר מברית מכבים עתיד שהיה לישראלי הראשון לרדת מהדקה (59.7 שנ'). בספרי "חיצים ובונבונים" כתבתי בטעות שעוזי בק היה הראשון. עוזי "שלנו" שבר את שיאו של עמירם (59.6) אך אין לו זכות ראשונים על הירידה מהדקה. רודי ריהן זוכר את התחרות ל-100 מ' בה שבר תנשמת את שיאו, אך הגיע רק שני ללבנוני בשם מחמוד שסיים עם 1:01. שלישי היה מצרי שמנמן בשם עבוץ (1:04) ופרנצי בק היה רביעי עם 1:05.
    לפני עוזי בק, ולפני מלחמת השחרור, שחו בת גלימים כיורם ביגר, בבה רוזנפלד, ויאיר פולני בין הגברים, ובין הנשים הצטיינו בת דודתי זהבה (אלופת הארץ ב-100 מ' גב), אחותה פועה, כרמלה קומפנייץ, ועליזה בורנשטיין – כולם בשיכבה הגבוהה של השחייה בארץ.
    אבל בנוער ובילדים צמח דור חדש. צבי סגל בשחיית 100 מ' גב, עם סגנון רגליים המזכיר נסיעה באופניים אחורנית, היה לאלוף ישראל ב-100 מ' גב. הוא היה ה-"בוגד" הבת-גלימי היחידי ששחה בהפועל חיפה. עודד גולדשמידט וחגי אגם לבן היו בין טובי שחייני הנוער בישראל למרחקים בינוניים כשיריביהם היו התל-אביביים נחום בוך, ישעיהו אלבוים, ונחום נסט. התל אביביים עלו עליהם בשחייה, אז חגי החליט להתרכז בכדורמים, ועודד הפך לשחיין הישראלי הטוב ביותר לסופר-מרחקים, כגון השחייה מהחוף השקט לראש הניקרה.
    בשנת 1947, כשאני בן 10, זכיתי באליפות הארץ לילדים ב-50 מטרים חזה. יצחק יקל היה שלישי או רביעי, אך הוא הגיע שני ב-50 מ' גב ואני הגעתי רביעי או חמישי. האליפות התקיימה בין שני מצופים בכנרת, ובדרך הביתה קנה לנו המאמן איזייה מילק-שייקים!!
    מיקי הרציג, הצעיר מאיתנו במקצת, הפך לאחד השחיינים הטובים בארץ בחתירה. הוא השתתף באליפויות ישראל בשחיית חתירה, וייצג את מכבי חיפה במשחי שליחים. גם מוקה מרגוליס ייצג את מכבי חיפה בשחייה. הוא כתב ב-"תגובות" שהוא היה אלוף הארץ ב-100 מ' שחיית גב, עובדה שלא
    ידעתי לפני כן.
    ן
    כשאזכיר את שמו של ד"ר רמזי, ייזכרו כמה בת-גלימים וותיקים בקפצן המצרי ממגדל ה-10 מ' שביצע קפיצות למים בסיום תחרויות השחייה ולפני משחק הכדורמים, קפיצות שהשאירו אותנו פעורי-פה. קפיצות כאלה לא ראינו לפני-כן.יואב רענן, קפצן המים הרציני היחידי שהיה לישראל, עבר להתגורר בבת-גלים בשנה שלפני אולימפיאדת שם ייצג את המדינה כדי להתאמן על מגדל 10 הלסינקי ב-1952 – שם ייצג את המדינה – כדי להתאמן על מגדל 10 המטרים היחיד בארץ. אבל זה לצערי לא עושה ממנו "בת-גלימי

    כמה בת-גלימים שלחו לי שמות של שחיינים אחרים אבל ללא פרטים מלבד שהיו "שחיינים טובים": עליזה וישראל בורנשטיין,
    האחים טיין, ועוד.
    השמות לא מוכרים לי. אשמח אם יכתבו כאן יותר פרטים.

  • מנחם לס (רוזנברג)  On 31 באוגוסט 2007 at 5:16

    בשנת 1995, כ-57 שנים אחרי שכל שיאיה ואליפויותיה של יהודית דויטש נימחקו כלא היו ע"י וועדת השחייה האוסטרית, הוחזרו לה כל כתרי האליפויות והשיאים.
    ם.
    טעיתי. שמו הפרטי של נסט היה ארנסט, לא נחום. אגב, שמעתי שהוא לא היה יהודי. הדיעות על כך שנויות במחלוקת. הוא עזב את הארץ לפני כ-55 שנה

  • מנחם לס (רוזנברג)  On 31 באוגוסט 2007 at 5:27

    הוקי

    הספורט השלישי של בת-גלים בו היינו הטובים בארץ היה הוקי. היו אז כמה קבוצות כגון ברית מכבים עתיד ת"א, מכבי צפון ת"א, מכבי רחובות, מכבי נס-ציונה, ומכבי ראש"ל. וותיקי בת גלים כמעט תמיד ניצחו אותם, ואנחנו, בנוער ובילדים, עשינו אותו דבר (ראו תמונות בכתובת היאהו שלנו

    הרבה ממשחקי ההוקי נערכו נגד הבריטים: מחנות צבא, משחתות, וכו'.
    כמעט כל שחקני הכדורמים הבת-גלימים שיחקו גם הוקי. הביגרים, הרוזנפלדים, רודי ריהן. אליהם הצטרפו אפרי גרינברג, יעקב לטמן, יומי ויוסי כהן, ושמואל סגל. הם שיחקו והתאמנו ברחבה לפני הקזינו, וכשהם סיימו את האימון והמשחק בשבת בבוקר, היו עולים על האספלט חגי אגם לבן, עודד פז, שרגא אפשטיין, שמואל כהן, ראובן רוביצ'יק, דרורי רוזנפלד, יעקב "בגה", ואז הילדים אברהם סבח, מירי שוסניק, איתן אפשטיין, יוסי גרינברג, ארנון קרומהולץ קרן), ידידיה, ואז "התינוקות" מנחם רוזנברג (לס), שלמה קנובל, עוזי בק, ואחרים.
    יום אחד הופיע צעיר יהודי, עולה מהודו (שהיתה אז הטובה בהוקי העולמי) בשם אייב כרמל. הוא הפך מיד לגורו ההוקי שלנו, וללא ספק היה שחקן ההוקי הטוב ביותר שגר בבת-גלים, ושחקן ההוקי הטוב במדינת ישראל
    ם.
    ועכשיו סיפור אנקדוטי שרק מעט יודעים עליו:

    מאחר ועזבתי את בת גלים בגיל 12.5 קריירת ההוקי שלי נסתיימה, אך מדי פעם הייתי מופיע בשבת לאימון/משחק הוקי מול הבריכה. "מנחם הקטן" התבגר מוקדם מגילו ובגיל 14 הגעתי למקסימום גובהי ומבנה גופי. כשהייתי נער הייתי ספורטאי די טוב עד טוב כמעט בכל מקצוע (כולל אליפות קרב-רב של מחוז הצפון בכיתה ח', ו-'השחקן המצטיין' באליפות ישראל לבתי הספר במשחק המחניים). יצא לי לשחק נגד חברי הבת-גלימים בכדורסל, כדורגל, שחייה וכדורמים (בעיקר באליפויות צה"ל), וכך שמרתי תמיד קשר עם הבת-גלימים "הגדולים". בשנת 1956, מיד אחרי "מבצע סיני", חליתי בשפעת קשה שהפכה לדלקת ריאות. בקשתי להיות מטופל בבית חולים צבאי שהיה למיטב זכרוני בקרית אליהו או המושבה הגרמנית. בוקר אחד מופיעים בחדר משכבי אייב כרמל וחגי אגם-לבן (אני חושב שגם שמואליק כהן היה איתם) ושואלים אותי אם אני יכול לשחק אחה"צ במגרש הפועל חיפה הוקי נגד משחתת בריטית שאמרו עליה שניצחה כל מיני קבוצות בינלאומיות. "איך אני יכול?", שאלתי

    מ"מנחם, אנחנו צריכים אותך. זה רק עניין של שעתיים. החדר שלך נמצא על יד הגדר. איש לא ירגיש שברחת". לי תמיד היתה בעייה פסיכולוגית עם "הגדולים" שתמיד לקחו אותי תחת כנפיהם וחסותם, ואני הפכתי "שפוט" שלהם. הם היו אלילי. ברוב טפשותי וחוסר בגרותי הסכמתי. לא רק שעלול הייתי לחטוף מאסר של 30 יום, הייתי יכול גם לגרום לעצמי קומפליקציה רפואית רצינית. אתה לא הולך לשחק הוקי עם 39 מעלות חום עם מוגלה בריאותיך.
    אז ברחתי מבית החולים. שיחקתי טוב. מסרתי כדור לאייבי שכבש שער. ניצחנו 2-1 או 3-2. חזרתי לבית החולים הצבאי, ניכנסתי למיטה והלכתי לישון. זה היה משחק ההוקי האחרון ששיחקתי אי-פעם.

  • טאובר  On 31 באוגוסט 2007 at 10:43

    אדית טיין צריכה להיות בת-90 היתה אלופת גרמניה בשנות ה-30, עשרות שנים גידלה ואימנה דורות של שחיינים כולל שני בניה רפי ודני טיין שהיו מוכשרים ביותר בענפי השחייה.
    עד לא מזמן ואני מקווה שגם עכשיו היתה מתאמנת ברצינות בסגנון גב וחזה ונחשבה לאלופת עולם לגילאי 90-95. המשפחה התגוררה בשנות החמישים בבת-גלים והיתה מוכרת לכל. זו ההדמנות לאחל לה ולמשפחתה אריכות ימים עם נפש בריאה וגוף בריא.

  • מיקי (מוקה) מרגלית  On 31 באוגוסט 2007 at 12:08

    חברים יקרים,
    היום אני מבקש להזכיר ואולי גם להתריע!
    לפני שבועות אחדים נפטרה בת"א שושנה ריבנר ז"ל, שהיתה בכירת שחייניות ישראל בשנות ה-50. שושנה היתה חולה מאוד וענייה.
    לפני שנים אחדות נפטר יוסף טלקי, מאמן השחייה הדגול ז"ל. גם יוסף חי את שנותיו האחרונות בחוסר כל.
    אכן, שניהם לא היו בת גלימיים. אולם הם נחרתו בזכרוננו לעד! לפיכך, אני מבקש מכולנו, אם ישנו מישהו "מאתנו", המתקשה, הבה נרתם!
    ברכות לכולם, מוקה

  • מנחם לס (רוזנברג)  On 31 באוגוסט 2007 at 18:12

    !!!!PLEASE read the whole message carefully because I need to have your email if you plan on attending our Nov 17 reunion!!!!
    .
    Hi My brother Yitz!

    To answer your question, batgalim333333@yahoo.com It is an email account and NOT a web site. There are already some great pictures in there and I'm receiving more. You know that you can take ALL your old pictures to CVS or another large drug store, and either for nothing (if you do it yourself), or for a nominal fee (if they do it for you), put all your picture on a CD, and then send them all to me via internet, and I'll put them in the batgalim333333@yahoo.com (which is not secured!) but also send them to my entire "Bat Galim" hotmail group.

    EVERYONE who reads this message can do it as well. If you are a computer novice and need help, I can easily help you.

    So, yitz, in order to see the pictures you have to do the following:
    1. Open "Yahoo.com"
    2. Click on Mail
    3. You'll get 2 boxes. On the top one you type your (our) username (ID) which is "batgalim333333", then password which is "111111" (all the above without quotation marks). Then click "inbox" and enjoy all the pictures.

    This message goes to Yitz Dekel and the "bat galim" hotmail group that I have for announcements, etc., and I'll attach a copy for Yoram Meltzer site, so anyone who reads this and want to be a part of the "bat galim" group must send me an email to the following address:

    meless888@hotmail.com

    Please write your "Bat Galim" name, or if different from now, your current name. Also indicate the year you finished AMAMI BAT GALIM.

    In about 2 weeks we'll start requesting commitments for our re-union Nov 17th.,and I'll do it only through my "Bat Galim" group. If you are not there, you won't be able to make a commitment because Yoram's site is not an email site. So please spread the words to your old Bat Galim friends as well/
    We have already about 100 commitments, and we anticipate 200-250 participants. No one will be able to join in the last minute because we have to make a commitment for a number of people, and leave a deposit. We try to keep the cost for the ULAM and food under 150 Shekels per person. We are checking a number of locations. If you'd like to recommend a place in Haifa, we'll be happy to hear from you!
    So in 2-3 weeks you'll get an email with a commitment form. If I don't have your email, you won't get the form.

  • Roby Young  On 31 באוגוסט 2007 at 19:07

    Eitan, To answer your Question about Gad Gutman everyone at AMAMI BAT-GALIM SCHOOL new him. He was a legend of a sport (P.E.) teacher. He told us that he played on the Israeli National Handball team, better than that, he tought us to love Team Handball, which I teach here in America, every sport class of mine and the students love this game almost as we did. He also started the school tradition of handball chamionship. Gad Gutman's favorit slogen was: "YESH LI MESHEK DAI GADOL, SHNEI BEITZIM VE"TARNEGOL". I did not at that time understand what he meant by this….I simply thought he had a FARM…
    Roby Young

  • מנחם לס (רוזנברג)  On 31 באוגוסט 2007 at 22:12

    כדורסל

    כדורסל היה בבת גלים כבר לפני 60 שנה לפחות. הכנסתי לאתר שלנו ביאהו תמונה של רודי ריהן מאמן קבוצת בנים ובנות בני 12-15 בדרכם למשחק כדורסל נגד מכבי זיכרון יעקב בשנות ה-40 המוקדמות.
    .
    רודי וחבריו, מרדכי ושוקי גרוס (שלמדו מסגרות וריתוך) הקימו 2 סלים במגרש המשחקים שלנו ברח' השרון. רודי הפך מאמן/שחקן של קבוצת בת-גלים ששיחקו בה גם בנימין רוטקייזר (היינו שכנים בבית כספי)), הגרוסים, יעקב לטמן, אפרים ביגר, אפי גרינברג, אברהם יודפרוינט (א(אחד מטייסי ישראל הראשונים להיהרג בתאונת הם הם אפילו שיחקו נגד מכבי ת"א של אז עם אברהם
    שניאור שאלתיאל, רוזן, קורמן, ואברהם וויינר
    ה
    המשחק נגד מכבי ת"א נערך בהדר הכרמל בבית ספר עממי א' ומכבי ת"א "התקשתה לנצח", לפי דבריו של רודי ריהן.ר

    רודי גם אימן את קבוצת הילדים שהמצטיינים בה היו עודד רוזנפלד, שמואל שפייזמן (הוריו היו בעלי החנות ליד פינס) משה כרמל, ודב לווין

    אז חלה הפסקה של כמה שנים בכדורסל הבת-גלימי עד שהגיע רלף קליין עם העלייה ההונגרית/רומנית והתגורר במחנה חיל הים
    אני זוכר ששיחקתי כדורסל על הסלים במגרש החנייה ליד שפת הים מול ביתו של רודי ריהן, עם כל חברי לשחייה, כדורמים, והוקי. מי שהיה "חולה כדורסל" אמיתי היה אבי ויזלטיר החושב באמת ובתמים שבזמנו הוא היה הריבאונדר
    הטוב בחיפה.
    רוב שחקני ההוקי והכדורמים שיחקו גם כדורסל (עודד פז, חגי, שמואל כהן וכו') ולא אזכיר שוב את שמם.

    בשחייה, כדורמים, והוקי, דור הוותיקים ודורינו היה טוב מהדורות שבאו אחרינו. רק בכדורסל {ואח"כ כדורגל) הפך הדור הצעיר שבא אחרינו להיות טוב יותר מכל קודמיו הבת-גלימים. למעשה, עם סגירת הבריכה וסוף ההוקי, הכדורסל הפך למשחק מס' 1 של בת גלים בשנות ה-60

    התפתח דור כדורסלנים ששיחקו במכבי בת-גלים, והטובים עברו למכבי חיפה, וכן בהפועל חיפה השחקן הבת-גלימי הטוב ביותר ששיחק בהפועל חיפה היה אריה ברזילי, שכני לדירה ברח' התכלת תשע, אח"כ דירתו של המורה צבי רפאלי.

    השחקנים הידועים ביותר לי שהתפתחו בבת גלים היו אריה ברזילי, יואב כץ, הלל גולדברג, עוזי בלוטרייך (קוסקה), גדעון כהן, גבי ווייס, עמי שפינדל, ארי גוטר (שהפך להיות שופט בליגה הלאומית), מאיר (מרקו) פדרמן, משה מולכו, צבי אקסלרוד, רענן חמדי, ואורנשטיין (אחיו ישראל שיחק עם רודי).

    אמנם יצחק פיסטינר לא גר בבת גלים אך מעורבותו כמאמן הילדים והנועק של מכבי חיפה בשחייה, ואח"כ מאמן כדורסל (ואחד משופטי הכדורסל הטובים שהולידה ישראל) בבת גלים,
    היתה כה גדולה, שהוא הפך ליותר בת גלימי מכמה מהבת-גלימים!

    רוב הכדורסל הטוב של בת גלים התפתח כשכבר גרתי בקרית טבעון, השכונה בה הקמתי יחד עם אילן קרייטנר, אפרים שפירא, אריה גורדו, עוזי רוזנברג ואחרים את הכדורסל שם. למעשה נוער בת-גלים ונוער קרית טבעון הפכו ליריבים, אבל תמיד היינו ידידים בלב ונפש, ומשך השנים (עד התבגרותינו וגם אחרי הצבא) אירגנתי מיפגשים בין בת-גלים וקרית טבעון בכדורגל, כדורסל, ומה לא, ואז בערב מסיבה עם מוסיקת הפלייטרס ששלטה אז בכיפה ללא תחרותם, ואת הסיבה יודעים כולנו: "ההצמדות" המפורסמות של שנות ה-50
    ה
    הקירבה בין קרית טבעון ובת גלים – שאני גאה
    שהתפתחה בגלל אהבתי לבת גלים ולקרית טבעון, משם גם באה אשתי רינה ז"ל – היתה אחראית גם לכמה רומנים רציניים. אך זה כבר נושא לסיפור אחר.

    ם.

  • מנחם לס (רוזנברג)  On 31 באוגוסט 2007 at 22:50

    כדורגל

    מבחינת כמות, הרי שבכל מקצועות הספורט האחרים פיתחה בת גלים יותתר שחקנים וספורטאים מאשר ענף הכדורגל. אך מבחינת האיכות, בת גלים פיתחה כוכבי כדורגל עליונים בישראל, כג'רי חלדי, רובי יאנג, ודני שמילוביץ (רום), אע"פ שהוא גר בקרית אליעזר. אך את צעדיו הראשונים בכדורגל, וכמובן התפתחותו הראשונה ככדורגלן, נוצרה בת-גלים ב"מגרש הקטן ליד פסי הרכבת"

    חלוץ הכדורגל הבת גלימי היה ראובן בונשטיין ששיחק מגן, וכמה משחקים בינלאומיים עם מכבי "גבור" חיפה בשנות השלושים המוקדמות.

    אני יודע בוודאות שבשנות ילדותי שיחק בת גלימי שאינני זוכר את שמו (וגם כל אלה ששאלתי לא זכרו) בתור קיצוני שמאלי של הפועל חיפה. אני זוכר אותו במשחקים על מגרש "שבאב אל עראב" כאילו היה זה אתמול.

    כשהייתי בכיתה א', ב', ג" ו-ד' הייתי מגיע לביה"ס ברחוב השרון שעה לפני 8, פתיחת הלימודים. שיחקנו כדורגל על מגרש האספלט, והייתי יושב שם יום-יום בתקווה "שהגדולים" יכניסו אותי למשחק. "הגדולים" למדו בכיתות ה' עד ח', וממש מהמם לחשוב שעל המגרש הקטן הזה שיחקו בעת ובעונה אחת במשחק של 5 על חמש, ארבעה שחקנים – אהרון הוכדורף, ג'רי חלדי, שמואל כהן, ואיקה דיאמנט
    שהפכו משך השנים לשחקני הליגה העליונה (רוביצ'יק שיחק רק בנוער של הפועל חיפה). ז"א ש-40% מהשחקנים על מגרש האספלט ייפתחו קריירה כדורלנית.

    מוזר כיצד רגעים מסויימים נחרטים במוחך לנצח. אני זוכר משחק בוקר אחד, אני יושב על המדרגות ומחכה, כרגיל, שאולי, אולי יכניסו אותי לשחק לכמה דקות אחרונות. פתאום קורא לי שמואליק (שמואל כהן) להיכנס כי "הרגל ניתפסה לו"ו"

    בדחילו ורחימו ניכנסתי למשחק. התוצאה היתה שבע-שבע. אני זוכר את התוצאה בוודאות. לפתע מגיע אלי כדור כשאני בצד הימני של השער, ואני מגיע לכדור במלוא המהירות, הכדור "התלבש" טוב על רגלי, ובום, אני כובש את שער הניצחון, ממש עם הצילצול להתחלת הלימודים. ג'רי חלדי ושמוליק באו אלי בריצה וחיבקו אותי כאילו כבשתי את שער הניצחון בגמר המונדיאל. את פריצת האושר מחזי אני זוכר (ואפילו מרגיש) כאילו קרתה אתמול.
    ת
    שחקן נוסף בן גילי ששיחק עונה או שתיים בהפועל חיפה היה יוסף אטוס הטורקי.
    .
    התקופה של רובי יאנג היתה כנראה "תקופת הזוהר" של כדורגלני בת-גלים כשדני שמילוביץ, וטיפונת יותר מאוחר רובי, שוקה פלגי, איציק אנגלנדר, ושמואל חדנס, הפכו שחקני מפתח במכבי ובהפועל חיפה. מאחר וג'רי חלדי נחשב לבת-גלימי למרות שגר בקרית אליהו, הרי שעלינו להזכיר גם את ויקטור יאנג, בן דודו של רובי שגר בזייתון כשחקן כדורגל בת גלימי.
    שחקן בת גלימי אחר היה ראובן חיון.
    אין בידי מידע על שחקני כדורגל בת-גלימיים אחרי התקופה של רובי יאנג, שאותו, אגב, אימנתי כשהייתי מאמנה של אוניברסיטת אדלפי בלונג-איילנד. מאדלפיי הוא ניבחר ע"י הניו-יורק קסמוס המקצוענית לשחק בשורותיה.
    אשמח לשמוע על שחקני כדורגל בת גלימים אחרים אחרי התקופה של שמילו-רובי=שוקה- וחדנס.
    יאגב, בת גלימי אחר הטביע חותמו על הכדורגל בחיפה (וישראל). הרי הוא רובי שפירא, שהיה בעלה של הפועל חיפה, ושגר בזמנו בשיכון.

  • מאיר שור  On 31 באוגוסט 2007 at 23:39

    אחותי איטה הפנתה את תשומת ליבי לאתר הנוסטלגיה הבת-גלימי שנוצר בלא תכנון מוקדם, כתגובה למאמר מאלף ומעורר נוסטלגיה וגעגועים לתקופה חד פעמית, בשכונה מיוחדת במדינה המתהווה.
    נראה לי כי חשוב להקים ולתחזק אתר ממוסד ומאורגן הכולל תכנים מילוליים ותמונות (תמונה כידוע שווה אלף מילים) באופן מקצועי, ממודר לפי נושאים, תקופות וכדומה.
    האתר הנוסטלגי יתפתח באופן אבולוציוני ויורכב במשך הזמן כפסיפס רב שכבתי אשר ינציח את מורשת אותם ימי בראשית לבנינו ולנכדינו.
    מימון הפרויקט עשוי להיות ע"י מספר ספונסרים נדיבים מ"בוגרי" חממת בת-גלים או וועד פעולה / עמותה שתוקם ותגבה דמי חבר אשר ישמשו להקמה ותפעול שוטף של האתר.

    כבת-גלימי יליד בת-גלים/פלשתינה א"י, אשר כל שנות ילדותו ונערותו היו בבת-גלים ומתוך היכרות , ניסיון ומפגשים עם בת-גלימים לדורותיהם במשך השנים שחלפו מאז, ברחבי המדינה וברחבי תבל, אין לי ספק כי ההוויה והמורשת הבת-גלימית הינה חלק בלתי נפרד מאישיותו של כל "בת-גלימי" והשפיעה לא מעט על השקפת עולמו כבוגר בחייו הפרטיים ובהתנהלותו העסקית.
    מתוך פרספקטיבה רבת שנים ומפגשים עם אנשים הרואים עצמם "בת-גלימים" אנסה בהמשך להגדיר מיהו "בת-גלימי" לפי השקפתי.

    בעשר השנים הראשונות לאחר קום המדינה, בת-גלים היוותה שכונת עוגן לשכונות קריית אליעזר וקריית אליהו הסמוכות.
    תלמידי בית הספר היסודי בבת- גלים היו גם מתושבי קריית אליעזר וקריית אליהו והם השתלבו באופן מלא בהווי החיים הבת-גלימי בשעות הלימודים ובשעות הפנאי והחופשות מבית הספר.
    חוף הים, הבריכה המפורסמת ומגרשי הספורט (כדורגל וכדורסל) היו בבת-גלים.
    רבים מילדי קריית אליעזר וקריית אליהו, שהו מרבית זמנם בשכונה והיו חלק בלתי נפרד מההוויה וחיי החברה בשכונה.

    קרבתם הרבה של מגרשי הכדורגל הישנים בקריית אליהו ואחר כך האצטדיון בקריית אליעזר קרבו בת-גלימים רבים למשחק הכדורגל ולאתלטיקה הקלה, הדקו את הקשר עם ילדי ונערי קריית אליעזר והניבו ספורטאים מצטיינים רבים ברמה לאומית.
    משחקי הכדורגל והכדורסל המסורתיים בהשתתפות טובי הספורטאים מקבוצות הליגה הלאומית (ה"מקצוענים") היו חלק מהוויית סוף השבוע בשכונה.
    בכל יום שישי בשעות אחה"צ (כשתנאי מזג האוויר והמגרש אפשרו) נערך במגרש הכדורגל שליד מסילת הברזל משחק בין שחקני קריית אליעזר לשחקני בת-גלים.

    בחודשי האביב והקיץ, בכל שבת בבוקר נערכו משחקי כדורסל (סל אחד) בין שלישיות שהורכבו משחקני בת-גלים וקריית אליעזר ואף אורחים קבועים משכונות אחרות בעיר.

    המפגשים הספורטיביים המסורתיים והבלתי רשמיים הנ"ל בהם השתתפו שחקנים "מקצוענים" ו"חובבים", על מגרשי הכדורגל והכדורסל היו לוהטים ומאתגרים לא פחות מהמשחקים הרשמיים בליגה הלאומית, במסגרת קבוצות הפועל ומכבי חיפה, בהם השתתפו "מקצועני" בת-גלים וקריית אליעזר.
    יש לציין כי במפגשים אלו בלטו שחקנים "חובבנים" (שהתאימו למגרשים השכונתיים) אשר אתגרו ולעיתים אף תעתעו בשחקנים ה"מקצוענים".
    "ענף" ספורט בלתי פורמלי אשר התפתח והגיע בחוף בת-גלים לרמת מיומנות ווירטואוזיות בלתי רגילים הוא משחק הרקטות (מטקות).
    "פרטנרים" מבת-גלים, קריית אליעזר וקריית אליהו שיחקו בחוף כמעט בכל ימות השנה, לרבות בחודשי החורף בהתאם לתנאי מזג האוויר.

    מכל האמור לעיל נראה לי ש"בת-גלימי" הוא כל מי שמרגיש "בת- גלימי", גם אם לא התגורר ממש בשכונה.

    בכל דברי לא נכנסתי לשמות ופרטים שכן הם חלק מאותו פסיפס שכבר החל להיבנות ועוד רבה הדרך להשלמתו, במסגרת אתר מסודר כיאה וכראוי להנצחת מורשת תקופת עבר כה עשירה.

    לא אוכל לסיים התייחסותי הנוסטלגית להוויה הבת-גלימית מבלי להזכיר את חברי מילדות זאביק פלקסר ז"ל אשר נפטר בטרם עת בתום ריצה על שפת הים ב"חוף הכרמל".

  • מיקי (מוקה) מרגלית  On 31 באוגוסט 2007 at 23:45

    מנחם היקר,
    הראשון ששבר את שיאו של תנשמת היה נחום בוך (הזמן 1.026, אח"כ 1.024). מי שהתקרב לתחום הדקה היה מאוחר יותר יורם מנדלבאום ז"ל מגבעת חיים (1.006). עוזי בק, חברי היקר, שבר את השיא הזה (1.002). זה היה ביום שבת אחר הצהרים. לאחר מכן ביקשו את אבי ז"ל להשאיר את המים בבריכה עוד יום יומיים, כדי לאפשר לעוזי לרדת מן הדקה, לשווא (עונת השחייה נגמרה ואבא היה יקה בן יקה – בלשון המעטה!).
    מי שזכה מן ההפקר היה עמירם טראובר, שחזר מאימונים אצל בוב קיפוט בארה"ב. עמירם הציב שיא ישראלי חדש (59.8 שניות). אולם היו לו שני יתרונות. האחד, הוא שחה במסלול מס' 3 שהיה קצר יותר באיזה 2 מטרים; השני, עמירם היה מגולח מכף רגל ועד ראש – יייכככסססט – איזה מגעיל.
    באשר לי מנחם יקר, מעולם לא זכיתי באליפות ישראל במאה מ' גב ומעולם לא כתבתי זאת. כל שכתבתי הוא, כי שחיתי בגמר האליפות – ביחד עם 8 חברה – ושברתי את שיאו העתיק של דן קופליבצקי. עשיתי תוצאה של 1.18 וברבות הימים שכללתי את התוצאה ל- 1.14. יורם שניידר, עוזי רוזן, אברהם מלמד ועוד כמה חברה היו מהירים ממני ואני הגעתי באותו גמר למקום השישי. אבל אם הייתם שואלים את האימא שלי, היא היתה אומרת לכם, כי אני הייתי היפה מכולם – זהו.
    ברכות לכולם, מוקה

  • מנחם לס (רוזנברג)  On 1 בספטמבר 2007 at 0:13

    שלום מאיר שור!
    לפני כמה ימים הצעתי בדיוק מה שאתה מציע: צלהקים אתר בת גלים שיאפשר השתתפות מלטמידיה מכל הכיוונים.
    גם אני הסברתי שאתר זה של יורם איננו אתר בת גלים. הוא פשוט התפתח ממאמר שהוא כתב לפני כמה שנים, ומהתגובות למאמר התפתח מה שהתפתח.
    שאלתי אותו על דעתו כי יש לו מין זכות יוצרים, אם כי הוא לא התכוון לאתר כלל וכלל ובודאי לא חלם שממאמרו יתפתח סיפור שלם. בינתיים הוא לא ענה לי.
    בקשתי מקוראי התגובות כאן לשלוח לי את האימיילים שלהם כך שאוכל לרכזם בקבוצת אימייל שאני קורא לה "בת גלים" אך בינתיים רק איזה 5 נענו לי מאתר זה. את 40 או 50 כתובות האימייל האחרות שיש לי קיבצתי במיפגש נוסטלגי שהיה לנו במסעדת הקדרים בחוף הכרמל לפני כמה חודשים.
    מספיק שיורם יחליט להפסיק את האתר בגלל כמות הנפח שתגובות "בת גלים
    ממלאות, ואז איבדנו קשר שלקח שנים לבנות.ת.
    לא איכפת לי אם יהיה מתנדב אחר לרכז את כל האימיילים של הבת גלימים להודעות, תמונות, הצעות, החלטות, ומה לא (למשל, הסכמה לתרומות לבניית האתר שאתה מציע)
    אך בינתיים הצעתי לכולם לכתוב אלי ל-
    meless888@hotmail.com
    ואם יהיה מתנדב אחר שירצה להיות איש המחשבים של האתר ולכן גם מחזיק באימיילים של קבוצת "בת גלים"
    אני אעביר לו ברצון ובשמחה את הכתובות שכבר יש לי.
    אך משום מה אנשים הקוראים את "התגובות" לא עושים זאת ועלינו לסמוך על רצונו הטוב של יורם להמשיך לתפעל את חלק מהאתר שלו בו אנחנו משתמשים לתגובותינו.
    האם אתה, מאיר שור, מוכן להיות האדם? אני חושב שעדיף שהכל ייעשה מישראל ולא מפלורידה. כפי שהסברתי, ה-אופרייטינג סיסטם שלי הוא
    PX באנגלית
    ולכן מתעוררים אצלי מדי פעם קשיים ממשיים בכתיבת מספרים, מרכאות, הכנסת אנגלית בתוך הטקסט העברי, וכו וכו

  • עמיחי  On 1 בספטמבר 2007 at 7:35

    אין מנוס מקיומו של אתר בת-גלים רשמי חי נושם ויציב שישרוד לאורך זמן.
    מאחר ונוסטלגיה זה לא מעט עניין פסיכולוגי חיובי ואילו מורשת הוא בעל ערך אידיאולוגי ראוי לפתוח ולקיים אתר בחסות גוף חי ונושם כמו בית-ספר המהווה מוסד חינוכי מדור לדור.ביה'ס היחידי לדעתי הקיים בבת-גלים הינו ביה'ס עליה שהוא בוודאי המשכו של בתי הספר מהעבר המפואר.
    לכן רצוי לפנות להנהלת ביה'ס עליה בבת-גלים בנושא,אגב לא מן הנמנע כי במאה -21 יש להם אתר ואם לאו הגיע הזמן.
    האתר הנ'ל יהווה את מה שנאמר ע'י קודמי ובעקר יהיה בעל מימד מורשתי כאבן שואבת ובית לכל הדורות,כניסתם והשתתפותם של צעירים בגיל וברוחם כמונו תהיה ערובה להמשכיות של ממש והעולם כידוע שייך "גם לצעירים"
    וכל השאר עוד יסופר

  • מאיר שור  On 1 בספטמבר 2007 at 7:55

    מנחם לס שלום רב!
    ריבוי התגובות, מעורבות הכותבים עד כה והפוטנציאל הגלום בקבלת מידע וחומר רב נוסף מבת גלימים רבים וטובים אשר עדיין לא נחשפו לקיומו של האתר מחייבים להקים ולתחזק אתר ממוסד ומאורגן הכולל תכנים מילוליים ותמונות (תמונה כידוע שווה אלף מילים) באופן מקצועי, ממודר לפי נושאים, תקופות וכדומה.
    האתר יכלול את כל יכולות המולטימדיה לרבות קול ווידאו.
    האתר יכלול מנוע חיפוש פנימי לאיתור נושאים נדרשים וכן פורומים פנימיים לפי קבוצות גיל ו/או נושאים.

    האתר הנוסטלגי יתפתח באופן אבולוציוני ויורכב במשך הזמן כפסיפס רב גוני ורב שכבתי אשר ינציח את מורשת אותם ימי בראשית לבנינו ולנכדינו.

    מימון הפרויקט עשוי להיות ע"י מספר ספונסרים נדיבים מ"בוגרי" חממת בת-גלים או וועד פעולה / עמותה שתוקם ותגבה דמי חבר אשר ישמשו להקמה ותפעול שוטף של האתר.

    הקמת האתר ואחזקתו השוטפת במתכונת המוצעת דורשת טיפול ותפעול שוטף מקצועי ע"י חברה מתמחה.
    לא ניתן להשיג את התוצאות המצופות לאורך זמן ע"י הקמה וניהול האתר בהתנדבות.
    החברה המתמחה שתקים ותפעיל את האתר תבחר ותונחה ע"י ועד / עמותת "בת גלים" .

    מעיון מהיר ובלתי מחייב (ומבלי לפגוע בכותבים הנכבדים האחרים) נראה לי שהבולטים בכותבים הם מנחם לס, רובי יאנג, מיקי מרגלית ואורה מורג וזה יכול להיות הגרעין הראשוני לוועדת ההכנה אשר תטפל בהקמת הוועד / עמותה.

  • עמיחי  On 1 בספטמבר 2007 at 8:39

    לתת לחיצה על הגוגל לבקש בית-ספר עליה בת -גלים וראה זה פלא ישנו אתר ישנה מנהלת עכשווית ויש פוטנציאל לבית חם כפי שציפיתי, לא נותר אלא לממש את הצעתי בדבר ולשדרג את האתר הקיים או להוסיף לו את פרק "בני המייסדים עוד זוכרים" גם אני סבור כי הבולטים שבכותבים ובעקר מנחם לס יכולים להוות את הוועד המקים המייסד והיוצר לאתר הנ'ל שימשיך לצוף על גלי בת-גלים הנצחיים.

  • משתמש אנונימי (לא מזוהה)  On 1 בספטמבר 2007 at 9:19

    למנחם שלום

    אני מציע שנקבל מה שכתב עמיחי.

    איתן

  • איטה  On 1 בספטמבר 2007 at 10:25

    באשר לאתר בי"ס עליה, מבלי שנכנסתי אליו וכמי שהייתה מעורבת בנושא אתרי בתי"ס , זה ממש לא המקום לעסוק בו בכל מה שקשור לזכרונות הוותיקים. זהו אתר בית ספרי המיועד לתלמידים הנוכחיים ולהוריהם והתכנים בו מוגדרים.
    נפתח כבר אתר בת גלים בעבר ע"י אקי פלקסר אך משום מה לא ניתן להעלותו בימים אלה.
    אני מתחברת לרעיון של מאיר בעיקר בעניין המיסוד, העריכה והתמקדות בקטגוריות נוחות לשליפה.
    מנחם ושות' מבחינתי קבלו ח.ח (חיזוק חיובי) ליציאה לדרך.

