"ממקום של…" – ביטוי מעצבן!


איפה ה"מקום" הזה בכלל?

 

לא, אין מדובר ב"מקום" במובן היהודי של אלוהים. וגם אין מדובר ב"מקום" במובן הגיאוגרפי, הגיאומטרי, הפיסיקאלי או הפיסי. מדובר ב"מקום" אחר לגמרי: במודוס של הנפש או באחד מחדריה הווירטאוליים.

הנה למשל:

"אני לא מותח עלייך ביקורת, אני מדבר איתך ממקום של דאגה".

או:

"אני מדברת ממקום של אישה שכבר עברה את זה לפנייך…"

או:

"זה גן מאוד יצירתי, עובדים עם הילדים ממקום של ביטוי עצמי חופשי".

 

מבחינה לשונית מדובר כמעט במלת-יחס או במלת חיבור, ואולי "ממקום של-" עוד תתבסס ככזו בעתיד. אבל מבחינה מהותית מדובר בביטוי הסובל משימוש-יתר (ובאנגלית קוראים לזה abuse), עד מיאוס מוחלט. ולמה מיאוס? בגלל שיש בו פיתול ועקמומיות. בדוגמאות שלמעלה הדוברים אינם אומרים "כי אני דואג" או "כמי שכבר עברה את זה לפנייך". הם אינם מתחייבים בדבריהם ואינם עומדים מאחורי הדברים באורח מלא. לדבר "ממקום של-" זה לרפד את האמירה בעמימות פסיכולוגיסטית. אתם יודעים מה זה מזכיר לי? את השימוש הנפוץ ב"להרגיש" במקום "לחשוב" כשמדובר בדברים של מחשבה ממש – תופעה שבאה מאמריקנית, ועוד אכתוב עליה, בהתעצבנות הבאה!

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

תגובות

  • אורית  ביום 26 בנובמבר 2003 בשעה 18:09

    "…תופעה ש*באה* מאמריקנית.." זו לא המקבילה של מקום?

  • אודי שרבני  ביום 26 בנובמבר 2003 בשעה 18:18

    ואגב
    תעזור לי. מה ההבדל בין אמריקאי לאמריקני
    אני אוהב , למשל, בוטנים אמריקניים

  • קורינה  ביום 26 בנובמבר 2003 בשעה 18:28

    זהו המילון המהודק של קבוצות לתמיכה הדדית, שפרץ מחוצה לה.
    הבעיה שהמדריכים בקבוצות אלה ינקו את תורתם מן הגירסה האנגלית, לעתים קרובות שפת האם שלהם היא אנגלו-סקסית וגם כשמדברים עברית, מתרגמים מילולית.
    הביטוי הזה הוא רק אחת הדוגמאות לנטישת העברית במקומותינו. ממקום זה נובעים השירים המזומרים וספרות הפטפוט שכל אוצר המלים שלהם ייספר באצבעות יד אחת (כמעט)…

  • רוני ה.  ביום 26 בנובמבר 2003 בשעה 18:33

    אמריקני זאת הצורה הנכונה. כי אמריקה זה לא אי.

    לעומת זאת קפריסני לא נכון להגיד. צריך להגיד קפריסאי, כי קפריסין היא אי.

  • א.  ביום 26 בנובמבר 2003 בשעה 18:43

    ואני ישראלינית.

  • אודי שרבני  ביום 26 בנובמבר 2003 בשעה 18:46

    הייתי באיטלקיה , תופס?

  • זו ש  ביום 26 בנובמבר 2003 בשעה 19:16

    יש מרווח לבוא ממקום. כי לפעמים לא כל כך קל לאתר את הנקודה המדויקת בנפש ממנה "בא" משהו.
    יותר קל לתחום את האיזור ממנו יש לשער שזה מגיע
    תחום פסיכו-ארכיטקטוני נקרא לו?
    שבו יש מקום למקום
    ממנו באים
    הדברים שאינם לגמרי ברורים.

  • ימימה  ביום 26 בנובמבר 2003 בשעה 21:45

    ולרוני ה. אמריקאי זה טוב בדיוק כמו אמריקני. במקום העבודה שעבדתי בו עד לא מזמן תמיד היו "מתקנים" אותי לאמריקני, וזה כל כך עצבן אותי (לא שאומרים אמריקני אלא שמתייחסים לאמריקאי כאל שגיאה) שמיד התחלתי לכתוב בכל מקום אחר שאני עובדת בו (ויש עוד איזה שלושה ארבעה) אמריקאי.

    והאיטלקי – זה בכלל מהמשנה. יש שם איזה יין איטלקי איפה שהוא ועוד כל מיני.