  • עמיחי  On 1 בספטמבר 2007 at 10:54

    בבת-גלים למדונו כי טוב ציפור אחת ביד מאשר 11 על העץ…
    קודם כל שווה לנסות הגם שאתרי בתי-ספר אינם מיועדים ל "וותיקים" אז לא יקרה דבר רע אם יתנו פינה ל"בוגרים" מכל הזמנים, אחרית דבר כפי שבתגלימים לדורותיהם רואים עצמם כזן יחיד ומיוחד ובצדק אולי גם ביה'ס הנוכחי הקיים כבר יובל שנים יוריד את הכפפה ויושיט יד לממוש הרעיון. אבל כל דבר בר מימוש שווה בתנאי ש…יתממש ולא יהפך למצג שווא

  • מנחם לס (רוזנברג)  On 1 בספטמבר 2007 at 13:00

    אני לא חושב שאני זקוק "להסכמה" כללית כדי לפנות לאתר בי"ס עליה, אך בכ"ז אני מעוניין לקבל פידבק מכמה בת גלימים, ומוועדה קטנה שתקום, לפני שאני פונה לבי"ס עליה שיתנו לנו לינק בת גלימי ושם נעשה מה שנירצה.
    אני מעדיף באמת שתהיה מין וועדה של כמה מתנדבים, ואני מוכן לעמוד בראשה, בעיקר בגלל שנראה לי שאני אחד הפנסיונרים היחידים הכותבים די בקביעות.
    יש לי את האימיילים של רובי, אורה, ומיקי, ואני מעוניין להוסיף "חבר חשוב" לוועדה והוא איתן, ואם זה מקובל על ידי כמה מכם שיענו למסר זה היום,כשאני חוזר הביתה מהגולף (עכשיו 6 בבוקר ואני לא מאמין שאני כבר על המחשב, אך ב-6:45 אני כבר על מגרש הגולף) אני כותב לכל הארבעה, ואם זה מקובל על אלה שיקראו אימייל זה משך השבוע, ויגיבו, אז אני מקים את הוועדה, וברשותם ובהמלצתם, אני פונה למנהל(ת) בית הספר עליה.
    ביי

  • עמיחי  On 1 בספטמבר 2007 at 16:18

    כל מתנדב יבורך ובמיוחד ה-4 שציינת ועוד דבר קט אתה דוגמה ומופת לפנסיונר השומר על נעורים נצחיים הלוואי על כולנו, חזק ואמץ

  • מנחם לס (רוזנברג)  On 1 בספטמבר 2007 at 19:54

    במקרה זה אני לא יכול להסכים איתך שאתר בית הספר ברח העליה אינו מתאים למטרתינו. רובינו הרי בוגרי אותו בית ספר (מלבד הוותיקים באמת שלא למדו שם)
    אילו אני הייתי מנהל בי"ס שבוגריו לפני יותר מ-50 שנה מעוניינים להשתמש בו למטרות שאנחנו רוצים (אני לא יודע אם מכירה את המושג האמריקאי
    ALUMNI
    שהם הכח, המסורת, הנוסטלגיה, ולעתים גם מקור לכסף לבית הספר) הייתי קופץ על המציאה. בכל אוניברסיטה או בי"ס אמריקאי יש
    LINK
    ל-"ALUMNI"
    ואם היא תסכים לכך, אנחנו ננהל את הלינק לפי רצוננו ודעתינו. דבר כזה לא יעלה כסף ויענה על כל דרישותינו ומאוויינו!
    תודה
    מנחם
    ש

  • איטה  On 1 בספטמבר 2007 at 21:02

    למנחם,

    בהצלחה

  • מנחם לס (רוזנברג)  On 1 בספטמבר 2007 at 23:06

    http://www.tipo.co.il/zone/index.asp?
    zone=42545283415275

    זאת הכתובת של אתר מכבי בת גלים אך לדעתי הוא לא מתאים לנו

  • Menahem Less  On 2 בספטמבר 2007 at 15:58

    On Sundays and Mondays I volunteer at FAU in Boca Raton and has no ability to write in Hebrew (only to read).
    Yesterday at home I found the Aliya school web site by going to google.co.il and writing in HEBREW "BET SEFER ALIYA". I got it. The name of the principal is Sima something. Now in English I can't find the school web site.
    What I need is her name, phone number, and email. I'm sure that if somebody calls the school and explain the request, they'll give you all the information you need, and then please forward it to me at
    meless888@hotmail.com
    Just to avoid duplications I suggest that the one who volunteer to do it will write in TGUVOT "I'm contacting Aliya school", and then nobody else will contact the school. So go ahead and be FIRST!

  • חנה קופלר (בורשטיין)  On 2 בספטמבר 2007 at 17:12

    לא מזמן התוועדתי לקיומו של האתר הזה
    שלחתי למנחם לס את כתובתי האלקטרונית ואשמח לקבל כל אינפורמציה הנוגעת לבת-גלים
    גרתי ברחוב השרון. כשהייתי ילדה קטנה טיפסתי לתומי לקומה השלישית במגדל הקפיצה של הבריכה
    דוויד מרגוליס פשוט תפס אותי וזרק אותי למים. כך למדתי לשחות. החווייה היתה כה מטלטלת עד כי עוד באותו היום חזרתי עשרות פעמים על פעולת הטיפוס, הקפיצה, והשחייה אל גדת הבריכה. כך נהייתי בת-גלימית . לימים, לימדתי שחייה (קבוצות ילדים שהתקבצו ללימודי שחייה בבריכה בחודשי הקיץ) בצוות שאירגן אברהם קליין, המורה הנפלא שלנו לספורט

    אני מוסרת ד"ש לידידי מאז: ארי ברגר, איציק יקל, מוקה מרגוליס,עודד סלע (סלצקי),רובי יאנג, עוזי פלברה, איילה גפני, ועוד רבים שלא הצטרפו עדיין לרשימת הכותבים אבל אולי פותחים מדי פעם את האתר
    אשמח לפגוש את כולם ב-17 לנובמבר ולקבל קצת יותר אינפורמציה על מקום המפגש (למה לא בבת-גלים עצמה) ולהעביר הלאה את המידע לבת-גלימים נוספים.
    ברכות
    חנה

  • משתמש אנונימי (לא מזוהה)  On 3 בספטמבר 2007 at 10:42

    זהבה

    מאיזו שנה התמונה הזו מכיתה ג.

    איתן

  • חנה קופלר (בורשטיין)  On 3 בספטמבר 2007 at 12:08

    שלום מנחם
    בנוגע לאינפורמציה על ספורטאים בבת-גלים, ברצוני להוסיף עוד כמה לרשימתך, הם מהדור הצעיר יותר: אחי – אלוש (אלכס) בורשטיין, שיחק בקבוצת רפי בת-גלים, ובעת שלמד בביה"ס לקציני ים בעכו שיחק בהפועל כפר אתא (האם זה נחשב?). עוזי אברהם שיחק אף הוא ב"רפי בת-גלים" ונהג להצחיק את השחקנים בעת משחק. יענקל'ה ניינודל שיחק בהפועל חיפה. זהו, עד כאן,
    להשתמע,
    חנה

  • שמיל  On 3 בספטמבר 2007 at 14:01

    כל דבר הוא נחשב אם בעיניך הוא כזה…היפה כאן בתגובות שאין "דברים חשובים" כאלה יש למכביר בחיים האפורים,בימים ההם מה שספרת היה שיא החשיבות של חיינו בבת-גלים והרי כולנו מתגעגעים לשם,גב חנה אין כאן בוס ואין חוקים הכל חופשי ומאושר ומי שמרבה בספורים הרי זה משובח. שנה טובה ומלוחה במי בת-גלים אמן

  • Ari Berger  On 3 בספטמבר 2007 at 16:17

    well, I just came back from Israel 8 weeks ago, I went for a 50 year reunion of the second "machsor" of Kzinei Yam.
    The school offered us for two days accomodation, meeting rooms, we paid for the school meals, and it certainly was very emotional meeting….
    yes I believe that the bat galim school should be suitable, and connection should be made.
    I came for a few days only as I flew from Israel to Germany to see my 103 year old mother.
    Greetings to Chana Borstein… I enjoy contact with your son Adam in LA.

    see you guys in November.

    Ari

  • דבורה  On 3 בספטמבר 2007 at 19:29

    חנה שלום יש לך אחות בשם יהודית כזכור לי והיא בת גילי. הייתי שמחה לדעת איפה היא היום
    אפשר לשלוח לי מייל לכתובת: dolid@013.net

  • מנחם לס (רוזנברג)  On 4 בספטמבר 2007 at 0:00

    עד עכשיו רק בת דודתי זהבה, איתן, ואני, שלחנו תמונות לאימייל של כולנו ביאהו. בת דודתי שלחה אתמול תמונה מהממת מכיתה ג' עם המורה ליפקין.
    , תמונה שלדעתי היא משנת 1942 או 1943 – בקשתי ממנה שתבהיר. הייתי רוצה לדעת אם ישנם הניכנסים ליאהו ואז לאימייל שלנו

    batgalim333333@yahoo.com
    111111
    (נ(ניכנסים לשם ע"י כניסה ל
    YAHOO.COM
    ואז לוחצים על
    MAIL
    ואז מכניסים את ה-
    BATGALIM333333@YAHOO.COM
    ואת ה-
    111111

    כדי להתבונן (לפחות להתבונן אם לא שולחים תמונות משלכם) או שאין טעם להמשיך. אבקש מאלה שניכנסו וצפו בתמונות להגיב "ראיתי" או משהו אחר שיבהיר שהייתם שם
    אחרת חבל על המאמץ.

    כל תמונה שתישלחו תיכנס יום אחד לאתר "בת גלים". כל מה שצריך זה סורק, ואם אין סורק, או יש ביניכם כאלה שלא מרגישים בטוחים במחשבים, כל חנות צילום תשים את תמונותיכם ב-
    CD
    (הדבר עולה מעט מאד כסף. כ(כאן זה עניין של שניים-שלושה דולארים לדיסק שלם)
    ואז מכניסים לתוך המחשב את הדיסק למקום שאתם מכניסים את ה-
    CD'S
    שלכם, ואז שולחים אימייל ל-
    BATGALIM333333@YAHOO
    עם
    ATTACHMENT
    של התמונות שאתם מעוניינים שכולם ייראו.
    אני לא בא בטענות כמובן, אך בינתיים אף אחד לא התנדב להתקשר לביה"ס ברח, עליה ולשלוח לי את שמה המלא של המנהלת (סימה משהו), את הטלפון שלה, והאי-מייל שלה, כדי שאוכל להסביר לה במה מדובר.

    בעוד שבועיים יקבלו כל הנימצאים בקבוצת "בת גלים" שלי פרטים בקשר ל
    REUNION
    ב-17 לנובמבר.
    אני לא עומד לשלוח פרטים כאן במאמר של יורם מלצר, שאיכשהוא הפך לבמת משלוחי סיפורים. לפני כמה ימים בקשתי שמי שרוצה להיות בקבוצת "בת גלים" ולקבל מסרים דרכה, (שאין להם מקום ב-"תגובות")
    שישלח לי את האימייל שלהם. רק 5 עשו זאת. אז בינתיים אני כותב ל-32 שבקבוצת "בת גלים", ולהם אמסור פרטים על ה-17 לנובמבר כי אנחנו מקבלים הצעת מחיר, ואז כל מי שרוצה להשתתף באירוע חייב יהיה לשלם למפרע, ללא יוצאים מין הכלל. זה יהיה כמו חתונה שרק מי שישלם למפרע יקבל טאג השתתפות. אחרת אי אפשר כי אחרת לא יהיה לנו מושג אם יבואו 50, או 500
    אז שוב, כדי להצטרף לקבוצת בת גלים אנא שילחו לי את האימייל שלכם לכתובת
    meless888@hotmail.com

    ביי

    מנחם

  • חרובי  On 4 בספטמבר 2007 at 8:02

    שם המנהלת של בית-ספר עליה הוא שרית סרוסי האתר כנראה הוא aliatar@walla.com

  • חרובי  On 4 בספטמבר 2007 at 9:02

    מספר הטלפון של ביה'ס עליה בבת-גלים הוא 04-8522105

  • מאוכזב  On 4 בספטמבר 2007 at 10:24

    חכל.האתר היה נחמד מבדר ומענין ופתאום הפף אפור ומשעמם עם כל ההודעות של אדם אחד בעיקר.
    לדעתי הוא צריך לעשות זאת מדואל שלו. עובדה אין כבר מאמרים וסיפורים חדשים זמן רב רק הברבורים שלו ופרסום מאמריו על עצמו ומה שמענין אותו בספורט.טמח ממתין עוד זמן קצר ואראה אם האתר יחזור לקדמותו נפשיל שרוולים ונמשיך כמקודם ולא בצער רב אורידו מהמחשב.
    זה קצת מזכיר לי את הקזינו איך היה נראה ואיך הוא נראה היום.יום טוב לכולם

  • ציפי  On 4 בספטמבר 2007 at 11:27

    למאוכזב האנונימי, הצלחת להוריד את הרמה אשר התגבשה כאן במשך שנים בסגנון חוצפני ודברי בלע, חזור בך מדבריך הנלוזים. וזו ההזדמנות שלי להודות למר מנחם לס על ספוריו המרתקים והחיאת גיבורי ילדותינו משכבר הימים כמו כן קבל יישר כח על נסיונותיך הבלתי נדלים בהקמת אתר הולם ופגישת המחזורים , אנא ממך אל תתייחס לאמירות אישיות ובלתי ראויות כפי שצצו לפתע, על שכאלה אומרים חבל'ז וממשיכים הלאה. אני מבקשת בהזדמנות זו לאחל שנה-טובה לכל בוגרי בת-גלים בארץ ובעולם

  • חנה קופלר (בורשטיין)  On 4 בספטמבר 2007 at 11:43

    מנחם
    ראיתי את התמונות הישנות (והחדשות)פשוט מרגש, בעיקר תמונת הבריכה עם שתי הטריבונות. כמו כן הדפסתי לי את "השובבים" של רובי יאנג ואקרא בו בזמני החופשי.
    חנה

  • מנחם לס (רוזנברג)  On 4 בספטמבר 2007 at 13:27

    מצטער אם פגעתי במישהו באימייל שניקלט ע"י כמה קוראים כתוקפני.
    לפחות דבר טוב אחד יצא ממנו: יש לי את השם, הטלפון והאימייל של שרית סרוסיץ
    מבטיח שכדי לא להפוך את האתר "לאפור ומשעמם עם כל ההודעות של אדם אחד" כפי שכתב "מאוכזב " אחד, מעתה והלאה הכל ייעשה דרך קבוצת האימייל "בת גלים". למעשה זאת בדיוק הסיבה שבקשתי שמי שמעוניין לקבל הודעות (בעיקר בקשר לרי-יויון ב-17 לנובמבר
    ישלח את האימייל האישי שלו כדי שלא אצטרך לנהל עניינים כספיים וכו' דרך אתר זה.
    לא תשמעו ממני יותר באתר זה, אלא אם יבוא לי לכתוב איזה סיפור עבר. למעשה התחלתי לכתוב את
    זכרונותי על האוניה "חיים ארלוזרוב"

    זהו, זה האימייל האחרון שאיננו "סיפור" והדבר היחיד שאעשה כשזה יקרה (אם יקרה)שהוא לא ספור עבר זה לתת כאן את כתובת האתר החדש – אם נצליח להרימו.

  • מנחם לס (רוזנברג)  On 5 בספטמבר 2007 at 3:40

    העליתי הערב לאימייל שלנו
    BATGALIM3333@YAHOO.COM
    תמונה מהממת של בת גלים בת שנתיים. אולי תגלו שם את ביתכם.
    בתמונה אפילו השדרות עדיין אינן, רק רח' השרון.
    ראובן רוביצ'יק שלח תמונה נהדרת של כיתה ד' שלות שלפי חשבוני זה צריך להיות 1943 או 1934

  • מנחם לס (רוזנברג)  On 5 בספטמבר 2007 at 3:42

    I made a mistake in the email before.
    It is 6 times 3 and the password is 6 times 1

  • Roby Young  On 5 בספטמבר 2007 at 5:11

    I love to read here in the GOLA everything you all write about Bat-Galim, our childhood heaven. I also thought about the special people who are standing out in their unique way and we all or most of us knew. I will write about a few of them but feel free to add others.
    1 David Margulis- special unique character, friendly and upbeat.
    2 Yossi Bargig (Chawatto, Daggigi)- I can write about him a book.
    3 Chayim Domb (Chayim Ha'Meshuga)- He was not crazy just different, loved children, soccer and was a genius in music.
    4 Naomi Barrut-Edva- Much ahead of her time in some aspects. Feel free to write more.
    Others: Ben Yaakov, Kvint the teacher, Yechezkel HaSandlar, MRs. Kodesh the dentist, Yehoda Chassan and Millo his dog.
    Any others to add to the list? Please help.
    Roby Young

  • מינה  On 5 בספטמבר 2007 at 7:39

    בזמנו גר בשכנות אלינו בר'ח השרון ילד מקסים ומיוחד בשם פייבל אשר לימים הפך לשחקן תיאטרון וקולנוע נחשב בשם שרגא הרפז ובשנים האחרונות נעלם מהמסך, אמא שלו היתה דמות מיוחדת ונפלאה האם הוא חי בארץ ?

  • מנחם לס (רוזנברג)  On 6 בספטמבר 2007 at 4:28

    רואים את הארץ, אך לא מגיעים אליה: הסיפור של האוניה 'חיים ארלוזרוב'

    חלק ראשון משלושה

    לגבי הכל החל ביום שלישי לפנות בוקר. התגוררנו אז אמי ואני בקומה השנייה של הבית ברח' התכלת 9, עם מרפסת וחלון חדרינו היחיד הפונים לים הפתוח. זה הבית בו התגורר שנים אח"כ המורה צבי רפאלי, ובקומה הראשונה ניפתחה מספרה. רק 3 בתים הפרידו בין ביתינו לגדר של מחנה הצי הבריטי (עכשיו חיל הים). אני זוכר עד היום את צרחות החיילים הבריטים שהחלו למלא את החוף. התגוררנו אז בחדר אחד כשאנחנו מתחלקים בחדר האמבטיה ובמטבח עם משפחת ברזילי (הוריו של אריה, שהפך שחקן כדורסל מעולה, ואיש עסקים מצליח כשהוא מנהל את מוסך המכוניות החדשות של וולטר, אביה של נעמי, אשתו).

    כמובן שחייב הייתי להיעזר במסמכים הסטוריים כדי לוודע שהרעש האדיר של טנקים ומכוניות משוריינות בריטיות ב-6 בבוקר, קרה ביום שלישי, ה-27 לפברואר, 1947. אמי ואני יצאנו למרפסת לראות מה קורה, וראינו חיילים בריטיים מצביעים לעבר אוניה שהיתה אז כ-3 ק"מ מהחוף, מוקפת בשתי משחתות D-15 ושתי אוניות צי קטנות יותר (את רוב הפרטים מצאתי בארכיון חיל הים שלנו, וכמה מאמרי פליטים, וכן מאמרו של לובה אליאב שהיה מפקד האונייה, אך לא קברניטה). ללא ספק אמי ואני היינו בין הישראלים הראשונים שראו את האוניה.

    כמובן שאמי התנגדה אך לא יכולתי להתגבר על היצר לרדת למטה ולראות מה קורה. אני זוכר שגדעון זינגר (שביתו גבל עם הגדר ואחיו שאת שמו שכחתי), שמעון שטיינר ואחיו, רודי ריהן, ועוד כמה ילדים ונערים, התרוצצנו לבריטים בין הרגליים, ואז ראינו ישראלים מבוגרים שלא היו בת-גלימים, מתקרבים לחוף אך הבריטים מגרשים אותם. רק אח"כ הבנתי שהם היו אנשי הגנה שבאו לעזור למעפילים, למקרה והם יגיעו לחוף. לבסוף הבריטים גירשו גם אותנו מהחוף, אך אני (ועוד כמה ילדים) התיישבנו על גדר הבטון של ביתי (היא עדיין קיימת!), והיינו עדים לכל המחזה.

    אנחנו ראינו את האוניה מתקרבת בפול ספיד לעבר החוף, עולה על שרטון (למעשה היה זה החול במים שעומקם במקום שהאוניה ניתקעה בו היה בערך 4-5 מטרים), ואנשים קופצים למים. האוניה הגיעה עד כדי 200 מטר מהחוף בקו ישר, אם-כי כשהתחלנו לשחות אליה כעבור כמה ימים, המרחק היה לפחות 400 מטרים אם לא יותר, בגלל הקו האלכסוני שנאלצנו לשחות בגלל גדרות התיל של האנגלים.

    כל הקופצים (שכמה מהם היו אנשי פל"ים, ומתנדבים יהודים-אמריקאים שהיו אנשי ים) ניתפשו ואיש לא הגיע לחוף. עובדה זאת גיליתי רק השבוע. כל השנים התרוצצו ספורים על פליטים ששחו עם חגורות הצלה, ונאספו ע"י ההגנה ליד הקזינו. בכל המסמכים שקראתי, המסקנה היתה אחת: אף איש לא הצליח להתחמק מחגורת הבריטים שעטפה את האוניה.

    את המבוגרים הבריטים גירשו עד לגדר הבריכה, אך אנחנו הילדים (אני הייתי בן 10) ישבנו על הגדר והחיילים – או שלא שמו לב, או שלא איכפת היה להם – לא זרקו אותנו משם. היינו ילדים ועבורינו היתה זאת ההצגה הגדולה בתבל. עד היום זכורים לי פרטי פרטים מהבוקר ההוא – עד כדי כך היתה השפעת המאורע על מוחי הצעיר.

    בחלק השני אכתוב על מסע האוניה מנמל יציאתה – טלבורג שבשוודיה – עד שניתקע בחופינו, ואסיים עם חלק שלישי שיתאר את האוניה חיים ארלוזרוב שמשך שנים היתה עבורינו מגרש המשחקים הנפלא והנהדר בעולם.

  • משתמש אנונימי (לא מזוהה)  On 6 בספטמבר 2007 at 12:17

    לכל הבת גלימים הותיקים

    מי זוכר את מגי פינטו והיכן היא נמצאת היום.

    איתן

  • מנחם לס (רוזנברג)  On 6 בספטמבר 2007 at 13:39

    אני זוכר היטב את מגי פינטו. היא היתה בת כיתה שלי, ושל קוראים אחרים במדור זה (יצחק דקל וכו)
    גם אני מעוניין מאד למצאה!

  • מנחם לס (רוזנברג)  On 6 בספטמבר 2007 at 18:02

    ניזכרתי שמגי פינטו מתגוררת בנצרת עילית, ודירתה גובלת עם דירתו של אחיו של שמעון שטיינר. היה לי את ה6אימייל של שטיינר אבל הוא כנראה החליפו כי הוא חלק מקבוצת "בת גלים" ומסרי אליו חוזרים אלי.

  • מנחם לס (רוזנברג)  On 6 בספטמבר 2007 at 18:20

    רובי כחר בכמה טיפוסים יוצאי דופן מבת גלים וביקש להשלים את התמונה. יכולתי לכתוב על כמה וכמה, אבל ברצוני להשאיר מקום לאחרים שירצו לתרום.
    אז אני מוסיף רק שלושה: את שמואל "בברוטו" כהן שכבר כתבתי עליו, שניסה לבנות סולם לשמיים לפי הוראותיו של מנחם בורר, ש-"ניתקע" בקומה השלישית בבריכה כשהוא פוחד לקפוץ אך יותר פוחד לרדת, ושהצדיע בשתי ידיים יחד כשהיה ש.ב ושני מפקדי מחנה הגיעו יחד לשער עליו שמר, אחד ניכנס והשני יצא. הוא היה ילד איטי, כנראה קצת מפגר, חביב ביותר, כשהחיוך לא מש מפניו
    שני שאוסיף הוא עודד "טופלה" גולדשמידט (פז) שהיה הילד/נער הנועז ביותר בבת גלים שמעשיו גבלו לעתים עם טרוף ממש. והרבה בהשפעת חגי אגם לבן שטופלה היה "שפוט" שלו, ושפן הנסיונות שלו. הוא היה הראשון שניכנס לחדר המכונות של האוניה "חיים ארלוזרוב" וירד עש לבטן האוניה, הראשון שקפץ מסיפונה השני של האוניה בלי שידענו על בטוח שהוא יצליח לעבור בקפיצתו את גדר הסיפון (אחריו כולנו כמעט עשינו זאת), והראשון שהחליט לשחות מבת גלים לראש הניקרה.
    השלישי והאחרון שאזכיר הוא מנחם ("מנחם הגדול") בורר, שהיה ונישאר טיפוס שאין שני לו. אתם מכירים אותו כשהיה מציל בחוף בת-גלים משך שנים על גבי שנים. למנחם היו תיאוריות ופילוסופיות שלאף אחד אחר לא היו. דעותיו בענייני שמש, דגים, תזונה, אוויר, סרטים, ומה לא, היו תמיד אחרות, מסתוריות, מוזרות, אך בכח שיכנועו היו לו המון "שפוטים". מנחם ידע גם את כל סרטי הקאובויס, ואת כל ספורי "פלאש
    גורדון" בעל פה, והיינו יושבים לידו והוא היה מספר לנו ספורים מהסרטים.
    ן
    ש

  • משתמש אנונימי (לא מזוהה)  On 6 בספטמבר 2007 at 19:12

    אני אישית מסכים לבחירתו של רובי, אבל אני חייב להזכיר עוד מישהו שגם היה מציל וזה עוזי חקלאי שגר נדמה לי היום בעכו.

    איתן

  • אריק  On 6 בספטמבר 2007 at 20:15

    איזה תענוג לקרוא מאורעות עבר כפי שמנחם לס כתב על חיים ארלוזרוב. בצורת כתיבתו נידמה לך שאתה עצמך היית שם בבוקר
    ה-27 לפברואר 1947
    יישר כוחך ואנא תמשיך לענג אותנו בכתיבתך המיוחדת!

  • משתמש אנונימי (לא מזוהה)  On 7 בספטמבר 2007 at 17:19

    לכל הבתגלימים באשר הם, שנה טובה ומתוקה, בריאות והצלחה.

    מכל הלב, אסתר ואיתן

  • מנחם לס (רוזנברג)  On 7 בספטמבר 2007 at 21:00

    לבקשתו של רובי יאנג, אני מוסיף עוד שם
    שהיה חלק מנערותינו בבת גלים, הרי הוא כושי "סמבו". לא ארחיב את הכתיבה כאן כי יצחק דקל הבטיח לכתוב עליו סיפור שלם, על כושי 'סמבו', ההומלס היחיד שאני מכיר שחי בבת גלים, שחצרות בתינו היו ביתו ומקור לחמו

  • מיקי (מוקה) מרגלית  On 8 בספטמבר 2007 at 0:45

    יום אחד, זמן קצר לאחר מלחמת השחרור, ארי ברגר ועבדכם הנאמן משוטטים בשכונה,ונתקלים בחמור, שאיבד את הדרכון והחליט משום מה לבקש מקלט בבת גלים. קפצנו על המציאה, כלומר, לכדנו את החמור ורכבנו עליו לאורך הפסים עד לגבעת שקמונה, כלומר, עד שממש כאב לנו התחת.
    הערב ירד, קשרנו את החמור לעץ, העמדנו לו דלי מלא במים, כמה עשבים, והלכנו לישון.
    למחרת השכמתי קום. גם ארי הצטרף במהרה. לחמור לא היה זכר. הסתבר, כי לא קשרנו אותו לעץ, אלא לאחד מענפיו.
    הלכנו בעקבות העקבות שהותיר. השכונה היתה עוד מלאה בדרכי עפר, כך שמצאנו אותו לאחר זמן מה.
    ושוב, יצאנו ברכיבה למלחמה באינדיאנים פרי הדמיון, אבל הכאבים החמירו עד כדי כך, שהחלטנו להיפטר מן החמור, ומהר.
    לא ידענו מה לעשות. החמור עמד נכלם והביע מחאה בקול נעירה.
    החלטנו להביא אותו לתחנת המשטרה ליד קלנוע מאי!
    רכבנו לשם בבגדי-ים. כך נכנסנו אל התחנה והודענו לו על רצוננו להשיב אבידה לבעליה. הקצין שאל "מה הבאתם?" ארי השיב חמור! הקצין החמיר מבט ונאלצתי להסביר לו שארי לא ביקש לקרוא לו בשמו, אלא שאנו מביאים עמנו חמור.
    הקצין מלמל, "לו הייתם מביאים איזה אופנוע או אוטו, אבל חמור?"
    ארי התייצב מולו ואמר, "עשינו מאמץ להגיע לכאן ועתה אנו זכאים לגמול הולם על השבת האבידה".
    הקצין מילא את הטפסים, הוסיף את שמותנו כאלה שמצאו את האבידה, ופטרנו בשלום – מה זה התביישנו לשרך את דרכנו הביתה בבגדי הים.
    מקץ כחודשיים הופיע אצלי ארי ברגר ומסר לי את חלקי במציאה, לירה וחצי. התחלקתי עמך כמו אח עם אחיו, היו דבריו. לירה וחצי,זה היה ים של כסף, אבל אני חושב עד היום הזה שארי דפק אותי… לפחות בחמישה-עשר גרוש!
    ולכן, עובר אורח, כי תבוא לבת גלים, ומצאת שם חמור, אל תרכב ללא אוכף, מזרון או שמיכה מקופלת – הטחורים עוד היום מזכירים לי את החמור הזה.
    דבר חשוב נוסף: לעולם אל תתן לשותף לחלוק עמך כחלוק אחים – תמיד חצי-חצי!
    שנה טובה וברכות חמות לכולם, מוקה

  • Ari  On 8 בספטמבר 2007 at 1:50

    micky,
    you forgot to mention that we walked bare feet in our swim suits back to bat galim on the hot pavement… no one offered to pick us up as we looked strange in the middle of the city just swim suit.
    as to the 50%….. you may have forgotten… I showed you the receipt for 3 liras. but if you have a bad dream about 15 grushim… when I see you I will give you the extra bonus so you can sleep at night.
    you and I did have some other adventures that are stored somewhere in my computer…..

  • אברמסון  On 8 בספטמבר 2007 at 8:22

    קצת אחרי מלחמת השחרור כמו שמוקה אומר בהיותי בגן ברחוב השרון, "גן שלנו מה נחמד הוא" אני ועוד חבר החלטנו ללכת ל"עיר המכוניות" שהיתה אחרי פסי הרכבת בסמוך לכביש ת'א, היתה זו אטרקציה מדהימה לילדים ,מאות מכוניות מתקופת המלחמה נטושות, להזכיר לדור הצעיר שאז לא הביאו ולא החזירו ילדים מהגן סמכו עלינו, בקיצר חלפנו את בית-עולים שהיה מקום מיוחד במינו,חצינו את הפסים וכמוצאי שלל רב "נפלנו על האטרקציה" במשך שעות נהגנו פירקנו ובילינו שם עד ש…הופיעו שני שוטרים רוכבי סוסים ולקחו אותנו לתחנה ,מסתבר שחיפשונו בכל האזור,נפתח לנו תיק על סיבה לא ברורה והחזירונו להורינו המאושרים, היה זה התיק הראשון שלא נמחק עד עצם היום הזה והשאיר חותם גם אחרי חמישים ושמונה שנים…נעים להיזכר

  • מודי  On 8 בספטמבר 2007 at 11:42

    רוב ילדי בת-גלים למדו לנהוג לא בבתי ספר לנהיגה אלא בסדנת בת-גלים שהיתה סמוכה לביה'ס וברכב המגוייס שהיה מרוכז ברחבת מרגולין ב-56 וזו היתה חגיגת נהיגה מדהימה, אין בתגלימי שלא יודע לעשות צווישן גז בשלמות

  • מנחם לס (רוזנברג)  On 8 בספטמבר 2007 at 14:38

    ראשית, כשפתחתי כתובת לכל הבת גלימים עבור תמונות ותצוגות פאוור פוינט שהיא
    BATGALIM333333@YAHOO.COM
    כנראה שלחצתי על חלון לא נכון וכל אלה שיש להם אימיילים שלי
    MELESS888@HOTMAIL.COM
    קבלו הודעה שהאימייל שלי מהוטמייל הוחלף לאימייל הבת גלימי. כמובן שזה לא נכון. אני נשאר עם ה-888 שלי, ולבת גלימים יש את ה-333333
    חסר לי רק שכל המאהבות שלי יתחילו לכתוב לי ל-333333
    ולכולכם תהיה מסיבת קריאה……

    הכנסתי עכשיו לכתובתנו ביאהו (ה-333333) את אחת המצגות הנהדרות ביותר שראיתי על חיפה ובת גלים. המצגת כוללת מידע חשוב שלא ידעתי על כל כך הרבה דברים כולל מערת אליהו, ובת גלים עצמה.
    אל תחמיצו. זה יהיה חימום לב לראש השנה, וזאת
    ההזדמנות לאחל לכולם שנה טובה מכל הבחינות!
    לאלה שקוראים פעם ראשונה על האימייל הבת גלימי ביאהו, כל מה שעליכם לעשות זה להיכנס ל-
    yahoo.com
    ללחוץ על
    mail
    ואז למלא בשני חלונות הכניסה שהם יוזרניים ופסוורד
    batgalim333333
    111111

  • חנה קופלר (בורשטיין)  On 8 בספטמבר 2007 at 17:01

    האם אתם זוכרים את החמור של יהודה חסן? זו היתה חיית המחמד שלו תקופת מה. נעמי ברוט הסתלבטה עליו כהוגן.
    רובי יאנג מזכיר רבות את יוסף הדייג (חווטו). פעם יצאנו (קבוצת ילדים) בבגדי ים לשייט בסירת הדייג של יוסף. חתרנו והגענו עד עכו. היה יום קיץ לוהט. היינו יחפים ולא יכולנו אפילו לטייל קצת בסמטאות עכו כי האספלט שרף את כפות רגלינו. בדרך חזרה השתנתה קצת הרוח ונאלצנו להפעיל את כל כוחותינו להגיע לחוף בת-גלים. הגענו תשושים אך מאושרים. האם מישהו זוכר את החווייה? אינני יכולה להיזכר מי היה איתנו על הסירה ביום ההוא.
    חנה

  • שרייבר  On 8 בספטמבר 2007 at 17:38

    יהודה חסן היה דמות שרמנטית בלתי נשכחת הוא נסע במכוניות פאר כאשר חמורים וסוסים היו כלי תחבורה נפוצים ברחובות העיר.היו לו סיפורי אלף לילה ולילה ומעשיו מומשו לאור היום…הוא חי את פנטזית חייו עד יומו האחרון

  • מנחם לס (רוזנברג)  On 8 בספטמבר 2007 at 17:58

    עוד על יהודה: היתה לו משקפת טלסקופית והוא היה מזמין אותנו כשהיינו ילדים להסתכל על
    בחורות שהוא מצא "מעניינות" במשקפת.
    זה היה אחד מההובים שלו משך כל תקופת ילדותי

  • מנחם לס (רוזנברג)  On 8 בספטמבר 2007 at 18:08

    ביתם מול הבריכה היה תמיד ארמון מהודר בפנטסיה שלנו. רוזנפלד האבא היה קונסול (אני חושב שהיה קומסול כבוד) בלגי בישראל. היינו מוזמנים פנימה לבית המהודר רק לעתים רחוקות, ומאורעות מסויימים.
    האם מישהו זוכר את "מכונת ההסרטה" של בבה (או אחיו הצעיר?)
    היתה זו מין מכונת הסרטה שהופעלה ידנית ושהעבירה את הפילם בצורה מהירה (אם הוא סובב את המסרטה במין ידית עם גלגל בצורה מהירה ואז הראייה היתה כמעט במהירות הטבעית של הסרט) ואם ידו התעייפה, הוא היה מסובב לאט ואז הכל היה סלו מושיון).
    עבורינו היתה זאת הטכניקה הנפלאה ביותר. היו לו כמה סרטונים שחור-לבן, בעיקר קאובויים, וגודל המסך על מכונת ההסרטה היה אולי 10 על 10 ס"מ (המכונה לא הקרינה החוצה, אלא התמונה נראתה על מין מסך זכוכית שהיה חלק מהמכונה). הוא, בן המיליונר הגדול הזה שהיה אז בן 13 או 14
    , היה גובה מאיתנו 2-3 מילים – גרושים -לחזות ב"סרטיו".

    האם ישנו מישהו שזוכר?

  • מנחם לס (רוזנברג)  On 8 בספטמבר 2007 at 18:09

    שכחתי לכתוב שהמשקפת טלסקופית של יהודה חסן היתה על גג ביתו עם ראייה מצויינת של כל החוף!

  • אילה רביב (גפני)  On 8 בספטמבר 2007 at 20:16

    אני זוכרת שנעמי ברוט סרגה ליהודה חסן מחזיק ביצים בצבע סגול.
    מינה – םייבל חי בארץ. בתל-אביב. אני בקשר טלפוני איתו מידי פעם.
    מצבו לא כל כך מזהיר.
    רותי וסלי אשתו הראשונה נפטרה לפני כמה חודשים. תנצב"ה.
    גם אני מצטרפת לאיחולי חג שמח ושנה טובה לכל הבתגלימים באשר הם.

  • מנחם לס (רוזנברג)  On 8 בספטמבר 2007 at 20:42

    יהודה חסן היה מצביע על בחורה מסויימת ונותן לה ציון מ-0 עד 10, עם הסברים ספציפיים לילדים בני 9 ו-10 למה זאת קיבלה 6.5 ולמה זאת קיבלה 9 ובזה לא הסתיים השעור: הוא היה מצביע על בחורה והיה עלינו לתת לה ציון, ואוי היה לנו עם הציון שנתנו לא היה לטעמו!

  • שרייבר  On 8 בספטמבר 2007 at 23:51

    הסיפור על מלאכת הסריגה של נעמי ליהודה חסן זה בערך כמו להגיד היום שיהודה חסן היה מורה לריתמיקה בשעות הפנאי…אבל ! כל אחד ואחת עם הזכרונות שלהם, מצד שני מה זה חשוב בעצם

  • משתמש אנונימי (לא מזוהה)  On 9 בספטמבר 2007 at 16:28

    מי זוכר את נחום בינה שהיה דמות מיוחדת במינה ואמא שלו שהיתה אגדה והאינטראקציה בינהם? ההצגה הכי טובה בשכונה וממול גב' פלוטניק פלאפל וחנות הכלים של ברט והרומני מהגרעינים ,בגדדי ועוד ועוד

  • Shaul Harari  On 9 בספטמבר 2007 at 18:25

    I have a few questions for Professor Menachem Less (Rosenberg)
    1. Do you live in Israel now? Whre?
    2. What was the last time you visit Bat Galim
    3. If you where a journalis, were did you write and when?
    4. What was your major work in life and were you worked?
    Toda

  • משתמש אנונימי (לא מזוהה)  On 9 בספטמבר 2007 at 20:06

    מי זוכר את חנות המכולת של משפ המבורג בשדרה לא רחק מקפה עליה? ומי זוכר ברח בשרון את המכולת של משפ פישר.

    איתן

  • משתמש אנונימי (לא מזוהה)  On 9 בספטמבר 2007 at 21:49

    ומה עם גרזון מהבשר בשם כזה אי אפשר להתבלבל ורוזן שהפך את כל הקליינטיות לנסיכות ועל כך שילמו כפול וטאובר מהמכבסה ודפנאי מבגדי נשים וטיר והוכדוף וצילה כבר אמרתי? היה איז'ו ומסלוב ממחלקת הספרים ואחרון חביב להפעם פיבך שם של חנות ספרים מחברות וכל מה שקשור לענף ואיי ואי איך יצא לי פתאום פיבך

  • רבקה  On 9 בספטמבר 2007 at 22:32

    לא להזכיר את חצקל הסנדלר זה כמעט כמו להתהלך יחפים בגיל 65 פלוס ובאשר לחצקל הפנומן הוא היה אוגר מחסן מסמרים בפה מגלגל את חלקם בלשון ומנהל שיחה תוך כדי דפיקות בפטיש או שיוף במכונה ההיא בצד ורושקה היתה יושבת על כסא המלכות בחוץ כאילו אינה שייכת לחגיגה עד היום אני נועלת סנדלים עם סוליות תוצרת חצקל

  • איציק מהשיכון  On 9 בספטמבר 2007 at 22:53

    ולהתעלם ככה בלי להרגיש מיענקל חנות אתא זה ממש לא יפה, חנות שהלבישה את כל ילדי השכונה במכנסי חאקי וחולצה לבנה ,הוא אף לא הוריד את המטר מהצוואר ועפרון קטן על האוזן

  • שרה ריינהרץ (דנון)  On 10 בספטמבר 2007 at 7:40

    חלחה

  • בטי לשעבר בתיה  On 10 בספטמבר 2007 at 7:42

    אפרופו מספרות ומכוני יופי, איפה נהגו נשות בת גלים להסתפר ולהסתלסל בשנות החמישים אינני זוכרת כאלה בשכונה הס מלהזכיר שחי רגלים וכד' שלא היו פופלרים אז

  • שרה ריינהרץ (דנון)  On 10 בספטמבר 2007 at 7:46

    שלום לכולם, אני שרה דנון ממשפחת ריינהרץ, ילידת בת גלים, שנת 1947, קצת יותר צעירה ורובכם, אבל יש לי אחות ילידת 1943, ואני זוכרת הרבה ממה שאתם כותבים. את איילה גפני אני זוכרת מצוין, וכמובן את אמא שלה, שאמי ז"ל הסתפרה אצלה. אני נולדתי ברחוב השרון, ובגיל 6 עברנו לרחוב פינת גן 4, לבית של מילסון, ואם רובי יאנג קורא עכשו, אולי הוא ישכור שאנחנו גרנו בקומה השלישית מעליו, וכמובן שאני זוכרת מצוין את אמא שלו מלוינה ואחיו אביגדור. אני יצאתי מהשכונה בשנת 1978, מפני שהיו לי כבר שני ילדים והשלישי בדרך, והרגשתי שבת גלים כבר לא מה שהיתה בעבר . ולכן גדלתי את 3 בניי ברוממה. לפני שנתיים חזרתי לבדי לשכונה. ויש לי הרבה מה לומר בנושא הזה, בכל אופן להתחלה זה מספיק, אין לכם מושג כמה אני שמחה לפגוש את כולכם ולו גם על המחשב. להתראות בינתיים, חג שמח ושנה טובה לכולכם, שרה ריינהרץ

  • נורה  On 10 בספטמבר 2007 at 8:16

    לבטי המתעניינת ובכן…אצל איז'ו הספר היתה גם ספרית לא רעה בנוסף פה ושם היו כאלה שקבלו בבית אבל המקפידות עלו להדר שם גם החלו לצוץ קוסמטיקאיות כל השאר הלכו עם קוקו וסראפן סתם סתם אבל לשיבחן של הנשים כדאי לזכור כי השמש הים והשיזפון עשו אותן לשם דבר בעיר הגדולה בנוגע לסקס זה כבר סיפור אחר לשיפוטה של ההיסטוריה

  • Roby Young  On 10 בספטמבר 2007 at 17:53

    Shannah Tova to all of you my Bat Galimim friends.
    Sarah Reinhertz-Danon Shalom,
    I remember you on the third floor of my house. You entered the appertment when Bilha and Shimshon Arad (Bilha was the oldest doughter of the Milsons) left on a mission To Mexico. Am I correct? Well, it is great to hear from you. I wrote my memories on some 50 pages and gave a copy to Ioram Meltzer and everything I read on this website is mentioned in my papers, Almost everything…
    Again, Happy and heathy year to all the writers and readers of this beautiful website. Roby Young

  • Roby Young  On 10 בספטמבר 2007 at 18:01

    Sarah Rein,
    You have mentioned my mether Malvina I am sorry to tell you that she have passed away on June 11, 2007. She was 94 God blassed her.
    Avigdor, my brother, died at 60 years old 7 years ago. T.N.Z.B.H.
    Roby

  • מנחם לס (רוזנברג)  On 10 בספטמבר 2007 at 18:23

    מטלבורג, שבדיה, לבת-גלים – ספור האוניה "חיים ארלוזרוב"

    חלק שני על חיים ארלוזרוב (הראשון ניכתב והודפס כאן ב-6 לספטמבר)

    החומר למאמר זה נאסף מכמה מקורות: העתקים מארכיון חיל הים הישראלי; אתר פל"ים
    ZVI.BEN-TZUR@PALYAM.ORG
    כתבות שמצאתי באינטרנט מ- "עמותת חיל הים"; "המועצה לשימור אתרים בנתיבי העפל"ה, עבודה סמינריונית של אניטה פרלסמן (שהיתה אחת הפליטות על האונייה) בהדרכת פרופסור לבנה פולת, והחלק האחרון – המאבק על האוניה עם הבריטים ניכתב ע"י גולדה זלדמן בסיפרה "סיפורי גולדה", חלק III סעיף 2, פרק ג' עם הכותרת "הקרב עם האנגלים בבת-גלים".

    כפי שכתבתי כאן לפני שבוע בחלק הראשון של שלושה חלקים על האוניה "חיים ארלוזרוב", לפני 60 שנה גרתי ברח' התכלת 9, הבית הרביעי מגדר חיל הים. חלוני פנה לים. בוקר אחד התעוררתי לרעשים של מכוניות משוריינות, חיילים בריטיים צועקים, רעש אזעקה. אמי ואני רצנו לחלון וראינו אונייה מוקפת משחתות בריטיות שטה במה שנראה לי פול-ספיד לעבר החוף, ואנשים קופצים מהאוניה. את זה כבר ראיתי כשאני יושב על גדר הבטון (אני חושב שהיא עדיין קיימת) של חצרי, הפונה לעבר הים, עם גדעון זינגר, השטיינרים, ועוד ילד או שניים שגרו בשכנות. החיילים היו עסוקים מדי מכדי לגרש אותנו, או שהם לא ראו כל צורך לגרשינו. זה היה סוף מסעה. המסע החל בנמל בולטימור שבארה"ב בשנת 1946.
    האוניה בת ה-35 שימשה כפריגטה קטנה (700 טון ס"ה) של משמר החופים האמריקאי במלחמת העולם הראשונה, אותו שירתה הפריגטה במלחמת העולם הראשונה. היא נימכרה אחרי המלחמה ובעליה נתנו לה שם "אולואה" והפכוה לאוניית משא קטנה. בשנת 1946 התקיים בבאזל קונגרס ציוני ובו הוחלט על מאמץ מקסימלי לרכישת אוניות בכסף של יהודי ארה"ב שישמשו למאבק על עלייה. המוסד וההגנה ביקשו מהיהודים האמריקאים לקנות אוניות ישנות וקטנות – ולא אוניות נוסעים מפוארות – מחשש שאוניות גדולות ומפוארות תעוררנה חשדות מהרגע שתגענה לכיוון ארץ ישראל.
    אחת האוניות שרכשו האמריקאים היתה "אולואה".
    הם העלו עליה צוות-ים יהודי בראשות הקפטן ארט ברנסטין וקצין מכונות ראשי בשם בנג'מין היים, ועוד כמה מתנדבים עם נסיון ימי, והם השיטו אותה למרסייל. שם הצטרף אליהם לובה אליאב, שמונה להיות מפקד האוניה, עם אנשי-ים מפלי "ים (גד, עוזי, מירי, ניסן, אפרים, ומוסיק). האוניה היתה זקוקה לשינוי יסודי, כי לא קל להפוך פריגטה קטנה ל-"אוניית נוסעים" שתשיט מאות פליטים לחופי הארץ. הוחלט להשיטה לנמל טלבורג שבשבדיה, מקום שהתמחה בעשיית אובראול כללי לאוניות. התכנית היתה להעמיס בטלבורג כ-600 פליטים ולהעבירם לקפריסין, ומשם יגיעו בסירות קטנות של פלי"ם לכמה קיבוצים שיושבים לאורך הים התיכון. האוניה שהוחלט לקרוא לה חיים ארלוזרוב היתה אמורה לעשות ראונדטריפים מנמלי אירופה השונים לקפריסין, עם 600-700 פליטים למסע. במוסד, אגב, היה כינויה הסודי "סבתא".
    מהארץ הטיסו קברניט ישראלי צעיר בשם אפרים צוקר, כשמטרת השייט עדיין לא היתה ידועה לו. בדיעבד הוא עשה עבודה נפלאה בהתחמקויותיו מהצי הבריטי כשהאונייה הגיעה למים הטריטוריאלים בשליטת הבריטים, כ-12 ק"מ מחיפה. עוד נחזור לזה.
    בדרך לטלבורג קרתה התקלה הראשונה: ספינת משמר דנית גילתה אוניה "משונה" עם דגל הונדורס, וציוותה על האונייה לעצור כשהם רוצים לדעת מי הם ולאן הם שטים בחורף הקפוא. כשאמר להם לובה ששטים לטלבורג, הדנים אמרו להם שכל המים שם קפואים ואין דרך להגיע לנמל. המפקד הדני רצה לעלות לאוניה ולראות במו עיניו מה הולך שם. לובה מיד הבחין שהדנים יודעים משהו, והציע לדני יין לחימום ליבו. לא היתה ברירה אלא לספר לדני את מטרת השייט, והוא מיד איחל להם הצלחה, וכששאל מה האוניה צריכה, לובה ענה "אוכל, מים, ודלק". הדנים סיפקו להם את הסחורה חינם ואיחלו להם הצלחה.
    הסתבר שהאוקינוס בסביבת טלבורג לא היה קפוא כפי שחשבו, והאוניה הגיעה לנמל.
    משך חודש ימים הפכו אוניית משא לאונייה שתצטרך לשאת 600-700 פליטים על זקנם וטפם. כשהגיע יום העלאת הנוסעים, העולים הגיעו לנמל ביום ההפלגה ברכבות והשבדים רצו לדעת מה קורה שם בנמל עם מאות גברים, נשים, וילדים, ולאן פניהם מועדות. לובה אמר שהם פליטי מלחמה ושקובה הסכימה להכניסם כמהגרים חדשים. השבדים לא רק ששוכנעו, הם הציעו סירת מנוע ומטוס קל שינווטו את האונייה בין המוקשים שעדיין היו במים.
    ב-24 לינואר, 1947, הפליגה האוניה מטלבורג לכיוון מרסייל.
    כדי להתארגן עם 664 הנוסעים באוניה שניבנתה עבור 80, לובה וקציניו חילקו את האוניה לגושים, ונאמר לעולים שעליהם להישאר בגושם במעמקי האונייה כדי שמטוסים בריטיים לא יגלו אותם. בכל גוש היו "ראשי גוש" שירדו שלוש פעמים ביום למטבח להביא אוכל ומים לגוש כולו. התפריט היה אחיד: לחם, גבינה, ומים בבוקר, מרק בשר עם ירקות ותה לצהרים, ולארוחת ערב לחם, גבינה, מים, וקוספת סרדינים קטנה. באונייה לא היה רופא אך אחד מהישראלים היה חובש בהגנה, וכולם קראו לו "ד"ר טמפרטשור".
    אחד הסיפורים הפיקנטיים של האוניה הוא שללובה לא היו מדי אנשי-ים לבנים, ומדי קצינים. הוא מצא במרסייל חנות לתחפושות, ושם קנה תחפושות של אנשים הרוצים להתחפש למלחים, תפר כוכבים לקצינים, ועשה מהצוות חבורת קציני ים כאילו ירדו זה עתה מה-"קווין מרי" לחופשת חוף.
    בדרך למרסיל ניכנס אחד מראשי הגושים עם אישה צעירה בשם טניה למשרדו של לובה לבשר לו שמים ניכנסים לאוניה. טניה ידעה מעט עברית והיא תירגמה ללובה מה שנאמר.
    כשלובה הלך לישון באותו לילה הוא לא הפסיק לחשוב על טניה.
    בשעת המסע לימדו הישראלים את העולים מילים עיקריות בעברית, שירים, ובערב ששי היתה קבלת שבת.
    לובה היה כל הזמן בקשר עם המשרד בפריז, כשהתכנית המקורית היתה להיפגש בים עם אוניה קטנה שתביא את העולים לישראל. לפתע חל שינוי בתכנית. אנשי המוסד החליטו שהם רוצים להעלות עוד כמה מאות נוסעים על "חיים ארלוזרוב", ושבמקום להיפגש עם אוניה קטנה באמצע הים שתעביר את הפליטים לישראל, "חיים ארלוזרוב" תעשה זאת בעצמה כשעליה מעל 1,000 פליטים/עולים. . כשלובה אמר למשרד שהאוניה מפוצצת גם בלי תוספת אנשים הוא קיבל פקודה: "תמצא דרך להסתדר".
    במרסיל הבחינו שהאוניה שוקעת כאילו יש עליה מטען עצום של סחורה, ופקידי הנמל לא הירשו לה לצאת. לובה ציווה על כל הפליטים לשבת בשקט מוחלט בגושיהם. לובה ביקש שיביאו את מנהל הנמל. כשעלה על הסיפון לובה אמר לו שבבטן האוניה נמצאים מאות פליטי השואה. מנהל הנמל סרב להאמין שאוניה קטנטונת כזאת נושאת 650 בני אדם, וביקש לרדת לסיפון התחתון ולראות במו עיניו.
    כשירד למטה וראה את כל המאות יושבים צפופים כסרדינים כשלכל אחד מזוודונת קטנטנה שם היה כל הרכוש של העולה, ליבו נמס. הוא אמר ללובה שהוא יכול להעלות את הנוסעים על הסיפון לשאוף אוויר, ובנוסף לנתינת אור ירוק לצאת מהנמל, הוא הביא לאוניה דוברה גדולה מלאת אוכל, רפואות, ומה לא. הפליטים עלו לאוויר הצח, פרצו בשירה עברית, ורקדו עד השעות הקטנות של הבוקר. ב-7 בבוקר האונייה הפליגה לדרכה.
    בין צרפת וספרד התחוללה סערה רצינית. האונייה טולטלה, הנוסעים חלו והקיאו, ודלק למקרה חירום שנישמר במיכלים מיוחדים החל להישפך על הסיפון. הוחלט להיכנס לנמל באלג'יר עד שוך הסערה, ולתת לחולים צ'אנס להירפא לנוח. מנהל הנמל האלג'ירי רצה לדעת מה יש באוניה. לובה אמר לו שיש שם 650 פליטים מהשואה. מפקד הנמל פרץ בצחוק: "בדוגית הזאת 650 אנשים? אל תעבוד עלי!"! לובה הזמינו לבטן האוניה, ושם הוציא מנהל הנמל – שהיה בשוק ממש למראה כל הפליטים – תמונה קטנה של בנו שנהרג ע"י הגרמנים, ושאל: "מה אתם צריכים? אבל נעשה הכל בשקט כי אתם נמצאים בעיר מוסלמית". הוא דאג שיעמיסו על אונייה באמצע הלילה מים, דלק, פירות, וירקות.
    ראשי סניף המוסד באיטליה היו יהודה ארזי, ועדה סירני (אשתו של אנצי סירני). הם ציוו על לובה להגיע לנמל קטן באיטליה להעמיס עוד 700 נוסעים, ביניהם 80 ילדים שרבים מהם היו חולים. העולים משבדיה היו מכניסי אורחים למופת כשהם מטפלים בחולים, ואפילו מנדבים גוש אחד להפכו למעון לילדים.
    "חיים ארלוזרוב" היתה מוכנה לפרוץ את המחסום הבריטי, והיא יצאה לדרך.
    מסתבר שאנשי המוסד ידעו שאין כל סיכוי לפרוץ את המחסום הבריטי, אך הם פקדו על לובה לגרום לכמה שיותר רעש ובלגן במאבק חסר סיכוי נגד המשחתות הבריטיות, והכל כדי לעורר רעש עולמי שכותרתו תהיה "הצי הבריטי לוחם נגד אוניית מעפילים קטנטונת המאכלסת 1,384 מניצולי השואה שאין להם מקום אחר לגור בו, מלבד ארץ ישראל".
    בפורט סעיד גילו המשחתות הבריטיות את האונייה, וניצמדו אליה עד הגעתה למים הטריטוריאלים של "פלשטינה", כשהקצינים היהודים-אמריקאים מזהירים אותם שאם יעצרו את האוניה במים נייטרלים, תהיה להם בעייה רצינית ביותר באומות המאוחדות, ועם ארה"ב. הצי הבריטי ידע שאסור לו לעשות מאומה עד שהאונייה תגיע למרחק של 12 ק"מ מחופי הארץ.
    לובה ציווה על כל הפליטים לעלות לסיפון כדי שהמשחתות הבריטיות תראינה ש-"חיים ארלוזרוב" משיטה מאות בני אדם, וכדי להבטיח שהבריטים לא יעשו מעשה נימהר שיטביע את האוניה, ויגרום לסערה עולמית נגד בריטניה. הבריטים ביקשו רשות לעלות על האוניה. לובה הסכים. הוא הלביש ילד בן 12 במדי מלח, וכשהבריטים שעלו על האוניה שאלו מי מפקדה, לובה אמר, "הילד הזה שאתם רואים, שהנאצים שרפו את הוריו בתאי גז". הבריטים אמרו ללובה שכל מה שהם מבקשים הוא שיפנה את האוניה לקפריסין. לובה סרב. הוא אמר להם שביום המחרת הם עוגנים בחיפה.
    הפקודה למעפילים היתה לנסות להדוף את הבריטים שבוודאי ינגחו באוניה וינסו לעלות עליה בכח ברגע שתגיע למים הטריטורילים של ארץ ישראל, בכל מה שיש – זריקת קופסאות שימורים, זריקת כל כלי שימצאו, פטישים, פליירים, מברגים, ואפילו ספרים. "הנשק" הרציני היחיד היה התזת מים ודלק על הבריטים.
    כדי למנוע מהמשחתות לנגוח באוניה, הרכיבו הקצינים מין קורות עץ גדולות שהזדקרו מהסיפון בזווית מאוזנת לעבר הים, רעיון גאוני שמנע מהבריטים לעצור את האוניה. הבריטים ניסו אז לעצרה ע"י רשתות שהם זרקו על הפרופלורים של האוניה, אך אנשי הצוות חתכו אותן ושיחררו את הפרופלורים, וכך חיים ארלוזרוב התקדמה בכל כח מנועיה לכיוון החוף. כשהבריטים נוכחו שלא יוכלו לנגוח בה, הם הטילו לפתע פצצות גז מדמיע על האוניה. זה היה כשהאוניה היתה כבר כשני קילומטר מהחוף.
    הקברניט הצעיר אפרים צוקר וקציניו האמריקאים ואנשי הפל"ים החליטו לעלות את האוניה במהירות מקסימלית על השירטון, או חול הים שיעצרם, בתקווה שזה יהיה קרוב מספיק לחוף ויאפשר למעפילים המסוגלים לעשות זאת לקפוץ ולשחות לחוף.
    האוניה נעצרה בחול הים כ-200 מטרים מהחוף. לצידה היו סירות מנוע בריטיות, ושתי משחתות עם חרטום נמוך. הבריטים החלו לעלות על הקורות ומשם לאוניה. כ-20 כבר הגיעו לסיפון כשעשרות פליטים קופצים למים ומתחילים לשחות לעבר החוף. כאן כבר הייתי עד לכל מה שקורה. עוד בריטים עלו על הסיפון. היתה תיגרה גדולה והרבה מעפילים ניפצעו. מלח בריטי אחד נהרג.
    הדיעות חלוקות: ישנם מקורות האומרים שאיש לא הצליח להגיע לחוף. שהבריטים "דגו" אותם או במים או מיד כשהגיעו לחוף. ישנם האומרים (כולל מעפילים עצמם) שכמה הגיעו לחוף ואנשי ההגנה מיד אספו אותם והלבישו אותם בבגדי אנשי הגנה ישראלים. אני לא זוכר בדיוק מה שראיתי כי היו על החוף כל כך הרבה אנשים – חיילים, ואנשי הגנה שעברו את המחסום שהבריטים הקימו ממול ביתו של ד"ר פרזס כשהם מגיעים לאזור מאחורנית דרך רח' השרון, ואז רח' נהלל, ואז דרך חצרות הבתים הגיעו לחוף. אני זוכר שראיתי ישראלים המגיעים לאחורי חצר ביתי וחצרו של הבית בו גר רודי ריהן ושמעון שטיינר.
    כשרוב המעפילים עצורים באוניה, הביאו הבריטים אוניית כלא מיוחדת שסיפונה גודר ברשתות גבוהות. לובה אומר ברמקול לפליטים: "לא הצלחנו להתחמק לארץ הקודש, אך הצלחנו במשימתינו לגרום לרעש עולמי. אני מבקש מכולם לעבור ללא התנגדות לאוניית הכלא הבריטית. הם יקחו אותנו למחנות מעצר בקפריסין. משם תגיעו לארץ ישראל תוך כמה חודשים".
    מסתבר שכשלושים אנשי צוות, כולל כל האמריקאים, הצליחו להיחבא בבטן האוניה ושהו שם עד הלילה הבא. בלילה ירדו בשקט מהאוניה ושחו לעבר הקזינו, שם נאספו ע"י אנשי הגנה. אך את זה קראתי רק במקור אחד.
    אגב, לובה וטניה התאהבו אחד בשני והם התחתנו. היום הם גרים בישראל לא רחוק מילדיהם ונכדיהם.
    החלק השלישי והאחרון על האונייה חיים ארלוזרוב יתאר כיצד הפכנו – ילדי בת גלים – את האוניה למגרש המשחקים הנהדר בעולם כולו!

  • Judy (Yehudit) Holbe  On 10 בספטמבר 2007 at 19:35

    Hi!
    My name is Judy (yehudit) Holberg, and I lived in Yizrael street in Bat Galim for 7-6 years until my parents left for the U.S in 1952. I'm an old lady now – being 20 year old when Chaiim Arlozerov went ashore, and you can do the Mathematics… – but I can still remember the day of her bursting into shore. I can also still read Hebrew fluently, and even write, if you don't mind my spelling mistakes. An old friend told me about this Web site and I enjoy every Hebrew word written there. Actually, this is the ONLY Hebrew I get to read now.
    I just finished reading Less's article on Chaiim Arlozerov. What an amazing story. I knew NOTHING of its history. God bless you Menahem.

  • Menachem Less  On 10 בספטמבר 2007 at 21:22

    Hi Again!

    As I wrote to you, my 3rd and last article on Chaii, Arlozerov will be on how she became our beloved playground: the life-belts, the jumps from the top deck, the BZIZOT that we made, taking all kinds of junk home on rafters that we built from a few pieces of wood tied with ropes. I'm sure that everyone has his own unique story. I would love to summarize in the next article all your experiences, and of course give you credit on your story.

    I plan to write it in a week. So if you have something to tell, please write to me in Hebrew or English here,

    at meless888@hotmail.com or to our email at batgalim333333@yahoo.com

    If you prefer, you can, of course, send your story to Yoram's site, but I think that it makes no sense since I'll write about it again in the SIPURAY BAT GALIMIM AL CHAIIM ARLOZEROV

    Don't be shy, and don't be lazy, and if you have a story to tell, please tell it to all of us!

    Yours

    Menachem

  • משתמש אנונימי (לא מזוהה)  On 10 בספטמבר 2007 at 21:59

    הסיפור מדהים הכתיבה נפלאה ושוב ברכות ותודות למנחם ,רק לחשוב על זה שאנו ילדי בת-גלים באותם זמנים הסתובבנו יחפים ומאושרים בפינות החמדה בשכונה ובעקר בחוף הים שהיה משוש חיינו והנה באותה עת אלפים של יהודים ששרדו את התופת חלמו רק להגיע לאותם חופי ארץ מולדת שהיתה עבורם המקום היחיד עלי אדמות לתקווה וחיים חדשים וזה סיפורה של מדינת ישראל אשר בצוק העיתים אט אט נשכח. ולסיום מנחם היקר הצלחת לצקת תוכן מחשבה וערגה כאן בארצינו האהובה בערב ראש השנה תשס'ח שנה -טובה לכל ילדי בת-גלים בארץ ובעולם

  • בני קרני  On 11 בספטמבר 2007 at 4:12

    שלום לכל הבת-גלימים
    שמי בני ואני עוסק בתיעוד היסטורית הכדורמים בישראל לפני ואחרי קום המדינה.
    נקלעתי במקרה להתכתבותכם הענפה על בת גלים
    וזה ממש מרתק
    אכן פיסת היסטוריה של ארץ ישראל היפה.
    אשמח באם תוכלו לסייע לי בחומר כתוב,צילומים על פעילות הכדורמים בבת גלים ובכלל
    בכדי שאוכל להנציח פעילות זו באתר החדש
    WATERPOLO.ISRAEL
    האתר חדש ואינו מקצועי אך הוא עשיר בקישורים ובמידע אקטואלי.
    כתובת האתרהיא:
    http://waterpolo.israel.googlepages.com/home
    דרך אגב השימוש בגוגל פייג'ס יכול לענות על הצורך שלכם בהקמת אתר משלכם.
    באתר מופיע גם אי מייל למשלוח חומר כתוב ו/או מצולם
    שנה טובה ובהצלחה עם המפגש הנוסטלגי הייתי מת להיות שם

  • אורנה צמח (אנגלשטיין  On 11 בספטמבר 2007 at 16:35

    כל מה שאני זוכרת מהאוניה חיים ארלוזרוב זה שאבי לקחתני לאוניה בחסקה או סירה, ועזר לי לעלות לאוניה דרך פתח שהיה באחוריה. אני זוכרת עדיין את הריחות שהפיצו עשרות חגורות
    ההצלה.
    אני זוכרת גם דלתות פלדה כבדות שאבי פתח כשירדנו לירכתי האוניה. אני זוכרת שהיו שם נערים רבים, אבל מה עשו שם אינני יודעת. אני הייתי בת 13 ולא הורשיתי לשחות לאוניה לבדי, אז העלייה לאוניה עם אבי היה ביקורי היחיד ב-"מגרש המשחקים", כפי שמכנה אותה מנחם לס בכתבותיו הניפלאות. יישר כוחך!

  • מנחם לס  On 11 בספטמבר 2007 at 18:14

    כל הכבוד לך על העבודה שאתה עושה!
    שלח לי אימייל ל-
    MELLESS888@HOTMAIL.COM
    ואתן לך טלפונים וכתובות אימייל של וותיקי בת-גלים שמאד יעזרו לך בהסטוריה של הכדורמים מ-1935 ואילך
    מנחם לס

  • מיקי (מוקה) מרגלית  On 11 בספטמבר 2007 at 19:14

    למנחם היקר, קראתי גם חלק ב' בנשימה עצור. גם אני ישבתי באותו יום על הגדר – בן ארבע וחצי בגן הילדים. כתלמיד להיסטוריה של עמנו אני מבקש להגיב בשיר: אתה גדול, אתה גדול, אתה גדול!!! ולכן אני מבקש גם לשמח אותך בהיבט קטן: אתה חוזר על השם שמעון שטיינר. קרא לו פשוט – פשוט – Simple, סימפל היה שמו, הלא כן?
    לכל החברות והחברים, שנה טובה, בריאות, אושר ושלום על ישראל.
    ברכות לכולם, מוקה

  • דורון  On 11 בספטמבר 2007 at 20:58

    מנחם איש יקר הצלחת להעלות מ"המצולות" את האוניה חיים ארלוזרוב לתודעה ולזכרון,זה סיפור חזק מאוד ולך שגורה ברכת חזק ואמץ ושנה טובה אנא המשך לרתק אותנו מי יתן וכתבותיך יצליחו לגרום לרבים וטובים להוציא מהבויידם ספורים וחוויות מבת גלים שלנו

  • Ari  On 11 בספטמבר 2007 at 23:43

    Menachem… you are doing a great job!!!! chaim arlosorov, was a great mark in our lives. I remember it all vividly… my mom went down there and gave her clothes to one of the maapilot, and the british arrested her. that woman was a great swimmer and became later a patient of my dad… dr. berger.
    AND MOKA, YES SHIMON STEINER WAS CALLED "SIMPLE"
    his dad had the greatest collection of aquariums…
    Suzi Straus, got a copy from menachem…. and I look forward to meeting you in November…
    SHANA TOVA TO ALL

    Ari

  • בני קרני  On 12 בספטמבר 2007 at 2:12

    מנחם
    המייל ששלחתי אליך חזר
    כתובת המייל שלי תהיה לצורך ההתכתבות בינינו וקידום העניין
    waterpolo.israel@google.com

    This report relates to a message you sent with the following header fields:
    Your message cannot be delivered to the

  • מנחם לס  On 12 בספטמבר 2007 at 4:31

    אנחנו חייבים להקים אתר "בת גלים" כך שעניינים כאלה של אימיילים שלא מעניינים אף אחד לא יופיעו כאן. בינתיים אין ברירה.
    מכתבי חזר אליך כי עשיתי שגיאה באי מייל שלית כפי שתראה באימייל ששלחתי לך ו-ג-ם ה-ו-א ח-ז-ר
    הנה האימייל שלי אליך"
    Hi!

    First, call Rudi Rehan. He was, in my opinion, the best water polo player of Israel

    before 1960, and he is an Encyclopedia of ERETZ ISRAEL Water polo, then Israeli waterpolo. His number is

    (04)824-4751

    He is a very nice person and will be happy to talk to you, and help

    yoiu with anything you need.

    Write to my cousin Zehava (she was the Israeli champion in 100 m backstroke)

    zehavab@verizon.net

    She has Yoram Biger's phone number in Haifa. The Biger's family ruled water polo for years.

    If you need Micha Kanitz email, I have it.

    I hope it will help!

    Shana Tova

    Menahem

    (the email return because instead of meless888 I wrote melless888

  • מנחם לס  On 12 בספטמבר 2007 at 4:36

    גם כתובת האימייל שנתת לי שגוייה:

    This is an automatically generated Delivery Status Notification. Delivery to the following recipients failed. waterpolo.israel@google.com

  • בני קרני  On 12 בספטמבר 2007 at 11:17

    מנחם אתה צודק המייל הוא

    aterpolo.israel@gmail.com

    שנה טובה

    בני

    אגב כילד בתל אביב
    ישבתי על החומה של בריכת גורדון
    (
    (כבר לא היו בריטים
    לא הייתה מרינה
    הגלים התנפצו על חומת הבריכה
    ואנחנו הגיבורים ישבנו מול הגלים שהתנפצו
    ולא משנו
    ומרחוק היה על הסלעים קשה לי להעריך את המרחק
    שלד של אוניה על הסלעים
    אין לי מושג מה זאת הייתה
    אולי אלטלנה
    אך תיאוריך על ה"חיים ארלוזרוב" אין ישווה להם. הילדות שחויתם ….. זה משהו
    שנה טובה

    בני

  • בני קרני  On 12 בספטמבר 2007 at 11:18

    uupss

    כמובן שוב השתבש
    waterpolo.israel@gmail.com

  • אהובה  On 12 בספטמבר 2007 at 12:52

    הוי כמה אני מתגעגעת בחגים לבת-גלים לאנשים שהיו ואינם לאלה שישנם ונעלמו עם הזמן.לים המשנה את גווניו לגלים ההולכים וגוברים בבוא הסתיו, לקו האופק אליו משייטות הספינות ולפתע נעלמות,לאלה הצצות ומגיחות ו…לשקיעות
    כן כן עבר זמנה של בת-גלים הקטנטנה שעבורי נותרה הכי גדולה ויפה בעולם

  • מנחם לס  On 12 בספטמבר 2007 at 13:33

    אצלכם תיכף מתחיל החג. כאן עןד 12 שעות. ניזכרתי שבראש השנה ויום כיפור היינו זורקים זנזלך (מישהו זוכר מה זה?) על מתפללים שיצאו מבית הכנסת לשאוף אוויר, וכן בינינו, אחד על השני.
    האם מישהו זוכר מתי ואיך הוצאה חיים ארלוזרוב מהמים? כבר לא גרתי בבת גלים אך הייתי מגיע 2-3 פעמים בשבוע לשכונה ואני זוכר משהו מעורפל כאילו היו צריכים "לחתוך" את האוניה ולהוציאה חלקים-חלקים.
    שנה מתוקה לכולכם. כמה אני מקנא בכם שאתם בארץ שלנו!
    מנחם

  • מוקי  On 12 בספטמבר 2007 at 16:21

    מנחם דחילק הפעם "זלזלת" זנזלך מי זוכר ??? זנזלך היתה ועודנה התחמושת של החגים, הילדים בגרו ונעלמו אבל הזנזלה לעולם נשארת ומבקשת להיכנס לכל כף של ילדה וילד,משם למסלול השיגור והופה נגמר הסיפור זנזלך שמח לכל בעל נפש של ילד. ומי אני ? עוד ילד מדור הזנזלך

  • שאול הררי  On 12 בספטמבר 2007 at 16:50

    ב-9.9 שאלתי אותך לס אם אתה גר בארץ, מה מקצועך ומתי ביקרת בבת גלים בפעם האחרונה. בחרת לא לענות. עכשיו קראתי "כמה אני מקנא בכם שאתם בארץ שלנו".
    ז"א שאתה גר בחו"ל, ונראה לי שלא היית בבת גלים הרבה הרבה שנים
    אז שאלה קטנה לי אליך? אם אתה כל כך מתגעגע, למה אתה לא חוזר לגור בישראל?
    שנה טובה

  • אורנה  On 12 בספטמבר 2007 at 16:54

    מה עם השנות טובות בשלל הצבעים הציורים הסיפורים והנצנצים עליהן,הן הוצאו לראווה אצל פיבאך ונחום בינה ופה ושם בדוכנים פיראטים ובאיזה חרדת קודש היו כותבים את הברכות והטקסטים ומשלשלים המעטפות בדאר אצל ברייטל המנג'ר של הפוסטה,ותמיד תמיד היה מישהו שגונב את הבולים מהתיבה זה הזמן שלו לבקש סליחה, היו לנו ימים נהדרים והיום ? שולחים אס אמ אסים ,עד כמה שונה וחבל,אבל זו הקידמה וכל השאר נוסטלגיה "שנה טובה לדוד גיבור אשר על המשמרת, שנה טובה לך אבא שנה טובה לך אמא ש נ ה ט ו ב ה

  • סמיט  On 12 בספטמבר 2007 at 17:05

    שמע נא אין בתגלימי אמיתי המעז לשאול שאלות חוצפניות ולחזור עליהן פעמים. שאלות שכאלה שאלו הבלשים הבריטים בקזינו בת-גלים כמחפשי מידע על אישים יהודים בישוב,הם עשו זאת בין דרינג לדרינג וחטפו בחוץ בומבה בפרצוף, הפעם גילית שאחרי כל כך הרבה שנים נותרה הסולידריות הקולגיאליות והחברות לבת-גלימים אוטנטים…יש לך עוד טיפהל'ה זמן לבקש סליחה ולהיעלם בתהום הנשייה. שנה טובה

  • יהודית  On 12 בספטמבר 2007 at 17:24

    לפני דקותיים קראתי את מכתבו של שאול הררי. איזו חוצפה זאת! אני מקווה שלא תרד לרמתו ולא תענה לו
    אגב, אני אחת מהזקנות ביותר שקוראית אתר זה. אני למדתי שנה מעל בת דודתך שרה (אחותו של יהושע) שגרו איתך ואמך ברח' התכלת 31
    אז תעשה חשבון בת כמה אני…

  • סמיט  On 12 בספטמבר 2007 at 18:05

    זה לא מכתב זה בסה'כ פקקטה טוקבק של זב חוטם משועמם, תגובותינו לנ'ל היו די והותר ופנינו אל השמש העולה בשמי בת-גלים הנצחיים שיהיו לך שנים טובות וחגים שמחים אמן ואמן

  • משתמש אנונימי (לא מזוהה)  On 12 בספטמבר 2007 at 18:08

    מנחם

    תמשיך לעשות את עבודתך הנפלאה.
    אני זוכר שהוציאו את האניה אבל לא את השנה. כנראה דני אוסטין זוכר הוא גר ממש ממול לאניה ברח התכלת.
    להררי, מנחם לא חייב לגור בארץ בכדי להזכר
    ולאהוב את הארץ.

    ושוב שנה טובה לכולכם,איתן

  • Sima Bloch  On 12 בספטמבר 2007 at 18:16

    I am so happy that friends in Israel told me about this site! The word spread out fast. I'm sorry that I have no Hebrew keyboatd so I can read, but not write Hebrew. I am an "old" Bat-Galimit living for the past 32 years in Toronto. My father was Captain of Zion, one of the first passengers ships in Israel. Since he is craved for any Hebrew word I let him read Less's article on Chaiim Arlozerov. He loved it but had one comment: he rememers the ship very well, and he says that it was a slow cargo ship and not a fast frigate. This is, of course, just a minor comment.
    Shana Tova
    Sima

  • מנחם לס  On 12 בספטמבר 2007 at 19:25

    אצלכם כבר חג, כאן עוד לא. אבל עד כמה שאני יודע מיום ה' שעבר ועד היום זה מועד "סליחות" וכאן אני מבקש סליחה מכל מי שפגעתי בו,
    אבל גם לסלוח לאלה שפגעו בי.
    קודם לשאלתה של סימה (או הערתה, יותר נכון) בקשר לחיים ארלוזרוב אם היתה פריגטה או אוניית משא ישנה.
    אני לא איש ים ואינני יודע, אך אנא מסרי לאביך שאת החומר אספתי מארכיון חיל הים ועוד מקורות שציינתי בראשית המאמר.
    אבל, אם לסמוך על מה שאני ז-ו-כ-ר – ואני זוכר את חיים ארלוזרוב כאילו עלתה על שירטון אתמול. אני עדיין זוכר דלתות שמובילות לסיפון התחתון, לחדר הדגלים, למטבח, ועוד.
    ככה זה. כשמגיעים לגילי זוכרים בדיוק מדהים מה שקרה לפני 60 שנה, אך שוכחים מה קרה לפני 6 ימים, וגם שוכחים מה קרה לפני 6 דקות כי רובי יאנג צילצל לפני 6-7 דקות והיה לי משהו
    חשוב לומר לו, אך שכחתי
    אז מה שאני זוכר בברור הוא שלאוניה היה חרטום גבוה מאד ודק , כמו למשחתות, כדי להשיג מהירות רבתי. אוניות משא לא מחפשות מהירות לפי עניות דעתי, אלא יעילות.
    ובקשר לתנועתה האיטית של האונייה, 1350 איש עם מזוודות (אפילו קטנות) הם משקל אובר עבור "הסבתא" שהיתה בת 35 שנים, ושקלה רק 700 טון.!)
    אבל יכול להיות שאביך צודק.
    שנה טובה מנורת' פאלם ביץ' לסימה מטורונטו (ואביה) ולכל בית ישראל

  • מנחם לס  On 12 בספטמבר 2007 at 19:59

    חככתי בדעתי כמה שעות אם לענות לך, הררי, או להתעלם ממכתבך. לבסוף החלטתי לענות, לא כדי להתנצל ולמצוא תרוץ, אלא כדי לספר לך כמה עובדות. ישנם עשרות בת-גלימים המתגוררים בניכר, ואני בטוח שלכל אחד יש סיפור משלו, אבל אפילו ללא "סיפור", עברו הימים שצריכים להתנצל או להסביר, כי אמריקה האמיתית נמצאת היום בישראל!
    אני לא יודע מי אתה. אני זוכר בת גלימי, חבר לשעבר, עם שם דומה – שאול אגררי – אך שאול לעולם לא היה כותב מכתב כזה, למרות שגם הוא גר שנים רבות בבוסטון (והיה מוסיקאי ראשי וגם קומפוזיטור בפילהרמונית של בוסטון) ולא כמוני -בסופו של דבר חזר ארצה.
    אז בקיצור נימרץ: עזבתי את ישראל ב-1961 עם אשתי רינה ללימודים. סיימנו את הדוקטורטים
    1969 ב-
    ועמדנו לחזור ארצה. לי כבר היתה מישרה בווינגייט, ולרינה מישרה בתור פסיכולוגית קלינית בבי"ח בילינסון
    לפתע היא חלתה בסרטן דם וניפטרה כעבור שלוש שנים. היו לנו אז שתי בנות בנות 3.5 ו-6.5
    למזלי פגשתי די מהר אישה מקסימה שהתגיירה (ה(היום היא נשיאת 'הדסה' של בית הכנסת שלנו ומכריחה אותי ללכת לביה"כ בערב ששי – דבר שאני ניכנע לו פעם בחודש
    לה היו שני בנים יותר מבוגרים. היא אימצה את בנותי והפכה להיות אם מסורה ונהדרת עד היום הזה.
    אבל היא אמריקאית שהיו לה הורים מבוגרים, אח תאום, אחות, ובכלל, כשהתחתנו לא הוצאתי מילה אחת על חזרה ארצה.
    היום יש לה 13 נכדים (כולל ה-4 של סיגל ואפרת, בנותינו) ו-2 נינים, בעוד שלי יש רק 4 נכדות, שתיים בישראל עם בתי סיגל ושתיים באטלנטה עם בתי אפרת. את בניה של גייל לא אימצתי כי היה להם אב והם לא היו יהודים.
    וככה נשארתי בארה"ב כל השנים.
    אך שנינו מבקרים בארץ פעמיים בשנה קבוע. משך ארבעים וחמש שנה כתבתי ספורט לעתוני ישראל,העברית שלי עדיין ציחה (הוצאתי ספר לפני כמה חודשים), אני די קבוע בגלי צה"ל ובתוכניתו של אריה מליניאק (רדיו , דרך הטלפון)

    אז זהו, הררי, אני מרגיש ישראלי לכל דבר, ובכל רמח אברי למרות שאני גר בגולה (באושר)וזה למה אני מתגעגע מאד לישראל אך גר כאן.
    אשתי גייל תהיה איתי בארץ למיפגש ב-17 לנובמבר ואשמח להציגה בפני כל מי שירצה להכיר אותה. אנחנו מגיעים ארצה שבועיים לפני, ב-5 לנובמבר להיות עם הנכדות בהוד השרון.
    אפילו עכשיו אני מהסס אם ללחוץ "שיגור" כי זה מכתב ששנאתי לכתוב אך חשבתי שאני חייב, לא רק בגללי אלא בשם הרבה ישראלים הגרים כאן כי כך חייהם הובילו אותם.
    שנה טובה
    מנחם
    י.

  • בן שניידר  On 12 בספטמבר 2007 at 20:30

    לכל הבת גלימים באשר הם – שנה טובה

  • Ari  On 12 בספטמבר 2007 at 21:52

    the ship chaim arlosorov was originally a frigate! but was converted by our people to be able to take all the people, so it became like a cargo ship, but not a passenger ship as there were no cabins and people were were in 4 areas that were made to have that great number of people, it looked in the end as a cargo ship, with a hull of a frigate…

    Ari

  • Ari  On 12 בספטמבר 2007 at 22:01

    It is almost unbelievable that you have sent such comments to Menachem. the real bat galimim will be forever bat galimim no matter where they live.
    The fact is that since many of the best left bat galim for one reason or another (we were born free)Bat Galim has lost its original charm…. possibly by people like you, who could not keep the friendship, the memories in a positive way.
    it is people like you that have ruined the spirit of familly, friendship and love we had in our youth.
    I live in the USA too, and want you to know that all the bat galimim who left Israel keep in touch and maintain the friendship, the happiness and the sorrows of each other.
    if you are from bat galim! you owe menachem a big appology.

    SHANA TOVA TO ALL!!!

    aRI

  • בני קרני  On 12 בספטמבר 2007 at 22:29

    בתור מוקסם מהבת גלימים
    ביחוד שהיו קשורים לכדורמים
    ומעל הכל ילדים חופשיים
    אנא התעלמו מהתפוח הרקוב
    והמשיכו בהתכתבותכם הפורה
    ספרו עוד סיפורים אתם נהדרים
    גם בעיניהם של כאלה שלא חוו את מה שאתם חוויתם

    שנה טובה ופוריה

    בני

    ולהזכירכם
    האתר
    http://waterpolo.israel.googlepages.com/home מחכה לסיפורי הכדורמים שלכם וביחוד לתמונות מהבריכה המיתולוגית
    והמייל הנכון שלי הוא
    waterpolo.israel@gmail.com

    מחכה לכם ומבטיח לפרסם ולהנציח
    את הגיבורים שלכם ואתכם

    בני קרני

  • מנחם לס  On 12 בספטמבר 2007 at 23:18

    אני לא מכיר אותך, אך בעיני אתה כבר בת גלימי, למרות שנולדת וגדלת בת"א
    כל הכבוד לאתר הכדורמים שלך ואני מבטיח לתרום לאתר במה שאוכל. חובה שתצלצל לרודי ריהן!ן!
    עודד פז הוא הדור הבא וגם אליו כדאי שתתקשר. אח"כ הדור של עוזי בק ומיקי הרציג, וגם אליהם חשוב שתתקשר, ואז בא הדור האחרון המוכר לי, זה הדור של מוקה מרגוליס, שלדעתי היה אחד הכשרונות הגדולים שקמו בישראל בכדורמים, אך למרבה הצרה הוא לא גדל בדור הנכון כי דורו היה שירת הברבור של כדורמים ישראלי.
    יש לי את האימיילים או טלפונים, או דרך להתקשר עם כל אלה, ויותר. אגב, סיפור שנישכח הוא שגם רובי יאנג היה שחקן כדורמים די טוב, אך הכדורגל שלו העפיל על הכדורמים. גם לו יש "ספורי כדורמים"
    שוב, שנה טובה

  • בני קרני  On 13 בספטמבר 2007 at 0:11

    מנחם תעתועי הזכרון, במחשבה לאחור בתעודת הזהות שלי כתוב שנולדתי בחיפה. פרט זה לא עלה בדעתי בעת שקראתי ובלעתי את כל התכתובת שלכם
    ואכן גם בת גלים בעצם.
    אימי ז"ל ילדה אותי בביה"ח רמב"ם ביוני 1952
    ד"ר אהרון פרץ לימים פרופסור פרץ שהיה מנהל מח' נשים ויולדות בביה"ח היה קרוב משפחתנו .
    לכן גם אימי הצפינה מתל-אביב כדי ללדת אותי אצלו.
    ולכן על פי דין אני בת גלימי. כמובן שכבר אז עמדתי על דעתי וניסיתי להישאר בשכונה
    אך הורי ניצלו את חולשתי הזמנית וחסר היכולת לשמור על מיקום ב"סנטר".

    גדול גדול

    שנה טובה
    ובאשר לאתר הייתה חסרה לך בלינק
    e קטנה
    בסוף
    שלחתי לך לינק מתוקן
    ואשמח לקבל טל' /מיילים של
    מלכי הכדורמים ד'אז

    בני

  • מנחם לס  On 13 בספטמבר 2007 at 0:15

    החלטתי להפעיל את תאי המוח הזקן ואני עובד על אתר שקראתי לו
    OUR BELOVED BAT GALIM
    מקווה לסיים תוך כמה ימים
    מנחם

  • Rami Salomon  On 13 בספטמבר 2007 at 4:29

    Happy and Healthy New Year to all
    Rami

  • פישביין  On 13 בספטמבר 2007 at 9:11

    חג-שמח לילדי השכונה משכבר הימים,עפ'י כל הקריטריונים אני בת-גלימי אוטנטי,למרות שעזבתי לפני עשרות בשנים,אבל לא על עצמי לספר רציתי,נכנסתי באקראי לכתבה של מלצר ונסחפתי לתגובות המדהימות אשר באחת החזירוני ל"רחם ילדותי ונעורי" לא עצמתי עין כל הלילה ומחשבותי הפליגו למחוזות הילדות , הבוקר החלטתי לאסוף חלק מנכדי הפזורים ברחבי הארץ וקדימה לבת-גלים מירושלים,אנסה לגעת וללטף בעבר הנהדר ולנסות להנחיל ולוא במעט לדור ההמשך את אשר היה עבורי עולם ומלואו,כמו לרבים מכם מרבית שנותי עשיתי ברחבי העולם אך תמיד תמיד בת-גלים היתה ועודנה לנגד עיניועמוק בליבי,המשיכו לשמר את הנכס הזה המאפשר לכל אוהב בת-גלים לחזור לאהבה הראשונה כפי שנהוג ובצדק לומר "אהבה ראשונה קיימת לעד" שנה-טובה.

  • מיקי (מוקה) מרגלית  On 13 בספטמבר 2007 at 15:30

    כמו שכתבתי כבר קודם לכן, כדור-מים זה משחק משעמם לאללה, כאשר צופים בו מחוץ לבריכה, ומרתק שבעתיים כאשר משחקים אותו במים.
    אם הוזכר שמו של שאול אגררי, אני זוכר את שאול אגררי מאז היותי בן ארבע! שאול היה שחקן 2 מטר, כלומר חלוץ מרכזי, בחור תמיר עם שיער חלק ועיניים בורקות. לראות את שאול, כשהוא מתעתע בשוער הקבוצה היריבה היה תאווה לעיניים!
    ועוד דבר: כולנו, ילדי השכונה, שחקנו כדורגל, כדור-מים, כדור-סל, הוקי ועוד. אני זוכר, בכל תקופה של ספטמבר-אוקטובר, שהיתה מסיימת את עונת הרחצה ומספר המבקרים בבריכה היה מועט, נהגנו להכניס את השערים למים, להקים שתי קבוצות ולשחק עד שאבא היה שורק במשרוקית המפורסמת, כלומר משעה שתים ועד שש בערב, וכל יום! במשחקים הללו נטלו חלק כל דיכפין ולא משנה אם היה שחקן כדור-מים ידוע או לא.
    להבהרה, מספר שמות: מוני ידיד, משה עבאס (סהר), יוסוף חוואטו, מישי אנוך, רובי יאנג, ויקטור יאנג ז"ל, יענקלה אוז'אלבו, במבוש אחי ועבדכם הנאמן. לפעמים היו גם פישטה הגדול (יחיאל מוזס) ואחיו הקטן מצטרפים לחגיגה.
    ועוד דבר מפליא: היו בינינו חברה שנקראו לנבחרות הכדור-מים, או במיוחד לנבחרת הכדורגל; החברה האלה לא עלו על שום עץ ולא בחלו מלהופיע עמנו במשחקי הרחוב והבריכה. אני זוכר למשל את חברי היקר רובי יאנג, שהבקיע את השער השני נגד איטליה (משחק שבו הנבחרת הפסידה 4:2). שבוע לאחר המשחק הזה רובי הופיע למגרש הכדורגל ליד הפסים, ושיחק עמנו כאילו לא קרה דבר. אכן, הזמירות נשמעו אחרת באותם ימים אחרים. שנה טובה וברכות לכולם, מוקה.
    מנחם, בת גלים היתה שכונה גשמית שקיבלה ערך ערטילאי – ולכן, אין שום תכלית לדברי ביקורת. המשך כך ויישר כוחך!

  • בני קרני  On 13 בספטמבר 2007 at 18:03

    מוקה שלום,
    את פישטה אני מכיר וגם יצא לי לשחק נגדו כאשר שיחק בהפועל קרית טבעון ואח"כ שוב במכבי חיפה.
    אגב השנה הזו פישטה חזר לפעילות והקים מחדש את מכבי חיפה שמשחקת בליגה השניה-הארצית.

    אגב אני מסכים לחלק מהגדרתך את משחק הכדורמים
    אכן חלק גדול מהקהל הרחב לא ימצא בו עניין משום שקשה להתרשם ממשחק שעה ש 90% מהגוף מוסתרים מעין רואה.
    אבל מי שנמצא עמוק בפנים תרתי משמע, אוהב גם אוהב את המשחק.

  • נורית לוי (ניינודל)  On 13 בספטמבר 2007 at 20:46

    אתר משגע ומרתק עם הרבה זכרונות ורובי הרבה שנים לא היינו בקשר מאז שגרתי במונטריאול ונחמד לשמוע ממך. וזה שהכיר אותי בשכונה תיצור קשר שנה טובה וחג שמח נורית

  • מנחם לס  On 13 בספטמבר 2007 at 21:26

    היום בבית הכנסת (הזקנה עמדה על זה שנלך) בזמן שהרבי (שמו אלון, בחור צעיר מנתניה, רב רפורמי בעל ידע עמוק שעושה עבודה נפלאה, וכצ'ופר הוא אוהב מכבי חיפה כדורגל)ל)
    הוביל אותנו
    בתפילת "ונקדש את שמך בעולם, כשם שמקדישים אותו בשמי מרום ככתוב על ידי נביאך" וכו' פתאום צץ לי רעיון לעוד "פרוייקט בת-גלים" שיעבוד רק עם הרבה מכם תשתתפו במבצע.
    דבר נוסף שמייחד את שכונתינו הם שמות הכינוי שהלבשנו על חברינו. אני מסופק מאד אם ישנה שכונה אחרת עם שמות עסיסיים כ-בברוטו, קוסקה, בגה, טופלה, באשה, ועוד ועוד (יכולתי לכתוב עוד איזה 20 בעצמי אך ברצוני שישתתפו בעסק כמה שרק יותר) ואני ארכיב רשימה לאתר החדש שלנו (תנו לי עוד כמה ימים) שייקרא "שמות כינוי" בו ניכתוב את הזכורים לנו, למי נתנו אותם, ואולי במקרים מסויימים גם נדע איך שם הכינוי נולד.
    אגב, נשאלתי באימייל הפרטי שלי איך אני מסוגל לשבת בבית הכנסת, חילוני שכמוני.י.
    אני חילוני, אבל גאה במסורתינו ומורשתינו
    ואין לי בעייה לשבת בבית הכנסת פעם בחודש

    למעשה אני משתמש בזמן בצורה חשובה ביותר: כשליפקין לימד אותנו תנ"ך בביה"ס ברח, השרון, אני חשבתי על כדורמים, כדורסל, כדורגל, חיים ארלוזרוב, והסרט הבא שנראה מענף העץ.
    אז היום בבית הכנסת אני ממלא את החסר: בשעה שכולם אוחזים בסידור ומתפללים, אני מחזיק בתנ"ך וקורא פרקים ששכחתי לחלוטין. למשל הבוקר, בשלוש שעות בבית הכנסת למדתי את ספרי דניאל, עזרא, נחמיה, וקראתי שוב את קהלת.
    רק עכשיו אני יכול להעריך את אוצר המילים וצורת הכתיבה שכתבו אבותינו לפני…
    (לכל אחד דיעה אחרת)
    שנה טובה

  • אליהו...ולא שמש בי'ס  On 13 בספטמבר 2007 at 22:03

    מנחם זה ספור בשבילך ולכל הבתגלימים שישבו על הברזלים מול קפה עליה עליו השלום, ולהלן המעשייה אפרופו כינויים ושמוש מושכל בזמן. ערב קייצי אחד הופיע מרצה חמור סבר מהטכניון להרצות דווקא בבת-גלים על תורת הקוואנטים הנ'ל מדבר שעה מסיר את משקפיו פונה לקהל המאזינים ואומר רבותי עכשיו הזמן לשאלות,דממה באולם מה אפשר כבר לשאול בנושא שכזה אבל הפרופסור לוחץ,או אז קם אחד הקליברים של השכונה ואומר למרצה " האם אדוני יכול לפרט מה תרומתו של בנצ'יק בנוגע לחור השחור" דממה…המרצה מקמט את מצחו ומתקשה לענות, כעבור דקותיים משיב המרצה שאינו יודע בקול נבוך ואז עונה השואל "בנצ'יק מרחוב סיפורט בשכונה תוקע את אישתך בכל פעם שאתה מרצה על תורת הקוואנטים" …זהו חברים מאז חזרו לדבר בבת-גלים על מה שקרוב לליבם כדור-מים,הוקי,מטקות, ומדי פעם על חורים שחורים בגלקסיה. שתהיה שנה טובה ומצחיקה

  • אליהו...ולא שמש בי'ס  On 13 בספטמבר 2007 at 22:51

    נו ? נרגעתם מהמעשייה,יפה ,ועכשיו מה באמת צחוק הגורל? זה ששאל והשכיב את כולם היה שובב ידוע מרח' יזרעאל "אח של" וכיום, דווקא הוא פרופסור בעל שם לאסטורופיזיקה בארה'ב…"איך שגלגל מסתובב לו " אז חברהל'ך אני מציע שבין ארלוזרוב אבא חושי וטבנקין תשחילו פה ושם בדיחות ומעשיות עם גרעין של אמת כדרכינו בקודש כדי שהצעירים יפנימו כי מה שאנחנו אולי שכחנו הם …עוד לא למדו. אומרים כיום שלצברים יש הרבה פילפל אבל לנו הבתגלימים היה הרבה הרבה "מלח ים" על התחת ומליחותו לא תפוג לעולם

  • אליהו...ולא שמש בי'ס  On 13 בספטמבר 2007 at 23:10

    נ.ב יאנו נוח בדיחה אחת ודי אם כן, ערב חג בבת-גלים,החנות אצל גרזון הומה באנשים הממתינים לתורם, אחת הגבירות היותר ידועות בחריפותן מתקדמת לאיטה בתור עד שנשמע קולו המצתלצל של גרזון "כן גב' מה בשבילך" עונה לו "תן לי חתיכת פאלש פילה אבל שיהיה יפה, גרזון בזריזות מדהימה מוציא בחטף איזה פשטינקנה פלייש מלמטה,חיש עוטף בנייר עיתון ו…כן גברת מה עוד? אומרת הגבירה נוכח ציבור הממתינים "עכשיו תיגע לי בשדיים" ואי צימיר תדהמה בגישפט, זוקט גרזון מה ? מפטירה לעברו לא מה ולא חואינה שמעת מצויין תיגע לי עכשיו בשדיים ובקול ציווי, גרזון הנבך זועק " אבל למה גוטניו" עונה לו שמע גרזון מיינה טירקה אני אוהבת שלפני שדופקים אותי ממזמזים אותי…מאז גרזון עבר לעופות בלבד.

  • Roby Young  On 13 בספטמבר 2007 at 23:19

    Nurit, are back home? (Bat Galim) If yes I am jealous.Where is Itzhak? If you are still so beautiful (I know you are)use this email: Robyy11@optonline.net
    WATERPOLO- I loved this game. I could not wait for the swimming races to end so Moka,Yoram and me drag the lines out and the goals in during the ALIFUT ISRAEL and the MACCABIA GAMES. We played in the water showing off our tricks until the big guys jumpped in and kick us out.At that point we were mini celebrity sitting among the "simple people" to watch the majic game. Unfortunately the game has changed to the worse. Too many whistles, too many fouls and every 10 seconds stoppage in the flow of the game. YES, BORING. The last time I watched waterpolo game was in the 1968 Olympic Games in Mexico. Our soccer team was eliminated because the Ref picked the "wrong" note from the hat and Bulgaria went to the semi-final!!! We were done so I went to my "other love" the pool.
    Menachem Less, Great Idea (Don't you always have another one ready..?) Here is one of many NICK NAMES: Yossi Bargig- That's is his name, "CHAWATTO"- That's his father's real name."DAGGIGI" (small fish)- he loved them and I think THEY loved him.
    SHANNAH Tova to you IORAM MELTZER and to all the Bat Galimim where ever they are
    Roby Young

  • מנחם לס  On 14 בספטמבר 2007 at 0:47

    אני רואה (לשמחתי) כל הזמן שמות חדשים באתר הזה. אחת הבעיות שישנן – ואולי אין לה פתרון – היא שאם מישהו כותב משהו חשוב (או לא כל כך חשוב) ואחרי מסר זה באים אחרים, והקורא לא חוזר אחורנית למסר האחרון שקרא, אז הרבה מסרים יילכו לאיבוד. למשל, בקשתי שמי שרוצה ישלח שמות כינוי עסיסיים של בת גלים. תוך יומיים שלושה מסר זה ילך לאיבוד אם לא נחזור אחורנית למה שקראנו כמסר אחרון.
    אצלנו עדיין ראש השנה, אז שנה טובה

  • מנחם לס  On 14 בספטמבר 2007 at 5:08

    ברצוני לתת לכם את כתובת האתר החדש של בת גלים שאני עובד עליו רק למקרה שאתר זה של יורם ייפסק לפתע מרוה עומס או כל סיבה אחרת. הכתובת של האתר

    http://batgalimbatgalim.googlepages.com/home

    אנא שימרו עליו אך אל תיכנסו עדיין כי הוא רק בשלבי התחלה
    תודה
    מנחם

  • שרה ריינהרץ (דנון)  On 14 בספטמבר 2007 at 13:32

    בתגלימים יקרים שלי חג שמח ושנה טובה, קראתי קצת לאחור וראיתי ששאול הררי הרגיז כמה מכם. אני מבקשת מכולם לא להתרגש ממנו, זה לא בת גלימי ותיק, הוא אדם מבוגר שהגיע לשכונה לפני כמה שנים, ואין לו מושג על מה אתם מדברים. כולכם, אלה שגרים בארץ ואלה שמחוץ לארץ, כולם ישראלים, בת גלימים, ואזרחי העולם, והעיקר שאתם חיים בטוב.
    לרובי יאנג היקר, קראתי בצער רב על שאמא שלך נפטרה, ואני מקווה שחייה היו טובים עד הסוף. מה שזעזע אותי זאת הידיעה על אביגדור, לא ידעתי שהוא נפטר. וממש קשה לי לעכל זאת.
    את אמא שלך מלוינה ראיתי עוד כמה שנים לאחר שעזבתי את בת גלים, נדמה לי שהיא עברה לאחוזה או לכרמל, והיתה מטיילת לפעמים יפה וזקופה, וכך אני זוכרת אותה.

    תמשיכו לכתוב, וברכה מיוחדת למנחם לס שאני לא זוכרת אותו, אבל הוא עושה נפלאות, שלום ולהתראות שרה ריינהרץ.,

  • מנחם לס (רוזנברג)  On 14 בספטמבר 2007 at 13:51

    במחשבה שנייה החלטתי לבטל את בקשתי לא להיכנס לאתר בת גלים שהחלתי להרכיב. למה שלא תיכנסו?
    כפי שתראו זה יהיה אתר מאד בסיסי שלא יאפשר הרבה פעולות. אחרת אני צריך לרכוש "שטח" ב
    WWW
    וזה לא עניין זול.
    מי שמעוניין לתרום לבניית האתר (אומנים? אנשי מחשבים מקצועים?) אשמח לתת לו – לה את קוד הכניסה לעבודה על האתר. אחרת אתם יכולים רק להיכנס לאתר, לכתוב בו, לשלוח תמונות (הכל עתידי; אני עובד על זה) אבל לא "לעבוד" עליו.
    אז שוב, לחיצה על השורה הכחולה תכניס אותכם ישר לעמוד הראשון של האתר (בינתיים זה כל מה שיש לי) ואפילו אם אינך יודע או יכול לעזור,

    אשמח לקבל הצעות לשיפורים תודה מנחם

    http://batgalimbatgalim.googlepages.com/home

  • Alma  On 14 בספטמבר 2007 at 14:40

    לאלה שזוכרים אותי ולאלה שאינם זוכרים אותי איחולים מקרב לב לשנה החדשה. שנה טובה לכולם

  • מנחם לס (רוזנברג)  On 14 בספטמבר 2007 at 16:42

    אני מבטיח להשתדל עד כמה שאפשר לעצור בעצמי עם המסרים הללו. אם אני הייתי את או אתה, היה לי בוודאי נימאס מהמנחם לס הזה. אגב, כולם קוראים לי מל כבר 35 שנה.
    מה שרציתי לומר הוא (רק למקרה שכבר ניכנסתם לאתר שאני בונה), שעשיתי שגיאה קולוסאלית כשהתחלתי אותו באנגלית. עוד היום אנסה להפוך אותו לעברית.
    שבת שלום
    מל

  • יצחק דקל (יקל)  On 14 בספטמבר 2007 at 23:32

    לכל הבתגלימים וילידי חיפה ומהגרים שבאו לשכונה במשך השנים שיש להם תעודת לידה כחולה של א"י המנדטורית
    כולנו חייבים להודות ולחבק במחמאות הערכה את
    יורם מלצר (שאיננו בת גלימי) שבכתיבתו המעולה על בת גלים היחודית כהיסטוריון וכסופר מוכשר פתח לכולנו הבתגלימים את ארובות השמים הכחולים של בת גלים,פנינת החמד לרגלי מערת אליהו ומנזר סטלה מאריס, השכונה הקטנטונת והאינטימית בה גדלנו ספרטנית באוירה חופשית, ושאין כמוה בתולדות הציונות והמדינה כולל את כל תקופת המנדט. בעקבותיו של יורם מלצר,מנחם פרץ בזריזותו האופיינית והפך אוטומתית לחלוץ המרכזי שהבקיע מיידית את מחסומי השכחה של המיתולוגיה הבת גלימית. מנחם הוא ידידי ואחי לכל זכרונות בת גלים מזה שבעים שנה.מגיל שנה בערך אמותינו הניה יקל ז"ל והדסה רוזנברג ז"ל הובילו אותנו יחד בעגלות תינוק לבדיקות שבועיות
    במרפאת טיפת חלב של בת גלים המנדטורית
    תודה לאל שמנחם תפס את היוזמה המובילה, הגיב, התכתב והתחיל כחלוץ ובמרץ את התהליך התקשורתי הבינ"ל באינטרנט שכולנו נסחפנו אליו בכייף.כעת נפתחו מחדש ונחשפו לכולנו המעיינות והאוצרות של אגדות בת גלים של עידן הקזינו ובריכת השחיה ושלושת מחנות הצבא הבריטי… .
    כידוע כבר לכמה מכם, במגביל לכתיבתו הפורה והמשתוללת להפליא של מנחם, אני עומד לסיים בימים הקרובים ולפני יום כיפור, מספר פרקים קלסיים על דמויות ב"ג מיתולוגיות וכ"כ תוספות לסיפורי אניית המעפילים חיים ארלוזורוב, כושי סמבו, מנחם בורר, אברהם סבח – גלילי, על שלושת הסוסים של בת גלים, על נעמי ברוט-אדוה ז"ל, על הייקים של ב"ג ועל הצגות החולה המדומה ומגילת רות שהיתה לסרט ילדים ועוד ועוד. כל הייקים, כולל סוזי שטראוס, ארי ברגר ומוקה חייבים לכתוב את סיפוריהם הייקים! תודה!אני מבקש בזה מדני ברוט,אחיה של נעמי אדוה ז"ל לכתוב הרבה ובפרטים על בית ילדותו
    ועד להתכתבותנו הבאה שנה טובה וגמר חתימה טובה
    להתראות בנובמבר!
    שלכם יצחק וסטלה דקל יקל !

  • אורה ולפיש - מורג  On 15 בספטמבר 2007 at 16:37

    אני מעוניינת לדעת מה שמו של העץ עליו גדלו הזנזלך ששמשו לנו תחמושת במלחמות הרחובות.
    אני כותבת כרגע עוד ספר ילדים שעלילתו מתחילה בשכונת בת גלים בו אני מציינת את העובדה שהיו לנו קרבות בין רחוב יזרעאל לשרון. אודה לכם אם תענו לי באתר. שנה טובה
    אורה מורג [ולפיש]

  • משתמש אנונימי (לא מזוהה)  On 15 בספטמבר 2007 at 16:40

    לכל הבתגלימים באשר הם.

    בת-גלים היתה פנינה שהפכה לסלמס בשנים האחרונות.ישנם כאלה שהיו רוצים להחזיר עטרה ליושנה ולראות בה שכונה מודרנית תוססת,רציפים,יאכטות, בריכת שחיה,בתי קפה, בתים יפים וכו.כל אילו הנמצאים איתנו וגם שכתבו באתר יכולים להושיט יד, ללחוץ במקומות הנכונים, להשקיע, ולאחר מכן להתפאר בשכונה יפייפיה לעד.
    כאחד שלא כותב אלא רק חי את העבר בשכונה כמוני, וגם ישב הרבה בטריבונה בבריכה ומכיר כמעט את כל מה שכתבו חברי בכל ענפי הספורט למיניהם, כמה אפשר עוד לנפח את הכדור?
    גם אתר על בת-גלים נחוץ לכתיבה בכל התחומים הקיימים.

    שנה טובה ומתוקה שלכם,

    איתן

  • הגנן הקטן  On 15 בספטמבר 2007 at 16:49

    איזדרכת הלא הוא אילן נוי המגדלחם בשדרות ובגנים,פרחיו סגולים וריחנים, ופריו בתי-גלעין המכילים שמן בלתי אכיל.
    בבת-גלים היה נפוץ מאוד שם קיבל את השם הגלותי זנזלה

  • איציק מצגר  On 15 בספטמבר 2007 at 17:17

    לכל שובבי בת-גלים נכון שהלילה ב-0200 אחרי חצות מזיזים את השעון שעה אחת בלבד אחורה, אבל !!! למען השם אתם לא חייבים לעשות זאת בעת הזו אפשר גם אפשר לעשות זאת בנחת בכל שעה בלי לחץ , מה אתם צוחקים חסר כאלה שעוברים את הסיוט פעמים בשנה בגלל שאמרו ברדיו שמזיזים את השעון בדיוק בשתיים. אז שתהיה לכולכם שעה חדשה מוצלחת ולחברים מעבר לים כל שעה נשמח לשמוע ולקרוא את הגיגכם בנוגע לשעון שלכם קחו את הזמן אתם משוחררים הפעם. שעה טובה שנה טובה עם חתימה אקסטרה טובה

  • יוסי  On 15 בספטמבר 2007 at 17:45

    יפה יפה מצגר נתת שוס ובדיוק בזמן,אז קבל משהו מהימים ההם, היה מציל בשם שולץ בחוף בת-גלים וכבר לפי השם אי אפשר להתבלבל מאיזה תפוצה הגיע ארצה לשולץ הלה היה עוזר מציל בשם מזרחי שלא הגיע מאותה תפוצה איש איש ותפוצתו הוא ובכן באותם ימים לאחר שמשו טובע מהמים היו משכיבים אותו על החול בטן למטה ודוחפים צינור מגומי לרקטום מי שרגיש אחזור בי ואומר טוסיק ובנשיפות קצובות גורמים להוצאת המים מריאותיו כאשר כוחו של המציל תש היה מעביר חיש את הצנרת לסגנו וחוזר חלילה עד אשר הטובע הפך לניצול והנה באחד הפעמים לא עלינו נפל בחלקו של מזרחי לבצע החיאה שכזו ראשוןובעודו מעביר את התפקיד לשולץ המציל הבכיר שולף שולצינו את הצינור מהטוסיק של הטובע מחליף את הצד וממשיך בנשיפות נמרצות, לאחר ההצלה חוזרים השנים עייפים אך מרוצים לסוכת המציל ותופסים את מקומם אשר על המשמרת, פונה מזרחי למאסטר ושואל בדחילו ורחימו מדוע הוא הוציא את הצנור מהרקטום והחליף צד, עונה לו שולץ "הא זה לא בריא מפה לפה
    ולמי שנותק צינור המחשבה שירגע כי הצליחו" באותו מקרה להציל את הטובע

  • תמימה  On 15 בספטמבר 2007 at 18:28

    האם התפוצה של שולץ היא תפוצת "פוצ-לאנד" או שמדובר באיים הבריטים שגם שם היו לא מעט פציינטים פאצס…שטויות העקר הבריאות והתסרוקת למי שנשארה פלומת שיער שאפשר להתפאר בה כמו ביציאה ממי הבריכה אל מול הטריבונה, היו זמנים היו זמנים

  • מנחם לס (רוזנברג)  On 15 בספטמבר 2007 at 18:49

    כנראה שמה שלא עולה כסף גם אינו שווה.
    ניסיתי לעבוד על אתר "בת גלים" דרך
    GOOGLEPAGES
    שמציעה אותו חינם אין כסף
    אך אחרי שעשיתי את הדף הראשון והוספתי כמה דפים לפי נושאים ( תמונות, פאור-פוינט וכו) פתאום קבלתי הודעה שהשגתי את גבול הקיבולת
    הניתן חינם והוא 80 מגה-בייט. זאת בדיחה ממש ה-80 מגהבייט.
    אז ניסיתי דבר אחר: ניסיתי לעשות מכל בת גלים "משפחה" אחת כשהקמתי קבוצה שקראתי לה
    BATGALIMSHELI
    ואז אפשר להכניס אימיילים, תמונות, וכו'. אך כבר נראה לי שזה לא יצליח כי בת דודתי זהבה שלחה לה מסר שקיבלה (עשיתי נסיון) שאולי גם כמה מכם קבלתם
    אותו, והיא לא ידעה מה לעשות עם המסר. מה שנאמר במסר היה:ר
    ( MEMBER 1 אני
    "Members 2
    Description לכל הבת גלימים באשר הם שם
    Categories Language : English
    Access Anybody can view group content
    Only members can view group members list
    Anyone can join
    Members can create and edit pages
    Members can upload files
    Only members can post
    Group email batgalimsheli@googlegroups.com
    Send email to the owner
    Feeds Latest 15 messages (RSS) – View all available feeds (RSS and Atom

    זה היה עובד אם כל הבת-גלימים היו ניכנסים לקבוצה זאת, כל אחד עם האימייל שלו, אך יש לי רושם ש-א' יש כאלה שלא מוכנים לפרסם את האימייל שלהם בציבור, ואולי יש כאלה שהם ממש טירונים בענייני מחשב ולא יצליחו להסתדר עם מה שגוגל מאפשרת שהוא
    GOOGLEGROUP
    זה פשוט יסבך את כל העסק. אז פניתי כאן לחברה שבונה
    WEB SITES
    לשאול כמה יעלה לפתח ווב סייט פשוט ומינימלי ביותר. אם זה לא עסק של מאות דולארים, אעשה זאת בעצמי. אחרת יצטרכו כל הבת גלימים להחליט מה לעשות.
    מקווה שהסברי לא סיבך יותר משהסביר.

  • מנחם לס (רוזנברג)  On 15 בספטמבר 2007 at 19:59

    (פרק שלישי ואחרון על חיים ארלוזרוב)

    לפני שבוע בקשתי מכל הקוראים כאן ומכל הבת-גלימים הנמצאים באתר שלי הנקרא "בת גלים" שיתרמו לפרקי ה-3 על חיים ארלוזרוב, כי איני יכול לעשות זאת בעצמי. נסיוני עם "חיים ארלוזרוב" כ-'מגרש משחקים' הוא זכרון של ילד אחד שהיה אז בן 10.
    הקצבתי שבוע לשמוע ממי שרוצה לכתוב אך איש לא הציע דבר. החלטתי לסיים את סיפורי על "חיים ארלוזרוב" היום, ואם ישנם כאלה שירצו להוסיף בעתיד, נישמח לשמוע מהם. לדעתי הסיבה העיקרית לחוסר ההשתתפות היא שאני הייתי בין הצעירים ביותר – אם לא הצעיר ביותר – לעלות על "חיים ארלוזרוב" בחודשים הראשונים אחרי שעלתה על שירטון, ואולי אין הרבה בני 70+ הקוראים אתר זה, כך ש"הזקנים" לא מודעים לבקשתי. אבל אף פעם לא מאוחר. אז הנה זכרונותי מהאוניה:

    בימים הראשונים אחרי שהאונייה עלתה על חול בת-גלים, החיילים הבריטים שחו אליה מבסיס חיל הים שלהם, ובזזו מה שיכלו. מה שהם בזזו היו דברים קטנים ולא כבדים שחיילים יכולים להחביא במגורים הקבוצתיים שלהם, וכמובן לקחת איתם הביתה כשיעזבו את פלשטינה (הם ידעו כבר אז שהסוף מתקרב).

    בימים הראשונים ניסו עודד פז, חגי אגם-לבן, שמוליק כהן, מנחם בורר, אברהם סבח, איתן אלבגלי, דרור ורד (אותם אני זוכר) לשחות לאוניה, ואחריהם כתמיד מזדחל עבדיכם הנאמן, והאנגלים גירשו אותנו בכל פעם. אולי שבועיים אחרי הגעת האוניה התחלנו לעלות אליה ללא הפרעה מצד הבריטים. הרבה ילדים/נערים נשארו על החוף או בגלל שפחדו, או שהוריהם לא הירשו להם לשחות לעבר האונייה, או שמי הים הקרים בחורף הפחידו אותם.

    איך עלינו על האוניה? הבריטים קרעו את סולם החבלים, אבל בחרטום האוניה היה חור גדול שדרכו הצליחו "הגדולים" להיכנס, ואז עזרו לנו "הקטנים" לעלות גם כן. ברבות הימים קשרנו חבל בעצמינו שיקל על העלייה. תראו, המרחק לאוניה לא היה גדול, אך הוא היה כ-400-500 מ' (לפי הערכתי) מהחוף שלנו (בקו ישר לחוף, היכן שהיה מחנה הצי, המרחק היה כנראה לא גדול מ-200 מ'), ועם רוח, וגלים חזקים ההמכים על האוניה,העלייה לא היתה פשוטה כלל. אני זוכר ימים שהייתי מגיע לחרטום או היכן שקשרנו חבל, וגלי הים זרקו אותי אל גוף האוניה. היינו צריכים "לכוון" את עצמנו עם בוא הגל כדי להיעזר בו לעלייה על האוניה.

    הזכרון של הפעם הראשונה על האוניה נשאר חד במוחי. כל הילדים./נערים התפזרו, כל אחד מנסה למצוא ראשון את אוצרות האוניה. הדברים הראשונים שמצאנו היו חגורות הצלה. אני יכול לדמיין חגורה כזאת כאילו היא ממולי עכשיו: שני צינורות אוויר עשויים מגומיעם ברזנט, כל אחד באורך מטר וחצי, ולכל צינור כזה מחוברת צינורית נשיפה מגומי, כולה שחורה, עם וונטיל בקציה. חגורות אלה שימשו אותנו משך שנים על גבי שנים לתפישת גלים. לכל אחד מאיתנו הראשונים על האוניה היו 3-4 חגורות הצלה כאלה כי לא קל היה לשחות איתן חזרה לחוף. אני זוכר שבוקר אחד מישהו הביא חסקה והעמיס עליה 20-30 חגורות הצלה. לקצר סיפור ארוך, כך או כך לכל בת גלימי כמעט היתה לפחות חגורת הצלה אחת, ואני זוכר שהיינו שומרים עליהן כאילו היו אוצר, ואם סלע חד עשה חס וחלילה חור בגומי, תיקננו את הפנצ'רים בחרדת קודש.

    אני זוכר את כניסתי למטבח בגלל דבר אחד שקרה: הצינצנות היחידות הזכורות לי היו צינצנות קצ'ופ. אנחנו לא ידענו מה זה קצ'ופ וחשבנו שהוא מין מאכל עגבניות. אני סיימתי לפחות בקבוק קצ'ופ אחד, אולי יותר. כשאני ניזכר עכשיו במה שעשינו עוברת צמרמורת בגופי: ירדנו עד לירכתי האוניה, ניכנסנו לחדרים סגורים חשוכים, כשדלתות פלדה כבדות הן הפתח היחיד. מה היה קורה לו דלת אחת כזאת היתה ניסגרת בטעות ואחד מאיתנו היה נשאר תקוע בתא קטן בבטן האונייה?

    ירדנו לחדרי המכונות כש-"הגדולים" מנדבים את "הידע הימי" שלהם וכל אחד נותן עצה כיצד אפשר להפעיל את מנועי האוניה…התלכלכנו בשמן והיינו חוזרים שחורים הביתה. התחלנו לבנות רפסודות כדי שישמשו אותנו בהבאת "ציוד כבד" מהאוניה. אני לא זוכר מי היו שותפי (אני כמעט בטוח שמנחם בורר היה אחד מהם), ומה שעשינו היה חיבור קרשים שתמיד מצאנו על החוף או בכל מיני חורים אחרים בחבל שזור שהיה מחבר את כל הקרשים יחד, והרפסודות הבסיסיות הללו עזרו לנו ממש בסחיבת "משאות כבדים". מה שזכור לי הוא אברהם סבח שכנראה ניכנס לחדר הדגלים ראשון (לכל אוניה יש הרי דגלי עולם ודגלי ערי נמל), וראיתי אותו חוזר מהאוניה עם ערימה עצומה של דגלים על הרפסודה שלו. מה עשה איתם אינני יודע. הבה ונשאל אותו ב-17 לנובמבר. גם אני מצאתי כמה דגלים והבאתי אותם הביתה. אני זוכר גם סיר ענק שהבאתי הביתה. מה אימי עשתה עם "האוצרות" הללו הוא דבר שנעלם ממני.

    אחרי הימים/שבועות ראשונים של בדיקת האוניה מלמעלה ולמטה, התחלנו לשחק עליה כל מיני משחקים. המשחק הפופולרי ביותר היה "מחבואים", וזה היה משחק שאפילו בני 14 ו-15 לא התביישו לשחק. כשיש לך אוניה שלמה להתחבא בה, המשחק הופך למשהו רציני. אני זוכר ימים בחופש הגדול שהייתי מבלה על האונייה שעות על גבי שעות.

    אני זוכר שהדייג מהאוניה היה פנטסטי. משום מה דגים אהבו להתחכך עם האוניה, ובמקלות הבמבו הפרימיטיביים שלנו היינו דגים, ואז היתה בעייה כיצד להביא את הדגים הביתה. אחרינו באו דייגים מקצועיים שהאונייה היתה גולת הכותרת של הדייג שלהם באותו יום.

    הזכרון האחרון הזכור לי מהאוניה הוא קפיצות מהסיפון הגבוה למים. מהסיפון הראשי לא היתה בעייה לקפוץ. הוא היה אולי בגובה 6-7 מטרים, וקפצנו ישר למים. אך קפיצה מהסיפון הגבוה היה משהו שרובנו לא ניסינו. אני כמעט בטוח שעודד גולדשמידט (פז) היה הראשון. לא הגובה היתה הבעייה (אם-כי הגובה היה בסביבות 10 מטרים) אלא השאלה אם הקופץ יצליח לעבור את גדר הסיפון הראשון. אני לא זוכר מה היה המרחק המאוזן מהסיפון הגבוה לקו המים, אך זה היה בוודאי עניין של כמה מטרים טובים. אני זוכר את כל "הגדולים" עומדים שם, מתווכחים אם "כן" או "לא", עד שעודד – המטורף הבת-גלימי מס' 1 בימים ההם – אמר "על החיים ועל המוות" וקפץ. הפרבולה של קפיצתו העבירה אותו די בקלות מעל גדר הסיפון הראשון לעבר המים. כשראינו שזה לא הדבר המסוכן ביותר בעולם, היו כמה וכמה שקפצו משם. אני זוכר במיוחד את רובי ארווין (אופיר) קופץ לפני, ואז אני אומר לעצמי (מאחר והוא היה בוגר ממני רק בכמה חודשים) "אם רובי קפץ, גם אני קופץ". וקפצתי. עודד גולדשמידט עבר בקפיצתו די בקלות את הסיפון. הוא היה בן 15 או 16. אני זוכר שבקושי עברתי את הסיפון, ויותר לא העזתי לקפוץ משם.

    נידמה לי שלא הצליחו אף-פעם להוציא את האוניה בשלמותה מהחול העמוק בו נתקעה. שאלתי כמה חברים אך איש לא זוכר בדיוק, אם-כי רבים חושבים שהיו צריכים ל-"חתוך" את האונייה לכמה חלקים ולהוציא חלק-חלק מהמים.

    ידוע לי שהאונייה גרמה לשני חורים עמוקים בחול, דבר שהפך את האזור לאזור מועדף על הצוללנים למיניהם עד היום.

  • וסרמן  On 15 בספטמבר 2007 at 22:00

    מנחם מל כהרגלך חתמת את סאגת ארלוזורוב בכשרון רב,קבל נושא נוסף אשר מסקרן את הצעירים בגיל אחריך, בגבולה המזרחי של השכונה היתה ועודנה המסילה עליה נסעו רכבות מסוגים שונים ומשונים,כמו שהורגלנו לשמוע את גלי הים כמובן מאליו כך היתה הרכבת חלק בלתי נפרד מהווית חיינו,חלק מהרכבות ההן עצרו מול השיכונים של היום,זכור לי שהמסילה והרכבות היו מגרש משחקים לא פחות אטרקטיבי מהאוניה ההיא,אז אם יש לך או לאחרים לתרום ולספר על תעלולי הראשונים אשמח לשמוע ממני וסרמן הצעיר ממך בסה'כ בארבע שנים ואז זה היה המון

  • מנחם לס (רוזנברג)  On 15 בספטמבר 2007 at 22:48

    אם אתה צעיר ממני רק ב-4 שנים אז גם אתה מתחיל להיות איש גדול…
    שמע, במסילת הרכבת היו תאונות איומות ברח' שמוביל לבי"ח רמב"ם. אני זוכר כמה מהן במעומם. מה שזכור לי הוא שהיינו שמים גרושים על המסילה ואחרי שהרכבת עברה היינו מוצאים את הגרוש פי שניים גדול ופי שניים דק. ליד המסילה גם נערכו קרבות האבנים בינינו לבין הערבים, אך אני וחברי היינו צעירים מדי, והלוחמים כרודי, אפרים ביגר ועוד נתנו לנו רק לאסוף אבנים זרוקות ולהביא להם לתחמושת. רודי ריהן יכול לתרום הרבה לסיפור הזה. ובקשר למגרש המשחקים ליד המסילה, אני אף פעם לא הייתי אפילו עליו. כאן איתן ורובי יאנג יכולים לתרום הרבה
    דבר נוסף הזכור לי הוא שהיינו מחכים לרכבות משא כבדות שהיו זוחלות על המסילה, קופצים עליהן, ולוקחים טרמפ עד גבעת שיקמונה

  • מנחם לס (רוזנברג)  On 16 בספטמבר 2007 at 4:03

    אוקיי. ישנו אתר. קראתי לו
    http://batgalimforever.googlepages.com/batgalimforever
    כל מה שעליכם לעשות כדי להיכנס אליו זה ללחוץ על הכתובת הכחולה (וכדאי שתשימו אותה ברשימת "הפייבוריטים" כדי שלחיצת כפתור תביא אותך תמיד לשם.
    זוהי רק התחלה-התחלה, אך גיליתי שיש לנו
    100MB
    לכל עמוד, לא לכל האתר. אז כשעמוד אחד יתמלא (
    ((נניח קראתי לו "פיקטורס ) אז אפתח עמוד שני ואקרא לו "פיקטורס 2" או משהו כזה. בקיצור, זאת בעייה שלי, לא שלכם
    כפי שהסברתי, חשבתי שאנחנו זקוקים לאתר בת גלימי שייוכל להתפתח עם הזמן כי שם אפשר להכניס תמונות ולבצע פעולות אחרות שאי אפשר לבצע אצל יורם.
    עכשיו זה תלוי בכם. אני לא רוצה להיות מקלקל אתרו של יורם, אז אם אתם מעדיפים לכתוב ישר אליו, אז אעתיק את המסר ואכניסו לאתר שלנו תחת עמוד שאקרא לו מסרים.
    אבל כמובן שאפשר לשלוח את המסר ישירות לאתר שלנו ע"י שליחתו ל-
    batgalimforever@gmail.com
    ואז אני אכניסו לעמוד המסרים. אותו דבר עם תמונות. תשלחו לאימייל
    BATGALIMFOREVER@GMAIL.COM
    ואני אכניסם לעמוד התמונות.
    עד עתה פתחתי שלושה עמודים: עמוד ראשי ובו שני לינקים (קשרים) לעמוד המסרים ולעמוד התמונות.
    הכנסתי כמה תמונות שתראו איך זה עובד
    וכן כתבתי שני מסרים קצרצרים, ומסר שלישי העתקתי מהאתר של יורם מלצר.

    תאמינו לי שהכל הרבה יותר פשוט מאשר אתם חושבים.

    אחזור על הדברים העיקריים.

    על מנת להיכנס לאתר כל מה שצריך לעשות זה ללחוץ על הכתובת בכחול
    http://batgalimforever.googlepages.com/batgalimforever

    נא שימו לב: זאת כתובת האתר ולא האימייל של האתר!!!!!!!!!!!
    זאת הכתובת לציפייה וקריאה.

    על מנת לשלוח מסר או מאמר או תמונה או מה שתירצו שייכנס לאתר, תשלחו מה שאתם רוצים כמו שאתם שולחים אימייל רגיל (עם או בלי "אטצ'מנט" ) לכתובת האימייל של האתר שהיא

    batgalimforever@gmail.com

    שוב, נא שימו לב: זאת כתובת האימייל של האתר ולא כתובת האתר עצמו.
    ואני אכניס מה ששלחתם לאתר שלנו

    אני אכניס מסר זה כל יום עד אוקטובר 1 לאלה שניכנסים ולא קוראים את הדואר הקודם. עוד שבועיים (בראשון לאוקטובר) אני מפסיק לכתוב לאתר של יורם ואכתוב רק לאתר שלנו, אבל אמשיך לקראו כדי להעתיק מסרים עד שמי שרוצה, יתרגל לשלוח הכל לאתר שלנו
    אני את שלי עשיתי. עכשיו הכל תלוי בכם.
    אם למישהו ישנה הצעה בקשר לכל העניין, תשלחו מסר הנה, כמכתב תגובה אצל יורם, או לכתובת האימייל של האתר

    batgalimforever@gmail.com

    אוקיי
    תודה
    מנחם

  • וסרמן  On 16 בספטמבר 2007 at 7:18

    קבל כבוד והערכה אמרת התעקשת ועשית,בואו נקווה ובעקר נעשה אישה ואיש את הדרוש כדי שהאתר החדש יהיה האתר הבתגלימי הנוסטלגי לכל מי שמתגעגע לימים ההם בזמן הזה. אמן ואמן ושוב ברכות לאיש הנפלא מנחם מל לס רוזנברג העושה לנו בית-ספר כמעט בכל תחום

  • אילנה  On 16 בספטמבר 2007 at 7:46

    למנחם המציל בנית לנו בריכה מילאת בה מי ים של בת גלים ועכשיו כל שנותר הוא לסחוט את הזכרונות ולהמשיך לשחות ולכתוב ומי שלא אוהב להירטב בפרהסיה תמיד מוזמן לשבת על הטריבונה איך אמרו אז לשנים רבות תיכתבו

  • משתמש אנונימי (לא מזוהה)  On 16 בספטמבר 2007 at 8:03

    אילנה

    יפה כתבת נהניתי.
    לא רק ישבתי בטריבונה, גם נרטבתי בים ובבריכה.

    איתן

  • מעריצה  On 16 בספטמבר 2007 at 11:29

    מוקה מוקה אין כמוך ואני חשבתי שנגינה על גיטרה היה כשרונך הבולט ועכשיו אני למדה שהיית מכדרר במים

  • מנחם לס (רוזנברג)  On 16 בספטמבר 2007 at 11:50

    לא ישנתי חצי לילה כי לא רציתי להיות הגורם שאתרו של יורם מלצר יפסיק לתפקד, בזמן שהאתר שבניתי הוא עדיין פרימיטיבי.
    אז הנה הצעתי (ואשמח לקבל תגובות):

    נמשיך לכתוב לאתר של יורם, ומי שירצה יוכל להעתיק את המסר שכתב ליורם ולשלוח אותו גם לאימייל של האתר
    BATGALIMFOREVER@GMAIL.COM
    שלשם אפשר גם לצרף תמונות (תוך יום-יומיים-שלושה תהיינה הרבה יותר תמונות באתר)
    אם אתם לא תעתיקו, אני אעתיק את המסר ששלחתם לאיתן ואכניסו לאתר.
    נמשיך ככה שנה שלמה עד שניווכח שהאתר פועל כמו שצריך, ואז אני אפסיק לכתוב ליורם וכל אלה שיירצו להיכנס לאתר יצטרכו לשלוח את המסר לשם.
    אני מנסה ללמוד כיצד אפשר לתכנת את האתר כך שהכותב יישלח את מסרו ותמונתו וכו וכו (פאור-פוינטס למשל)
    ישר אל תוך האתר ולא דרך אימייל לאימייל של האתר, שאני צריך להעביר לאתר (לא בעייה גדולה).
    אולי תוך שנה אצליח לבנות את האתר בצורה הרבה יותר מקצועית.
    לידיעתכם, כל אתר דרך בראוזר מקצועי ורשמי עולה כמה מאות
    דולארים להתחלה, פלוס תשלום חודשי של 10-
    עד עשרים ותשע דואר לחודש וזה יהיה קשה לארגן, אלא אם מישהו יהיה מוכן לקחת את התשלומים על עצמו (שוב, אשמח לקבל דיעות על כך מכם.
    אז בינתיים אני מעתיק לאתר מה שלא נישלח ישר ל-
    batgalimforever@gmail.com
    להשתמע
    מנחם

    איתן

    כמה מתמונותיך "מסרבות להיכנס" (וכן כמה תמונות מאחרים). אני לא מבין למה. אני עובד על זה. כל התמונות שברשותי ייכנסו לאתר עד סוף השבועך

  • מנחם לס (רוזנברג)  On 16 בספטמבר 2007 at 12:56

    כבר התעוררה בעייה מספר 1 באתר: כשאני מעביר לאתר דברים כמו "השובבים של בת גלים" או הפאוור-פוינט הנהדרים שאיתן שולח, המסר ניכנס כפי שהוא אך הלינקים הכחולים לדאונלוד
    DOWNLOAD
    לא עושים מאומה. הם סתם מילים בהעתק לאתר.
    אז בינתיים אם רוצים לחזות בפאוור-פוינט או לקרוא את "השובבים מבת גלים" (שכתב רובי יאנג) אז צריך לעשות זאת דרך
    BATGALIMFOREVER@GMAIL.COM
    ישירות.
    אבל תמונות אני כן מצליח להעביר.
    אני מנסה לטפל בבעייה כך שהלינקים שבמסר יעבדו, ולא סתם יישבו שם ולא יעשו דבר כשנילחץ עליהם.

  • מנחם לס (רוזנברג)  On 16 בספטמבר 2007 at 12:58

    בימי ראשון ושני אני מתנדב ב-
    FLORIDA ATLANTIC UNIVERSITY
    שבבוקה רטון. אין במחשבים שם מקלדות בעברית אז אם אשלח מסר הוא יהיה באנגלית.
    יוצא לדרך (בערך 40 מייל מהבית)
    ביי

  • נילי בר-און  On 16 בספטמבר 2007 at 15:38

    לכל הבתגלימים שלום,
    אנו משרד אדריכלים (נילי בר און ועידית שלומי) מכינים בימים אלו תיק תיעוד ושימור למבנה ברציף מרגולין 47.
    בהתאם לחומר בעיריית חיפה המבנה נבנה בשנת 1923, ושם הבעלים היה זליגמן או כץ. נתונים אלו אינם בדוקים.
    המבנה הוא בית אבן בסגנון ערבי מסורתי, עם מרפסת כניסה מקורה עם עמודים. אם מסתכלים מכיוון הים לשמאלו נמצא בית כתרן.ומימינו בפינת רחוב פינת גן בית בירנצוויג.
    אנו מבקשים מכל מי שיודע פרטים על ההיסטוריה של המבנה, או ברשותו תמונה כלשהי של המבנה בעבר -אנא כתבו אלינו. baron-shlomi@013.net
    תודה!

  • משתמש אנונימי (לא מזוהה)  On 16 בספטמבר 2007 at 16:02

    לנילי בר-און

    פרטים מדוייקים יותר תוכלי כנראה לקבל מרובי יאנג , הוא גדל ברח פינת -גן ממול בית בירנצוויג הוא מכיר היטב את המקום ואם זכרוני אינו מטעה אותי אז גם את רני ועדיה בירנצוויג.

    איתן

  • Menahem Less  On 16 בספטמבר 2007 at 16:33

    Please, please, please bear with me. All these crazy messages will stop in a couple of days.
    I had to open a new email address (copy it)
    foreverbatgalim@gmail.com
    this will be the email of all of us so that you can enter it if you want. This site will have all pictures and power points that I can't put in the Bat Galim Website.
    I couldn't do it with
    batgalimforever@gmail.com
    because if I did, any one could enter Bat Galim Website and do whatever he/she wants INCLUDING DELETING THE ENTIRE SITE.
    On the other hand, what if I drown on my next sale/fishing trip and my body would be food for all the Sharks in the Atlantic Ocean?
    So I decided to give only EITAN the login to batgalimforever@gmail.com
    so that he could also do things on our Website (I promised him that he'll be my "partner")
    so in a separate email I'll show him how to get INTO our Website to add things, make changes, etc.
    I hope you understand my dillema here, and why I had to do it.
    Please try to login to foreverbatgalim@gmail.com
    by:
    1. On your www address write "gmail.com" (no quotation marks of course)
    2. Click on "Mail"
    3. In the Password write "foreverbatgalim"
    and in the login write "12121212" (four times 12)
    Send there all the mail and pictures and whatever you want to be in our WEBSITE. If you don't want it to be in the WEB SITE just write "Not for the website").

    Please write any question either in Yoram's place or the foreverbatgalim email, or call me on my cell
    561-306-7232

  • Menahem Less  On 16 בספטמבר 2007 at 16:38

    Eitan, I am sending the login to batgalimforever@gmail.com to your hotmail site. If you are not sure how to enter the Web, write to me or call me and I'll tell you!

  • יהודה  On 16 בספטמבר 2007 at 16:55

    מדובר במשפ' כץ אשר אחד מצאצאיה הוא קובי כץ ר' מועצת מטולה איש יקר ובעל תודעת מורשת מפותחת ביותר , נסי להשיגו בטלפון למטולה ותגלי נפלאות באשר לבקשתך

  • נורית לוי (ניינודל)  On 16 בספטמבר 2007 at 19:30

    הי רובי
    אני מנסה לשלוח לך מייל ללא הצלחה האם יש לך
    מייל אחר שאוכל לשלוח
    בברכה נורית

  • Roby Young  On 16 בספטמבר 2007 at 23:11

    To: Nili Bar-On
    I lived at Pinat Gan #4 between 1942 and 1963. The house you are refaring to was the Federman's Family house. Moshe and Leah Federman with children Ayala, Meir (Marco)and itzhak. They lived on the top floor. Stairs up to the right and stairs to the left and a big terrace before entering the appartment. In the lower level of the house facing the Carmel was a small appartment that was rented. during the 50th a small family lived there, Panny, her son Feivel an older son that we didn't see much and Rexy the dog that liked to bite my legs. On the see side of the lower level, wher we were told was a British officer club before 1948, lived for a while the Dannon Family who came from Bulgaria. Parents, Eliezer (Elio) and his sister.
    I hope I helpped a little to your project.
    Roby Young

  • Roby Young  On 16 בספטמבר 2007 at 23:18

    Dear Nurit,
    My email is: Robyy11@optonline.net
    My regular address is:
    44 berkley lane
    Syosset, N.Y. 11791
    U.S.A.
    Phone #: usa 1 516 364 3566
    Happy New Year
    Roby

  • Dror Vered  On 17 בספטמבר 2007 at 1:18

    למנחם היקר – שלום רב!

    מנצל אני את הזדמנות זו לאחל לך ולמשפחתך – כ'כ לכל החברים הקרובים והרחוקים – ילדי בת גלים או שהתגוררו ועברו חלק טוב מחייהם – בבת גלים – והעיקר תקופת הנעורים – שנה טובה שנת בריאות שלום ואושר – לכולנו.

    מצבנו – של נעמי (לבית לוינברג) ושלי דרור ורד (לבית רוזנפלד-בונשטיין) הוא כה מיוחד – לגבי בת גלים – בזאת שכמדומני נעמי ואני – הזוג היחידי שנולד, גדל והתחנך בשכונה .

    נעמי – היא אחותם של יורם ועירית – היפים – שגם גדלו בשכונה – יצאו וחזרו וייצגו אותנו בכבוד (עירית כמלכת יופי – יורם כספורטאי מצוין)

    אחי עודד ז'ל – (שנפטר השנה לצערנו) ואני- היינו שזורים בכל פעילות ספורטיבית ברוכה – בבת גלים בנוסף ולמי שלא יודע – ותיקי בת גלים הינם משפחות בונשטיין ורוזנפלד אשר ברוח התקופה של אז – עזבו את מקום הולדתם/מושבתם זכרון יעקב – פתחו משרדים ועסקים בחיפה – בשלהי מלחמת עולם הראשונה (משרד רוזנפלד סחר וספנות – נוסד ע'י דודי אהרון רוזנפלד ז'ל ואבי תאודור רוזנפלד ז'ל בשנת 1919.

    הם התגוררו – בינתיים ועד יסוד בת גלים – בשכונה הגרמנית בבתי הטמפלרים.

    דודי השני מצד אמי – פסח בונשטיין – שהיה סוחר בקר בינוני בזכרון יעקב – ויליד המושבה – ראה אפשרויות הפתוח והאפשרות לצמוח – וגם עזב את זכרון יעקב בשנות ה-20 ובנה את ביתו בין הראשונים – מייסדי בת גלים – ברחוב השרון – מול בי'ס עממי הישן – ומיד בגמר המלחמה 1918 – נסיגת הטורקים והכיבוש האנגלי – החל לקנות בקר בסוריה, לבנון וירדן – והפך לאיש עשיר. מצב דברים זה ובהיותו איש עסקים נבון ובעל חזון – לחיים אזוריים מלאים – יישם את תכניתו של אז ובנה את הקזינו המפורסם ואת הבריכה האולימפית הראשונה בפלסטיין – כדי לבצע אירועים מעבר לארצנו ובמיוחד לשים את בת גלים – על מפת הארץ והעולם.

    יצא לי הכבוד – להכיר ולאהוב את דודי וכמובן גם את ילדיו – בני דודי –

    ראובן ז'ל – (אשתו ריי וילדיו עדי ואראלה שיבד'לא) .

    שרה בונשטיין בת דודי – שלימים התחתנה עם קצין הבולשת בעל הדרגות הגבוהות – מוניה שבולת – (שעבד גם כסוכן נאמן לההגנה – וילדיהם עו'ד אמנון שבולת – שכיום בין עורכי הדין המצליחים בעולם ובעל נכסים (מקום פעילותו ממשרדיהם הגדולים בניו-יורק) ותמי אחותו .

    עליזה בונשטיין בת דודי – ובנותיה – שהתחתנה עם המהנדס ג'ו לחמן ועדיין גרה בבת גלים –

    נחום בונשטיין ז'ל – ואשתו נורה שעדיין גרה בבת גלים – ובנותיהם (האחת דלית מנהלת בכירה ב"אלביט")

    דוד בונשטיין ז'ל – ואשתו הלי ובניהם- עו'ד עדנה בונשטיין ואחיה מודי – מנהל במשרדה. –כולם החיים – יוכלו לספק לכם תמונות וסיפורים – מדויקים מימי הקזינו והבריכה – העליזים.

    בהיותי – בגיל "המתאים" אז – היתה לי הזכות להכניס תמיד את כל חברי הקרובים (הוגבלתי עד 10 מידי פעם…) לאירועים בבריכה ולהופעות של "כרמן מירנדה (זמרת/רקדנית מפורסמת מברזיל) את איש הברזל קורושנקו – ועוד עשרות מפגשים מרגשים – שקצר המקום מלהעלותם.

    הקזינו – נוהל – תקופה נוספת על ידי דודי האחר יוסף בונשטיין ז'ל – שהוא ובנו אהוד קנו את הבית שליד מגרש הכדורסל (היכן שגר בגה) – הרסו ובנו מחדש והבית מנוהל עד היום על ידי בן דודי אהוד.

    דודי יוסף ז'ל – למד ניהול מלונות בשויץ – ולכן תרומתו להצלחת הקזינו – היתה משמעותית והיה זה עד לקום המדינה – כאשר עבר עם אשתו (ד'ר צילה בונשטיין) שהיתה לה מרפיאת שיניים בבית בו גר גם ד'ר ברגר (צריך להוריד הראש…) – האבא של מיכה ז'ל וארי ברגר – חברי הטוב.

    הם עברו ב-1948 לתל אביב רכשו ותפעלו את בית המלון והקפה המפורסם RITZ‏ ולאחר מזאת את הקפה המפורסם של גן- החיות הגדול של תל אביב.

    ברשותך – הייתי כולל ברשימה – את אמנון שבולת – שבודאי ישמח לספק לנו תמונות וסיפורים על סבו ומשפחת בונשטיין הגדולה.

    ד'א – אימי – פנינה בונשטיין רוזנפלד – שחוגגת בסוכות את שנת 99 לחייה – היא האחרונה לשבט זה של תשעה ילדים –משפחה הפרוסה היטב בארץ ובעולם-

    חב' "טבע" – בת דודתי אלשטיין לילי (שגדלה בבת גלים ואביה משה בונשטיין ז'ל היה המנכ'ל הראשון של דאר ישראל) –

    משפחת קפלן (אביגדור קפלן נשיא כלל בטוח) יוני קפלן – נציב מס הכנסה לשעבר – ועוד רבים וטובים – ביניהם חקלאים מאושרים – כאן לידינו בזיכרון- כשכולם מצליחים לתפארת מדינת ישראל.

    שואל אתה – על ילדי הקונסול רוזנפלד – אכן לבן דודי ישראל (איזי) אח של אריה (בבה – שחיין הפרפר הטוב בזמנו ) ואחיו הבכור צבי (בובי – שגם החליף את שמו לורד) – שהיה נוטר טרום ההגנה ואח'כ הגיע לדרגת ר'ח בצי המסחרי האמריקאי – והיסטוריה מענינת של עליות וירידות בספנות (ספור בפני עצמו…) – היתה מכונת הסרטה – וגם כאן כבן דוד – הייתי אותו אחד – שתאם את ההקרנות ואת המוזמנים – שיכנסו לבית דודי המהודר.

    בסיפור קודם – סיפרתי לך- כיצד החרמתי גם את ה"פטיפון" היחידי בשכונה – לטובת השמעת השיר "א אידישה מעמע" לבן דוד אחר – דובל'ה כץ ז'ל.

    כדי להוסיף סיפור מענין –

    דודי ואבי ז'ל פגשו את המלך בודואן הבלגי – בבקורו בארץ ב-1921 והיה זה המלך שמינה את דודי אהרון לקונסול כללי (כבוד – עד ליום הזה) בפלסטינה – ואח'כ בישראל.

    נעמי ואני –התחתננו בבית הכנסת החדש בבת גלים ברחוב יזרעאל(כספי היום) ליד ביתנו ברח' העליה 46 (אני נולדתי ברח' השרון 7 ונעמי ברח יזרעאל 9(כספי)) – אך נושלנו בשנת 1947 – על ידי החיילים הבריטיים. בצמוד אלינו גרו –משפחת אפרי וידידיה גרינברג+סוקרניק – וכך זכיתי להיות בין מקימי קבוצת ההוקי בבת גלים – יחד עם אפרי גרינברג ויעקב לטמן (אחיו של גדעון "אבוארבע") מרח' שרל לוץ/סיפורט.

    מלבד משחק ההוקי הפעיל – כזכור שיחקתי גם כדורסל והייתי שחקן טניס מצטיין (אימנתי בזמנו את אביה הוכמן (פרקיס של היום) שבנה הפך להיות אלוף ישראל בטניס (שחר פרקיס). הייתי אלוף מועדוני וינדזור חיפה (קובה ויוקוהמה שביפן וכ'כ בהונג קונג – יחידים וזוגות) היום עדיין משחק אני טניס בזכרון יעקב – אך בעיקר גולפאי פעיל בקיסריה.

    נעמי – היתה חניכה שלי בכדורסל (מכבי בת גלים ) אח'כ נו.ב.ג. (נוער בת גלים – בעזרתו האדיבה של פאול גולדשמיט המדהים ז'ל – אביו של עודד (פז). וכ'כ בקבוצת ההוקי הראשונה שהקמנו בבת גלים.

    יורם לוינברג – מלבד הצטיינותו בכדור מים ושחיה – עזר לי בתאומים לארגן את אביו אלי לוינברג ז'ל (בעל הטכסי וחברו היקה פיפר) כאשר היינו יוצאים מידי שבועיים או בדומה – למשחקי הוקי נגד קבוצות ברית מכבים עתיד ת'א, ומכבי ראשון לציון ורחובות (האחים כהן – מראשון מי שזוכר).

    אייבי כרמל – שנתוסף לקבוצתנו – הפך להיות חברי הטוב ולימים שותפי לעסקים – ובתמורה שידכתי לו את תרצה ניידרמן (אשתו הראשונה ואם כל ילדיו המוצלחים) שהיא בת-דודתי ושרתנו יחד – כקצינים בחיל הים.

    כאן – נתקלנו/התחברנו – לרלף קליין יבד'לא – ולאורי זהר ז'ל.

    הייתי שחקן הוקי וטניס מצטיין גם ביפן ובהונג קונג – ופעילות זו עזרה לי מאוד בעסקי – כשמלאתי תפקיד כנשיא "צים" במזרח הרחוק (14 שנה ביפן ובהונג קונג – בשתי תקופות שירות).

    החלטתי לקטוע המשך הכתיבה – כי אני עדיין עסוק בעסקי ספנות וסחר (מייצג קבוצות יפניות) ולהציע – כי מעתה ועד התכנסותנו – תפעל הועדה שהחלטתם עליה לקבוע לגבי ה-17.11.07:

    1) מקום המיפש

    2) כיצד יערך המיפגש – כך שמלבד פגישות ו"טפיחות" חיבה על השכם – נוכל לספר ולהרחיב. מי יספר על מה? כדי שזה לא יהפוך לבליל מבולבל – כפי שזה עלול לקרות

    3) נ.ב. – א) ברור שבאם בי'ס בת גלים (עליה) מתאים – זה מקום טבעי ואידיאלי

    למפגש ה-17.11 אך מאידך – עולה לי בראש לבקש מיולי עופר חברי

    משכבר הימים (שיתפנו פעולה כאשר הייתי בהנהלת צים) להסדיר

    עם בתו ליאורה ,המנהלת את תיק המלונות שלהם – להפריש לנו

    אחד מהמלונות בחוף הכרמל – במחיר הנחה או תרומה .

    אני מחפש – ובודאי אמצא – תמונה של הותיקים כמו יואב ויסלר,

    יוסי כהן ז'ל, רודי רהאן, אריה אלבגלי, ישראל סגל ולבסוף יולי

    עופר וכולם מצולמים עם מקלות הוקי – זו כמדומני היתה קבוצת

    המייסדים.

    לצערי – יולי מאבד את ראייתו – אך אשתו רותי ודאי תוכל לעזור

    לו "לראות" את תמונה זו.

    ב) התרגזתי מאוד מצרות המוח של אחד המשוטטים באתר – שירד עליך

    בצורה מעליבה ופגומה.

    פעולותיך מנחם – בונות ומבורכות – יישר כח!

    אני אישית – תמיד אהבתי אותך מאז הכרנו גם בספורט וגם כאשר הבאתי "פתקי אהבה" יומיים לבת דודתך השניה פועה – מבן דודי יוסי בונשטיין ז'ל – שגר בביתנו בבת גלים בימים שלמד בטכנין.

    כ'כ לא אשכח את נדיבותך – כאשר עזבתי את הנהלת צים – והתחלתי עסקי הפרטיים – בקרת במשרדי הראשון ברחוב העליה 46 בבת גלים – והצעת לי לייצג את SPEEDO‏ .

    שלך בידידות

    דרור

    ד'ש חמה מנעמי ויורם

    Dror Vered

  • יהודה  On 17 בספטמבר 2007 at 8:22

    ראשית קבל הרבה תודות על המאמר המאלף,אומנם הפנית אותו למנחם אך באתר בתגלימי פומבי אי אפשר רק להתבונן מהצד, יורם מלצר נתן לפני מס' שנים כותרת הולמת לכתבתו בשם שכבות נחשפות והנה הפעם חשפת בפנינו את "מנהרת הזמן" בטוחני וציינת זאת שיש ביכולתך לתאר להראות ולספר אירועים אנושיים מדהימים ומרתקים בתולדות השכונה שזה בעצם סיפורה של ההתיישבות המתחדשת הציונית בארץ ישראל עם דגש על אנשים נשים וילדים המהווים את תכליתו של כל המפעל הגדול. אנא המשך במלאכת החשיפה ובטוחני כי שכבות על גבי שכבות של גילויים אנושיים יחשפו, כדברי אחד העם "שלשלת אחת ארוכה מחוברת יחד עם כל הדורות" ושוב תודה וברכה

  • שרה ריינהרץ (דנון)  On 17 בספטמבר 2007 at 9:25

    אני ילידת בת גלים שנת 1947, בילדותי גרנו בבית שגר בו רובי יאנג ברחוב פינת גן 4. עזבתי את בת גלים ל- 30 שנה עם שני ילדים, וחזרתי לפני שנתיים. כעת אני גרה בבית ברחוב העליה 46, ליד בית הכנסת, הבית שאתה מזכיר אותו . ואני זוכרת טוב מאד את נעמי, עירית ויורם,
    לונברג.
    כל הפינה שאתה מדבר עליה: רחוב עליה-נהלל-כספי (שהיה יזרעאל) זאת הסביבה שאני נמצאת בה כל יום. דרך אגב השנה שיפצו את הרחובות האלה, כבישים, מדרכות, נטיעת עצים, ומאד יפה. כדאי לכם לבקר. ועונה זו של השנה, עונת החגים, היא העונה היפה ביותר בבת גלים, גם הים יפה, צבע כחול עמוק, וכבר לא כל כך חם, ויש משהו באוויר, אני בטוחה שכולם יודעים על מה אני מדברת. אפילו השנה הצלחתי להרגיש בחג את האוירה של פעם, כי היה שקט מאד, בלי אוטובוסים, משאיות, ורעש שיש במשך השבוע.
    בבקשה ספר קצת על עירית הקטנה והיפה, איפא היא היום? ומה שלומה? שלום ולהתראות שרה ריינהרץ.

  • יפקה  On 17 בספטמבר 2007 at 9:36

    גם דורית יליניק הבת של בלונדי המציל האגדי היתה מלכת יופי של ישראל,כנראה שהשמש הרוח המים והמלח גרמו לכ'כ הרבה בתגלימים להיות כה יפים ומוצלחים.

  • יחיאל  On 17 בספטמבר 2007 at 11:28

    לאחר החשיפה של חלק מהמיי-פלאואר היינו משפחות המיסדים של בת גלים בשנות העשרים כדאי לוודא השלמת הרשימה ולהשתמש בכתבתו של דרור ורד כמסד לאתר העתידי אשר עליו אתה עמל בחזקת כבוד לראשונים והתחלה של יש מאין. ולמר ורד זה נשמע כמו נושא לסרט שושלת בת-גלים

  • דוד  On 17 בספטמבר 2007 at 13:46

    האגדה אומרת שיורם לוינברג המציא את הנסיעה על סקט אחד, מי שהוא יכול להזים זאת ? אבל בדבר אחד אין ספק הוא היה נומרו אונו בסקטים

  • Menahem (Mel) Less  On 17 בספטמבר 2007 at 14:37

    Hi Dror!

    The email that you have sent to me was such an important document that I decided on my own to copy it to Yoram Meltzer site, and you have already received very interesting replies. Somebody suggested to put your article as the "opening" article to the Website that I started. I will certainly do so, unless you want to re-write it, this time not personally to me, but as an opening letter to our site.

    PLEASE, ALL BATGALIMIM, go to Yoram site

    http://www.notes.co.il/ioram/3578.asp

    (just double-click on the blue line and go back quite a few pages to read my stories on Sports in Bat Galim, and my 3 stories on Chaiim Arlozerov, and maybe you can yourself add some things.) because I KNOW that some of you have not been there yet!!!!!

    Also, go to our Website that is still very primitive but it will get better. In the meantime, send any picture or article that you want to be in our website to this address:

    batgalimforever@gmail.com

    Shmulik is back from Germany, and I suggest that Shmulik and Drori will be the ones to decide where our November 17th will take place. I will also call Shmulik today to find out the best way to register or pre-register for our Nov. 17 event. I am open to any suggestion from you.

    I also need some ideas what to do Nov 17th in addition to spend 2-3 hours crying when we meet friends we haven't seen in 60 years. So this letter goes to my "GROUP EMAIL" that I call "Bat Galim" and Yoram's readers. Whoever wants to be on the "Bat Galim" group to receive "Bat Galim" emails, should send me an email to meless888@hotmail.com and you'll become a part of this group.

    While writing I have decided to copy this letter and insert it in Yoram's place as well, because I need ideas of the best way to do the pre-registration, as well as ideas what else we can do in our MIFGASH in addition to each one introducing himself/herswlf

  • Menahem (Mel) Less  On 17 בספטמבר 2007 at 18:13

    למוקה שלום
    אתה כותב נהדר – אך משום מה כל הזמן שוכח להזכיר את יורם לוינברג בין החבר' ה הטובים – שלקח חלק בכל פעילויות הספורט במיוחד כדור מים , שחיה וקפיצות ראווה מהקומה השלישית בבריכה!!!והוא עדיין כזה…

  • Menahem (Mel) Less  On 17 בספטמבר 2007 at 18:17

    The last letter was from Neomi Vered, Yoram's Levinberg sister

  • Menahem (Mel) Less  On 17 בספטמבר 2007 at 18:39

    Both letters, the one above and this one were sent by Neomi Vered(Dror's wife and Yoram Levinberg's sister) to foreverbatgalim@gmail.com:

    אם נפתח אתר חדש מה קורה עם כל החומר ששולחים לאתר של יורם מלצר? או שהכל מופיע פעמיים? אז לאן לשלוח לשם התכתבות ובכלל?
    נעמי ורד

    I was afraid just of this confusion that is raised by Neomi.

    Here is what I wrote, and what I mean to do:

    1. If you send your letter JUST to Yoram Melzer, it will stay JUST in Yoram Meltzer

    2. If you send your letter to
    foreverbatgalim@gmail.com please indicate if the letter is ALSO for Yoram, and for the Web Site that I opened. If you do so, I'll copy it to Yoram (unless you do it yourself), AND into our Website. Otherwise it stays only here at foreverbatgalim@gmail.com and only those of you entering this email could read it.

    Reminder: Just to send mail or mail and pictures to foreverbatgalim.gmail.com, send them exactly like you send any other email.

    But if you want to ENTER foreverbatgalim@gmail.com, you do as I wrote already:

    1. go to gmail.com
    2. Click "MAIL"
    3. Write the log-in name "foreverbatgalim" then the password "12121212".

    Unless you want to keep Yoram's site as our site for correspondence, I hope that eventually our Website will be the place for correspondence, but it isn't ready for that yet. So in the meantime send your mail both to Yoram AND foreverbatgalim.gmail.com, unless you want your letter to go to just Yoram.
    The moment I find a way for you to write, and write tguva DIRECTLY in our Website, I will stop to use Yoram's site.

    Thanks

    Mel (Menahem)

  • Menahem (Mel) Less  On 17 בספטמבר 2007 at 23:04

    My overwhelming number of SHIGURIM to Yoram site, and all my messages, will end soon. But since the new web site
    http://batgalimforever.googlepages.com/batgalimforever
    Is being constructed, I need to announce different things, therefore the number of messages.
    I decided to separate in our Web Site the "Emails, Announcements and Stories" link to 2 links (you will see them only tomorrow) "MESARIM" and "SIPURIM". In SIPURIM's (stories) page I invite you all to write any story that you want to write about Bat Galim. These stories will remain in the web site forever. I already inserted 3 stories from my writing to Yoram:
    1. KOMA SHLISHIT
    2. BAT GALIM SPORTS (I combined 5 stories), and
    3. Chaiim Arlozerov (I combined my 3 stories). If anyone wants to add to these stories I can add your additions at the end on my stories under KORIIM MOSIFIM.
    Yomorrow I'll insert Dror Vered story.
    So, ANYTHING you want to write to our Web Site in the SIPURIM sections, write to me in foreverbatgalim@gmail.com

    This is to Roby Young:

    Roby! The Shovavim Shel Bat Galim" that you wrote is too long, but it would be great to divide it into a few shorter stories for our Web. I'll be happy to get it from you. If you want me to do it, send the entire manuscript to foreverbatgalim@gmail.com

    Roby also wrote me a suggestion he wants to be inserted in Yoram's site. It is in English, and he asked me to translate it to Hebrew (Roby forgot Hebrew…) and send it to Yoram. I'll do it tomorrow when I'm home with my Hebrew keyboard.
    Good night
    Mel

  • מיקי (מוקה) מרגלית  On 17 בספטמבר 2007 at 23:53

    ראשית, תודה על המחמאה, הנוגעת לכתיבתי.
    לעניין: באחת מן הכתבות הזכרתי את יורם לוינברג ואת ארי ברגר, שהיו מפליאים בקפיצות מן הקומה השנייה של מגדל הקפיצות.
    יותר מכך: יורם היה עושה עמידת ידיים על המגדל וקופץ כמו "נר" למים, משמע שכמעט לא הותיר שובל. אני בכל ימי חיי לא הצלחתי לעמוד על ידי, בחיי! יש כאלה המצליחים לעמוד על הידיים ויש כאלה – נעזוב זה.
    לגבי הכדור-מים: יורם היה שחקן כדור-מים טוב מאוד והיתה לו שמאלית אדירה. לא הזכרתי את שמו בין החברה הטובים, שהיו מאכלסים באורח קבע את הבריכה משום שהוא פשוט פרח מזכרוני ואני מתנצל על כך.
    יורם ואני היינו חברים טובים מאוד. לא שמעתי ממנו זמן רב ואני מבקש לאחל לו ולקרוביו שנה טובה וחתימה טובה. אני גם מקווה לפגוש אותו בין האורחים ב-17 בנובמבר.
    אם יש למישהו מידע על האירוע, העומד בפתח, אני מבקש שמות ומספרי טלפון כדי שאוכל להתקשר וגם לסייע.
    ברכות לכולם, מוקה
    נ.ב. למקים האתר מר יורם מלצר, ולמנחם – לכם זרי הדפנה, יישר כוחכם!!!

  • מיקי (מוקה) מרגלית  On 18 בספטמבר 2007 at 0:28

    נזכרתי ואוסיף: יורם לוינברג היה שחקן הוקי מעולה וגם השכיל לנסוע על סקיט אחד, ובישיבה, את כל הדרך, מן הכניסה הראשית של בסיס חיל הים לאורך רחוב השרון (במיוחד ליד ביתה של חנה מגיד ז"ל)ועד פינת רחוב נחניאלי; דבר גדול! ואולם, היה עוד אחד, שלא נזכר עד כה, ואשר הצטיין אפילו יותר ממנו בנסיעה על סקיט אחד, שאול אוברלנדר, המתגורר כבר שנים רבות בהמבורג ואני בספק אם הוא בכלל יודע על קיום האתר.
    באשר לי: אודה ואתוודה, לא ידעתי לנסוע על סקיטים ולכך יש סיבה פשוטה: לא היו לי מעולם!
    ליורם היו אופניים "חרש אופן" ונעמי הביאה לו מאמריקה סירנה. כשיורם היה נכנס באופניו לבת גלים ומפעיל את הסירנה, ידעו כולם שיורם נכנס לבת גלים. אכן, היו חברים, שהיו בידיהם כלים כדי להודיע על בואם. אחי למשל, דוד, היה יוצא לשפת הים עם טרנזיסטור בגודל של טרקטור. כשאחי היה יוצא מן הבית ברחוב התכלת 21, ידעו המצילים בשפת הים שדוד עומד להגיע בדיוק בעוד 2,5 דקות. גם לי היתה שיטה: כשדוד היה עומד לצאת, ביקשתי ממנו להודיע שאתאחר.
    ברכות לכולם, מוקה

  • Menahem (Mel) Less  On 18 בספטמבר 2007 at 1:38

    Please go to our site
    http://batgalimforever.googlepages.com/batgalimforever
    And check the names I gave to the Hockey players. Send corrections to
    foreverbatgalim@gmail.com
    And if you want, send a picture of you and family
    Also, go to "stories" and see how I organize the stories. Send your own stories to
    foreverbatgalim@gmail.com

  • Menahem (Mel) Less  On 18 בספטמבר 2007 at 1:44

    I also changed the "Messages" link and now I will insert last few messages first, etc. In about a week I hope to have a link to "WRITE MESSAGES", and then everything will be quite easy. But in the meantime keep writing to Yoram, or foreverbatgalim@gmail.com
    TODA

  • בני קרני מהכדורמים  On 18 בספטמבר 2007 at 3:27

    מיקי זה בני , מקים אתר הכדורמים

    אם אפשר, שלח למייל את מס' הטלפון שלך
    יש לך מידע וזכרון( כך מסתבר) טוב משל האחרים
    ואשמח להיעזר בך אם תוכל

    תודה
    בני

  • בן שניידר  On 18 בספטמבר 2007 at 5:25

    הטרנזיסטור בישר למצילים את בואו של דויד לחוף.
    ובכדי להשלים את התמונה,דאג דויד לידע גם את יתר "תושבי החוף" תוך כדי שהוא לוקח גל,עד לחוף – ושואג לתוכו,את שאגתו האדירה.
    ואני מוכרח להוסיף – והמפורסמת.

  • בן שניידר  On 18 בספטמבר 2007 at 5:45

    ואים אני הייתי צריך לבחור שחקן לסרטי "טרזן" הייתי בוחר בו ללא ספק,שני ברשימה אחרי – גואני וויסמילר,שהיה קודם לכל שחיין חתירה מוכשר, והיה הראשון בעולם שירד מהדקה ב-100 חופשי.
    איזה גבר יפה (עד היום), הוא, דויד מרגוליס-מרגלית

  • סימה גורן  On 18 בספטמבר 2007 at 8:08

    יש כאן אתר מקסים שוקק חיים וסיפורים,גם אתם הייתם חלק מהיצירה המיוחדת בבת-גלים הזרמתם דם חדש למרות שהגענו רק אחרי המלחמה אז בואו ותנו את חלקכם, בת-גלים היתה שכונה אחת ממרגלות ההר ועד הים וכולם שתו לרוויה את מי הים והבריכה

  • משתמש אנונימי (לא מזוהה)  On 18 בספטמבר 2007 at 11:58

    מוקה יצאת מזה בשכל עם לא מעט כבוד אין חכם כבעל נסיון או כפי שנהוג לומר אין להיגרר לדרך ללא מוצא…

  • איטה  On 18 בספטמבר 2007 at 13:29

    שלום,
    כבר מזמן החלטתי לא להכנס לאתר כי רוב הכותבים בו מבוגרים ממני וזה מבאס לקרוא על כל החוויות, לדעת שאתה מכיר את רובן, אך לא להיות חלק מהעניין. כמובן שלא עמדתי בהלטתי ואני מבקרת אתכם כל הזמן.
    כילדת בת גלים שנולדה בבת גלים וחיה וגרה שם עד לידת בני הבכור, חשבתי תמיד שלי יש הכי הרבה חוויות והנה אני פתאום "קטנה" לידכם.
    אני מכירה את רוב הנפשות הפועלות, את איילה שאמה הייתה הספרית שלי ושל אימי, את משפ' סלצקי הגבוהה והיפה, את משפ' לוינברג היפיפיה (נעמי, אני יודעת שאת בזכרון, אני מבלה שם הרבה),כמובן את רובי יאנג, המרגוליסים ועוד רבים טובים ונפלאים.
    אינני יודעת לאילו שכבות גיל אתם מייעדים את המפגש בנובמבר, אך מה שנראה הכי חשוב, לטעמי, שמישהו יוביל וינחה את המפגש הזה ואם לא מישהו מקצועי, נראה לי שמנחם עם כל נסיונו המקצועי, הניסוחי והמידעי מתאים לעשות זאת.
    רציתי רק חוב קטן, לאותו איש שיש לשער שאינו בין החיים , שמו היה ברל'ה. הוא חי במעברה ואנחנו הילדים הרשעים היינו מקניטים אותו, קוראים לו בכינויי גנאי, הוא היה רודף אחרינו ואנחנו ברחנו.
    אני חושבת שפשוט לא ידענו שהוא פליט שואה. ילדים כמו ילדים יודעים להיות אכזריים.
    זוהי אנקדוטה קטנה ולא יפה ובאמת שכל השאר היה מקסים, כייפי, שמח ומדהים.
    בברכת שנה טובה וגמר חתימה טובה

  • מיקי (מוקה) מרגלית  On 18 בספטמבר 2007 at 15:23

    תודה על ההערה!
    ולאיטה: על אף שאני לא זוכר אותך בבהירות, העובדה שהזכרת את בר'לה, מעידה על כך שאת בעניינים. בר'לה היה ניצול שואה, שעבר שבעת מדורי גהינום, ואנו הילדים התעמרנו בו לא פעם. אני מקווה שהקדוש ברוך הוא יסלח לנו על טיפשות הילדות. ובאשר לבר'לה, תהיה נשמתו צרורה בצרור החיים, אמן.
    חברים, היום הזה כבד עלי ולכן אסיים בברכות לכולם ובריאות מלאה לכולם, מוקה

  • רובי יאנג  On 18 בספטמבר 2007 at 18:31

    מכל התגובות שקראתי (וקראתי את כולן) הגעתי למסקנה אחת: אנחנו כולנו אוהבים את בת-גלים, גן העדן של ילדותינו. כולנו שונאים לראות את פנינת החמד הזאת מלוכלכת, מוזנחת, ונהרסת, כפי שהיא כיום

    הגיע הזמן לעשות משהו בנידון!

    יש לנו את הכוח לשנות את מה שקורה שם. בינינו ישנם אנשים עם עבר מרשים מאד: פרופסורים, דוקטורים, סופרים, אתלטים גדולים לשעבר, ואחרים עם השפעה גדולה. יש לנו את הקשרים.
    אני מאמין ש-ע-כ-ש-י-ו הוא הזמן להתארגן ולפעול.

    צעד ראשון: עלינו להירשם כחברים בעמותה כאן ב-"תגובות" ומספיק שניתן דאטה בסיסית (שם, כתובת, טלפון, אימייל). כשאתה (את) מחליט (ה)תלהצטרף, כל מה שצריך לכתוב זה "חבר בעמותה בת-גלים יפה". ההרשמה היא ללא תשלום.

    צעד שני: מכל החברים הנירשמים, חייבים להקים וועדה של 4-5 אנשי מפתח שייבחרו, או שסתם יקבלו המלצות ויסכימו לשרת בוועדה.

    צעד שלישי: הוועדה תבקש פגישה עם ראש העיר יונה יהב לשמוע מה הן תכניותיו לעתיד לפיתוח בת גלים. (לי ישנם קשרים אישיים חזקים איתן ועם סגנו רמי לוי

    הנה כמה מהפרוייקטים שבת גלים זקוקה להן:

    להקים או לסיים את בניית הקזינו שישמש למטרות שייקבעו; להפוך את שטח הבריכה למגרש משחקים לילדים ומבוגרים; להכשיר את מגרש המשחקים ליד הפסים. לפתח את ביקתת הדייגים, ועוד.

    אנחנו כותבים וכותבים. הגיע הזמן לקום מהכורסה ו-ל-ע-ש-ו-ת משהו בקשר לשכונתנו האהובה בת גלים.

  • מנחם לס  On 18 בספטמבר 2007 at 19:36

    קבלתי כמה אימיילים מאנשים המתבלבלים בין
    BATGALIMFOREVER@GMAIL.COM

    לבין

    FOREVERBATGALIM@GMAIL.COM

    אז ככה:האימייל שמתחיל "בתגליםפוראוור הוא האימייל של האתר שאין כניסה אליו, אלא רק אם ברצונכם לשלוח סיפור או תמונה.
    האימייל המתחיל פוראוורבתגלים הוא פתוח לכולנו, והפסוורד הוא ארבע פעמים 12
    ז"א
    12121212
    לשם תוכלו לשלוח מסרים, לקרוא מסרים, וכו'.

    אבל מאחר וכולנו בת גלימים ומוחנו ספג יותר מדי מלח משך כל ימי בגרותנו, החלטתי לעשות שינוי, וזה שינוי ס-ו-פ-י:
    אז ככה: את
    BATGALIM333333@YAHOO.COM
    אני סוגר לחלוטין, אך לפני שאני סוגר אני מעביר את כל התמונות והסיפורים ל-
    AtarBatGalim@gmail.com
    ומשם אני אתפעל את כל התמונות והסיפורים שאתם רוצים להכניס.
    את
    FOREVERBATGALIM@GMAIL.COM
    עם ה-
    Password 12121212
    לשימוש כללי של כולם

    וכמובן שהכתובת השלישית שעליכם לשמור היא כתובת האתר (שאכניסה בתגובה שתבוא מיד אחרי זה (אני לא זוכר אותה בע"פ ואם אכנס אליה אאבד מסר זה)
    אני מבקש ממי שרוצה לשלוח תמונות וסיפורים שישלח כמה שיותר מהר.

    מה שחסר לאתר (ואני מנסה ללמוד איך עושים זאת; אם מישהו יודע, אנא שלח(י) לי מסר עם הוראות) הוא לינק שיופיע ממש בעמוד השער של האתר, ועמוד זה יהיה מיועד למסרים, תגובות,
    וכו וכו שנעשה עכשיו אצל יורם
    ולינק זה יהיה פתוח לכל אחד שעושה עליו קליק (זה יחליף את ה-"תגובות" אצל יורם.

    כפי שאמרתי שוב ושוב, אני לא רוצה להיות מואשם כזה שחיסל את אתר יורם ששירת אותנו כה יפה. מצד שני רבים מכם טענו שחייבים לפתוח אתר משלנו, ואני עשיתי זאת. אבל הוא (האתר)עדיין אינו מוכן להחליף את אתר יורם. כשהאתר יהיה מוכן, אני מאמין שהזמן והצורך יכוונו אנשים לאתר שבו נשתמש כחבל הקשר שלנו.

    כמעט בטוח שהמיפגש שלנו ייערך במלון מרידיאן בחיפה המציע לנו את האולם, רשת הסטריאו, וארוחה מלאה (אני חושב שכולל גם באר) והכל עבור כ-30 דולאר לאדם.
    שמוליק כהן הוא הבת גלימי שמטפל בזה איתי, ומחר או מחרתיים נקבל חוזה סופי מהמלון, ואז אכתוב גם כיצד להזמין מקום ולשלם.ם
    אז ביי בינתיים
    מנחם

  • בני קרני מהכדורמים  On 18 בספטמבר 2007 at 20:18

    מיקי זה בני , מקים אתר הכדורמים

    אם אפשר, שלח למייל את מס' הטלפון שלך
    waterpolo.israel@gmail.com
    יש לך מידע וזכרון( כך מסתבר) טוב משל האחרים
    ואשמח להיעזר בך אם תוכל

    תודה
    בני

  • מנחם לס  On 18 בספטמבר 2007 at 20:35

    דחוף! אני צריך שתשלח לי מסר ל
    MELESS888@HOTMAIL.COM
    כי משום מה פתאום מסרים שאני שולח לשמך ברשימת הכתובות חוזר ואני מקבל מסר שהכתובת לא נכונה!

  • בן שניידר  On 19 בספטמבר 2007 at 3:03

    על לקיחת היוזמה,.
    לדעתי כדי להחזיר עטרה ליושנה, יש לנסות לההזיר כמה מהסממנים הקלאסים של השכונה כמו למשל
    בריכת השחיה,המדרכות בסיגנונם הישן,מביטון עם החרורים עלי פניו,וכן לשמר את הבניינים המקורים,עד כמה שהדבר ניתן,ועוד.
    כל אלה האם יתממשו, יעוררו מחדש את אשר היה אמור להיות לעד,

  • Roby Young  On 19 בספטמבר 2007 at 3:28

    Mel or Menachem less
    I am still cosider myself very good in the Hebrew language, actually, I can write Hebrew with total Hebrew vocabulary unlike many authors who write in Hebrew but you need an English dictionary next to their book. I like Hebrew but, unfortunately, my stupid computer cannot understand the Bible language. True story: When I coached Beitar Tel Aviv the players had some difficulty understanding my "higher level" Hebrew and they asked for a translator from Hebrew to Hebrew….(1975)

  • Roby Young  On 19 בספטמבר 2007 at 3:28

    Mel or Menachem less
    I am still cosider myself very good in the Hebrew language, actually, I can write Hebrew with total Hebrew vocabulary unlike many authors who write in Hebrew but you need an English dictionary next to their book. I like Hebrew but, unfortunately, my stupid computer cannot understand the Bible language. True story: When I coached Beitar Tel Aviv the players had some difficulty understanding my "higher level" Hebrew and they asked for a translator from Hebrew to Hebrew….(1975)

  • מנחם לס  On 19 בספטמבר 2007 at 12:38

    Please click on this address (Please save it as one of your "favorites" so that you can enter it any time!

    I placed Dror's excellent summary of his family's history and the history of Bat Galim

    as the first article in the "stories"

    section. Just go to

    http://batgalimforever.googlepages.com/batgalimforever

    and click on STORIES!

    Gmar Chatima Tova

    Menahem

  • מנחם לס  On 19 בספטמבר 2007 at 22:16

    אני עושה כמיטב יכולתי עם האתר והצלחתי אחרי מאמצים רבים להכניס כמה תמונות (מעכשיו אדע איך "לשמור" עליהן כדי שיהיה יותר קל להכניסן).
    אני גם לא יודע בדיוק להסתדר עם השמת התמונות במקום הנכון, אך זה מה יש.
    אם לא אשתפר, נצטרך ללכת למקצוען או שנישכח מכל העסק.
    אני לא יודע כמה מכם יודעים מה זה
    HTML
    אך הייתי צריך לחזור אחורה ולחדד את זכרוני עם מה שלימדתי לפני 17-20 שנה.

    I"M DOING MY BEST
    לכו לאתר
    http://batgalimforever.googlepages.com/pictures

  • מנחם לס  On 20 בספטמבר 2007 at 18:35

    בגלל שהמחיר שקבלנו ממרידיאן הוא רק לימי השבוע ולא לששי-שבת, סגרנו איתם סופית על יום חמישי ה-15 בנובמבר שעה 5 (השעה לא סגורה אבל זה יהיה לפנות ערב)
    כל פרטי ההרשמה (מחיר ודרך לשלוח את הכסף) יישלחו אל כל קוראי מלצר באחד מימי השבוע הבא
    גמר חתימה טובה
    מנחם

  • מאיר שור  On 20 בספטמבר 2007 at 19:59

    מנחם לס יקיר בת גלים עושה עבודה נאמנה בדבקותו ובמסירותו הכבירה להעלאת אתר המורשת הבתגלימית.
    עם כל הכבוד והערכה נראה לי כי אין מנוס מהקמת אתר מקצועי, מעוצב, מתוכנן ומתוחזק כהלכה כפלטפורמה טכנולוגית לקליטת ומיון התכנים (המסרים, הכתבות והתמונות) שישלחו, סינונם, סיווגם, עריכתם בעת הצורך ושילובם באתר על ידי העורך – מנחם לס.
    כפי שכבר הצעתי בעבר עלות הקמת האתר ותחזוקת הפלטפורמה הטכנולוגית שלו אינה כה יקרה וסביר להניח כי אחד או יותר ממשפחות "גבירי" דור המייסדים של השכונה (ראה כתבתו המאלפת של דרור ורד) יאות לאמץ את האתר להנצחת משפחתו / משפחותיהם והמורשת הבתגלימית.
    לחילופין ניתן להקים עמותה אשר תאסוף כספים למטרה זו ואשר תנוהל ע"י ועדה בראשות מנחם לס ומתנדבים / נבחרים נוספים – רובי יאנג, מיקי מרגלית, דרור ורד ……..
    ואכן שכבות נחשפות ……
    נראה לי מתוך אושר החומר הקיים, המגלה אך טפח מהמורשת, רצוי לסווג שכבות גיל דוגמת הקבצות לפי: דור המייסדים ואחריהם בני למעלה מ-70, 65, 60, 55 ו-50 כיום.
    חלק גדול מהנושאים הם כלליים ומשותפים, אחרים שלובים בשרשרת בין קבוצות הגיל ה"שכנות" ואחרים ספציפיים ומעניינים את בני השכבה עצמה בלבד.
    חלוקה כזו לשכבות וקביעת נציג לכל שכבה, אשר יטפל בהגברת המודעות לקיום האתר שיקום וידרבן חברים במשלוח תכנים רלוונטיים, יניבו במהלך אבולוציוני מתמשך אתר מורשת לתפארת ילדינו ונכדינו.
    שנה טובה וגמר חתימה טובה, לכל הבתגלימים בארץ ובתפוצות.

  • מנחם לס  On 20 בספטמבר 2007 at 20:06

    החלטתי לתרום את הכסף לבניית אתר מקצועי, פלוס התשלום החודשי, אך אני אעשה זאת בישראל, עם מתכנת אתר ישראלי.
    אני מגיע ב-5 לנובמבר ואני כבר בקשר עם שתי חברות.
    בינתיים אני עובד על משהו נוסף שישרת אותנו עד אז, למקרה ואתרו של יורם מתפוצץ מקיבולת.
    מנחם לס

  • מנחם לס  On 20 בספטמבר 2007 at 20:22

    אני מקבל את הצעתו של מאיר שור (זה דבר שאני חושב עליו כבר כמה ימים כי האתר שניסיתי לבנות נראה כמו שנראית שכונתנו היום…) והחלטתי לתרום את הכסף שיעלה האתר וכן התשלום החודשי, עד שאהפוך לחולה אלצהיימר. למעשה אני כבר בקשר אם שתי חברות ישראליות שאבקר מיד כשאגיע ארצה ב-5 לנובמבר, ועד פגישתנו ב–15 כבר יהיה אתר שנוכל להיות גאים בו. אני חושב שעדיף להרכיבו בישראל עם
    OPERATING SYSTEM
    בעברית, וכמובן שיהיה לנו מספר טלפון אם ישנן בעיות.
    אבל לא קרה שום אסון בשעות שהשקעתי באתר שבניתי (30? 35? לא דפקתי כרטיס) – במיוחד בלמידה חדשה של
    HTML
    שהיא שפת ה-ווב והייתי זקוק להיזכר בה כדי לדאוג שבאתרינו יהיה לינק שיאפשר כניסה וכתיבה לכל אחד.
    אז את האתר
    http://batgalimforever.googlepages.com/batgalimforever
    נשמור כ-"אתר למידה ומשחקים" כשאתן לכם את הדרך והסיסמא להיכנס אליו (אעשה זאת ברגע שיהיה לנו אתר מקצועי). בינתיים התמונות שמורות שם, ואני מכניס עוד ועוד תמונות (זה עסק לא פשוט!)
    רובי יאנג שולח או שלח 30 תמונות, וחשוב שאחרים ישלחו דרך האימייל תמונות משלהם כדי שהאתר לא יהפוך לאלבום משפחתי של 2-3 אנשים.
    עוד היום אשלח דרך אלטרנטיבית להשתמש בה עד שהאתר יהיה מוכן, רק למררה שאתרו של יורם יפסיק לתפעל מרוב קיבולת, ו"יתפוצץ
    גמר חתימה טובה
    מנחם

  • מנחם לס  On 20 בספטמבר 2007 at 21:42

    תקבלו כאן קובץ של אימייל קבוצתי שייראה לכמה מכם מסובך, אך הוא קל ביותר, ויאפשר לנו שליחת אימיילים, תמונות, שליחת אימיילים לכמה ביחד, בדיוק כמו באימייל רגיל. אנ י אמשיך לקרוא את יורם, אבל אכתוב בו ר-ק דברים הקשורים בפגישת ה-15 לנובמבר. את השאר אני מתחיל לכתוב באתר האימייל הקבוצתי שיצרתי. כשיהיה לנו כבר אתר משלנו, ניצטרך להחליט אם ממשיכים עם האתר הקבוצתי לאימיילים, או שמשתמשים באתר המקצועי החדש לאימיילים.
    אז ככה

    אנא קראו, שימרו, והדפיסו כדי שלא אצטרך לחזור על מה שאני כותב.

    כפי שציינתי לפני כן, אני אדאג שיהיה אתר מקצועי שנוכל להיות גאים בו. אשמח לקבל הצעות מה אתם רוצים שיהיה באתר.

    אך עד אז אני מציע לכל מי שרוצה לנסות (זה פשוט מאד!) להיכנס חבר בקבוצה שקראתי לה
    .Batgalimbatgalim

    זה לא אתר אינטרנט. זהו אתר קבוצתי לשליחת אימיילים. שלא כמו עם האתר החובבני שהכניסה אליו וכתיבת האימיילים היא לא פשוטה, חשבתי על דרך אלטרנטיבית לחילופי אימיילים מאשר דרך יורם, למקרה שאתרו "יתפוצץ" מעומס או שהוא יחליט משום מה לסוגרו (אני חושב שלפני כמה שבועות כשכמה מאיתנו התחילנו לריב על עובדות הסטוריות, הוא איים שאם זה לא ייפסק, הוא ייאלץ להפסיק עם האתר, ואני לא מאשים אותו). אך עם כל הכבוד ליורם (ואני בטוח שבחלומותיו הפרועים ביותר הוא לא תאר לעצמו שממאמר אחד שהוא כתב לעתון "הארץ" תתפתח מין פצצה אטומית כפי שזה עכשיו), הרי רוב הכותבים כנראה אפילו לא יודעים שכל העסק התחיל למעשה עם מאמר שהוא כתב.

    נשמור לו זכות עולמים על המצווה שהוא עשה ביודעין או שלא ביודעין. העובדה היא שבגלל מאמרו יהיה לנו בקרוב אתר מדליק, היא למעשה דבר שנוצר בגללו.

    אז ככה: אני לא יכול להכריח אף אחד כמובן לצאת מיורם ולהתחיל לכתוב לקבוצת האימייל שהרכבתי. אני מתחיל לכתוב לשם, אך תוך כדי שאני ממשיך לקרוא ולכתוב ליורם, אך יוצא משם בהדרגה.

    ישנו כאן תהליך הרשמה שהוא טיפונת לוקח זמן, אך אחרי שנירשמתם ואתם חברים בקבוצה, השאר הוא
    Piece of cake!

    תהליך ההרשמה

    בחרתי שם קבוצה BATGALIMBATGALIM ואלה הם הצעדים לכניסה והרשמה (שוב, אנא "שימרו" והדפיסו)

    1. שם האתר שלנו (זהו אתר אימיילי ולא אתר רגיל):

    http://groups.google.com/group/batgalimbatgalim?lnk=gcimh

    (SAVE THIS ADDRESS IN YOUR "FAVORITE" OR WHEREVER YOU PREFERE)

    ליחצו על הכתובת ותקבלו חלון חדש

    2. בצד ימין לחצו על "JOIN THE GROUP"

    3. למטה כתוב CREATE ACCOUNT NOW ועליכם ללחוץ על זה

    4. רשמו את האימייל האישי שלכם, נניח אני כתבתי
    Meless888@hotmail.com
    והפסוורד הוא פסוורד מיוחד שאתם בוחרים כדי להיכנס לקבוצה והוא צריך להיות לפחות 8 ספרות או אותיות; אם הפסוורד הרגיל שלכם לאימייל שלכם הוא בן לפחות 8 ספרות או אותיות, אני כמעט בטוח שאתם יכולים להשתמש בו גם כפסוורד שלכם לאתר הזה

    5. למלא nick name לקבוצה שהוא batgalimbatgalim

    6. אחרי שעשיתם "WORD VERIFICATION" ולחצתם "I ACCEPT תקבלו דף חדש המאשר את הרשמתכם, אך עליכם ללחוץ על "ללחוץ כאן להמשך"

    7. תקבלו חלון חדש בו יש את האימייל שלכם וצריכים להכניס את הפסוורד שבחרתם

    8. תקבלו חלון בו דורשים מכם ללחוץ כדי שיהיה verification. תיכנסו לאימייל הרגיל שלכם ולחצו על האימייל שתקבלו שהוא ה- activation של ה האקאונט (תיק ההרשמה שלכם). אם תלחצו עליו, תיכנסו לאקאונט שלכם בקבוצת "בתגליםבתגלים"
    אחרי שנירשמתם ויש לכם ACCOUNT :

    1. היכנסו ל-

    https://www.google.com/groups/signin

    (העתיקו את הכתובת ל"מועדפים" (אני חושב; באנגלית זה ה"פייבוריט" שבראש הדף כשאתם באינטרנט, כך שלחיצת כפתור תכניס אותכם לדף הכניסה)

    2. כתבו את האימייל הרגיל שלכם (שלי – meless888@hotmail.com)
    ואז את הפסוורד שנתתם כשנירשמתם (או הפסוורד הרגיל שלכם אם בו השתמשתם או בפסוורד החדש שהוא רק להיכנס לקבוצה זאת)

    3. תקבלו חלון שיהיה כתוב בו
    BATGALIMBATGALIM
    (ואם לא כתוב, אז תכתבו בעצמכם במקום שמבקשים את כינוי הקבוצה)

    וזהו. כאן אתם מתנהגים ככל שמתנהגים בכל אימייל רגיל, כולל צרוף אטצ'מנטס, תמונות, וכו

    תשלחו לי אימייל אם ישנה איזו שהיא בעייה. למעשה יש כמה צעדים ל-ה-י-ר-ש-ם אך אחרי שנירשמים כל מה שיש לעשות זה את שלושת הצעדים למעלה. אני שיחקתי עם זה ונירשמתי באימייל שונים אך אמחוק הכל ואשאר רק עם האימייל הרגיל שלי!

    בהצלחה

    מנחם

    אגב, לרובכם שלא הולכים לבית הכנסת יש את כל יום שבת לשחק עם האימייל הקבוצתי

  • מנחם לס  On 21 בספטמבר 2007 at 3:38

    כתבתי כאן צעד-צעד כשאני למעשה עושה את כל הפעולות בעצמי, וזה עבד מצויין. אז השתמשו בזה:

    COMPUTER 101

    תוך שעתיים מאז ששלחתי את האימייל בקשר ליצירת קבוצת אימייל שתיקרא
    "Batgalimbatgalim"
    קבלתי 4 מסרים של אנשים שניתקלו בקשיים. אני יודע שלכמה מכם העסק ברור ופשוט אך ישנם כאלה המתקשים בגלל חוסר נסיון. אז אכתוב הכל שוב, אבל הפעם כאילו אני כותב למתחילים טירונים. אני אכתוב הכל לפי סדר ואם משהו לא עובד אצלכם, תגדידו באיזה שלב (מספר) ניתקלתם בקושי. אז הנה (אנסה לשחק אותה כפרופסור שכבר שכחתי מה זה)

    מטרה:

    מטרת כל הדבר היא ליצור קבוצת אימייל שכל אחד בקבוצה יוכל לכתוב מסרים, לקבל מסרים, לשלוח תמונות, ולעשות כל דבר שאימייל רגיל עושה. כל אחד יכול להיכנס לאימייל הקבוצתי, אך רק חברים רשומים יכולים לכתוב ולתפעל, ולא רק לקרוא.

    בזמן שאני כותב אני גם קשור לאינטרנט ומנסה לרשום את עצמי לקבוצה, אז כל מילה שאני כותב תיעשה אחרי הפעולה. קפיש?

    אם נתקלים בבעיה שילחו לי אימייל ל-
    Meless888@hotmail.com
    ותכתבו לי באיזה מקום נעצרתם

    אז ככה: פתחתי אימייל חדש רק למטרת התרגיל, והאימייל שלי הוא
    עם פסוורד 5167477453 batgalim1234@yahoo.com

    אז ראשון נרשמים לקבוצה:

    1. In the "address" write: http://groups.google.com/group/batgalimbatgalim?lnk=gcimh and click "enter" (or "go"). It will be smart to save this address as "favorite" so that you won't have to write it every time you enter the group.

    2. You will get the "batgalimbatgalim" home page. Click "join the group" (on right)

    3. You are now in the "WELCOME NEW GROUP" page. In the GOOGLE ACCOUNT click "CREATE AN ACCOUNT NOW"

    4. You get a new page (Google Account). Re-WRITE your email address (I wrote batgalim1234@yahoo.com and entered password 5167477453 (I chose the same password as in my YAHOO account but you can choose and password with at least 8 characters).

    Then in nick name write:" batgalimbatgalim" , then VERIFY the characters they give you, and finally click "I ACCEPT…)

    5. You will be in the BATGALIMBATGALIM GOOGLE ACCOUNT, and click "click here to continue"

    6. You will be in "WELCOME TO THE NEW GROUP" and under ACCOUNT you'll see your email (in my case BATGALIM1234@YAHOO.COM). Write the PASSWORD: I wrote "5167477453" (which is what I did in #4, but maybe in #4 you chose a different password then in your regular email, so enter it), AND CLICK SIGN IN

    7. You will be in the ACCOUNT VERIFICATION, and after your email (in me case batgalim1234@yahoo.com), click CLICK HERE

    8. After you click "CLICK HERE" you will get a page saying VERIFICATION EMAIL SENT.

    9. Enter your regular email (in my case "batgalim1234@yahoo.com) and you'll have a message about your group account verification. Click on it, than click on the long address that you'll find as a part of your account verification.

    THIS IS IT!!! NOW YOU HAVE A BATGALIMBATGALIM GROUP ACCOUNT
    (NOW YOU CAN GO TO SLEEP)
    ——————————————————————————

    WHEN YOU WAKE UP AND WANT TO ENTER YOUR BGROUP ACCOUNT AND SEE WHAT IT IS ALL ABOUT:

    10. Go to your internet

    11. In the address write: https://www.google.com/groups/signin and enter (or "go") . SAVE THIS ADDRESS as a "favorite" BECAUSE FROM NOW ON ALL THAT YOU HAVE TO DO IS GO TO YOUR INTERNET, click "FAVORITE", click on https://www.google.com/groups/signin , and you are in. ALL YOU HAVE TO DO IS WRITE YOUR PASSWORD UNDER BATGALIM!@#$@YAHOO.COM.

    SO HERE WE GO AFTER ALL THIS IS DONE:

    1. Go to your Internet
    2. Click "Favorite" and roll down to find https://www.google.com/groups/signin,
    3. enter it and all that you have to do is write down your password.

  • מנחם לס  On 21 בספטמבר 2007 at 9:21

    השעה כאן 3:20 לפנות בוקר. התהפכתי ןהתהפכתי במיטה כי לא אהבתי את ההעתק של "הוראות כניסה לאימייל הקבוצתי" כאן אצל יורם כי בגלל העברית והאנגלית מספרים השתבשו במקום וכן סוגריים וכו'.
    אז מצאתי פתרון:
    שלחתי העתק של ההוראות כאטצ'מנט לאימייל שפתחתי על מנת להשתמש בו כדוגמא לעבודת צעד-צעד של הכניסה לאימייל הקבוצתי
    BATGALIMBATGALIM

    אם קראתם את ההוראות שהעתקתי כאן לאתר של יורם, אתם יודעים שפתחתי אימייל להדגמא.

    אז זה מה שעליכם לעשות:

    להיכנס ל
    YAHOO.COM
    ללחוץ על
    MAIL
    להירשם ע"י
    ID: BATGALIM1234
    PASSWORD: 5167477453

    ואז לפתוח
    INBOX
    ותמצאו את המסר עם האטצ'מנט של ההוראות. זה יהיה הרבה יותר ברור וקל.

    חוזר לישון
    מנחם

  • shuka palgi  On 21 בספטמבר 2007 at 14:27

    BOKER TOV TO ALL OF YOU
    Tonight ,erev yom kippur I will be going to temple and will pray for good year,helthy year and peace for all.
    I enjoy reading your comments and at times feel lost since I don't remember many of you .Maybe with time it will come back to me.
    shalom
    shuka palgi

  • shuka palgi  On 21 בספטמבר 2007 at 14:28

    spelling mistake
    Sorry,it should be healthy year

  • שוש אוילר-שטראוס  On 21 בספטמבר 2007 at 20:17

    אני מנסה בפעם המאה להיכנס, לאחר שנכשלתי מזה שבועיים. שמי שושי אוילר-שטראוס, ידועה בבת-גלים: סוזי שטראוס עם הנמשים והצחוקים. גם אני נסעתי בקבוצת הסקטים ברח' יזרעאל, שחיתי במכבי בבריכה והגעתי שניה-שלישית מהסוף בגין גובהי הלא כל-כך.. שחקתי הוקי, גם נגד ההודים שהגיעו באנית המלחמה "טיר", שם קבלנו שוקולד "קדבורי" בפעם ראשונה בעת הצנע. גם הייתי בין הילדים שסולקו מהחוף ברובים עם כידונים שלופים בהגיע ה"חיים ארלוזורוב" ואז פנינו לאסוף אוכל ובגדים לפליטים. גם אני בין קורבנותיו של קווינט הארור, אשר הי לי למחנך 4 שנים אחרונות בבי"ס עממי וגם אני הייתי חביבה של רפאלי, אשר קידם את הקריירה שלי בתאטרון. גרתי ברח' יזרעאל 7, ליד נעמי, יורם ועירית לוינברג,(מס' 9) מול חנה קלטר, יורם לקס והגננת לובה(מס' 8) ומול באלכסון מנעמי ברוט (מס' 6)
    איש לא הזכיר את גבי לאונציני ז"ל שגר ליד ארנון קרומהולץ וקווינט וגם אילנה פרנקל. אמא לאונציני הייתה קוראת בקול: גאאא ביייי! והוא היה עונה בשאגה: קה קוזה? (באיטלקית: מה יש?) לימים הכרתי את אלמנתו ובנו.
    מקווה כי הפעם יכנס מכתבי סוף כל סוף. שנה טובה, חתימה טובה וחג שמח!
    סוזי

  • מנחם לס  On 22 בספטמבר 2007 at 13:07

    הי איתןן!

    החלטתי לפרסם את האימייל של איתן ותשובתי אליו כי זה קשור לכולנו:

    !(אנא קראו מסר זה עד הסוף כי הוא כולל תשובתי לאיתן

    הוא שואל בקשר להרשמה ל

    GMAIL

    ההרשמה ל

    GMAIL

    היא רק אם אתה רוצה לשנות את האימייל שלך לאימייל של

    GMAIL.

    אין לזה כל קשר לאימייל הקבוצתי שהקמתי אני חושב שאיתן הגיב בקשר למכתב הבא שקיבל מ-

    GMAIL

    ———————————————————————–
    > >> הזמין אותך לפתוח חשבון Gmail .
    > >>ללא תשלום
    > >> כדי לקבל את ההזמנה ולהירשם לקבלת חשבון, אנא בקר בכתובת
    > >> http://mail.google.com/mail/a-2159f6d577-76b8623079-f64c1cf906
    > >>
    > >> לאחר שתיצור את חשבונך, Mel Less יקבל הודעה המכילה את כתובת הדוא"ל
    > >> החדשה שלך כך שתוכלו לשמור על קשר ב-Gmail!
    > >>
    > >> אם עוד לא שמעת על Gmail, זהו שירות דואר מבוסס-חיפוש באינטרנט, המציע:
    > >>
    > >> – למעלה מ-2,500 מגהבייט (שני ג'יגהבייט) של שטח אחסון ללא תשלום
    > >> – חיפוש Google מובנה המאתר באופן מיידי כל הודעה שאתה מחפש
    > >> – סידור אוטומטי של הודעות והתשובות הקשורות אליהן בתוך "שיחות"
    > >> – הגנה רבת עוצמה מפני דואר זבל (ספאם) באמצעות הטכנולוגיה של Google
    > >> – אין מודעות גדולות ומטרידות – רק מודעות מלל קטנות ודפים קשורים בעלי
    > >> רלוונטיות לתוכן ההודעות שלך
    > >>
    > >> לקבלת מידע נוסף על Gmail לפני ההצטרפות, בקר בכתובת:
    > >> http://mail.google.com/mail/help/benefits.html
    > >>
    > >> בנוסף, כדי לראות כמה קל לעבור לשירות דוא"ל חדש, עיין במדריך המעבר החדש
    > >> שלנו: http://mail.google.com/mail/help/switch
    > >>
    > >> אנו עדיין פועלים לשיפור Gmail, לכן ייתכן שנבקש ממך הערות והצעות מדי
    > >> פעם. אנו מקווים שתהיה מרוצה מ-Gmail. באמת. והחוויה רק תלך ותשתפר.
    > >>
    > >> תודה,
    > >>
    > >> צוות Gmail

    תשובתי לאיתן היא:

    אני לא יודע בדיוק למה אתה מתכוון במסר האחרון: כל מה שעשיתי היה לפתוח את הווב-סייט

    BATGALIMFOREVER

    ופתחתי

    GROUP MAIL

    הנקרא

    http://groups.google.com/group/batgalimbatgalim

    וקראתי לאנשים להירשם אליו עד שיהיה וובסייט חדש (אבל גם אחרי

    אפשר להשאיר את האימייל הקבוצתי)

    אני שלחתי למלצר מסר ארוך איך אפשר להירשם למייל הקבוצתי וכבר כמה נירשמו. אין לזה כל קשר

    עם האימייל שלך ואין לך כל צןרך לעבור ל-

    GMAIL

    לך כמה מסרים אחורה אצל מלצר ותראה איך להירשם (כמה כבר נירשמו)

    ואני מקווה שלאט-לאט זה יחליף את מלצר כי האפשרויות שם עולות פי כמה על האפשרויות אצל מלצר). אני כבר שולח מסרי לשם

    אם-כי אני לא מפסיק לקרוא את "מלצר", אך אכתוב לשם רק על המיפגש או מכתב חשוב כמו שלך

    שחייב להופיע שם כי אתה לא היחיד עם השאלה ששאלתם

    ——————————————————————————–

    >

  • מנחם לס  On 22 בספטמבר 2007 at 13:22

    ברצוני לסכם מה שעשיתי. אין לזה כל קשר להתקשרות למלצר אם ככה אתם רוצים להמשיך, אם-כי רבים כתבו (לכו שבועיים או שלושה אחורה)

    1. פתחתי ווב-סייט "בתגלים פוראוור) שאת כתובת האתר כתבתי כבר כעשר פעמים אצל מלצר (לכו אחורה וראו)
    וובסייט זה הוא חובבני ביותר אם-כי הוא יכול לעשות מה שכל וובסייט אחר עושה, אך אין לו קיבולת מספיקה ולכן ברצוני לפתוח וובסייט "בת גלים" שיהיה הרבה יותר מקצועי ושנוכל להתגאות בו.

    2. פתחתי אימייל קבוצתי. זה אימייל המיועד ל-"משפחות", ואנחנו הרי כולנו משפחה אחת גדולה הנקראית בת-גלים
    אימייל זה עולה פי כמה וכמה על הכתיבה למלצר כי ישנן שם כל מיני אפשרויות שאין אצל מלצר. אני כבר משתמש בו בתקווה שעם הזמן הוא יחליף את מלצר.
    הוא הרבה יותר יעיל מ-"מלצר" אבל לכן הוא טיפונת יותר
    SOPHISTICATED
    (מתוחכם?)
    אבל התחכום הקטנצ'יק באימייל הקבוצתי דורש שתיכנסו אליו ותשחקו איתו בדיוק כמו שאני עשיתי לפני 4 ימים ואני עדיין עושה.
    בינתיים הוא מאפשר אימיילים שכולם קוראים, הוא שומר על כל האימיילים בשורה (כמו כאן) ויש בו מקום לאיזה 100,000 תמונות
    אני מנסה עכשיו ליצור "קטגוריות" שיעזרו.

    אבל אם אין למישהו חשק להתחיל לשחק עם מקום חדש לאימיילים, וכל מה שהוא (או היא) רוצה זה להמשיך לקרוא ולכתוב מסרים למלצר, שיבואו על הברכה. אני עשיתי ר-ק מה שאנשים הציעו כאן שעלינו לפתוח "אימייל" משלנו, אימייל של משפחת "בת גלים". הסברתי בפרוטרוט כיצד להיכנס אליו, מי שרוצה.
    ביי

  • משה מאירופה  On 23 בספטמבר 2007 at 10:46

    אם לא היו 17 מאמרים ביום של 80 שורות כל אחד החוזרים על עצמם עם ההסברים לאתר חדש האמינו לי היה עוד הרבה מקום. מלבד זאת מקודם היו קוראים וכותבים רבים על נושאים שונים וכיום מלבד הדישה מחדש 100 פעם על אותו נושא כל כך פשוט ולא נחוץ מוציא את החשק להכנס לאתר כי כבר כמעט אין בו מאומה מלבד הנחיות ושוב הנחיות שברובן מוטעות על איך להכנס לאתר או לשלוח תמונה. באתר מלצר היה וגם כיום כל כך פשוט לכתוב לשלוח תמונות וכל מה שנחוץ לצורך אתר נוסטלגי שכזה. אני מקוה שהנוגעים בדבר יחליטו. זה נהיה ממש גנון עם כל המאמרים על פתיחת אתרים כניסה להם כשלונות והתרשמויות.הכל יכול להיות כל כך פשוט ונחמד כפי שהיה ואם מישהו רוצה להציע אתר תחליפי שיציע ולא יהפוך את אתר מלצר לסדנת לימודים לגיל הרך.
    שנה טובה וחתימה טובה וקריאהנחמדה כבמקודם באתר מלצר

  • אחד העם  On 23 בספטמבר 2007 at 11:28

    אדון נכבד מי שקורא את תגובתך הנזעמת ובלתי מנומסת מצפה בסיפא של הדברים לקבל אולי קנס כספי או רישום עבור ההורים למנהל…ולעצם העניין נעשים נסיונות התנדבותיים להקים אתר אלטרנטיבי שיש בו כדי לאפשר אתר מגוון ופעיל לאורך זמן וזה אדון נכבד לוקח זמן והסברים ,גם באירופה למוצרים בחינם יש מחיר, אז אנא נסה להזדיין בסבלנות ואם יש ביכולתך לתרום באופן מעשי לקידום הנושא זה יתקבל בהרבה ברכה מצד שוחרי בת-גלים

  • מנחם לס  On 23 בספטמבר 2007 at 12:11

    אדם בן 70 לא נעלב כל כך מהר. איי ג'סט דו מיי בסט, אבל אתה כותב שאפשר לשלוח תמונות כאן אצל מלצר. אם אפשר היה, לא הייתי חולם להתחיל משהו שונה

  • משתמש אנונימי (לא מזוהה)  On 23 בספטמבר 2007 at 12:38

    משה מאירופה צודק גם אני זכרתי שעלמה הראתה לנו תמונות מהקזינו חיפשתי בכתובים ומצאתי ב 17/8 שפתחה אתר להעלאת וצפיה בתמונות
    http://community.webshots.com/user/batgalim
    כל טוב

  • משה מאירופה  On 23 בספטמבר 2007 at 12:50

    הכוונה היתה לא לפגוע או להעליב אלא לחסוך הרבה טירדה ועבודה מיותרת שלא לצורך.
    בברכה

  • Menahem (Mel) Less  On 23 בספטמבר 2007 at 15:12

    I just entered Alma's Website and it answers ALL our needs. If I knew about it, I wouldn't spend 40 hours unnecessarily to open a new Website, and a new Group email. In Alma's website EVERYTHING is possible: pictures, messages, categories, etc etc. That is exactly the Website I had in mind when I suggested to open such a website.

    I CANNOT BELIEVE NOBODY MENTIONED BEFORE THAT THERE IS ALREADY A BAT GALIM WEBSITE!!!!!!!.

    Now, it would be silly to write both to Meltzer AND to Alma's site in the "messages" section, but this is something that everyone – I guess – will decide on his own.

    I have about 50-60 pictures to upload. Alma must tell me where and how to send the pictures.

    In an hour my wife and I are driving to North Carolina, then Atlanta, to see our 13 grandchildren. I must say that the change of events (Alma's Website)makes me drive to our grandchildren for 10 days with a much lighter heart, as a big load was just lifted off my shoulders.

    It is a long story, the 13 grandchildren. I included a picture of the whole CHAMULA, including the 6 adopted children and the story behind it in a section that I meant to open, "MAKOM MISHPACHTI", in the GROUP email that I opened.

    If Alma gets in touch with me, I can send her the entire package so she can organize it in her website.

    The only thing I'll write here is information about our upcoming get together (it was already changed from Saturday Nov 17 to Thursday, Nov 15, in order to save lots of money)

    I'll begin to send messages in Alma's Website, but if I see that only a few go there, I'll come back to Yoram.

    So "see" you soon,

    Menahem

  • Alma  On 23 בספטמבר 2007 at 15:45

    אני תורמת את האתר לבתגלימים. אנא עשו בו ונהלו אותו כפי שתרצו עם כל ברכותי ואיחולי. אני שמחחה שמשה מאירופה הזכיר לכולם שיש אתר מוכן עבור כולם ובחינם. כה לחי עבודה נעימה ומנחם נסיעה טובה

  • משה מאירופה  On 23 בספטמבר 2007 at 15:47

    אני שמח על מה שכתבתי ושהענין הסתיים כפי שקיויתי לטובת ולתועלת כולם.
    סוף טוב הכל טוב. בכל אופן הכונה היתה טובה ואני שמח שהתוצאה גם

  • שוש אוילר-שטראוס  On 23 בספטמבר 2007 at 17:54

    כתבתי לכם לפני יומיים, בתקווה שמכירים אותי ועדיין לא נמצאים בתכתובת אי-מייל עמי, יופיעו לאות, כי הבת-גלימים לא שכחו אותי. חג שמח! שושי (סוזי) שטראוס המנומשת) 🙂

  • Zehava Hass blackman  On 23 בספטמבר 2007 at 18:39

    I did not know that Alma has a web site

    what is the address??
    I like ioram melcer,column-it is simple to get into it.and very interesting

  • אירית  On 23 בספטמבר 2007 at 19:27

    בת גלים מעבירה אותי כמה עשרות שנים לאחור לזכרונות שלי מדודתי חוה קרמר ז"ל. אישה מדהימה, נפלאה, בעלת אישיות יוצאת דופן. צדיקה גדולה היתה, יפה מאוד חביבה ואשת חיל.
    זכורה היא בוודאי לרבים מכם בשל אהבתה הרבה לילדים.
    מסירותה לעשבודה היתה מיוחדת במינה, והיא עבדה בחברת אלביט שנים רבות וזכתה להצטיינות.
    תמיד אהבתי להגיע לבת גלים לביקור אצלה בביתה החם הנקי והאוהב.
    אהבתי לראות אותה עסוקה עם ילדי השכונה של רחוב העליה והיא תמיד הכירה לי אותם.
    זיכרונה יהיה איתי תמיד!!!
    חבל שהיא כבר לא איתנו…

  • Menahem (Mel) Less  On 23 בספטמבר 2007 at 19:56

    I stopped with my wife for lunch on the Turnpike and by the time the waitress brought us food, I used the wireless connection in the restaurant and left a message in Alma's site. It is a piece of cake!

  • מעריץ משכבר הימים  On 23 בספטמבר 2007 at 20:52

    איך אפשר לשכוח אותך יש לך מניות יסוד בבת-גלים ובכל תעלולי שנות הארבעים והחמישים אין ספק בדבר היותך חלק מהאתוס, אינני מזדהה לאור העובדה שאני מעט צעיר ממך ושמי לא בהכרח יזכיר לך נשכחות מאידך שמך מוכר וידוע ושייך לקבוצה שהזכרת, לשמות חשיבות משנית הזכרונות והחיאת הסיפורים הן השכבות האמיתיות הנחשפות כאן כדברי המחבר מלצר שעשה עמנו חסד, אז סוזי סוזי בעלת הנמשים קפצי למימי הבריכה והוסיפי את זכרונותיך אשר בוודאי יתקבלו בברכה

  • אילה רביב (גפני)  On 23 בספטמבר 2007 at 20:53

    לכל הספורטאים ותיקי בת-גלים –
    אני מרותקת מההתרפקות על העבר שמזכירה לי את ילדותי הנפלאה בבת-גלים.
    רציתי רק הערה קטנה, כבת-גלימית שנולדה בבת-גלים וחיה שם עד גיל 40 ראוי להוסיף ענף ספורט שלא הוזכר כלל – גלישת גלים.
    בת-גלים הצמיחה אלופים גם בענף זה.
    טל אלקיים שהיה אלוף הארץ ופעמיים אלוף חיפה והצפון ויצג אותנו בתחרויות בחו"ל.
    ואלון שמעוני ז"ל שהיה אלוף חיפה והצפון.
    אני מבקשת להוסיף אותם בכבוד ל"שכונה של אלופים".
    שניהם ילידי בת-גלים.

  • Zehava Hass blackman  On 23 בספטמבר 2007 at 20:55

    HOW CAN I READ ALMA`S SITE??????

  • Menahem (Mel) Less  On 23 בספטמבר 2007 at 23:22

    Roll a few pages up and you'll find it. Somebody inserted it to his message.

  • משתמש אנונימי (לא מזוהה)  On 23 בספטמבר 2007 at 23:26

    http://community.webshots.com/user/batgalim

  • Menahem (Mel) Less  On 23 בספטמבר 2007 at 23:45

    This website that Alma "gave" us is wonderful. Each one of you can open a similar website of your own, for whatever reason. It is not difficult at all.
    Her site makes it EASY to send and read messages, and to upload pictures (I just uploaded a hockey picture and it took 5 seconds). I opened my own album and will place there all my pictures. But you can open Albums for "Sports", "Kita Bet 1948", "Hashovavim Me'Bat Galim" or whatever.
    But we need someone to manage this site or it will go wild.
    I feel somebody else and not me should manage it (Decide which categories, which "Albums", which "Topic for discussion", or we'll make a BARDAK SHALEM from this nice Bat Galim Website

  • Menahem (Mel) Less  On 24 בספטמבר 2007 at 0:36

    I just became a member of Alma's Bat Galim site, wrote a message for all to read, and opened my Photos' Album. I can envisions many albums: "Swimming Album", "KITTA GIMEL 1949 ALbum", "Hashovavim Shel Bat Galim" album' and more and more.
    But we are going to create BARDAK ECHAD GADOL if anyone could get in the website and do there whatever he (she) wants. All I did was sign for a "membership", start a personal album (I already uploaded a picture), and wrote a message. But I did it in order to learn the site, more than anything.
    We must select a "Web Site Manager" who will organize, make decisions, and lead all members on the site.
    I think it should be someone else and not me. Somebody younger who will take it upon himself to manage and direct the site.
    I think I did enough in the last 3 months, and now is time for someone else to take the leadership!
    Good night
    Menahem

  • Menahem (Mel) Less  On 24 בספטמבר 2007 at 1:22

    I didn't see the first message so I wrote another one, the two being almost the same

  • Menahem (Mel) Less  On 24 בספטמבר 2007 at 14:29

    The problem here that many people read only the last 2-3 messages and have no clue what transpired BEFORE, and I get quite stupid emails (I'm sorry, but there is no other way to describe some of the questions that I get)to my personal email meless888@hotmail.com

    So I'll write it once more: Since I found out that there IS a Batgalim website (Alma's), EVERYTHING I TRIED TO DO BEFORE IS NULL AND VOID. Forget about everything else and keep only 2 addresses: Yoram's, and Alma's Bat Galim Website. Erase every other address you have such as batgalim333@yahoo, batgalimforever@yahoo, etc.

    I don't bother with any other address or email. Again, for the last time:

    As far as I'm concerned, there are only two Websites to consider:

    1. Yoram's
    2. Batgalim Website (Alma).

    That is it! All I did before was try to find a way to include pictures, establish categories, and of course continue with a place for messages (things that many Batgalimim wanted!). Alma's site does it all. Yoram's site allows ONLY messages.

    I don't know how to make everybody decide Yoram's or Alma's, so I just leave it as is and I promise you that you won't hear another word from me about Yoram's site or Alma's site.

  • שוש אוילר-שטראוס  On 24 בספטמבר 2007 at 14:52

    מעריץ יקר. זה לא הוגן כך להתחבא מאחרי הגיל הצעיר. אני מתכתבת עם בת גלימים צעירים ממני למכביר וכולנו נהנים מאד. האם היית אח של אחת מחברותי או חבריי? אם אינך רוצה להתגלות באתר זה, כתוב לי ל:
    pashosh1@netvision.net.il
    ושנה טובה עם חג שמח מכל הנמשים! מסוזי-שושי

  • שוש אוילר-שטראוס  On 24 בספטמבר 2007 at 14:52

    מעריץ יקר. זה לא הוגן כך להתחבא מאחרי הגיל הצעיר. אני מתכתבת עם בת גלימים צעירים ממני למכביר וכולנו נהנים מאד. האם היית אח של אחת מחברותי או חבריי? אם אינך רוצה להתגלות באתר זה, כתוב לי ל:
    pashosh1@netvision.net.il
    ושנה טובה עם חג שמח מכל הנמשים! מסוזי-שושי

  • Menahem (Mel) Less  On 24 בספטמבר 2007 at 15:04

    I promised that I won't write again about Yoram Vs. Alma, but I must say one more thing, with a suggestion:

    The reason I wanted a website was that (like other Batgalimim) I wanted a site that we can be proud off, and can serve as a MORESHET for our children and grandchildren, a thing that Yoram's site cannot do. In a website – if well organized – we can include stories on the history of Bat Galim, Chaiim Arlozerov, HAKOMA HA'SHLISHIT, special Characters of the past (Berale, Babaruto, Kushee Sambo, etc), and other stories and pictures that people want to contribute. Yoram's messages cannot do that.

    On the other hand, you cannot FORCE anybody to move to Alma's site, and the last thing that I want is to "SEPARATE" the batgalimim into Yoram's Group and Alma's group.

    SO HERE IS MY SUGGESTION: NOBODY LEAVES YORAM'S SITE AND WE CONTINUE WRITING THERE LIKE BEFORE. ON THE OTHER HAND, WE KNOW NOW THAT THERE IS A BATGALIM SITE, AND MAYBE SLOWLY PEOPLE WILL BEGIN TO ENTER IT, USE IT, WRITE IN IT, SEND PICTURES TO, AND SLOWLY-SLOWLY IT WOULD BECOME THE MAIN PLACE FOR EXCHANGE OF STORIES, IDIAS, ETC.
    SO……I suggest NOT to abandon Yoram's site, but slowly get into Alma's site, and see what the future holds.

    What I am going to do is keep reading Yoram's, but send my stories and pictures to the Bat Galim site. This way I don't lose contact with Bat Galimim while slowly build a WEBSITE for generations to come.

  • John (YOCHANAN) Appe  On 24 בספטמבר 2007 at 15:21

    I'm an old Bat Galim living for the past 50 years in Australia. I found out about this site about 3 months ago and have been reading it ever since (the only Hebrew I read), but this is the first time for me to write. I just want to applaud Menahem Less for all his efforts, and I believe that his last suggestion is the only way for you guys to continue!
    Good luck
    John

  • משתמש אנונימי (לא מזוהה)  On 24 בספטמבר 2007 at 16:06

    Thats super. Let`s write to Yoram site and send the pictures to Alma`s site. So all is simple and everybody is happy and all possibilities are for all of us

  • משתמש אנונימי (לא מזוהה)  On 24 בספטמבר 2007 at 16:22

    I second it. GREAT. We get now the best of two worlds. Although Menahem feels we should find someone else to manage the Bat Galim Alma's website, I feel he should be the one because he is so dedicated to anything "Bat Galim", and I also believe that his apparently great computer knowledge will help the Bat Galim Website

  • מיכלסון  On 25 בספטמבר 2007 at 11:59

    בבת-גלים היו וישנם עצי דקל הנישאים לגובה רב גם אז הם לא היו נמוכים, מספרים על דויד מרגוליס שהתנדב כהרגלו לטפס לצמרת כדי לתלוש סכך טרי ורענן לסוכה של החברה,אלא ש…הנשמות הטובות העלימו את סולם החבלים וברחו לים, אבל דויד היה המלך גם אז ניער ונענע את הדקל בשאגות קרב ובשלב מסויים הקפיץ את עצמו מאי שם למעלה ישר למים העמוקים בבריכה וכל השאר היסטוריה

  • בן שניידר  On 25 בספטמבר 2007 at 19:25

    מקום ספורטיבי ימי נוסף -מועדון השייט "זבולון" ששכן ממש לא רחוק מהכניסה לנמל,שהיה אז פתוח וללא שמירה(למיטב זכרוני)איזה פרדוקס.
    התחלנו עם חתירה בסירה מסוג "לוייתנית",סירה דיי גדולה,כל משוט סחבו מהמחסן לסירה שני ילדים. ולאחר שנה של חתירה בקצבים שונים,עברו "הבוגרים" למפרשית..וזה היה כבר לבל שונה ויוקרתי. המועדון עבר יותר מאוחר לקישון,

  • בן שניידר  On 25 בספטמבר 2007 at 20:26

    מעניין לדעת.-אם היה כל כך טוב-והיה מעל לכל ספק, אז למה רוב תושביה הוותיקים של בת-גלים עזבו והתפזרו לכל עבר ! ?
    אני מבין עשרה, עשרים, חמישים אחוזים,אבל כמעט כולם?

  • מיכלסון  On 26 בספטמבר 2007 at 0:43

    לכשתגדל תבין שזה מסוג השאלות שלא שואלים ומדוע ? כי אין להם תשובה !!! כל אדם עם שקוליו קודש הם ואת זאת למדנו בחופש ובדרור המוחלט שהיה מנת חלקינו בבת-גלים

  • בן שניידר  On 26 בספטמבר 2007 at 6:26

    לא כתבתי-שאלתי, על מנת לפגוע חלילה,אלה מתוך תהייה אמיתית.
    ואם אכן גדלת בחופש ובדרור המוחלט,כמו כולנו, אזי אולי אל תפר את "החופש" להתבטא שהיה כאן עד עתה..

  • שוש אוילר-שטראוס  On 26 בספטמבר 2007 at 13:36

    בן, שכחת כי ידלדים ונערות/נערים רבים תלויים בהוריהם ולא נשאלים היכן לגור. מכל מקום לא ב"ימינו". לקראת 1955 עברו הורי, בלחץ של אמי ובהשפעת חברים שלהם, לרח' מוריה בכרמל. בכיתי זמן רב ובשנה הראשונה נהגתי לנסוע בשני אוטובוסים, רק על מנת ללחוש לילה טוב לגלי הים, ליד המעקה שממול לקומפנייץ ושמאלה מהקזינו (במבט מולו). מזל שאבי היה נהג אוטובוס ויכולתי לנסוע חינם. אגב, אבי ועוד אחד, היו שני ה"שטראוס" המפורסמים בבת-גלים: שטראוס הנהג (אבי) ושטראוס השומר (אבא של עודד-דדי). לאחר הלימודים עלינו להתגייס ואם אפשר, ללמוד באוניברסיטה וכ'. אך עד היום נותר אותו געגוע לבת-גלים בלב כולנו, שהרי אחרת לא היינו קוראים וכותבים נלהבים בשני אתרי בת-גלים ולא היה נוצר צורך למפגש של כולנו. אני חשה כבת-גלימית שנולדה בים (אניה), גדלה ליד הים ושירתה בחיל-הים)
    בת-גלים דהיום עלובה ומעציבה, אך עבורינו ישארו "חיים ארלוזורוב", ה"קומה 3", כושי סמבו, זנזלך ליד בית-הכנסת ועד ועוד.
    בן, אינני מכירה אותך,היכן התגוררת בבת-גלים ומתי?
    שושי-סוזי 🙂

  • שרה ריינהרץ (דנון)  On 26 בספטמבר 2007 at 17:31

    אני נולדתי בבת גלים, ונשארתי בה עד גיל 30, יצאתי ממנה על אף שהורי ז"ל עדיין היו בחיים וגרו בה. אני יצאתי מפני שהסביבה כבר לא היתה טובה מספיק לילדים שלי. זה לא היה כמו בילדות של כולנו. ולכן בלב כבד עזבתי, לקח לי 10 שנים להתגבר על הדכאון. גרתי ברוממה. מבחינת הילדים זו היתה החלטה טובה מאד, ומבחינתי לא. כיום חלפו כבר שנתיים מאז שחזרתי לבת גלים. בשבילי יש לה קסם, אבל כמו שאמרה סוזי, בת גלים דהיום היא עלובה ומוזנחת. וזה נכון. בצער גדול אנ י אומרת את זה. האוכלוסיה לא מה שהיתה, השכונה מוזנחת גם ויזואלית וגם בכל שטחי החיים. מאד עצוב. כשאני מדברת היום עם תושבים שבאו בשנים האחרונות הם לא מבינים על מה אנ י מקטרת. הם לא מכירים את בת גלים של פעם, שאפשר לקרוא עליה בכל מה שאתם כותבים, ואכן כך היא היתה = קסם של שכונה, זו לא סתם נוסטלגיה כך באמת זה היה. אבל אני עדיין מסתובבת ברחובות הפנימיים ועדיין יכולה לחוש את מה שאתם זוכרים מהעבר הרחוק. אני לא חושבת שיש עוד מקום שאנשים מתרפקים עליו כל כך אחרי עשרות שנים. חג סוכות שמח לכולכם.

  • בן שניידר  On 26 בספטמבר 2007 at 21:04

    כשאתם עזבתם אני הגעתי לכיתה א בביה"ס "בת-גלים", מגן "רחל" או יונתן, אז אולי אנו בגילאים שונים,
    אבל בהזדמנות זו אזכיר את שני מנהלי ביה"ס דאז- מר דיין ומר יוסיפון-אנשים משכמם ומעלה

  • משתמש אנונימי (לא מזוהה)  On 26 בספטמבר 2007 at 21:19

    חיי אדם מילים דן אלמגור לחן בני ברמן היה להיט בשנות החמישים שרו אותנו העופרים.
    כשברא אלוהים יצורים בעולם,עשרים שנות חיים הוא חילק לכולם :
    עשרים שנות חיים ליונק ולעוף,לדג לברווז לאדם ולעוף.
    אמר האדם :אלוהים אדירים,אינני רוצה כבר ללמות בן עשרים הוסף לי שנים קצת יותר מכולם,הוסף בחייך היה "בן אדם"
    אמר החמור,בחיי אלוהים!הבט על חיי ואמור: זה חיים ?
    אם לא די לאדם בעשרים השנה, אתן לו שמונה משלי מתנה.
    אמר גם הסוס אלוהים כל יכול,נו מה הם חיי?רק לסחוב ולסבול.יספיקו לי עשר שנים בעולם,
    השאר אנדב לטובת האדם.
    כך זו אחר זו החיות שם ניגשו,לגרוע שנים מחלקן הן ביקשו,הכלב,הקוף,החזיר, השפנים-תרמו מרצון
    למגבית השנים.
    ישב אלוהים עירני וקשוב,רשם כל מילה במכונת החישוב,לבסוף הוא לחץ על כפתור המכונה-"נו טוב קח עד מאה ועשרים שנה".
    מאז חי חיים משונים:הוא חי כמו אדם את עשרים השנים ואז את חובו הוא מחזיר בלי היסוס.
    עובד כמו חמור ומזיע כסוס,כפרד עקשן ורועד כחתול,אוהב כשפן וזוחל כשבלול,רעב הוא ככלב,זולל כחזיר ולבסוף-כמו הקוף נשמתו הוא מחזיר. כשברא אלוהים יצורים בעולם

  • משתמש אנונימי (לא מזוהה)  On 26 בספטמבר 2007 at 21:36

    מי שרוצה לחזור לימי הסיר טוב יעשה אם ישיר ויפנים את מילות השיר. הנוסטלגיה תמיד מתוקה המציאות שונה…"זה לא יחזור כל זה כבר איננו,רק זכרונות רק זכרונות מהלכים על בהונות,עבר זמנה של בת-גלים הקטנטנה"

  • Chagai Zonenstein  On 27 בספטמבר 2007 at 5:32

    I just signed to the batgalim website:
    http://community.webshots.com/user/batgalim

    It took me 2 minutes. Make sure you choose the FREE option. There is a good discussion going there already among the 10-12 members that already write there.
    I'm reading and writing to both in the meantime as Dr. Less suggested.

  • מנחם לס  On 27 בספטמבר 2007 at 13:22

    מסר זה שלחתי לאתר בת גלים (לא האתר שאני ניסיתי לפתח אלא האתר המוכן של עלמה,
    ל: אך חשבתי שלכולם כדאי לקרוא אותו

    מסר זה הוא עבור כל חברי ושאר יושבי חו"ל: אני נמצא עכשיו אצל קני, בנה של אשתי גייל, בצפון קרולינה. רציתי מאד לנסות לכתוב עברית לאתר בת גלים החדש שגילינו, לראות אם אפשר לכתוב שם עברית.
    אבל מה עושים כשיש לאפ-טופ ללא אותיות עבריות?
    לפתע בא לי רעיון שכולכם (יצחק דקלת רובי, רובי יאנג, שוקה, וכל האחרים ללא קיבורד עברי להשתמש בו: הלכתי לגוגל ובקשתי
    HEBREW KEYBOARD
    קבלתי. הדפסתי אותו, ואז עם מספריים חתכתי
    MASKIN TAPE
    לחתיכות קטנות (להדבקה על המקשים לצד האותיות האנגליות, וכתבתי עליהן את כל הא' עד ת' כולל פסיקים, וכל השאר. הדבקתי את חתיכות המסקיהג טייפ על המקש, העברתי את השפה לעברית (עושים זאת דרך
    LANGUISHES(
    ו…יש עברית להדפסה!

  • מנחם לס  On 27 בספטמבר 2007 at 13:26

    vgcrh, uvtbdkh,
    העברית והאנגלית מטמטמים אותי. כמובן
    languages
    ukt vnhkv vnaubv af,c,h cnxr v
    ולא המילה המשונה שכתבתי במסר הקודם

  • מנחם לס  On 27 בספטמבר 2007 at 20:59

    נשאלתי היום 4 פעמים ישירות לאימייל האישי שלי
    BATGALIM888@HOTMAIL.COM
    כיצד עוברים מאנגלית לעברית, אפילו אם עושים מה שהצעתי בקשר לסימון המקשים באותיות עבריות. מצד שני כבר התבקשתי ע"י אירופאי אחד לא לתת שיעורי מחשב על האתר של יורם.
    אז שמעתי בהצעתו והסברתי בדיוק מה לעשות באתר של עלמה במקום באתר הזה.

    לאלה שיש להם
    XP
    כשהאופרייטינג-סיסטם הוא אנגלי כדי לעבור מאנגלית לעברית (ישנם כאלה עם ספורים מוכנים אך ברצונם לכתבם בעברית.

    ז(זה בדיוק מה שאני עושה עכשיו: הדבקתי אותיות עבריות למקשי הלאפ-טאפ והעברתי את השפה מאנגלית לעברית ב-וכך אני כותב עכשיו מצפון קרולינה!

    היה עוד איזה מסר מוזר באתר של עלמה שחיפשו
    את שמה ולא מצאו, והכותב מסיק מסקנה שאין בת גלימית בשם עלמה. הכותב כתב בעילום שם, אז אני רוצה להרגיעו (אם הוא אחד מהקוראים כאן) שהיתה וישנה בת גלימית בשם עלמה ושהיא עשתה לנו שרות מצויין בזה ש-"תרמה" את אתרה לבני בת גלים.

    נשאלתי שוב כמה פעמים מה עושים עם
    BATGALIMFOREVER
    שהוא האתר שניסיתי לפתח בעצמי לפני שידעתי על אתר עלמה, ומה עושים עם
    BATGALIMBATGALIM
    שהוא
    GROUP EMAIL
    שפתחתי כאופציה אחרת לאתר
    BATGALIMFOREVER

    אז אני אומר שוב: ז-י-ר-ק-ו ה-כ-ל
    ל-ז-ב-ל כי האתר של עלמה עונה על כל מה שניסיתי לפתח, ותשמרו ר-ק ש-ת-י כ-ת-ו-ב-ו-ת:
    זאת של מלצר
    וזאת של האתר-

    http://COMMUNITY.WEBSHOTS.COM/USER/BATGALIM

    אבל כדי להישתמש באתר צריכים להירשם קודם בכתובת
    http://daily.webshots.com/signup

    תירשמו שם. דבר פשוט ביותר:
    לחצו על
    JOIN NOW
    במקום שכתוב
    FREE

    ואז כל מה שעליכם לעשות זה להכניס
    MEMBER NAME
    ו-
    PASSWORD.

    כשזה נעשה, אתם מוכנים להיכנס לאתר עם לחיצה על
    http://COMMUNITY.WEBSHOTS.COM/USER/BATGALIMב
    ואז ממלאים את ה-
    MEMBER NAME
    וה-
    PASSWORD

    מעתה אענה רק על שאלות ספציפיות מאנשים ספציפים לאימייל האישי שלי.

    אני מקווה שעכשיו הכל מובן.

    הכתובת

    http://COMMUNITY.WEBSHOTS.COM/USER/BATGALIM

    ה-י-א ה-י-ח-י-ד-ה ש-ע-ל-י-כ-ם ל-ה-ש-ת-מ-ש ב-ה ב-ע-ת-י-ד
    מלבד אתרו של יורם.

    ד

  • פוגל  On 27 בספטמבר 2007 at 21:18

    עם כל האלטרנטיבות המבורכות לכשעצמן והמחווה היפה של גב' עלמה אני חושב שאין לזנוח את האתר של מלצר המחזיק מעמד מזה 4 שנים ובסה'כ צובר יותר ויותר משתתפים,זה גם מזכיר לי שבבת-גלים מעולם לא החלפנו קרש טוב בתפיסת גלים אפילו שהיו כאלה פה ושם לכן עם בגלישה עסקינן אז נמשיך גם לגלוש פה ובכייף ושוב תודות למנחם על נסיונותיו ועקשנותו הרבה לעלמה הנדיבה וליורם מלצר הנותן לנו בית חם המעצב מחדש את נעורינו הקסומים

  • Menahem Less  On 28 בספטמבר 2007 at 2:10

    1. agree 100% with trhe last email by FOGEL that we shouldn't abandon Yoram's site. Alma's website is just an addition for larger projects such as pictures, elections, blogging, etc. etc. But also a place for messages. I guess only time will dictate how we handle the two addresses.

    I have received a number of messages claiming that they signed up according to my instructions, but failed to connect to Atara's website:

    http://community.webshots.com/user/batgalim

    I guess it is my fault because in my last message I wrote

    http://COMMUNITY,WEBSHOTS.COM/USER/BATGALIM

    not realizing that

    http://community.webshots.com/user/batgalim

    is case sensitive and you must be written in small letters.

  • משתמש אנונימי (לא מזוהה)  On 28 בספטמבר 2007 at 9:12

    בתגלימים יקרים!
    פתיחת האתר החדש שימחה הרבה לבבות של ילידי המקום,חבל רק שבמרוצת הימים התחילו להתגלות דעות שנויות במחלוקת.
    כל תושבי בת גלים מדור לדור שמחו לדעת ולהרגיש ששמורה פינה חמה בלב ובנשמה של כולם!
    ההתייחסות של התגובות באתר הייתה בלי לייחס את המיקום של האנשים (בארץ ובעולם) לא לתוארים, לגילאים והיחסים בשושלת המשפחתית…!
    רבה היתה השימחה והרצון של החברים להפגש ולפגוש את אנשי השכונה,אבל משום מה התחילה חלוקה לקטיגוריות?!ואם "קבוצה מסוימת" החליטה לסנן את הבאים למפגש הצפוי אז אין צורך לעבוד קשה.
    בני 70+ ( עד 120) ייפגשו, אבל גם 50+ ו-60+ לבטח ימצאו את הדרך להתארגן ולהפגש עם כל אלו שזכרונות השכונה ואנשיה קרובים לליבם.

  • משתמש אנונימי (לא מזוהה)  On 28 בספטמבר 2007 at 9:16

    עלמה יקרה!

    במידה ואת בת גלימית נשמח לדעת מי את!

  • מרים כהן  On 28 בספטמבר 2007 at 9:28

    האולפן לעברית בבת-גלים היה מוסד חינוכי ציוני אדיר אשר במשך שנים עברו דרכו מאות ואולי אלפי ניצולים ועולים חדשים שם קבלו את כלי השפה הראשונים שהיו אז המפתח העיקרי לקליטה.האם משהו יכול לספר מעט על מפעל חשוב זה שהיה לגבינו "הנייטיבס" מחוץ לתחום משום מה, אולי הגיע הזמן להכנס גם לשם ולחשוף את תרומתו והאם האצולה הבת-גלימית היתה בכלל שותפה לפעילותו ואין בדברי חלילה ביקורת כלשהי כנ'ל אגב בית-עולים

  • יהודה  On 28 בספטמבר 2007 at 12:37

    נסה פעם נוספת להגיד את אשר עם ליבך הכבד,עשה זאת מבלי "להקפיץ אלא זרוק ישר לרשת" אולי נצליח לתפוס את תלונותיך המוזרות

  • מנחם לס  On 28 בספטמבר 2007 at 15:03

    ברצוני להסביר את כל תהליך המיפגש. כתבתי הכל בפרוטרוט באתר בת-גלים של עלמה אך אעשה זאת שוב, הפעם כאן:
    כל "המיפגש" התחיל כפגישת מחזור של כיתתי יצחק יקל, נעמי ברוט זל וכד') שכולה מגיעה או הגיעה לגיל 70.
    ערכנו פגישה ראשונה במסעדת הכדרים (קדרים?) בחוף הכרמל לפני כמה חודשים. בלי שפירסמנו דבר, פתאום הופיעו לפגישה איזה 30-40 איש מעל ומתחת גיל 70.
    הדבר תפש תאוצה, ובגלל תקשורת האינטרנט פתאום המיפגש הפך לדבר שכולם רוצים להשתתף בו, וזה נהדר. אך אז באו כמה אנשים עם שאלות קונקרטיות בקשר למיפגש. מה אם יבואו 200? מה אם יבואו 500?
    אז הוקמה וועדה שתחליט איך מסתדרים עם העניין.
    "מנכ"ל" הוועדה הוא שמוליק כהן (כל הטלפונים והאימיילים ברשימת "בת גלים שפתחתי (כשבקשתי התקשרות לאימייל שלי
    MELESS888@HOTMAIL.COM
    ברשימה נמצאים עכשיו כ-60 איש. אז כפי שכתבתי הוחלט להקים וועדה שבראשה שמוליק, ויתר החברים הם אני "יוזם ואחראי על חוץ לארץ", ארנון קרן (אחראי על הזמנות), רוביציק (גיזבר), עזי אברהם ("מנחה הערב"), דרור וורד ואריה ציפריס "יועצים ואחראים על התכנית".

    הוועדה ניפגשה כמה פעמים ופגישתה הבאה היא מחרתיים (יום ראשון). הוועדה מפוצלת: חצי מחבריה מעדיפים קבוצה קטנה ואינטימית של בני שבעים "פלוס מינוס".
    חצי מהוועדה מעדיף לפתוח את המיפגש לכל מי שרוצה לבוא.
    כמובן שישנן בעיות לוגיות: היכן להיפגש, איך לדעת מראש כמה יבואו (כדי להזמין אוכל מהקייטרינג וכו)
    באתר של עלמה ביקשתי שאנשים יבואו בהצעות, אבל מאחר ורק 14 מכם החליטו להיכנס לאתר, רובכם לא יודע על בקשתי להצעות.
    עדיין לא מאוחר: תיכתבו דעתכם כאן או באתר של עלמה, ואני אעביר הכל לידיעת הוועדה שחייבת
    להצביע ולהחליט ביום א' הקרוב.
    אך בקשה לכל האנשים: שימו עצמכם בנעלי חברי הוועדה שלא רק מדברים על המיפגש אלא חייבים גם להוציאו לפועל, לפני שבאים בהצעות גרנדיוזיות
    שבת שלום מצפון קרולינה (הצעה לכל התיירים הישראליים בארה"ב: רובנו מכיר את ניו-יורק, וושינגטון, הגרנד קניון ולאס ווגאס. נסו פעם את הרי הסמוקיס בדרום וצפון קרולינה! לא תתאכזבו!)
    מנחם לס

    ב

  • מנחם לס  On 28 בספטמבר 2007 at 15:37

    מי זאת עלמה?

    אם הזה ששואל כל הזמן "מי זאת עלמה?? היה קורא את מכתבה מ-29.7 ולא היה סתם מפציץ בשאלות בלי לטרוח לעשות מאמץ קל שבקלים לאתר אותה, היה מסתבר לו שהיא ומשפחתה הן אחת ש
    מהמייסדות
    של השכונה.
    הנה העתק של מכתבה:

    ת
    קזינו בת גליםם

    שלום רב לכל הבת-גלימים,

    לאחר שקראתי מספר תגובות באתר זה בהקשר לקזינו בת-גלים החלטתי לכתוב כמה מילים על מנת לעדכן אתכם ולהעמיד דברים על דיוקם.

    ראשית לקזינו היו שתי תקופות: תקופת הזוהר מאז פתיחתו ב-1934 ועד לאחר תקופת המנדט הבריטי בסוף שנות הארבעים, והתקופה השניה החל מראשית שנות החמישים ועד לסגירתו לאחר שנות גסיסה לא מעטות.

    למרבה הצער אנשים מערבבים ומבלבלים בין התקופות וכמובן גם מבחינת גיל הקוראים מרביתכם שהכירו את הקזינו זוכרים אותו כאולם לארועים לפני אולמי תכלת וקולנוע לימות החורף בשנות קיומו של קולנוע גן-ים הפתוח.

    הקזינו נבנה ע"י פסח בונשטיין בד בבד עם בנית הבריכה האולימפית והחוף הסגור שנקראו מפעלי חוף ים בת-גלים. מי שמכיר את כל השלושה זוכר שהקזינו הוקם על עמודים בתוך הים כאשר כל קומת הקרקע למעט חזית הקזינו שימשה כמלתחות, מקלחות ושרותים למתרחצי הבריכה ואפילו המרפסת האחורית מעל הים שימשה כמעבר נוסף ממלתחות הגברים לשטח הבריכה. מימין למגדל הקפיצות של הבריכה היו מספר מדרגות לירידה לחוף ים סגור ומסוכך כאשר משם בעזרת גשר שנבנה במים לכוון המים העמוקים המתרחצים יכלו להכנס ומיד לשחות מבלי שיאלצו לדרוך ולהפצע מהקרקע הסלעית.

    חישבו לרגע בשנת 1934 בפלשתינה הקטנה נבנה פרויקט שכיום אין רבים כמותו בעולם להוציא אולי את מונטה קרלו.

    נפלא לא???

    כמנכל הקזינו מונה ושימש ראובן בונשטיין בנו בכורו של פסח בונשטיין.

    למרות השם קזינו המקום לא שימש להימורים מעולם. היה זה מועדון לילה/קברט עם תכניות ומופעים ממדרגה עולמית ראשונה כולל מסעדה גסטרונומית דוגמת מקומות מועטים בעולם כגון הלידו בפריז.

    מנכל הקזינו ראובן בונשטיין הביא את מיטב אמני העולם להופיע בקזינו ויחד עם זאת איפשר לאמנים מהארץ לנסות את כוחם ולהתחיל את דרכם בקרירה כארטיסטים. בינהם היו פרדי דורה, פרד פלץ(אביו של דני פלץ) תזמורות וקסלר ומנדלבאום ועוד רבים אחרים. אותם אלו שהצליחו זכרו תודה לראובן בונשטיין כל ימי חייהם ובשיחות תמיד הזכירו זאת.

    ב-8/9/1936 נערכה החתונה הראשונה בקזינו בה נישאו ריי וראובן בונשטיין . היה זה מאורע מאד סימבולי שהם יזכו להנשא במקום שלמעשה היה ביתם השני. התמונות מארוע זה מזכירות חתונות שרואים היום בנסיכות מונקו ומקומות דומים ומעטים בעולם.

    זה היה טבעי שלאחר מספר שנים בנם עדי בימי שבת אחר הצהרים היה מופיע בקזינו בשירה עם הסקספון הקטן שלו בלוית התזמורת כאשר שיר הפתיחה היה עיניים שחורות הידוע בעולם כולו.

    המנכל ראובן בונשטיין ניהל את הקזינו ואיפשר ל"הגנה" וארגוני מחתרת יהודיים אחרים להשתמש ולהפוך את הקזינו למרכז מפגש ופעילויות נגד המנדט הבריטי, תוך ניצול נסיבות לשכר ולשקר את הקצונה הבריטית.

    המנכל תמרן כבסרטי מתח בין ניהול המקום כיסוי וחיסוי לנוגעים בדבר והסתרת הנשק בשעת חיפושים וסריקות של הבריטים. היו מקרים שהנשק היה מוחבא בתוך סירי האוכל בזמן הבישול.

    הרבה יכול לשמש כחומר לתסריטים. בכל השנים המסוכנות הללו הקזינו פעל כקברט ומועדון לילה מפואר עם מסעדת פאר ושימש מרכז מחתרתי יהודי. היו פעמים שהדרגים הגבוהים ביותר משני הצדדים (הצבא הבריטי ואנשי ההגנה, אצל ,לחי) שהו בו זמנית בקזינו מבלי שהבריטים חלמו שאותם אנשי מחתרת שמחפשים אחריהם נמצאים תחת אותה קורת גג איתם.

    התקופה הראשונה היתה תקופת הזוהר של הקזינו לאחר 1950 הושכר הקזינו למשפחת לקס שהפכו את המקום לבית קולנוע בחורף ואולם אירועים. כאן החלה הנסיגה וגסיסתו של המקום עד שנסגר סופית לאחר מספר שנים, לא לפני ששינה צורה לגמרי והפך ממקום יחודי ומפואר דוגמת המלונות והמסעדות המפוארים בעולם לאולם אירועים די עלוב.

    קשה להאמין כאשר רואים את השלד הרקוב של הקזינו היום, אך אשתדל בקרוב מאד להראות לכם תמונות של פנים הקזינו מתקופת הזוהר ובינתיים אשתדל לתמצת לכם בכמה מילים תאור זה:

    בחזית הבנין היו שתי דלתות כניסה כאשר בינהן היתה מלתחה למעילי האורחים.

    המדרגות הובילו לקומה הראשונה שם היה האולם המרכזי אשר רצפתו היתה בנויה מאריחי זכוכית עם תאורה צבעונית מלמטה שפעלה ושינתה צכעים לפי הצורך לריקודי האורחים והופעות האמנים שהופיעו על רחבה זו ששימשה גם כבימה.

    מסביב היו שולחנות וכסאות לאורחים שצפו בתכנית, אכלו ורקדו לצלילי התזמורת שניגנה מעל במה שגבלה ברחבת הריקודים והיתה בין שתי דלתות הכניסה ממש מעל המלתחה שבקומת הכניסה.

    אגב מי ששחה בבריכה והשתמש במלתחות (גרדרובה) ראה שהתקרה היתה למעשה הרצפה המזוגגת של רחבת הריקודים של הקזינו.

    ממול לבמת התזמורת לאחר שולחנות האורחים היתה מרפסת עם דלתות זכוכית שהשקיפה על הים ונתנה הרגשה שנמצאים על אנית פאר.

    מעל רחבת הריקודים היתה נברשת ענקית מאד מרשימה עם עשרות ויותר נורות ששינו צבעים ועוצמה במופעים ובריקודים ומעליה בתקרה הגבוהה שהיתה בנויה ריבועים ריבועים בכל ריבוע היתה תאורה נוספת.

    מיד עם הכניסה לאולם בצידו הימני היה דלפק ומאחוריו המטבח המפורסם ולצד הדלפק על בימה מיוחדת ישב, השקיף וניהל את העסק המנכל ראובן בונשטיין. ממול מצד שמאל של האולם קרוב למרפסת בתוך שקע מיוחד בקיר היה הבר בדומה לנמצא בבתי מלון גדולים.

    המדרגות הובילו לקומה השניה שם היתה גלריה עם שולחנות וכסאות לאורחים שהשקיפה על רחבת הריקודים וההופעות ובמת התזמורת, דבר שאיפשר לאורחים לאכול ולחזות במופעים ובריקודים. גם כאן היה בר נוסף ןמרפסת כמו בקומה הראשונה.

    המדרגות הובילו לקומה השלישית לגג מרוצף ששימש לאירועים מיוחדים במשך היום או הערב. (חופה תחת כיפת השמים למשל)

    הקזינו היה יחיד במינו ותווכחו במה מדובר בדיוק כאשר תצפו בתמונות.

    בינתיים להתראות ולהשתמע בקרוב

    סליחה על מיקום הנקודות הפסיקים והסוגריים וזאת כתוצאה הממעבר לועזית עברית במחשב והעתקה לאתר זה

    עלמה

    אז עכשיו אתה יודע מי היא עלמה שנתנה לנו באדיבותה אתר שהיא פיתחה?

  • Menahem Less  On 28 בספטמבר 2007 at 16:22

    I myhself am tired of seeing my name here., so I don't have to do much guessing to know what YOU feel.
    I just wanted you to know that I was on the telephone in the past 30 mnutes with a number of committee members, and we do OUR BEST to secure a place that will be large enough to open our MIFGASH to ANYBODY who wants to be a part of it.

    Shabat Shalom

  • משתמש אנונימי (לא מזוהה)  On 28 בספטמבר 2007 at 20:36

    מנחם לס שלום

    אני עדיין לא יודע מיזו עלמה, גם בת דודתך הגב זהבה לא יודעת.

  • Menahem Less  On 29 בספטמבר 2007 at 0:30

    I have decided to share the letter I just received from Dror Vered:

    Dear Menachem Y28/9:

    – Any one who pays – will participate!! We estimate 250 peopole. Anyhow – discussed with HAOSIM ET HAAVODA – to prepare name tags – for the ones who will pay/participate – through the Bank Account which Rubichik is opening And which will be sent in this way – by internet to everyone – this Arnonhas to do with Rubichek first thing!! Then there will be a Shomer with one of our group – at the entrance – to varify that all is ok and that the people who paid and who are on the list- will get their tags and enter. . There won't be any problem with seatings – since if it will be in Bat GalBat Galim – we take catering service and they will provide the tables andchairs accordingly. The list should be updated – because Shmuel Cohen's list on that evening wasupdated already and Arnon did not get the right list I think. Aronon !!!!please chek with Shmuel Cohen again – and Aronon should get all the emails with the added names and correct phone numbers and email addresses. Soplease – everyone – send your list to Arnon as soon as possible!!!!. Yizchak Yekel – thanks for your mail – you are right – this should be theway to do things – and we are looking forward to see you here with Stela. ARNON – AND MENACHEM – OUR TELEPHONE NUMBER IS 04-6399896 AND NOT AS ITAPPEARS ON THE LIST. THANK YOU FOR CORRECTING. MOADIM LE SIMCHA TO EVERYONE DROR VERED

  • Menahem Less  On 29 בספטמבר 2007 at 0:39

    This is the list of Bat Galim that I was able to accumulate and send to Arnon Keren, who is in charge of inviting people and sign people for our MIFGASH.

    If you can correct some of the data below, and if you can add names that are not on the list please send an email to Arnon Keren and Meless. Our emails are down the list

    The CURRENT LIST:

    abas moshe
    agrari shaul 04-9570987
    albagli eitan 04-8247152 054-4247152
    albagli zvi
    ashkenazi ester 08-859-1556 052-3064702
    avraham uzi 04-8360484 050-5475557
    avrahamm 04-6377790 50-5475557
    beck uzi 04-8439643
    bendel
    benzkovski
    Berger ari ariberger@tx.rr.com
    bershkovski
    bigger yael 04-8517075
    bigger yoram
    birenzwieg (Be'eri) itay
    bloch (shuster) miriam 04-8525866
    blutreich uzi (kuske)
    borer menahem 04-8201820
    brat bat sheva 04-8254578
    bravin benny
    chadnes moshe
    chass puah 054-5689077
    chass zehava 215-5721141
    chemdsi ra'anan
    chingeri
    cipris arie 04-8379932 052-3245704
    cohen shmuel and pnina 04-8345498
    coopermintz eli 03-9601692
    dekelyitzhak and stella 001-818-8844005
    eisman aviva
    eizenberg
    englander itzik
    epstein shraga
    federman marco
    garon israel 04-8338025
    geiger (Vagner) zippora 08-9111511
    glicksman shlomo
    goldber (almog)
    goldner yitzhak 04-8251140 050-7404440
    goldner yitzhak 04-8251140 050-7404440
    guter arie 052-4323311
    hertzig mickey mherzig@construct.ac.il
    hochman
    kaizer uri (kaysari) 04-8707970
    kalski (Shalhevet) yitzhak 04-8517075
    katz adina 04-8537727
    katz nurit 04-8247492 050-5391921
    katz yoav
    kerem krumholtz arnon 054-4476654 09-8337312
    kfiri yehoshua
    klein
    knobel shlomo 04-8428488 050-7284227
    kompanietz amit tuvia 09-774-4295 amit-tuvia@012.net.il
    lansman (levine) rina
    latman
    lax ayala 04-8738343
    less menahem and gail 561-6309774 in israel 09-7469946
    levenberg yoram
    lunivski
    maishke
    malchinski (marom) eitan 052-2826232 – invite him!
    margulis david 052-8396786
    margulis mickie 03-5469097 050-7267469
    margulis moka
    messinger levine
    milson menahem
    molcho moshe
    nagid
    ofir roby and michal robofir@aol.com 001-212-2656591
    oren teddy 09-7440817 052-3260119
    palgi shuka – not coming
    pekerman ayala 04-8345973
    pinto margalit
    prizes
    prujanski
    refaeli zvi 04-8345440
    rehan rudi 04-8244751
    remi viseltier avik, o048387474
    ribner (martin) miriam 04-8536460
    rozenzwieg nitza 04-8241024
    rubinstein itzik
    rubitchik reuven 04-8525539 054-4944875
    sabach galili avram 04-8379511
    sabach galili avram 04-8379511
    sandler yanon 04-8256659 052-2846225
    shalhevet
    shemesh
    shkolnik liora 04-8375028
    shosnik miri
    shpindel ami
    shtark (Shinhar) ruth
    shtraus susi
    shvartzbatt
    sigalis binyamin and tzila
    skortzki
    steiner simon (coming)
    tzabari
    vered neomi and dror 04-6399895
    weiss
    yakobovski sara 04-8524449
    yedid moni
    yedidia
    zilberfarb (NE'EMAN) sara 04-8524449

  • Menahem Less  On 29 בספטמבר 2007 at 0:43

    Arnon's email is not on the list. it is

    keren12@012.net.il

    and mine

    meless888@hotmail.com

  • איטה  On 29 בספטמבר 2007 at 9:54

    שלום לכולכם,
    ברור שהמפגש מיועד לבני 70,שתהיו בריאים וחזקים, ולעוד מיני מקורבים.
    זה לגיטימי ונחמד ובכל זאת אם האתר פתוח לכל דיכפין בת גלימי אז למה לנהל את כל נושא המפגש כאן ולא באתר משלכם ובנוסף ליידע אנשים נוספים כמוני ואחרים על כל פעולותיכם באמצעות הדוא"ל?
    שיהיה לכולם מפגש נעים ומהנה, תמשיכו להתרפק על הזכרונות בכיף, וזה אכן באמת כיף ואני מקווה שאנחנו "הצעירים" נדע למצוא דרך לעגן בה את מורשתנו.
    מועדים לשמחה ובהצלחה

  • צעיר לנצח  On 29 בספטמבר 2007 at 12:22

    למה לכעוס מה קרה נשברה הקערה? האתר אכן לכל דיכפין כנ'ל המפגש וזה מצויין במפורש,וכל דבר הכתוב בעיתון של שבת מיועד לכולם ? ובכ'ז מעט כבוד לבוגרים המגבשים רעיון מופלא באמצעות האינטרנט,ולצעירים הבה נקווה שנגיע לגילם נוכל ובגיל לזכור את בת-גלים ברמת ערגה ופרוט שכזה

  • איטה  On 29 בספטמבר 2007 at 15:19

    לצעיר לנצח ולוואי שתשאר כזה,
    אני ממש לא כועסת ואפילו מפרגנת. פשוט הייתה תחושה ש"הולך" להיות מפגש נוסטלגי של בת גלימים, כאשר בעצם יהיה מין כזה מפגש אך מצומצם וזה בסדר.
    א. אני מצרה על כך שה"צעירים" יותר לא נסחפו והרימו גם את הכפפה.
    ב. נדע מהיום להתייחס לכתובים עפ"י התוכן.
    בסך הכל האתר נפלא ומזמין.
    אני חושבת שרוב הבת גלימים לשעבר אינם חשופים אליו מחוסר ידיעה וחבל.
    בכל מקרה,מאחלת לכולם שנה טובה, מועדים לשמחה ושכל אחד ייהנה באשר הוא.
    ד.א. בעתון של שבת וגם בזה של ימי חול, אני קוראת מתוך בחירה ואלימינציה וכך אעשה גם מהיום לגבי האתר. רק שלא יפסיקו לכתוב. זה באמת נחמד ומהנה

  • Menahem Less  On 29 בספטמבר 2007 at 20:08

    From North Carolina to Georgia, to visit with our daughter Ephrat, and our granddaughters Talia and Shira. By the way, when I was in Israel 3-4 months ago, I read in Yedioth that "Shira" was the most popular baby's name in Israel(female)in 2006. Did you know that?

    I have a feeling that people read only the last message or two, and miss what was written 4-5 messages before. So, Ita – and everybody – I just wrote a few messages ago, that the committee decided by a phone conference to open the Nov 15th re-union to EVERYBODY who is or was a Bat Galimi, regardless of age' who register on time. It will not be a "MIFGASH METZUMTZAM". We expect 300-350 people, and we found a hall that can accomodate that many.

    The MIFGASH METZUMTZAM will be now an intimate dinner at Dolphin Seafood Restaurant on the SHDEROT, where Itzhak Yekel's parents owned once CAFE TAMARA. This dinner will be only for our classmates, the teachers that are still alive (Zvi Refaeli is "guest of honor")and people like Arnon Krumholtz (Keren) or Avram Sabach, who repeated ("NISH'ARU KITA") classes so many times, that all the young children thought that they were our teachers… (if you ask them "which class were you a member of?", they can easily site our class of 1945, but also the class of 1944 and the class of 1943!
    Once price and address for mailing checks would be decided tomorrow, I'll announce it in the Bat Galim WebSite, in the "Bat Galim"'s email group, and here at Yoram's.

    I just found out that GRANT became the coach of Chelsie United Football Club. I almost died of surprise!

  • Menahem Less (Rosenb  On 29 בספטמבר 2007 at 20:49

    Ita just wrote about ATAR BAT GALIM. Only 6 people chose to register. I'm waiting for a few more to register.

    Advantages of WebSite Bat Galim (I wrote its address at least 10 times before)

    1. Easy sent and received messages. Just like here at Yoram

    2. Each member can open a PROFILE: a picture, short summary of who you are, all your hobbies, etc. In Yoran when I read "Ita", I have no clue who she is.

    3. Each member can open a "private album", plus insert pictures in the "Public Album".

    4. Each member can open his (her) own blog.

    5. We can open "Categories" of discussions: Such as the Future of Bat Galim, Chof Bat Galim, Tayelet Bat Galim, Old Stories, etc etc.

    I can't force anybody to enter and become a member. You do it or you don't do it. If in 30-40 days I will see that there is a little interest in a site that we got free, I'll stop entering there myself.

    However, anyone who signs must play around a little bit with the possibilities that the site gives us. I also learned it by "Trial and Error". If you don't do it yourself, it would be impossible to teach you, because there are too many possibilities.

  • Menahem Less (Rosenb  On 30 בספטמבר 2007 at 1:51

    I received an email from Ita that I'd like to share with all, plus my answer to her letter:

    הי מנחם,
    ראשית ברצוני להבהיר שלא נעלבתי ולא נפגעתי ותודה על ההזמנה. אני באמת בת גלימית בכל רמ"ח גידי ושס"ה אברי ויחד עם זאת נראה לי שאני לא מתאימה לקבוצה ולא חלילה בגלל הגיל. יש לי חברים טובים בני 73. אני פשוט חושבת שמבחינת העניין והחוויות זה לא מתאים ואני באמת מאחלת לכם מעומק ליבי שתהנו, תשמחו ותכייפו. אני יכולה רק לקנא. אני מכירה אחוז גבוה מרשימת המוזמנים כי אצלנו בבית חיו את בת גלים על ספורטיה ואנשיה בכלל. יחד עם זאת לא הוזכר שם איש מסביבת הגיל שלי כך שזה נראה לי לא לעניין להסתנן.
    אשמח להיות בקשר ואם אתה בטבעון אני ובעלי , אמיל וייס-לבנת, נשמח לפגוש אותך
    איטה

    My Answer:

    The list that I accumulated the past few months is basically a list of my generation and up. It is natural that a child tends to remember his elders, and prefer to associate with them, while not putting much attention to the young ones – Ha'Tinokot!. Therefore I, and my friends who organize the Mifgash, know who we are, and who are the older Bat Galimim' but we don't know who YOU are, the "youngsters". I have asked a number of times to mail me at
    meless888@hotmail.com YOUR emails (you, Ita, did it with another 10-12 people), and very few chose to do it.

    Well, therefore my list includes ONLY the ones I know and the ones from Yoram who responded to my email.

    In a few days everyone will be invited, young and old. If you want to attend or not – that is, of course, your decision, but I want to assure you that no one, no matter how young or old, will have to LE'HISTANEN. ATEM KULCHEM MUZMANIM.

  • משתמש אנונימי (לא מזוהה)  On 30 בספטמבר 2007 at 12:53

    האם אפשר גם להביא הורים למי שיש כמובן ??? סתם סתם קצת הומור לרצינות שהשתלטה על האתר בשל אם כל המפגשים

  • Menahem Less (Rosenb  On 30 בספטמבר 2007 at 16:05

    For the one who asked SHE'ELAT TAM: You can bring not only your parents but anyone that you wish. You see, we "Old Timers" found a way to make money for ourselves out of you – naiiv "young ones" – for our retirement: we charge 150 Shekel per persopn while the ULAM charges us only 100. So for each one of you, children' we put 50 in our pockets. So,

    KOL HA'MARBE HAREI ZE MESHUBACH!!!!!

  • שוש אוילר-שטראוס  On 1 באוקטובר 2007 at 15:14

    My name is Shosh (or SHOSHI) today, back then it was:
    SUSI STRAUSS (not Shtraus!!!)
    Furthemore, my phone: 04-8253050
    Please update all of your lists.
    This is to all it may concern.
    I'm already very excited and looking forward to the meeting' for which I just got a feww free hours from my job (tour guide), for I'm working from Oct. 23th to November 21. My boss let me go to the meeting!
    Love you all, Shoshi (Susi) 🙂

  • מנחם לס  On 2 באוקטובר 2007 at 2:58

    מכתב זה מדרור ורד נישלח לכל הרשומים בקבוצת האימייל שלי "בת גלים", אבל החלטתי ליידע גם אותכם:
    ידידיי,

    אתמול ביקרתי את ידידנו המשותף אריה ציפריס שעבר "תיקון" בריאותי קל ויצא גדול ושאלוהים יתן לו שוב הרבה בריאות ואושר וכמובן דנו בכל הבעיות הקשורות בארגון מוצלח של האירוע ב- 15.11 ולהלן כמה נקודות:

    1. אריה – ישמח להכנס לועד המנהל

    2. אריה הזמין דרך שמוליק כהן את הועד המנהל להתכנס בביתו (השולט בכל הנוף של מפרץ חיפה) בתאריך 07.10, פרטים אצל שמוליק

    3. גם הוא בדעה כי על תשלום ההשתתפות להעשות לא יאוחר מ- 15.10 (רוביצ'ניק – טרם קיבלנו פרטי החשבון – יש להתחיל בגביה ובעשיה) כך המשלמים יבטיחו את מקומם וגם כל ההכנות יעשו בהתאם.

    4. על התמונות והפרסומים להגיע עד 15.10 – כך שתוכל להעשות עריכה ומיון בהקדם

    5. יש לדאוג לצלם מקצועי כך שיוכלו להשוות את ה- לפני והאחרי

    6. אריה מסכים במידה ויאסף חומר מתייחס ובצורה נאותה להדפיס בדפוס "מילניום" שבבעלותו (עם שותפו) הדפסה מקצועית יפה – כך שכל משתתף יוכל לקבל (במחיר עלות שיקבע משנדע את מס' המשתתפים) את "ספר בת גלים" שכל משתתף ישמח לרכוש ושיקשט לשנים רבות את מדף ביתו.

    להכנת ספר כזה דרושה עריכה מקצועית ובזמן, באם העריכה תהיה בזמן וצילום הצלם כנ"ל (סעיף 5) ימציא את התמונות ה- 15.11 – מבטיח אריה בזמן סביר לשלוח למשלמים המעוניינים את הספר שיודפס.

    נעמי כפי שהודענו יצאה אתמול לאירופה

    אני עוזב ב- 05.10

    לא נשאר הרבה זמן ולכן כולנו מתבקשים להפשיל שרוולים ולרוץ….

    שלכם בברכת מועדים לשמחה

    דרור ורד

  • מנחם לס  On 2 באוקטובר 2007 at 17:50

    אני מקווה שיגיע יום ולא אצטרך לבלבל לכולם את המוח עם מסרי. אתר זה אינו מתאים למסרים אך אין לי ברירה מאחר וכה מעטים נירשמו לאתר בת גלים.
    בקשתי ואני מבקש שוב: ארנון קרן (קרומהולץ) הוא האחראי על רשימת הבת גלימים – טלפונים ואימייל – ולא אני. אז אנא כל מסר של "שמות" שילחו אליו ולא אלי:

    keren12@012.net.il

  • אילה רביב (גפני)  On 2 באוקטובר 2007 at 18:11

    הכל טוב ויפה ואני כבר מחכה בקוצר רוח למפגש.
    אולי מישהו כבר יואיל בטובו להודיע את פרטי המפגש הזה. איפה הוא יערך? מה התשלום לאדם?
    אגב, ספר בת-גלים הוא רעיון נפלא .
    את הרשימה שלי העברתי לארנון. ועוד ידי נטויה!

  • מנחם לס  On 3 באוקטובר 2007 at 18:13

    For Ayala ane Everybody else:
    The final decisions on our "Gala" get-together will be made this coming Sunday, Oct 7th. The reason for the delay is that originally we planned on a "restricted" group of Bat Galimim who are our age (70+-…) and we secured a Hall (ULAM) for 150 people. Now that we basically open the MIFGASH to everybody, we had to find a place that will host 300-350 people. We found it. But the only date that it is available is Monday, November 12th. Sunday, 10 Committee Members will vote on the place, the date, the time, and the $$$. (because we have to add now expenses for a photographer, and a Picture Album that we develop (maybe even a video, and a Photograph Machine-like in Photo shop, so that everyone who is interested could duplicate photographs throughout the evening.
    There is no question that the date and place would not convenient us all (so are some weddings we are invited to!), so the Committee vote will be final!
    I'll announce the final details here, in Bat Galim Website, and to the Bat Galim Email Group.

  • מרים בלוך / שוסטר  On 3 באוקטובר 2007 at 18:52

    לכל הבת גלימים הותיקים שלום.
    אני אחותו של שמאי בלוך שהלך לעולמו בשנה האחרונה .
    אנחנו מוותיקי בת גלים מאז שנת 1935 .
    מאד התרגשתי לקרוא את הכתבות ואת התגובות והייתי שמחה להמשיך ולהתכתב דרך האתר עם בת גלימים ותיקים ולהעלות זכרונות וגם להיפגש .
    אני למדתי בבית הספר ברחוב השרון אצל המנהל דר' קודש, והייתי שמחה לשמוע מאד חברים ותיקים שלמדו בו. אני יכולה להמשיך ולהוסיף עוד רבות לסיפורים שקראתי וכתובים פה . אשמח לקבל תגובות .

  • יורם  On 3 באוקטובר 2007 at 18:59

    שמתם לב שכל זה קרה כי פרסמתי טקסט על בת גלים? הרי זה לא אתר על השכונה ותולדותיה, והנה נפגשתם בתגובות (522 עד כה!) לטקסט שהכנסתי כאן בלי לתאר לעצמי מה זה יגרום. ממש ראוי להרצאה על האינטרנט כמחבר בין אנשים.

    יופי לראות איך הכל קם לתחיה!

  • מנחם לס  On 3 באוקטובר 2007 at 20:26

    Please read 2-3 messages BEFORE yours and there is an email (Arnon Krumholtz) who collects all emails and telephones of Bat Galimim!
    (I'm Menahem Rosenberg, cousin of Zehava and Puah Chass)

  • משתמש אנונימי (לא מזוהה)  On 4 באוקטובר 2007 at 8:23

    האינטראקציה המחודשת בין אנשים אשר יש להם עבר בסיס ומכנה משותף זה דבר מדהים לכשעצמו, ללמדך כי יש תקווה ליחסי רעות בין אנשים גם בעידן בו לא רואים ולא נפגשים איש עם רעהו כפי שהיה פעם ,האינטרנט לא בהכרח דבר קר ומנוכר, אגב מודל דומה שווה לנסות בקיבוצים וישובים שהיו פעם חממה ושמורת טבע אנושית וכיום שייכים הם לעבר

  • תמר פיש  On 4 באוקטובר 2007 at 9:28

    יש מקום להזמין למיפגש המיתולוגי את מחולל הרנסנס הלא הוא מר יורם מלצר אשר הצליח ל"מלא מחדש" את בריכת בת-גלים והשכונה באנשים וסיפורים חיים,אנא מכם לגוף המארגן מצאו דרך עם כל הכבוד הראוי לגרום לכך שיורם יהיה נוכח בחגיגה

  • מנחם לס  On 4 באוקטובר 2007 at 14:05

    הרעיון להזמין את יורם מלצר אפילו שלא גר בבת
    גלים הוא נפלא

    אני הוא יוזם המיפגש, וכאן אני מזמין אותך, יורם מלצר, למיפגש שיתקיים (כמעט בטוח; ביום א' או ב' הכל יהיה בטוח) ב-12 בנובמבר, כנראה באולם אורנים בכרמל הצרפתי.
    ביום א' או ב' אכתוב ס-ו-פ-י-ת את החלטת הוועדה המארגנת (שאליה נוספו גם עוזי בק ומיקי הרציג) בקשר לתאריך, מקום, כסף, ותכנית.
    מה שאני יודע כבר למפרע, וכמעט בטוח, הוא שהאולם מכיל 350 מקומות, ויישבו בשולחנות של עשר. אנחנו שומרים מקומות ל-75 איש בני 70 פלוס מינוס שנתיים, שלמעשה כל המיפגש התחיל איתם. שאר המקומות, 275 איש, יינתנו למקדימים להירשם ולשלם בשיטת "משלם ראשון – ניכנס ראשון".
    אנחנו מתפללים ש-350 איש יהיה אולם מספיק גדול. אני מניח שכן. הוועדה תחליט מה עושים עם אלה הנירשמים אחרי שהרשימה מלאה. האם יש למישהו (מישהיא) הצעה?

    בקשר לדבר הניפלא שנוצר כתוצאה ממאמר "חף מפשע" של יורם, נוצרה במה ניפלאה להתקשרות בינינו, ונשאיר זאת כפי שהוא. אני מקווה רק שיש באתר שלו מספיק מגה-בייט שייאפשר שימוש בן שנים באתר. אני מניח שכן, כי "בכל רע יש גם טוב": המגרעת שכאן היא שאין דרך להכניס כאן תמונות, אבל מצד שני זה טוב כי תמונות לוקחות מגה-בייטים בעשרות מונים יותר מכתיבה.

    אני בשקט בשקט עובד עם איתן על האתר שייצרנו, ויום אחד תיכנסו לשם ותיהנו. בינתיים, מי שרוצה ליהנות מתמונות של עודד פז, חגי אגם-לבן, ותמונות נפלאות אחרות מלפני שנים של בריכת בת-גלים והשחקנים הוותיקים (כשנוכחתי שבצלאל בינה שיחק כדורמים כמעט פרחה נפשי: בצלאל? כדורמים? כן, עם וואגו ושות'), אז לכו לאתר שבני קרני פתח (שם האתר וכתובתו – גלגלו אחורה כאן עד שתמצאו).
    א

  • מנחם לס  On 4 באוקטובר 2007 at 14:10

    הוועדה המארגנת מורכבת מבני 70 פלוס-מינוס שלוש-ארבע שנים.
    הייתי רוצה לצרף גם "צעיר" (צעירה) מהדור שקדם לנו. אם מישהו מוכן להתנדב (הפגישה ביום א' היא חובה!) שיישלח לי אימייל ל-
    meless888@hotmail.com
    ושוב, כל הקודם זוכה.

  • תמר פיש  On 4 באוקטובר 2007 at 15:06

    לאור נסיוני במפגשים שכאלה להלן כמה טיפים חשובים.
    1.מפגש האנשים הוא גולת הכותרת וכדאי לאפשר את הזמן והמרחב היינו מקום מתאים לכך.בפועל היווצרו קבוצות קבוצות שיש להן מכנה משותף וזכרונותיהם "ימריאו"
    2.חייב להיות מנחה מיומן ומקצוען שידע לנווט אירוע שכזה הגולש מהמתוכנן ושלא יהפוך עצמו לשחקן ראשי.
    3.ציוד הגברה הולם לשנת 2007, לא ישמעו…לא יקשיבו וישתעממו.
    4. לאפשר לאנשים לעלות לבמה להקריא ולספר רק אחרי בדיקה ואישור מוקדם של ועדה שתקבע את התאמת המספר והסיפור בהתחשב בלוח זמנים כללי.
    5.להימנע מנואמים ונאומים הגוזלים זמן יקר
    6.להזמין צוות צילום היודע לצלם לערוך ולשווק את המוצר למי שיחפץ,עברו הזמנים שכל בעל מצלמה הוא מומחה לדבר.
    7.אחרון חביב הכנה מוקדמת כפי שנאמר ע'י קודמי היא הערובה לערב מוצלח
    ושיהיה לכם באמת מיפגש המפגשים

  • מיקי מרגלית  On 4 באוקטובר 2007 at 16:10

    לתמר פיש, האם את הנערה התמירה, אחותו של גבי, ששיחקה כדור-סל?
    ולכל הנערות צ'ופר: אני אחבק את כולכן וגם אנשק אתכן – בכבוד!
    אני מציע גם להקריא, להדליק נר זיכרון ולהנציח את שמות האלופים שה