  • ימימה  ביום 26 בנובמבר 2003 בשעה 21:51

    סנהדרין פרק ח', ב'
    "מאימתי חייב, משיאכל טרטימר בשר, וישתה חצי לג יין האיטלקי…"

    מקוות פרק ט'
    "רבי יהודה כאסר (?) האיטלקי…"

    כלים פרק י"ז
    "כל שבים טהור, חוץ מכלב המים, שהוא בורח ליבשה. דברי רבי האיטלקי…"

    כלים פרק י"ז
    "ככר דבלה של שישים מנה האיטלקי…"

  • רוני ה.  ביום 26 בנובמבר 2003 בשעה 21:59

    המקור לפסילת הצורה "אמריקאי" הוא מיעקב רבי – שיחות על עברית. אבל אולי זה השתנה.

    ואגב, איך קוראים למי שבא מקניה: קנייאי או קנייני?

  • אדאמאסטור  ביום 26 בנובמבר 2003 בשעה 22:02

    בל נתמיד להתבולל, בין מי שהולך לזה שישנו.
    בואו נשיב על כנו את האי-דיבור על מה שניתן והדיבור של האי-ניתן. כי מבחינת המובן הם מתאפיינים, לזרוע ולקצור.

  • ימימה  ביום 26 בנובמבר 2003 בשעה 22:13

    שניהם ישנים מאוד אולם בני סמכא.

    שניהם לא פוסלים את צורת האי אבל מעדיפים את הני. (בגלל הקרבה למקור האנגלי.)

    אב"ש החדש מצדו מציין גם הוא את שתיהן כצורות תקניות.

    ואני אומרת, אם שתיהן תקניות, אעדיף תמיד את זו שנשמעת דיבורית יותר. אבל זו דעתי ואתה לא חייב לקבלה.

  • דניאל  ביום 26 בנובמבר 2003 בשעה 22:36

    פעם נפרדתי ממישהי רק בגלל שנמאס לי שהיא כל הזמן אמרה שהיא מדברת "ממקום של" ואני מדבר "ממקום של" וכו'.
    היא נשארה במקום ואני כבר במקום אחר.

  • נעמה  ביום 26 בנובמבר 2003 בשעה 22:51

    האקדמי פסקה: אמריקני.
    אבל גם לי קשה להתרגל לזה.

  • עמיקם שוב  ביום 27 בנובמבר 2003 בשעה 0:54

    אני דווקא מתעצבן כשמדברים על צורה ותוכן בספרות
    גם זה abuse

  • מרוקנים  ביום 27 בנובמבר 2003 בשעה 8:48

    כולכם מרוקנים ורני אומר את ממקום של גזעני ולא ממקום של ההפך ממלאים

  • גיל  ביום 27 בנובמבר 2003 בשעה 16:09

    למיטב זכרוני, אמריקני הוא תושב אמריקאי.

    כלומר:
    אמריקני = ש"ע
    אמריקאי = תואר

    ג.

  • כרמל  ביום 28 בנובמבר 2003 בשעה 8:42

    אז במקום לשמוח שאנחנו מוצאים פיתולים בתוכה כדי להצליח לבטא עוד כמה גוונים שאי אפשר לבטא במילים מדוייקות, אתה מתעצבן מזה??

  • פרוטופלסמה  ביום 20 בינואר 2005 בשעה 15:22

    ממקום של מחשבה נוספת מרגיש לי הגיוני הביטוי הזה.

  • לילי  ביום 10 במאי 2005 בשעה 2:24

    לפעמים אדם מרגיש צורך לדבר באופן לא מוחלט
    ולסייג את דבריו בעדינות
    מתוך רצון לא להפריח לחלל האויר אמירות נחרצות שהוא אינו מאמין בהם.
    האם זה כל כך פסול
    האם לדעתך כל דבר שאנו מוציאים מפינו חייב להיות חד משמעי
    כי אחרת איננו "מתחייבים בדברינו"? ה
    אני מאמינה שאדם צריך להגיד ,מן הסתם, רק דברים הוא מאמין בהם, אבל נחרצות תמיד נראת לי מיותרת- אני מדברת לא כדי רק כדי להפיץ את בשורתי, אלא גם כי לשמוע את איש שיחי
    כך או כך הדברים אמורים בעיקר בנוגע לשימוש במילה "להרגיש" , היקרהה ללבי מאוד.
    אני מוצאת שלרוב בשיחה זה פשוט יעיל יותר מאשר להכריז "אני חושבת" ללא כחל וסרק. ושוב העם דיאלוגים בין בני אדם צריכים תמיד להיות נחרצים? נחרצות בעיני מגונה הרבה יותר מעמימות

  • דפנה לוי  ביום 9 בפברואר 2008 בשעה 0:08

    פעם באה מישהי לראיין אותי והציגה לי שאלה – כשהיססתי היא הרגיעה: אני שואלת את זה ממקום של שאלה

להשאיר תגובה

היכנס באמצעות אחת השיטות האלה כדי לפרסם את התגובה שלך:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

w

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: